מבלי לקרוא את התוכן ( לא הספקתי עדיין ) נקרא לכותרות החודש פיספוסים

 http://www.youtube.com/watch?v=x_tAm0ViKdA

קראתי על 75000 שח השקעה אתה צריך להוסיף כל שנה 136000

כל חמש שנים 680000 במצטבר

ולהמשיך לחכות ! ואם היא תחייה עד גיל 100 אתה מוסיף 3264000

מקבל חזרה 4600000 נשאר עם 1336000

++++++++++++++++++++++++++++++++++++

136000שמושקעים כל שנה במדד מניות כלשהו עושים יותר במקרה זה

והצפייה למות הזקנה מכובדת ?- יהיו כאלו שיתנקשו בחייה ! +++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

מזכיר לי את הסיפור הבא:- באנגלייה חוקקו מס ירושה דרקוני ורב העשירים דאגו ,

והעבירו רכושם "כביכול" לצאצאים הצאצאים חיכו למות המורישים

ומרב דאגה מתו לפניהם

המורישים נאלצו למרות הטרנסקצייה לשלם מס ירושה מאחר והפכו ליורשים

צטט: AaronRab 2014-01-20 12:39:05

 

הכלל הכי חשוב בהשקעות: לא להפסיד את הקרן. 

איך נשמעת השקעה עם פוטנציאל לתשואה של מאות אחוזים, ובלי סיכון על הקרן?

נשמע כמו תרמית סטנדרטית שמפורסמת בחלקים הפחות סימפטיים של העיתונות, ובדרך כלל גוררת התעלמות מוחלטת של כל מי שטיפה מבין בהשקעות.

כך אני התייחסתי פעם ראשונה ששמעתי על ההשקעה הזאת, אבל בגלל שאני טיפוס שאוהב לחשוף את שיטות התרמית, התחלתי לבדוק במה מדובר, ולא מצאתי רמאות. האם אני מפספס משהו?

מדובר בקניית פוליסות ביטוח חיים ממבוטחים שאינם יכולים להרשות לעצמם להמשיך לשלם את הפרמיות - ויש להם שתי ברירות:
א. להפסיק את התשלומים של הפמיות ולהפסיד את הפוליסה.

ב. למכור את הפוליסה למשקיע - שימשיך לשלם את הפרמיות, ויקבל את פדיון הפוליסה כשהמבוטח מת.

הנה כמה פרטים בסיסיים על הצעה כזאת. 

סכום פוליסת הביטוח: 5 מליון דולר

סכום פרמייה שנתית: 136 אלף דולר

גיל המבוטחת: 76

פדיון הפוליסה מתרחש כשהמבוטחת מתה, או כשהיא מגיעה לגיל 100 (בעוד 24 שנה)

עלות קניית הפוליסה בידי המשקיע: 75 אלף דולר שישולמו מיידית, ועוד 400 אלף דולר שישולמו ליורשים מתוך דמי פדיון הפוליסה כשהמבוטחת תמות. 

חשבון פשוט מראה שאפילו אם המבוטחת תחייה עד גיל 100, סכום כל הפרמיות יהיה נמוך יותר מהתקבול של דמי הפוליסה, כך שאין סיכון על הקרן (למעט פשיטת רגל של חברת הביטוח, אבל הסיכון הזה קיים בכל אפיק השקעה).

לפי תוחלת החיים הממוצעת לאישה בגיל 76, (קצת יותר מ12 שנה) התשואה על ההשקעה אמורה להיות יותר מ 15%, ותמיד יש סיכוי שהמבוטחת תמות במהלך השנים הראשונות להשקעה, מה שיכול בתיאוריה לייצר תשואה של מאות אחוזים. 

החסרונות הברורים ביותר שאני מצאתי הם שאין שום דרך לדעת מה תהיה התשואה, ויש סיכוי שהתשואה תהיה נמוכה יחסית אם המבוטחת תאריך ימים, וחסרון נוסף ביחס להשקעות אחרות הוא שחייבים להוסיף כסף להשקעה כל שנה מחדש, או שמאבדים את ההשקעה. 

יש לציין שהשקעות מהסוג הזה די נפוצות בארה״ב, בעיקר דרך קרנות שמאגדות פוליסות כאלה, ומוכרות יחידות השתתפות בקרן.

אשמח לענות לשאלות ולשמוע את דעתכם על ההשקעה הזאת, במיוחד כדי לבדוק אם יש כאן משהו שאני מפספס.

הבהרה: אין לי שום אחזקה בהשקעה מהסוג הזה, אין לי כוונה להשקיע בהשקעה כזאת בזמן הקרוב, ואני לא משווק שום השקעות מהסוג הזה.

שלום אהרון, כמה דברים:

1) בכל פוליסה כזו שאני מכיר שפגה בגיל 100 הכוונה היא אינה שאתה מקבל את הכסף כשהמבוטח מגיע לגיל 100 אלא שאתה לא זכאי יותר לכסף. זה הופך את זה לסיכון לא להזדמנות. אני ממש מציע לך לבדוק שהבנת את הסעיף הזה (שווה להתייעץ עם עו"ד).

2) אתה חשוף לסיכון אשראי בן עשרות שנים של המבטחת ולכן אתה חייב לבדוק איפה היא עומדת היום ולהעריך היכן תעמוד בעשורים הבאים (עד כמה שאפשר).

3) ברוב הפוליסות מהסוג הזה שאני מכיר הפרמיה עולה כל שנה בד"כ סביב ה-10% בשנה. זה יביא את הפרמיה לכ-1 מיליון דולר בשנה כשהגברת תגיע לאמצע שנות ה-90 לחייה.

4) לקנות פוליסה אחת כזו זה סיכון אקטוארי אדיר. זה כמו מבטחת שתבטח בניין יחיד - אתה חייב לפזר על מאות על מנתח לקבל מרחב מדגם מספק.

5) אתה צריך לדאוג למעקב בריאותי שוטף. במקרה שלך זה לא מסובך מכיוון שלמשפחה יש אינטרס לעדכן אותך בנוגע למצב הבריאותי.

6) לא תמיד חברת הביטוח תכיר בך כמוטב, אפילו שיש חוזה. זה נושא מורכב רגולטורית ואם אין לך גב משפטי והמבטחת לא רוצה לשלם לך אתה עלול למצוא עצמך בשנים של משפטים (שלא בטוח שתצליח בהם).

למרות שאני משוכנע שאפשר להרוויח בתחום הזה, יש הרבה יותר חברות שפשטו רגל מהחזקות כאלו מאשר חברות שהרוויחו מהן, לכן אתה חייב להיות בטוח שאתה מבין נכון את התנאים. 

מקווה שזה עוזר.

הקפיטליזם החזירי האמריקני - מאפשר לנו לקנות הכל. כולל הימור על חייו של אדם שאתה לא מכיר. איזה יופי!

חברות הביטוח לא מטומטמות. הן יודעות לחשב במדוייק את הסיכוי לכל סיכון. יש להם טבלאות תמותה מדוייקות. בביטוח חיים (בלי חיסכון) הן לוקחות פרמיה שהיא פי 2 מהסיכון. אם הטבלאות של הלמ"ס מראות שבגיל מסויים יש סיכון של פרומיל לגבר למות - הם יגבו פרמיה של לפחות שני פרומיל. וזה מגבר בריא שהסיכון שלו חצי מהממוצע. בישראל מבטחים לרוב עד גיל 65. הסיכוי שגבר בן 22 לא יגיע לגיל 65 הוא פחות מ9%. מהגבוהים בעולם! בדקתי. עכשיו תבדוק מה הפרמיה שישלם גבר כזה עד גיל65 בביטוח ריסק בלבד.

אבל מה שהכי מרגיז אותי זה אלו שמוכרים לך ביטוח שאתה לא צריך. כמו למשל ביטוח חיים לבת 76. למי זה טוב? למה הילדים המבוגרים שלה צריכים פיצוי במקרה של מוות? אם זה הימור - אז עדיף למלא לוטו ולשמוח עם האמא בזמן הזכיה - ולא לקבל את הכסף בזמן אבל. אף אחד שאוהב את הוריו לא שמח לקבל מהם ירושה. הכסף מהול בעצב. אישיות. ולמה שהילדים ישלמו את הפוליסה? יהמרו על החיים של האמא? יש גם כאלה שמוכרים ביטוח תאונות שים שקל ליום ואם תלך לך עין - תקבל 10% מהפוליסה - 10,000 ש"ח. למה אני צריך להמר על העין שלי? אני מוכן להמר על העין של סוכן הביטוח או העין של מנכ"ל חברת הביטוח. על החיים שלו. לא על העין שלי או אנשים שאני אוהב. מישהו מבוגר שם אותי כמוטב למקרה מוות. אמרתי לו שאני מעדיף שיקנה לי מנוי למפעל הפיס. עולה פחות ובמקרה שאזכה אוכל לשמוח יחד איתו ולא בלעדיו.

אטוק, תחשוב על בני זוג שהבעל עובד ומשתכר משכורת גבוהה והאשה עקרת בית. הבעל רוצה להבטיח שאם הוא נפטר אישתו תמשיך לשמור על רמת החיים הקודמת שלה ולכן הוא עושה ביטוח חיים על עצמו ומשלם פרמיות כל החיים. רצה הגורל וכשהם מגיעים לגיל 70 האישה נפטרת לפני הבעל ולכן אין לבעל טעם להמשיך ולהחזיק את ביטוח החיים (ולהמשיך לשלם פרמיות). כעת עומדות בפני הבעל שתי אפשרויות - הראשונה היא להפסיק לשלם פרמיות ולאבד את כל התשלומים ששילם כל החיים. השניה היא למכור למישהו כמו אהרון את הפוליסה בשביל סכום מסויים שישקף תשואה לרוכש תחת הנחה של תוכלת חיים.
בשלב הזה זו עסקה שבה כל הצדדים מרוויחים (כל עוד כולם מבינים מה הם עושים).