לא בכדי נאמר "בשלושה דברים אדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו..."

כשאדם מחביא את הפנים הפחות יפים של אישיותו, ורק כאשר מבקשים ממנו לפתוח את ארנקו מתגלה פן מכוער ולא הומני באישיותו - מרתיע.

כאשר מחליטים על חיים משותפים על כל המשתמע מכך - ראוי בהחלט שכל צד ישים חלק בקופה המשותפת אבל חשוב לקחת בחשבון את כושר ההשתכרות של כל צד. צעד שמונע התחשבנויות ופנקסנות מיותר.

קמצנות אמיתית (כלומר, לא סתם "חסכנות", אלא קמצנות ממש!) היא סוג של אובססיה. ולעניות דעתי אובססיה היא דבר שקשה לחיות איתו.

גם אם את לא מצפה שהוא יממן אותך וכל אחד שם סכום מוסכם בקופה המשותפת, עדיין הקמצן יציק בשאלות כמו "למה קנית את הגבינה הזו ולא את ההיא", ולא כדאי לצאת לסרט כי חבל על הכסף, ומה פתאום בית קפה- יש לנו קפה בבית, ולמה לקחת עוזרת- חבל על הכסף, ולא כדאי לנסוע לטייל בצפון כי חבל על הדלק ועוד אלף ואחד דוגמאות.

אדם קמצן מתייחס לכל דבר דרך הכסף והראיה היא קטנונית בלתי נסבלת.

זה שהחשבונות נפרדים לא מוציא את החלק המשמעותי הזה באישיות שלו מהמשוואה כי תמיד יהיו תחומים וארועים שזה יגע בהם. וכשזה קיים זה בלתי נסבל.

כאשר חיים ביחד, אמור להיות גם נדיבות לב. לא הגיוני להתחשבן על כול דבר..במדויק....איך אפשר למדוד כמה הוא השתמש במזגן , או הוריד את המים בשירותים... יש הוצאות בית משותפות , ומתחלקים בהם...ישנן  בילויים , ומתחלקים בהם...זה לא אומר שעושים חשבונות על הגרוש...פעם אני מזמינה ופעם אתה...שהתחושה אמורה להיות של התחלקות בנטל....ואם לאחד הצדדים יש בעיית נזילות, לאורך זמן ,עלולה להיווצר בעיה....

צטט: אופטימית זהירה 2014-02-01 11:44:09

קמצנות אמיתית (כלומר, לא סתם "חסכנות", אלא קמצנות ממש!) היא סוג של אובססיה. ולעניות דעתי אובססיה היא דבר שקשה לחיות איתו.

גם אם את לא מצפה שהוא יממן אותך וכל אחד שם סכום מוסכם בקופה המשותפת, עדיין הקמצן יציק בשאלות כמו "למה קנית את הגבינה הזו ולא את ההיא", ולא כדאי לצאת לסרט כי חבל על הכסף, ומה פתאום בית קפה- יש לנו קפה בבית, ולמה לקחת עוזרת- חבל על הכסף, ולא כדאי לנסוע לטייל בצפון כי חבל על הדלק ועוד אלף ואחד דוגמאות.

אדם קמצן מתייחס לכל דבר דרך הכסף והראיה היא קטנונית בלתי נסבלת.

זה שהחשבונות נפרדים לא מוציא את החלק המשמעותי הזה באישיות שלו מהמשוואה כי תמיד יהיו תחומים וארועים שזה יגע בהם. וכשזה קיים זה בלתי נסבל.

מסכים.  אם כי בן/בת זוג  אובססיביים לא תמיד זה בלתי נסבל אובססיה ברגע שהיא מתועלת יכולה להיות מאד חיובית.

אבל אם להתייחס למקרה האמור זו  אובססיה שלא ניתן לתעל אותה לשום מקום.

צטט: shimenben 2014-02-01 14:31:25

צטט: אופטימית זהירה 2014-02-01 11:44:09

קמצנות אמיתית (כלומר, לא סתם "חסכנות", אלא קמצנות ממש!) היא סוג של אובססיה. ולעניות דעתי אובססיה היא דבר שקשה לחיות איתו.

גם אם את לא מצפה שהוא יממן אותך וכל אחד שם סכום מוסכם בקופה המשותפת, עדיין הקמצן יציק בשאלות כמו "למה קנית את הגבינה הזו ולא את ההיא", ולא כדאי לצאת לסרט כי חבל על הכסף, ומה פתאום בית קפה- יש לנו קפה בבית, ולמה לקחת עוזרת- חבל על הכסף, ולא כדאי לנסוע לטייל בצפון כי חבל על הדלק ועוד אלף ואחד דוגמאות.

אדם קמצן מתייחס לכל דבר דרך הכסף והראיה היא קטנונית בלתי נסבלת.

זה שהחשבונות נפרדים לא מוציא את החלק המשמעותי הזה באישיות שלו מהמשוואה כי תמיד יהיו תחומים וארועים שזה יגע בהם. וכשזה קיים זה בלתי נסבל.

מסכים.  אם כי בן/בת זוג  אובססיביים לא תמיד זה בלתי נסבל אובססיה ברגע שהיא מתועלת יכולה להיות מאד חיובית.

אבל אם להתייחס למקרה האמור זו  אובססיה שלא ניתן לתעל אותה לשום מקום.

 

אובססיה בהגדרתה אינה חיובית. כל דבר שנעשה באופן אובססיבי הוא מפריע לחיים התקינים.

צטט: liorony 2014-02-01 14:02:08

כאשר חיים ביחד, אמור להיות גם נדיבות לב. לא הגיוני להתחשבן על כול דבר..במדויק....איך אפשר למדוד כמה הוא השתמש במזגן , או הוריד את המים בשירותים... יש הוצאות בית משותפות , ומתחלקים בהם...ישנן  בילויים , ומתחלקים בהם...זה לא אומר שעושים חשבונות על הגרוש...פעם אני מזמינה ופעם אתה...שהתחושה אמורה להיות של התחלקות בנטל....ואם לאחד הצדדים יש בעיית נזילות, לאורך זמן ,עלולה להיווצר בעיה....

לא כדאי לבסס קשר זוגי על נדיבות לב משום שצד אחד עלול להתרעם לאחר זמן מה במידה ויחוש שנדיבותו היא חד צדדית. מאחר וכדברייך לא ניתן לכמת הוצאות של מי מהצדדים, אז לדעתי כדאי שתהיה קופה משותפת אבל חשוב לקחת בחשבון שבמידה ומדובר בקשר לחיים - לא יהיה זה נכון והוגן שכל אחד מהצדדים יפריש לקופה בדיוק את אותו הסכום, אלא באופן יחסי לשכר אותו הוא מקבל.