כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    ניהול וקריירה

    רובנו נעים על הציר שבין מימוש שאיפות הקריירה לבין מימוש המטרות של העסק או הארגון. כאן תמצאו רעיונות ושותפי חשיבה לדילמות שמתעוררות על הציר הזה. באמצעות דיונים, העלאת שאלות וחילופי דעות. *מקומן של מודעות הדרושים הוא בקהילת זירת התעסוקה.  *בבקשה הימנעו מפרסום ומודעות שיווקיות. * יש לפתוח דיון בנושא מסוים בפורום אחד בלבד. לא לפתוח את אותו דיון במספר פורומים במקביל. תודה

    עבודה ולימודים

    פורום

    דילמות ניהול עסקיות וארגוניות

    דיון בדילמות מעולמם של בעלי עסקים, מנכ"לים, הנהלות ומנהלים. איך לגרום אושר וליצור עושר לבעלים, לקוחות ועובדים בסביבה הדינאמית של ימינו?

    חברים בקהילה (4803)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א.A
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    josh r
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    *e
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אבישי ל.
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מדלן גזיאל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אחר40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Daniel....
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אלי כהן / הערך החיובי של ניהול קונפליקטים

    2/2/08 23:48
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-02-02 23:48:59
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בחרתי להציג את הגדרת המונח קונפילקט מויקיפדיה:

    "כאשר שניים או יותר צדדים, אשר לכאורה מטרותיהם אינן מתיישבות זו עם זו, מבקשים להכשיל האחת את יכולתה של האחרת להשגת מטרותיה"

    אדגיש בנוסף כמה נקודות:

    א. היווצרות קונפליקט מראה לעתים על בעיה ניהולית בדרג שמעל למשתתפים בו. הדרג המנהל צריך לזהות ולמנוע היווצרות הקונפליקט ואם נוצר - לסיימו מהר.

    ב. קצב ההתפתחות והשינוי העסקי כיום אינו מאפשר "בזבוז זמן" על קונפליקטים. בעניינים מקצועיים רצוי להתלבט ולשקול אפשרויות אך לא להגיע לקונפליקטים.

    ג. המודל הארגוני החדש (מודל FACEBOOK מורחב - הכולל ספקים חיצוניים המספקים אפליקציות חינמיות לרשת החברתית) -

    מעניין אילו קונפילקטים יכולים להיווצר ואיך מטפלים בהם?

    3/2/08 00:10
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-02-03 00:10:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אומרים שבעת התמודדות עם קונפליקטים אנו גדלים וצומחים, אך עדיין אנו עושים ככל יכולתנו להימנע מקונפליקטים, וכשישנם כאלה אנו משתדלים לפתור אותם במהירות.

     

    אלי,

     

    כמי שמטפלת בקונפליקטים מידי יום אני חושבת שעצם העובדה שקונפליקטים רבים מגיעים בסופו של דבר לישוב, בין בדרך של הסכמה ובין בדרך של הכרעה, מעידה שניתן לישב אותם.

    משמע, בעיני קונפליקט הוא לא רק מצב של ניגוד אובייקטיבי בין אינטרסים אלא גם מצב תודעתי-רגשי שבו כל צד נוטה להתמקד בעמדה שלו ונמנע מלבחון את העמדה של הצד האחר.

     

    כאשר כל אחד מהצדדים לקונפליקט מגמיש את דרך החשיבה שלו ומוכן לבחון בסבלנות את העמדה של היריב ואפילו לנסות להכנס לנעליו של היריב ולהביט מנקודת המבט שלו - מסתמן אז סיכוי לפתרון הקונפליקט.

     

    הגמשת דרך החשיבה, הנכונות לשקול את העמדה והאינטרס של היריב והאפשרות להביט מנקודת המבט של היריב - נרכשים בתהליך - שלפעמים הוא קצר ולפעמים הוא ארוך יותר - שבמהלכו משתחררים מעכבות, מפחדים, מאיום של היריב ומתחילים לחשוב באופן יצירתי וחיובי על פתרון שיניח את דעתם של כל הצדדים לקונפליקט.

     

    במובן הזה קונפליקטים גורמים לנו לצמוח ולהתפתח. הקונפליקט הוא טריגר עבורנו להביט קצת מעבר לאף שלנו, להרחיב את החשיבה, להכניס שיקולים חדשים שהם גם שיקולים של היריב ולהיות יצירתיים.

     

    הרבה פעמים הקונפליקט הוא טריגר או אף הזדמנות עבורנו להתמודד עם עצמנו, עם תפיסות עולם, שיפוטיות, ביקורת שרכשנו במשך השנים ולהשתחרר מהם. זהו תהליך פסיכולוגי שלא תמיד פשוט והרבה פעמים מפחיד וזו הסיבה לעניות דעתי לכך שיהיו כאלה שימנעו מקונפליקט או שימהרו לפתור אותו.

     


    --
    אילנה דור, עו"ד, מגשרת ונוטריון
    3/2/08 00:19
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-02-03 00:19:52
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    אלי, שאלה לעניין !  בתור אחת, שנמנעה שנים מקונפליקטים, הבנתי רק בשנים האחרונות

    איזה ערך עצום נודע ראשית, להצפת הקונפליקטים על- פני השטח (כמובן תלוי באיזו דרך הדבר נעשה. ועדיין כיום נוטה לחשוב, שגם אם הדרך אינה דרך, הרי שהיא עדיפה על שתיקה ובליעה והמנעות ) ועל- אחת כמה איזו תרומה יכולה להיות, לכל הנוגעים בדבר, כאשר הקונפלקטים מדוברים. כאשר כל אחד מהצדדים, קשוב גם לצד השני ולא רק לעצמו, איזה ערך... אילו עוצמות וברכה לעבודה משותפת, תחושת קירבה ושותפות... יציאה לדרך חדשה, חזון ומטרות משותפות.

     

    וכמובן, יפה הדבר הן לקופליקטים במישור האישי (חברויות, משפחה, זוגייות...) והן לאלה, הנוגעים לכל מקום בו אנו באים במגע עם אנשים ... ולפעמים, ואולי דווקא ביחסי עבודה, זה אפילו קל יותר :-) !

     

    ושוב תודה על הדיון היפה שעוררת, כיכבתי.

    יעל פריאל.

     

    מאמנת אישית ועיסקית לחיים.

    מנחת קבוצות למודעות וצמיחה אישית וקבוצות אימון.     

    3/2/08 08:52
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-02-03 08:52:49
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    1. מככב כי נושא זה מעסיק מנהלים וגופים רבים עד כדי ענין של חיים ומוות (לאירגון).

    2. יש במרכזו זרמים אישיותיים, פסיכולוגיים מצד אחד ומקצועיים מצד שני

    3. כדי לנסות ולפשט: אפשרות הצמיחה מתוך קונפליקט תלויה בעיקר (ואולי, אך ורק) במנהל הבכיר.

    בכל קונפליקט יש, מעבר לענין עצמו, אינטרסים וכוחות זרים, שמיד מלבים את הקונפליקט לפסים אישיים. מנהל נבון יימנע ככל האפשר מלראות בקונפליקט משהו אישי (לא נגדו, ולא באחרים).

    זהו הקושי האמיתי.

    אני מאמין שרק מנהל הרואה עצמו אחראי למה שמתרחש באירגונו, ולא נוטה, תדיר להאשים אחרים, הוא שיש לו את הכלים הנפשיים(?) לטפל בקונפליקט באופן נקי (ככל האפשר) כדי לצמוח.

    קונפליקט הוא לחם חוק בעבודה ניהולית. בקונפליקט מקצועי שגלש למעורבות גם של כוחות חזקים מחוץ לאירגון שאותו ניהלתי, תמיד ציינתי בפני מנהלי היחידות כי בניהול קונפליקט צריך לזכור שלאחר פתרונו ממשיכים לעבוד בצותא עם אותם אנשים.זהו גבול ברור: אין "לפצוע" אנשים. קונפליקט איננו מלחמה.

     4. חיונותו (במובן של כוח החיות שבו) של ארגון נבחן במהלך קונפליקטים שבו. אני מניח שבעסק משפחתי "נשפכים" הרבה זרמים שלא שייכים כלל לענין העסקי, וזה הרבה הרבה יותר מסובך.

    לכן, למען עתידו וצמיחתו של הארגון המנהל חייב להימנע מהבט אישי בזמן קיומו של הקונפליקט גם אם נראה לו שחילוקי הדעות הם אישיים ונובעים ממניעים אישיים.


    --
    המילים שלך הם לא רק הסגנון, הם הראי שלך
    3/2/08 08:53
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-02-03 08:53:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ההנהלה הודיעה לי שאין לי כוכבים לחלוקה. אוכל להסתפק בהערכה אישית במקום כוכב.

    --
    המילים שלך הם לא רק הסגנון, הם הראי שלך
    3/2/08 09:02
    0
    דרג את התוכן:
    2008-02-29 14:18:55
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מריון ברוכה הבאה ותודה לכל המצטרפים.

     

     

    אן, קונפליקט שהוא רק אישי אכן מעכיר את האווירה בצוות ולמרבה הצער יש בימינו עדיין מנהלים העובדים בשיטת הפרד ומשול. נדמה לי שמנהל כזה ( במיוחד בסקטור הפרטי ) לא ישרוד זמן רב בתפקידו הניהולי.

     

     

    גיל, יפה הציטוט ומעניין לבדוק גם את הגדרת הערך "מחלוקת" בויקיפדיה. מצאה חן בעיניי המילה "לכאורה". קונפליקט הוא לפעמים רק למראית עין ועל פני השטח בלבד.

    האם אתה לא מודאג שחיסול הקונפליקט מוקדם מידי עלול לגרום לירידת רעיונות טובים לטמיון ?

     

     

    אילנה, מצאה חן בעיניי התייחסותך. בעיקר הדגש על ההתמודדות העצמית. הקונפליקט הוא אכן לרוב גם הזדמנות לפיתוח אישי. נדמה לי שעיקר יתרונות הניהול של קונפליקטים הם דווקא כשהם נפתרים על ידי הצדדים ולא על ידי הכרעה של צד שלישי.

     

     

    יעל, חשיבות ההצפה של קונפליקט סמוי או מה שנקרא "קונפליקט כבוש" היא לעיתים מכרעת. המחירים המשולמים על קונפליקט כזה הם לעיתים כבדים הרבה יותר.

     

     

    יוסי, תודה. אהבתי מאוד את הדגשת אחריותו של המנהל הבכיר להוביל לדרך של ניהול קונפליקטים ברוח בונה ומעשירה.

     

     

    3/2/08 09:18
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-02-03 09:18:52
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שלום לכולם,

     

    כמי שעובד בניהול עימותים בין הפרטי לקולקטיבי [בין פרטים לממשלה ובין ממשלה לפרטים] לגישתי - eris ו eros הם משלימים ויחסיים.

     

    הדיאלקטיקה של המפריד יכול לקדם אחדות - אם מכוונים לזה.

     

    כמו כן, מדובר בתהליך, שמקדמי העימות שבתוכו עולים ויורדים בגאות ושפל, שלכשעצמם יכולים הם להיות אובייקטים למינוף חיובי.  

     

    זהו העקרון של ניהול קונפליקטים.

     

    ככל שמודעים לעימותים חיצוניים מכירים בכך שהם גם ביטוי לעימותים פנימיים ביישוב תודעתי פנימי של תהליכי התפתחות במישורים החיצוניים.

     

    נוכחתי לדעת שדומה מושך דומה: אנו מושכים את העימותים בחוץ שמשקפים היבטים מאד מהותיים בתוכנו.

     

    לכן, ניהול העימות הוא בסופו של יום ניהול עצמי.

     

    יותר מזה -

     

    אין במהות שליטה על מכלול השחקנים במרחב, בהקשר של כיוון ושכנוע כל שחקן ושחקן מולך או עמך לקבל את תפישתך בקשר לעימות במרחב.

     

    בהיבט המשפטי - כלל אין ודאות לעניין האופן שבו העימות, פורמלית, ייחרץ. גם כשנחרץ הדין - הרי אין בכך כדי לאיין עימותים, אלא רק כביטוי של ביזור/הכלה/יישוב זמני. אינטרס שהוחמץ ונשלל אינו אינטרס שהועלם.

     

    אשר על כן, מכיוון שהשחקן היחיד שיש לנו שליטה עליו הוא אנו עצמנו - ליבת ניהול העימותים נתונה ומתחייבת על דרך קבלה, הכלה ויישום מתוך מה שיש; הטמעה של האפשרי [כולנו יודעים את הפתגם לפיו הפוליטיקה היא אומנות האפשרי].

     

    ברכות,


    --
    יובל זפיר
    3/2/08 10:27
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-02-03 10:27:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בהיבט המשפטי - כלל אין ודאות לעניין האופן שבו העימות, פורמלית, ייחרץ. גם כשנחרץ הדין - הרי אין בכך כדי לאיין עימותים, אלא רק כביטוי של ביזור/הכלה/יישוב זמני. אינטרס שהוחמץ ונשלל אינו אינטרס שהועלם.

     

    בהתייחס לדברים הנ"ל של יובל -  אני מבקשת להציע נקודת מבט נוספת: כאשר יריבים לקונפליקט בוחרים להביא את הקונפליקט להכרעה של גורם נייטרלי (למשל, שופט, בורר) זו עוד דרך תודעתית-פסיכולוגית (להבדיל מאובייקטיבית) לישוב הקונפליקט. יש לזכור שהצדדים לקונפליקט הם בני אדם הנבדלים זה מזה במבנה האישיותי והפסיכולוגי. לא כולנו מסוגלים להתמודד פסיכולוגית עם כל קונפליקט ולא כל קונפליקט יכול להיות מיושב בדרך שתיתן מענה לכל האינטרסים.

     

    כאשר יריבים בוחרים לפתור את הקונפליקט ביניהם בדרך של הכרעה הם לוקחים בחשבון את השיקול של אי הודאות בהכרעה ולוקחים בחשבון את האפשרות שההכרעה לא תיתן מענה מלא לאינטרס שלהם - אבל הם גם לוקחים בחשבון שהאינטרס שלהם ילקח בחשבון וישקל במסגרת כלל האינטרסים הרלוונטיים לקונפליקט ביניהם.

    בעיניהם של יריבים אלה - להכרעה יש יתרון שעולה על כל יתרון אחר שהם מסוגלים להשיג בכוחות עצמם וזה השיקול הרלוונטי

     

    מכאן שההכרעה היא גם דרך פתרון טובה. תלוי למי. הקביעה שדרך פתרון זו פחות טובה כי היא אינה מבטיחה וודאות ואינה מבטיחה מענה לכל אינטרס - היא קביעה שלא לוקחת בחשבון את הצדדים לקונפליקט ואת המסוגלות הרגשית שלהם.

     

     


    --
    אילנה דור, עו"ד, מגשרת ונוטריון
    3/2/08 18:16
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-02-03 18:16:19
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: עו"ד אילנה דור 2008-02-03 10:27:51

    בהיבט המשפטי - כלל אין ודאות לעניין האופן שבו העימות, פורמלית, ייחרץ. גם כשנחרץ הדין - הרי אין בכך כדי לאיין עימותים, אלא רק כביטוי של ביזור/הכלה/יישוב זמני. אינטרס שהוחמץ ונשלל אינו אינטרס שהועלם.

     

    בהתייחס לדברים הנ"ל של יובל -  אני מבקשת להציע נקודת מבט נוספת: כאשר יריבים לקונפליקט בוחרים להביא את הקונפליקט להכרעה של גורם נייטרלי (למשל, שופט, בורר) זו עוד דרך תודעתית-פסיכולוגית (להבדיל מאובייקטיבית) לישוב הקונפליקט. יש לזכור שהצדדים לקונפליקט הם בני אדם הנבדלים זה מזה במבנה האישיותי והפסיכולוגי. לא כולנו מסוגלים להתמודד פסיכולוגית עם כל קונפליקט ולא כל קונפליקט יכול להיות מיושב בדרך שתיתן מענה לכל האינטרסים.

     

    כאשר יריבים בוחרים לפתור את הקונפליקט ביניהם בדרך של הכרעה הם לוקחים בחשבון את השיקול של אי הודאות בהכרעה ולוקחים בחשבון את האפשרות שההכרעה לא תיתן מענה מלא לאינטרס שלהם - אבל הם גם לוקחים בחשבון שהאינטרס שלהם ילקח בחשבון וישקל במסגרת כלל האינטרסים הרלוונטיים לקונפליקט ביניהם.

    בעיניהם של יריבים אלה - להכרעה יש יתרון שעולה על כל יתרון אחר שהם מסוגלים להשיג בכוחות עצמם וזה השיקול הרלוונטי

     

    מכאן שההכרעה היא גם דרך פתרון טובה. תלוי למי. הקביעה שדרך פתרון זו פחות טובה כי היא אינה מבטיחה וודאות ואינה מבטיחה מענה לכל אינטרס - היא קביעה שלא לוקחת בחשבון את הצדדים לקונפליקט ואת המסוגלות הרגשית שלהם.

     

     

    כמובן, אילנה,

     

    נהניתי מהמשוב שלך, אילנה,

     

    אכן - היה מקום לדברים במובן הפורמלי - שהרי אנו שוכחים את מה שהוא רק לכאורה מובן מאליו - לדבריך יש עומק.

     

    לא התכוונתי לומר שהכרעה שיפוטית/בורר קטגורית היא בלתי קבילה.

     

    אדרבא, גם כשההכרעה הופכת לחלוטה ומכאן שהקונפליקט הפורמלי נפתר, כיוונתי לכך שבמישורים אחרים ברור הדבר שהקונפליקט הוא מצב קבע. בראש ובראשונה הוא נובע מהעמדה הפנימית שנוקט בו בעל הדין [ואנו די מורגלים, עד כמה שהדבר אפשרי, מהווית בעל הדין, כטיפוס מתפתח, לטוב ולרע - כולל במה שנוגע למחיר האישי שמשלם בעל דין שחי את חיי העימות באופן לא מאוזן, עד כמה שניתן לראות בזה איזון.].

     

     

    גםהיסטורית וקולוקטיבית בוודאי נזכור את מי שנמנע מעימות אך מאמן כל הזמן את הצבא ומייצא את העימות דרך סוכנים ופרובוקטורים [טרור, ובהיסטוריה של הרנסנס - לואי ה 11, המלך העכביש, שחיסל כך את דוכסות בורגונדי על דרך שיסוייה בשוויצרים] - גם זו דרך לנהל עימות בעקיפין. זו חלק מהפוליטיקה בין ישויות מוסדיות.

     

    לפיכך, במישורים האישיים יותר - אין להימנע מהמסקנה שניהול עימותים היא הוויה שלא נמלטים ממנה אף לאחר שסכסוך אחד, לכאורה, נפתר.

     

    כפי שאומרת שרי אריסון ובצדק - השלום מתחיל מבפנים.

     

    עורכי דין יודעים זאת היטב, לצערנו...

     

     לא זאת אלא אף זאת,  ישנם מצבים קטגוריים, למשל בין האזרח לרשות, שבו הבחירה בעימות היא כדאית גם ואף בעיקר כשאתה מפסיד. כאן - השימוש בפרוצדורה, קרי בהליך של ניהול עימות כמסלול לצבור תועלות במו"מ מול הרשויות, כלומר בהיבט המוסדי - הוא לא נעדר יתרונות, בלשון המעטה.

     

    ההוויה של "מנצחים" או "מפסידים" בעימותים היא די מטעה.

     

    לכן חשוב לפתח מודעות לעצם המופע של ניהול עימותים כדרך חיים.

     

    ברכות,


    --
    יובל זפיר
    3/2/08 18:59
    0
    דרג את התוכן:
    2008-02-04 05:44:19
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    יובל ואילנה

     

    מרתק לקרוא את דבריכם. אבקש להוסיף כמה דגשים מנקודת מבטי המתייחסים לדבריכם:

     

    אנו עוסקים בדיון כאן בעיקר בהיבטים של ניהול הקונפליקט כדבר בעל ערך בפני עצמו וכמהות שניתן ללמוד אותה ולשכלל אותה בנבדל ממניעת הקונפליקט או פתרונו.

     

    הכרעת הקונפליקט על ידי צד שלישי שונה לדעתי תכלית שינוי מקונפליקט שנפתר על ידי הצדדים עצמם בעיקר בתהליך הערכי הנפשי הרגשי והאינטלקטואלי, וכן בהבשלה שעוברים הצדדים עד כמה שהם מסוגלים לכך, לקראת פתרון.

     

    לדעתי, קונפליקט שהוכרע על ידי צד שלישי תמיד יותיר אינטרסים שלא באו לידי מענה כל צרכם ואשר פסיקתו של הצד השלישי גדעה אותם באיבם. בעסקים משפחתיים פתרון כזה הוא בד"כ זרע הפורענות הבאה.

    4/2/08 07:25
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-02-04 07:25:03
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עמותים בתחום שלי מוגדרים כמשבר.

     משבר קורה בעקבות שינויים חיצונים או פנימיים

    שנוי רגש  פנימי, (הפסקת משיכה או אהבה לדוגמא)או חיצוני(בגידה ).

     אנשים במשבר מגיבים בשני אופנים:צומחים ממנו עי עבודה ושנוי, או קמלים ולא  מוכנים להשתנות.

    הרתיעה משנוי היא אינסטינקט בסיסי, ולכן , במצב של שנוי וצמיחה, נבחנת ההגדרה:מותר האדם.

    הדרך שבה כל אדם מתמודד עם שנויים ועמותים אנרגיה הבניה,או ההרס שנעשים מסביב הם חלק מהעבודה בחיים.

     ככל שאדם מאוזן יותר, ומודע יותר, כך ילמד(דרך עמותים ושנויים פימיים וחיצוניים)באופן יותר הרמוני ונטול אלימות עצמית וכלפי הסביבה.

     ואסיים את חלקי כפסיכולוגית בדיון זה שאיליו הוזמנתי במשפט:"מה שלא שובר אותנו מחזק אותנו"


    --
    שרי פסיכולוגיה קלינית בגובה העיניים
    http://sherryrefael.com 0544982986
    4/2/08 14:21
    3
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-02-04 14:21:50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שלום אלי,

    תודה על ההזמנה לדיון המרתק. משמח אותי מאוד, במיוחד, להשתתף בדיון עם יובל. לעצם השאלה; הימנעות מעימותים היא דרך אחת, להתמודד או לנהל קונפליקט. אני מעדיף להדגים את העניין בעימותים הגדולים המוכרים להוותנו לכולנו, מלחמות. בספרו של בולגקוב "האמן ומרגריטה" טוען השטן שבמלחמות כולם מפסידים. זאת טענה אלגנטית, אך היא אינה מדויקת; יש כאלה שמפסידים יותר, יש כאלה שמפסידים פחות ואני די משוכנע שלמרות התוצאות ההרסניות שיש למלחמות על פרטים במדינות שמנהלות אותן, יש מקרים שהמסגרת המדינית שמנהלת אותן גם מנצחת, או לפחות קוצרת פירות רבים בטווחים הקצר והבינוני.

    אחת השיטות הידועות, עליה כבר המליץ וגטיוס, מחבר ספר הטקסט החשוב ביותר על אודות אמנות המלחמה בסוף התקופה הרומית הייתה, שאם אינך יכול לנצח, נתק מגע. המלצה זו מומשה לא פעם, רק שבמבט היסטורי קל לומר שהיא לא תמיד קצרה פירות; בקיצור, לא פעם הקונפליקט "רודף" אחרי מי שמבקש להימנע ממנו. פעמים שהוא נדרש להתייצב אל מול האתגר שהוא מציב לו בתנאים קשים מאלה שבהם היה מלכתחילה. לפיכך, הערכת מצב טרם כניסה לקונפליקט (שוב אלי, אין לי תרגום מוצלח ל-engage) או הימנעות ממנו צריכה להקדים כל פעולה. בהחלט ניתן להניח שבמקרים מסוימים אפשר לתת לאתגר לחלוף כשהנזק שהוא יסב באופן זה יהיה זניח, או שלפחות יהיה הקטן ביותר מבין כל שאר האפשרויות שעל הפרק.

    כאשר ההערכה היא שאין ברירה אלא להתעמת, יש לנסות לנהל את העימות בתנאים מיטביים: שאלת העיתוי היא מאוד משמעותית בעניין זה, כמו גם נסיון לאמוד מתי מרכיב חוסר הוודאות שבעימות יהיה מצומצם ככל שניתן.

    נקודה אחרונה; נסיוני הדל מלמד שחלק משמעותי של העימותים הפנים האירגוניים שנדרשתי לפתור בעבר היו על רקע אישי. כולנו בני אדם; אנחנו אוהבים, שונאים, מקנאים וכו'. עוד לא מצאתי תרופה טובה מיחסי אנוש טובים בשביל התנהלות פנים ארגונית מוצלחת. לגבי עימותים חיצוניים...תקצר היריעה.

     

    כל טוב,

    מיקי

     



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "אלי כהן / הערך החיובי של ניהול קונפליקטים "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה