הדימויים בתערוכתו החדשה של יגאל עוזרי "בראשית", משאירים את הצופים פעורי פה ומלאי השתאות מול מנת היופי המרוכזת ורמת הביצוע הגבוהה המוצגים בתערוכה.

בסגנון ניאו ריאליסטי-  שהוא יותר ריאלי מריאלי, מציג עוזרי יופי נשי, שנע בין תמימות לבין פראות בתוך סביבת טבע, המנותקת מכל קונטקסט של מקום. מעין גן עדן קסום אך גם מאיים, עשיר בצמחיה משתרגת.

 

שלא כבסיפור גן העדן, הנוכחות האנושית הראשונית היא נשית. אמנם היא לבד, אך הכותרת "האקסטזה של פריסיליה" מרמזת על האופי הלא בתולי של הדמות.

 

סדרה זו, של "האקסטזה של פריסיליה, מנהלת דיאלוג בוטה עם "אופליה" של Millais הפרה - רפאליט.  אולם אופליה עומדת לטבוע. הרגע שלפני מותה הוקפא לעד והוא מלא שלווה והתמסרות.

 

"Ophelia", John Everett Millais

 

הדיאלוג עם יצירתו של מילה אינו מוזכר כלל במאמר של קציעה אלון ודליה מרקוביץ בקטלוג התערוכה. המקום היחיד שבו מופיע איזכור הינו בכותרת אחת התמונות המופיעות בקטלוג אך לא בתערוכה "פריסיליה כאופליה". 

 

בסידרת "פריסיליה עם גפנים", מתאחדים ענפי הגפן המשתרגים עם שיערה של פריסיליה ויוצרים את החיבור המוחלט של האנושי עם הטבע. המבט הפראי בתוך הפנים הצחות מבצבץ מתוך הענפים הדחוסים ויוצר מתח מרשים בין יופי וכיעור, בין תום לפראות.

אם כבר מדברים על יופי, המאמר מדבר גם על האסתטיקה של הריאליזם החדש ומצטט מדבריו של הפילוסוף מאסכולת פרנקפורט , הרברט מרקוזה:
"היופי אינו אלא הופעה פתאומית של אמת שונה לתוך המציאות המוכרת"...... רק דרך מדיום היופי יכולים בני אדם לקחת חלק באושר".

ועוד מתוך הקטלוג בתרגום חופשי:

"האמנות מאפשרת יצירת יופי אינטנסיבי, אשר מאפשרת לנו לברוח מהבנאליות של היומיום."

 

כמה הערות:

• המאמר בקטלוג מפורסם באנגלית בלבד, למרות שהמקור הוא בעברית. לא מצאתי את המקור ובאתר של גלריה אלון שגב עדיין אין עידכון לגבי התערוכה הנוכחית.
• אל תמהרו לשלוף ארנקים - התערוכה כולה נמכרה.
• רוב הצופים בתערוכה היו עסוקים בסוגיות טכניות - איך הוא עשה את זה? האם זה צילום או ציור, או ציור על צילום. לשאלתי, ענה עוזרי שאין צילום מתחת לציור. שישה אנשים עבדו על התערוכה במשך שנתיים. המאמר מפרש את עבודת הצוות הזו כהרחבה של תפקיד האמן, המדומה לרוב כדמות העובדת בבדידות, לתוך מרחב אמנותי הכרוכה בעבודת צוות ותלויה בכשרונות של חברי הצוות. האמן עצמו מדומה למעין מנצח על תזמורת. סוגיה שיהיה מעניין לדון בה.

 

התערוכה "בראשית" מוצגת בגלריה אלון שגב.

 

 

האם מישהו כבר ביקר בתערוכה?

אשמח לשמוע עוד התרשמויות.

הייתי.

 

אחרי ה - wow הראשוני ניסיתי לעמוד רגע בצד ולהסתכל על התערוכה בלי הרושם העז של הטכניקה המדהימה. אולי כתערוכת צילום?? ולבדוק אם גם אז היא נשארת מעניינת, מושכת, מסקרנת....קיטש במיטבו.

 

 ניר הוד כבר אמרנו?

 

 

 

הביצוע כמעט מושלם. כמעט, כיון שיש מקומות לא מלוטשים פה ושם , ויש משטחים שניכר בהם שלא נוצרו על- ידי אותה היד. 

 הצילום מצוייר מצילום וזה לגיטימי. אך גם  הטשטוש הנוצר על-ידי מצלמה הועתק במדויק ( שלא כמו טשטוש המושג בראייה של עין לא מזוינת).  

פרסיליה היא דוגמנית "ברבי" ללא הבעה והשילוב בטבע מלאכותי ולא יוצר עניין.   לא מצאתי כול ערך מוסף בעבודה העמלנית אך חסרת המעוף.

למעט הביצוע  המרשים, התערוכה משעממת. לא היתה ולו יצירה אחת שאני מרגישה צורך לראותה שוב.

לילה טוב לכולם

כן, הייתי היום, ולסתי התחתונה נשמטה כבר מהציור הראשון.

התקרבתי כמעט עד שאפי נגע בציור כדי לראות שזה אמיתי - אמיתי.

לי דווקא ניר הוד ממש לא עלה בראש אלא Van Eyck , הדיוק בשיער יוצא דופן, כמו גם בעיניים ובשאר חלקי הגוף.

לגבי הצמחייה - היה יותר ברור (כפי שטלילה אומרת) שהיא מצויירת.

האמת שבהתחלה חשבתי, אולי הדפיסו את הצילום על הקנווס, טכניקה שפושה בכל מקום כיום, והוסיפו את הציור, אבל מההתקרבות השתכנעתי שמדובר בציור. 

העברת הדימוי של הטשטוש בצילום (צמצם פתוח?) לציור מעניינת מאוד.

אח"כ לקחתי את הטקסט עליתי למעלה לאוויר התל-אביב שטוף השמש וקראתי.

היה קשה. (הטקסט). לחליפין אולי הייתי עייף מדי מכדי להתעמק בו.

מהפעמים הבודדות שטכניקה יוצאת דופן, גורמת גם הנאה מיופי יוצא דופן (הדוגמנית מ-א-ו-ד יפה בעיני) .

עוזרי הציג לפני מספר שנים 2005, תערוכה מעניינת במוזיאון תל-אביב, הנה קישור לפוסט מרתק של מיכל ק. מרקוס אודות התערוכה ההיא, בו ניתן לראות את הדרך הארוכה שעשה עוזרי לאורך השנים , לטעמי מן המופשט אל ההיפר ריאליזם.

 

 

אגב, משם המשכתי למוזיאון תל-אביב  שם זכיתי לראות ולשמוע את דני קרוון מדבר על יצירתו, וחצי קומה למעלה את יהודית לוין הנפלאה מדברת על יצירתה.  אבל זה כבר לפוסט אחר.

 

 

 

 

השוואה לוואן אייק?

 מאיפה להתחיל?  מההרמוניה הצבעונית, מההבעה או אולי מהטכניקה הגאונית של ואן אייק. הצבעים  המדויקים שעברו דרך הפילטר של עיניו ומוחו?

אגב, אמנם מייחסים לוואן אייק את המצאת הציור בשמן וכנראה שלא הוא הממציא. אך הוא שכלל את השיטה. הוא היה פורץ דרך אמיתי.

 

 

 

צטט: ליאור130 2008-02-08 22:27:44

מה גודל העבודות? האסוציאציה הראשונית כשראיתי את הדימויים כן...ניר הוד.

חלקן קטנות, חלקן בינוניות.

 

צטט: טלילה שיר 2008-02-09 00:12:08

 

השוואה לוואן אייק?

מאיפה להתחיל? מההרמוניה הצבעונית, מההבעה או אולי מהטכניקה הגאונית של ואן אייק. הצבעים המדויקים שעברו דרך הפילטר של עיניו ומוחו?

אגב, אמנם מייחסים לוואן אייק את המצאת הציור בשמן וכנראה שלא הוא הממציא. אך הוא שכלל את השיטה. הוא היה פורץ דרך אמיתי.

 

 בוקר טוב, שבת שלום

 

טוב, ישנתי על זה לילה.

 

לגבי ואן אייק, התכוונתי לדיוק, לא לפריצת הדרך.

יצא ליי לראות לא מעט ראליזם בשנים האחרונות, ומר עוזרי, עושה את זה טוב.

מה שכן, אני מתחבט בעניין האם הטכניקה עושה לי את זה או שזה באמת יפה.

לא החלטתי. בשבוע הבא אולי אבקר שם עם המשפחה וננסה לחוות דעה ביחד.

 

 

 

יגאל עוזרי- 

 

בתחילת השבוע ביקרתי בתערוכה ,

    התחושה הראשונית היא סוג של הלם  של יופי משתק ,

הסקרנות לגבי איך הוא עושה זאת התחילה להציק לי אחרי כמה יצירות שעברתי,

אחרי 3/4 תערוכה הבנתי את הסוד .

 

בסוף התערוכה הרגשתי שקצת שעבדו עלי שרק אחרי 3/4 תערוכה גליתי ,

 אבל בכל זאת גם לצלם יופי כזה צריך כישרון גדול .

 

אני חושבת שיגאל עוזרי מסתתר תחת עזרים טכנים ואנשי ביצוע מעולים .

 

 

אחרי כמה ימים של התערוכה התנדף אותו תחושה משתקת של היופי

, נשאר לי תחושה של קיטש   אם תחפושת מעודכנת 2008.

 

התערוכה הקודמת שלו במוזיאון תל אביב שנה שעברה הייתה באמת טובה להבדיל .  

את רואה, למרות הדעות המנוגדות שלנו, יש אמת אבסולוטית. הגענו לאותה המסקנה לגבי העבודות.

שי

 מעניין ,

עכשיו אתה סותר את עצמך קצת ( מהדיון הקודם ,זוכר?),

הרי הוא סופר מסחרי בדיוק כמו שמצופה מאמן מצליח, הוא יודע לגעת בכפתור הנכון שהארנק של הקליינט יפתח , לא? 

 

צטט: amili 2008-02-16 18:20:40

שי

 מעניין ,

עכשיו אתה סותר את עצמך קצת ( מהדיון הקודם ,זוכר?),

הרי הוא סופר מסחרי בדיוק כמו שמצופה מאמן מצליח, הוא יודע לגעת בכפתור הנכון שהארנק של הקליינט יפתח , לא? 

 

קצת גלשתי לעניין אחר של אמת אבסולוטית עזבי, זה לא לדיון הזה.

 

מסחרי או לא? האמת שאין לי מושג. זה גם לא ממש חשוב. יהיו שיגידו ככה ויהיו שיגידו ההיפך.

 

מה שבטוח, זו מכונה משומנת היטב, שפועלת למקסימום הרווח.

כל אחד ייקח את זה לכיוון שמשרת את מטרותיו ודעותיו.

 

הייתי בתערוכה, ובאמת כל המבקרים מסביבי רק דיברו על הטכניקה ("זה ציור? זה צילום?") והדיוק. אפשר להגיד שקיבלתי קצת תחושה שהטכניקה והדיוק הם קצת כמו גימיק..