הבעיה בארץ, שרק מי שהופך שולחנות, זוכה לטיפול. המסר הנו אלימות משתלמת. מתארת לעצמי שלכולם יש מהכול. השאלה באיזה מינון ואיזה קטליזטור נדרש , בכדי שיתפרץ החוצה. חוסר יכולת להכיל תסכולים וכעסים. ולגיטמציה של החברה שמשהוא מוציא את כעסו בצורה הכי בוטה. תלוי כמובן עד איזה גבול.
לפני יומיים בקרתי בקופ"ח...ממש קן הקוקייה לפעמים...עמד ציבור מטופלים בהמתנה לרופא.
גבר ואישה מבוגרים בני 70 לערך קיללו אחד את השנייה , בצורה הכי נבזית שיכולה להיות...הוא מקלל , והיא מקללת יותר..עד כדי שהאישה ירקה על הגבר.
על מה ? סתם...עמדו בתור והיא רצתה להיכנס לפניו...
קשה להאמין מה זה הוציא מהאנשים.
אם זה היה קורה במדינה נאורה, מיד היו שמים גבול ושוטר היה מגיע ולוקח את שניהם לתחנת המשטרה.
אבל פה....זה לא יקרה...כי זה לא מספיק אקוטי וחשוב. וגם קיים חוסר במשאבים משטרתיים.
החינוך צריך להיות משחר הילדות...אבל מי יחנך בדיוק? ההורים, המערכת האלימה? מי?...
הוספת תגובה על "האם אנחנו חברה אלימה?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה