אני כותב פוסט זה מתוך כאב, וזאת בגלל הכרותי את הנפשות הפועלות מקרוב.

מאז שקיים בית המסחר שלי , מלווה אותי ספק קבוע שסיפק לי מוצרי אינסטלציה מגוונים. מחיריו, השרות, היעילות היו אופינים לו ולכן נשמר הקשר המסחרי איתו מעל ל-20 שנים.  הספק הזה קיים כבר כמעט 40 שנים בענף. מדובר בעסק משפחתי שבו עבדו הבנים, החתנים, הרעיות והבעלים כמובן.   השבוע נתבשרנו שהעסק נסגר בגלל בעיות כלכליות וכפי הנראה ימונה לעסק נאמן מטעם הבנק ואולי אף כונס נכסים. כואב לי בכבעל עסק  לראות כי זה גורלו של עסק לאחר כל כך הרבה שנות פעילות, כשמדובר בעסק שפירנס משפחות רבות. ככל שנברתי במקרה נודע לי כי סיבת הקריסה של העסק היא אובדן פדיון של לקוח שחייב לעסק, סכום של 1.2 מיליון ש"ח. מסתבר שלעסק הזה היה לקוח גדול שלא עמד בהתחיבויות ולא שילם את חובותיו ובכך נקלע  הספק שלי לקשיי נזילות שבעקבותיהם הבנק עצר את האשראי ולמעשה גזר את דינו של הספק לאבדון. מאחר ואני מכיר את הצדדים אני יכול לומר שחוסר הצדק הוא משווע. בעליו של הספק שלי יושב בבית בוכה תרתי משמע, (גם אני הייתי בוכה במצבו) ואילו זה שחייב את החוב, ממשיך לנהל את עסקיו כרגיל...כאילו לא קרה דבר. הקונפליקט מתנהל בין כותלי בית המשפט עם כל המניירות שעורכי הדין  יודעים לעשות. הזמן פועל לטובת החייב כי דחיות הדיונים, ועיכוב ההחלטות משרתות את האינטרסים של החייב, ואילו את הלחץ והעול צריך הספק שלי לספוג בגלל לחץ של הבנק שלא מוכן לדחות את חובותיו בכפוף לדחיות שמתקיימות בבית המשפט. כך יוצא שרשע וטוב לו ...מאחר וכולם שומרי חוק, לא ניתן לאכוף את הגביה בצורה מהירה יותר, בגלל נושא חברות בע"מ, ולמעשה אין כאן ישויות אישיות אלא חברות. אך מאחורי אותן חברות ישנם מנהלים, בעלים שהם בשר ודם. 

מאחר ואני הגעתי למסקנה הזו כבר לפני מספר שנים, צמצמתי את פעילותי בעסק בעשרות אחוזים וזאת רק בגלל הידיעה שאם אקלע למצב שלא ישלמו לי חובות, לא יהיה לי לאן לפנות. האופציה היחידה היא בתי המשפט המסורבלים, המנוהלים על ידי חבורה של תכמנים, קומבינטורים שלבושים בחליפות עם עניבות ומדברים זה לזה בגוף שלישי מתוך כבוד מזויף על גבול הציניות.היכן יש עוד מקום בעולם שיומן המשפטן (ניתן לקנות בסטימצקי...) יש בו שלושה ראשי שנה...מדוע הם צריכים שלוש שנים קדימה? זאת כדי שיוכלו לדחות דיונים  לשנתיים ויותר ...את מי זה משרת? לכן למדתי  שמהם בטח לא תבוא לי הישועה, ולכן חברי הנאמן הוא הכסף המזומן...!! חבל שאלה פני הדברים במדינה שיש לה יכולות יצור, ופיתוח...אך אלה שסוחרים במוצרים האלה...התשלום אצלם הוא בחזקת המלצה בלבד. כגון קבלנים שישלמו את חובותיהם רק אם הדירות ימכרו...לא מכרו דירות? אין תשלום לספקים....

זו למעשה התנהלות של הממשלה על משרדיה השונים...אם כך מתנהגים מנהיגיה של המדינה, קל וחומר שתושביה יאמצו את ההתנהלות הזו מהר מאוד...

את התורה הזו לא מלמדים בשום פקולטה למנהל עסקים...את זה לומדים באונברסיטה של החיים...