משחק הסימולציה האחרון שניהלתי, ומספר לקחים העולים ממנו, מתוארים בבלוג שלי. העיקרי שבהם הוא שהמשחק יכול לעלות על סדר היום של ההנהלה תרחישים שבדיון רגיל הם היו נדחים על הסף. כאשר המשתתפים פועלים מחדרים שונים וכאשר הם נדרשים לקבל החלטות מהירות, הם מושפעים מתפיסות העולם הבסיסיות שלהם. תפיסות כאלו מנוטרלות מדיוני הנהלה רגילים שבהם מניחים, בדרך כלל, שהלוגיקה והשכל הישר מדריכים את עולמנו.

זה די קל להכנה, יכול להימשך כמו דיון הנהלה רגיל, ויכול להביא להבנה טובה יותר של המציאות.

אני מסכימה עימך שעריכת סימוצליה לא דורשת המון הכנות תפעוליות, אבל לדעתי היא דורשת בפועל שלושה דברים חשובים שאני לא בטוחה שיש תמיד בנמצא:

1. זמן- החלטה לפנות זמן לסימולציה היא החלטה מנהלית, שלא תמיד מוכנים לעשות.

2. מחשבה- סימולציה היא בהרבה מקרים מדברת על נושא קרוב לנושא האמיתי עליו צריך לדון "בחיים". ונדרשת מחשבה רבה ויכולת ניתוח כדי למצוא את הנושא המתאים ובעלי התפקידים.

3. גורם מתווך- בארגון יש קבוצת הנהלה, ואם זה מקרה של מו"מ עם חברה אחרת יש 2 גופים ועו"ד לכל צד. במו"מ בין מדינות ברוב המקרים יש מדינה שלישית מתווכת. ונדמה לי שגם בסימולציה נדרש גורם מתווך, שיכוון, יעיר, ויעודד להמשיך.

את שלוש הנקודות הללו אני לא בטוחה שתמיד ניתן למצוא בחיים של חברה/ארגון מקצועי.

אשמח לשמוע חוו"ד

אכן נדרש זמן, מחשבה וגורם מעורר. אך האם אנו לא שומעים על הצורך בגורמים אלו  לא פעם כאשר הארגון בוחן את האפשרות לערוך בחינה מעמיקה של המצב?

יש אין סוף סיבות לדחיית תהליכי בחינה ומבחינה זו הסימולציה איננה שונה מתהליכים אחרים.

הסימולציה מציעה לעשות זאת אחרת מאשר במסגרת דיונים סביב השלחן. היא לא משחררת את מנהלי הארגון מהצורך לאסוף את הכוחות הנדרשים לניהול כל תהליך שמחייב עימות עם תפיסות העולם הבסיסיות.

היא גם לא עומדת בפני עצמה. ראשית צריך לברר מה הסוגיה העיקרית שעל סדר היום של ניהול הארגון. רק אחר כך צריך לבחון האם הסימולציה היא הכלי היעיל ביותר.

היתרון העיקרי שלה היא שבירת המסגרת הרגילה שמתנהלת סביב שלחן הדיונים הקבוע.

בדרך כלל התהליך כולו נראה כך:

ההכנות

1. לימוד הבעיה - 2-3 ראיונות עם בכירים

2. החלטה על תרחיש הפתיחה ומבנה המשחק - איזה שחקנים ידומו בתהליך (חוץ מההנהלה)

3. החלטה על איוש כל אחד מצוותי הדימוי

4. הפצת תרחיש הפתיחה לכל המשתתפים

5. תדריך (לא יותר משעה)

יוםהמשחק

6. משחק של כ- 3 שעות

7. דיון סיכום (לא יותר משעתיים)

סיכום

8. כתיבת דו"ח

9. פגישת סיכום עם ההנהלה

אני מרשה לעצמי להעריך כי זה עומס נסבל אל מול הסיכויים ליצירת הבנה טובה יותר של התרחישים האפשריים של הארגון אל מול סביבתו

השבוע ערכתי עוד סימולציה דינמית וזה מדהים עד כמה אפשר ללמוד מהכלי הזה לגבי המציאות. הפעם השתתפו בסימולציה 7 צוותים שונים שניתן להגדיר אותם כהנהלה, 3 מתחרים עקריים, ספק עיקרי, צרכנים ורגולטור.

המרכיב המרכזי בניהול הסימולציה היה יצירת לחץ הזמן על השחקנים. זה היה פשוט מדהים איך כמה מהם נתקעו עם הפרדיגמות שלהם באופן שאיפשר להם רק פתרון אחד.

שיחת הסיכום היתה חשובה לא פחות. ברור שהסימולציה חידדה את הדילמה העיקרית - האם מוכרחים לדבוק בהחלטות הנוכחיות?

תודה על העדכון שלך.

אשמח (בשם שאר חברי הקהילה) לדעת קצת יותר פרטים במיוחד לגבי מה שכתבת" שיחת הסיכום היתה חשובה לא פחות. ברור שהסימולציה חידדה את הדילמה העיקרית - האם מוכרחים לדבוק בהחלטות הנוכחיות"

נראה לי שזה דיון חשוב שמתקשר גם לדיון שפתח שמוליק מרחב על למידה שבוע שעבר:

http://cafe.themarker.com/view.php?t=342709