התנועה לשינוי מוניטרי וגם מבקריה, מחמיצים את העיקר

מן העיתונות: "הכלכלה הלא אמיתית", ביקורת על התנועה לשינוי מוניטרי.

תגובתי

כתבה מעולה, ויכוח ראוי וחשוב. יישר כוח. 
אבל שני הצדדים מבזבזים את זמנם ומרצם. המצב הנוכחי בעייתי, לאור בועת האשראי העולמית, בועת הפיננסים וההתאוששות האנמית של הכלכלה הריאלית ( היא היא הכלכלה האמיתית), למרות המינון הגבוה של תמריצים מוניטריים ופיסקליים מאז 2008 .

נכון, החזון של התנועה לשינוי מוניטרי הוא בעייתי מאוד וטעון הוכחה, למרות שיש בו קסם פופוליסטי וגם רצון טוב ואמיתי מצד הפעילים בתנועה, שמאמינים בלב שלם במסר שלהם.

 
אני טוען שאף אחד מהצדדים לא מציע פתרון לבעיות, כיון שהם לא איתרו את הבעיה האמיתית ולכן המרשמים שלהם הם לא יותר מאשר פלסתר על פצע פתוח.
בבסיס כל השיטות, כל הגישות, עומד האדם, הטבע האנושי שתמיד רוצה עוד ועוד לעצמו. מקסימום רווח במינימום מאמץ, זו התכנה המפעילה כל אחד מאיתנו ולכן היא משובצת היטב בכל דבר שיצרנו, בוודאי שבכל המערכת הפיננסית, הכלכלית והבנקאית. כך נבראנו ואין מה להתכחש לזה.

התוצאה היא שהקשרים החברתיים בינינו, היחסים בינינו, שהם הבסיס לכל מערכות החיים, כולל המערכת הבנקאית והפיננסית, הם יחסים של קונפליקט, תחרות שהלכה והקצינה עם השנים, חוסר אכפתיות, חוסר בהרגשת הזולת, אגואיזם ומשחק סכום אפס וחבל שזה המצב.

היחסים השבורים האלה בינינו, הם הבסיס לדרוויניזם חברתי, כלכלי ופיננסי, שאוכל כל חלקה טובה ומדרדר את האנושות למצבה הנוכחי, בו הפערים החברתיים, אי השוויון והמצוקה, מאיימים על הכלכלה. אני לא יפה נפש ולא מחבק עצים. אני לא טוען שצריך להתייחס יפה זה אל זה כי זה מוסרי, אלא כי ערבות הדדית מתבקשת מהתלות האדירה בינינו, בעולם שעבר תהליכי גלובליזציה ואינטגרציה מואצים. בפיננסים ובבנקאות התלות הזו מורגשת ובולטת ואיך הייתם מצפים להתייחס זה אל זה, אם היה ברור לכם שכולנו בסירה אחת?

לפרופסור גוז'ף שטיגליץ, מחבר הספר "מחיר האי שוויון" ולקרן המטבע הבינלאומית שפרסמה לאחרונה מחקרים בנושא, זה כבר ברור: אי השוויון והפערים מזיקים לצמיחה, מזיקים לצריכה הפרטית, פוגעים בשוק ההון ולכן ההמלצה שלהם לאותו מיעוט עשיר, ל-1% ולממשלות ברחבי העולם, היא שכדאי להם, מבחינה כלכלת גרידא, להשקיע בצמצום אי השוויון.

לא מדובר על סוציאליזם ועל שוויון מוחלט, כי גם זה מנוגד לטבע האנושי ולא הוכח כשיטה כלכלית יעילה ויציבה, אלא על השקעה בצמצום הפערים, כדי לאושש את הכלכלה ואת המערכת הפיננסית שהחוב הריבוני מאיים על שלמותה ויציבותה.

כדי להבריא את הכלכלה, לא צריך לשנות את השיטה המוניטרית וגם לא לשמר את השיטה הנוכחית. מדובר ב-2 קצוות של דיסציפלינה מקולקלת אחת, שיש לה יצר הרס עצמי. אי אפשר לבנות מערכת מוניטרית בריאה, על בסיס מקולקל ורעוע של היחסים הנוכחיים שבין אדם לזולתו. רק אם נבסס, באמצעות תהליכי חינוך והשפעת הסביבה, חברה המבוססת על ערבות הדדית בינינו, על התחשבות, נכונות לוויתורים הדדיים ועל הרגשת הזולת, נוכל לבנות כלכלה אמיתית, מאוזנת, שפויה ויציבה, שתיטיב עם כולנו. הכתובת על הקיר.

 
לדוגמה הביטקויין. לקחו מטבע חדש, חף מחוב ריבוני, בלי בועת אשראי ועם מה שנראה היה כעתיד מבטיח. ומה קרה לו? הוא הפך למטבע ספקולטיבי, היה בו הון שחור ופשע, בועה מטורפת שהתפוצצה ועכשיו עתידו לוט בערפל. למה, למרות הפוטנציאל שלו להתחיל מחדש, בלי חוב ריבוני, הוא נכשל? בעיקר בגלל טבע האדם, תאוות הבצע וחוסר האכפתיות לרמוס את האחרים, במשחק סכום אפס, כדי להרוויח לעצמי. אי אפשר לבנות מטבע חדש, או כלכלה חדשה, על בסיס אופי הקשרים הנוכחיים בינינו.

בנקים תמיד יהיו בנקים, כל עוד היחסים שבין אדם לזולתו (בכל הרמות, הפרטית, העסקית והאזרחית) לא יושתתו על חיבור, סינרגיה, הרגשת הזולת וערבות הדדית. אם אתם חושבים שהבנק החברתי הראשון, אופק, שמוקם בימים אלה בישראל, יהיה שונה באופן מהותי, צפוייה לכם אכזבה מרה. מקסימום, הוא יהיה "הרמי לוי" של הבנקים, כלומר הכי פחות גרוע מכולם, אבל עדיין גוף חזק, מניפולטיבי שמטרתו להרוויח מכם כמה שיותר, אבל קצת פחות מכל שאר המתחרים החמדנים שלו.

בערבות הדדית זה לא יקרה.

פוסטים קשורים:

"האם הביטקוין מאיים על מערכת הכסף והבנקים"

"לנצח את ה-99% בנוק-אאוט, יעלה לעשירים ביוקר"

"עקרון היד הנעלמה - השלב הבא"