הבחירה של פלוג בנדין ולא במנואל טרכטנברג כמשנה לנגידה, היא החמצה גדולה.

מן העיתונות:  "פלוג היתה צריכה להיזהר יותר בבחירת המשנה שלה".

תגובתי:

בקרוב תדון הממשלה בבקשתה של ד"ר קרנית פלוג, למנות את הד"ר נדין בודו-טרכטנברג לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל.  בניגוד לפיאסקו בתהליך ההחלטה הממושך והמבזה, שקדם למינויה של פלוג במקומו של סטנלי פישר, המינוי ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, צפוי לזכות לתמיכה גורפת מצד הממשלה ולעבור מהר וברוב גדול.

למה? כי נדין, אשתו של הפרופסור מנואל טרכטנברג, שמועמדותו למשרת הנגיד זכתה להתנגדות גורפת מצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתאימה לממשלת הימין הכלכלית המובהקת הזו, כמו כפפה ליד. 

אותה אידאולוגיה שגרמה לנתניהו וללפיד לפסול את מועמדותו של מנואל טרכטנברג לתפקיד הנגיד, תעמוד כעת לזכותה של נדין ותגרום למינויה כמשנה לנגידה החדשה בבנק ישראל. 

אין מה למתוח ביקורת על נדין, על הקריירה הכלכלית שלה בשירותם של טייקונים, בעלי הון, בנקים וחברות ביטוח. הביקורת היא כולה על הד"ר קרנית פלוג. אם לנתניהו היו ספקות לגבי הבחירה בפלוג, במיוחד אחרי שהצהירה לאחרונה, בניגוד לעמדתם של ראש הממשלה ושר האוצר כי יש להעלות את נטל המס על מעמד הביניים, הרי שהבחירה שלה בד"ר נדין בודו-טרכטנברג לבטח מרגיעה את נתניהו ולפיד.  לתפקיד המשנה לנגיד יש השפעה רבה על החלטות בנק ישראל ומתוקף תפקידה תכהן נדין גם כחברה בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל.

מבחינת נתניהו, המינוי משקף את הזהירות שנאלצה פלוג להפגין ואת מגבלות הכוח שלה, את מול האידאולוגיה הניאו-ליברלית של ראש הממשלה ושר האוצר. מי שחשש מנגיד בעל רגישות חברתית "גבוהה מדי" ולכן הכשיל את מועמדותו של פרופ' מנואל טרכטנברג למשרת הנגיד, שמח לקבל נגידה שאין לה את הביטחון העצמי למנות לתפקיד המשנה לנגיד את הטכרטנברג הנכון במשפחה: הפרופ' מנואל טרכטנברג.

כאמור, אינני מותח ביקורת אישית על נדין בודו-טרכטנברג. ייתכן שהיא תתגלה כמינוי מוצלח וכמי שלצידה של הד"ר פלוג תתרום לקדנציה מוצלחת. כולנו מאחלים להן הצלחה.

אבל על רקע הגידול באי השוויון, בעוני (עם וללא ערבים וחרדים) ובחוסר הביטחון התזונתי של 22% מהמשפחות בישראל, על רקע מדיניות מס שסייעה להגדיל את הפערים הכלכליים והחברתיים ועל רקע כישלון המודל הניאו ליברלי שהניח שפירות הצמיחה "יחלחלו למטה" עד לכיסו של כל אחד מאיתנו, על רקע המצב השברירי של הכלכלה והחברה הישראלית, טוב היה אם כאיזון לממשלה שהרגישות החברתית שלה איננה יותר ממס שפתיים, היה זה הפרופ' מנואל טרכטנברג שממונה לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל, ולא אשתו.

לא תזיק קצת קונטרה אידיאולוגית לראש הממשלה, שלא לא היסס בעבר ולא יהסס בעתיד, להשתמש במקלטי מס בינלאומיים וששר האוצר שלה הוא כמעט מיני-טייקון בעצמו. ייתכן שמנואל טרכטנברג היה מסרב לו הוצע לו התפקיד, אבל עדיין לבטח ניתן היה לאתר מועמד ראוי שהרגישות החברתית שלו והחזון החברתי והכלכלי שלו, קרובים יותר לזה של מנואל טרכטנברג, מאשר לזה של אשתו נדין ושל ראש הממשלה ושר האוצר.  

תסתכלו על הרזומה של הד"ר נדין בודו-טרכטנברג

 הסביבה בה חי ופועל אדם מעצבת ומשפיעה עליו, על תפיסת העולם הכלכלית והחברתית שלו ועל הרגשת הזולת והרגישות שלו לסבל אנושי, לעוני ולגידול באי השוויון, גידול שהפך למגיפה עולמית ומקומית.
נשאלת השאלה האם החיים לצדו של מנואל טרכטנברג, עיצבו ויעצבו את דעותיה וערכיה של נדין בודו-טרכטנברג, יותר מאשר הקריירה הארוכה והמוצלחת שלה בשרותם של  טייקונים, בחברת מנורה מבטחים ובשורת תפקידים באגף שוק ההון בבנק פועלים.  

אם התשובה שלילית, אז כולנו בבעיה. כולנו.

את הדוקטורט שלה, עשתה נדין בהנחייתו של פרופסור לארי סאמרס, באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב. ההתמחות האקדמית שלה היא בתחומי המימון הציבורי ומאקרו כלכלה. לארי סאמרס כיהן בשורת תפקידים כלכליים בכירים, לרבות כשר האוצר בממשלו של הנשיא קלינטון וכמנהל המועצה הלאומית לכלכלה תחת הנשיא אובמה (עד נוב' 2010). סמרס ידוע כתומך נלהב בהפחתת מיסוי על ההון ועל תאגידים כדי לעודד את הצמיחה הכלכלית וכמתנגד לתשלומי דמי אבטלה וקצבאות כיון שהם מנציחות את מעגל האבטלה והתלות במערכי הרווחה. האם זו המורשת שהנחיל לנדין בודו טרכטנברג? נקווה שלא. אחת הסיבות שלא נבחר להחליף את ברננקי כיו"ר ה- FED היא שכיועץ הכלכלי של אובמה קיבל סאמרס מיליוני דולרים מגופים שקיבלו סיוע פדרלי. 

בין 1987 ל-2010 היא כיהנה בשורת תפקידים באגף שוק ההון ובחטיבה הפיננסית של בנק פועלים, ביניהם מנהלת מחלקת המחקר לני"ע ומנהלת יעוץ ומסחר ללקוחות מוסדיים. מדובר על השנים העליזות, בהן הבנקים עשו כל העולה על רוחם בשוק ההון, כולל ניפוח בועת האשראי להשקעה בני"ע בשנים שקדמו למפולת ב- 1994 וכמובן אחיזת החנק שלהם בחוסכים ובמשקיעים בקרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שהיו כולם בבעלותם, עד שהגיעה וועדת בכר ופתרה חלק (קטן) מניגודי האינטרסים שאפיינו את הבנקים, בתקופה בה נדין בודו-טרכטנברג צמחה כמנהלת מוכשרת ומוערכת בבנק הפועלים.  בשנים 2003-2009 היא שימשה כמנהלת קשרי לקוחות בחטיבה הפיננסית של הבנק. כלומר, שורשיה המקצועיים נטועים עמוק בתוך לב ליבו של הממסד הפיננסי והבנקאי. חס וחלילה, אינני טוען שיש בכך בכדי לפגוע בכישוריה המקצועיים, להיפך. היכרות טובה עם שוק ההון היא נכס עבור כל מקבל החלטות בישראל. אבל, תודו שקשה לראות אותה יוזמת, או אפילו תומכת, ברפורמות הכרחיות במערך הבנקאי, או בקרב הגופים המוסדיים, שהיא בשר מבשרם. משם הגיעה וייתכן שאליהם תשוב, בתום הקדנציה. ותמיד יש גם את התפקידים הנוחים והמפנקים של דירקטורית בדירקטוריונים של הבעלים של הגופים המוסדיים האלה ושל חברות ציבוריות גדולות בבעלותם של הטייקונים. 

אם כבר מדברים על דירקטוריונים, הד"ר נדין בודו טרכטנברג כיהנה בכמה וכמה דירקטוריונים וביניהם של גזית גלוב, מנורה מבטחים גמל ומנורה מבטחים פנסיה.  כמה מילים עת תפקידיה בקבוצת מנורה מבטחים כדירקטורית חיצונית, חברת וועדת ביקורת ויו"ר ועדת ההשקעות במנורה מבטחים גמל ויו"ר ועדת ההשקעות במנורה מבטחים ביטוח. 
בעל השליטה בקבוצת מנורה מבטחים, מנחם גורביץ', שנפטר לפני כחודש, היה טייקון שלא אהב חשיפה תקשורתית רבה, אך נהג כטייקון לכל דבר בעולם העסקים האכזרי בישראל. את השליטה במנורה מבטחים החזיק באמצעות 2 נאמנויות זרות הרשומות במקלטי מס בינלאומיים מוכרים. גורביץ' ויד ימינו, ארי קלמן, ניהלו בהצלחה רבה את הקונצרן במהלך העשור האחרון וככל הנראה גם היו מרוצים משירותיה של נדין בודו-טרכטנברג, כיון שבשלהי 2012 הוארכה כהונתה כדירקטורית חיצונית בקבוצה.  האם מה שטוב למנורה מבטחים, טוב גם לחוסכים ולאזרחי ישראל? בכלל לא בטוח.

מאז 2010 מכהנת ד"ר טרכטנברג כמשנה לדיקן של בית הספר לכלכלה ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה. שוב, מוסד אליטיסטי, ששכר הלימוד בו רחוק מאוד מהישג ידם של צעירים רבים, במיוחד אם הם לא בנים או בנות של משפחות מהעשירון העליון.

לזכותה של הד"ר טרכטנברג, מהבחינה החברתית והציבורית, עומדת חברותה  בצוות הידברות וקשר עם הציבור וועדת טרכטנברג, שהוקמה על רקע המחאה החברתית בקיץ 2011. מיותר לציין שאת הוועדה ניהל בעלה, הפרופ' מנואל טרכטנברג ושגם הד"ר קרנית פלוג השתתפה בה.  תפקידה זה, לצד היותה בת זוגו של הפרופ' טרכטנברג, מהווים מקור לתקווה וכאיזון לרזומה המרשים שלה, שכאמור אין בו פגם כלשהו משום בחינה, למעט החשש שהרגישות החברתית שלה, הנכונות שלה לתמוך ברפורמות הכרחיות ולעיתים כואבות, כדי להפוך את הצמיחה בישראל מנחלתם של מתי מעט, לצמיחה מכלילה, שתגיע לכל אזרח ובית בישראל, נמוכה.

לתומנו, חשבנו שצריך לחזק את הצד החברתי של בנק ישראל, אל מול ממשלה ימנית מתמיד מבחינה כלכלית. לד"ר קרנית פלוג היה יותר קל לבצע את מה שצריך, כדי לבסס בישראל צמיחה מכלילה, אם לצידה היה מכהן הפרופ' מנואל טרכטנברג ולא אשתו הד"ר נדין טרכטנברג.  

קרנית טעתה. היא בחרה את הטרכטנברג הלא נכון.

במציאות האכזרית של ישראל 2014, שגיא רולניק הטיב לבטא אותה בכתבה "הערבות ההדדית מתה, תפוס כפי יכולתך זה העיקר,"  כנראה שאין מקום לבנק מרכזי שיש לו אוריינטציה ורגישות חברתית ולכן סביר שתמונת המאקרו הסבירה של כלכלת ישראל, בוודאי שבהשוואה לארה"ב ולמרבית מדינות אירופה, תמשיך "לדלג" על מרביתנו.

פוסטים קשורים:
"צנטריפוגה כלכלית" - פנטזיה ושמה צמיחה מכלילה

"מדוע ביבי תומך במועמדותו של הפרופ' פרנקל לתפקיד נגיד בנק ישראל" 

"המצב מחייב נגיד מזן אחר"