צטט: pbhba 2014-04-16 18:27:14

צטט: נוגה 1 2014-04-16 14:16:55

לצערי, נראה שלשניהם ישנה הפרעה...
לגבי הגבר-דיי הסכמנו, אבל גם האישה צריכה לטפל בעצמה, שאחרת לא הייתה ממשיכה לקיים  יחסים מסוג זה.
שניהם, ולא רק הגבר, ימשיכו לחפש את אותו סוג יחסים גם בעתיד.

 

 

 

היא לא המשיכה אלא עזבה.

לדעתי זאת טעות להתיחס למה שהתברר בדיעבד ולאחר התלבטויות וחיפושים [וויתור על אשלית האהבה המובטחת ומבוקשת - וזה לגמרי לא דבר קטן הויתור הזה] - כאילו זה משהו שהיה ידוע לה מראש והיא הסכימה לו [כמו הנישואין של המאהב הקודם (שסביר להניח שהבטיח לה שאו טו טו זה עובר לו, והוא נשאר רק שלה)].. 

הוא [השני] הרי הכחיש את טענותיה לגבי מיקביליות המוחות [ או הלא מוחות]  ורואה בחשיפה שעשתה משום גרימת נזק לעניניו העיסקיים..

פנינה,  איני רוצה להתייחס למקרה הספציפי כי איני יודעת עליו כפי שנכתב בפוסט וגם לא את ההשתלשלות אחר כך, מה שכן הייתי רוצה לומר,שבאופן כללי, ישנם אנשים שהדברים יהיו ברורים להם כבר דיי בהתחלה והם יעזבו ויש כאלה שימשכו את זה הרבה זמן ולא יבינו(באמת?תמיד צריך לומר באופן מפורש?). הסכמה-היא לאו דווקא מילולית או מודעת,אבל המעשים מעידים על הסכמה או שלא ,ולהבדל הזה שבין האנשים אני מתייחסת. כשלא מבינים יותר מדי זמן ומאפשרים, זה מעיד על כשל מסוים.

צטט: לחפשולאבד 2014-04-16 18:27:56

 

ואני עדיין עומדת על דעתי,כפי שרבים כאן טענו ואמרו....שגם אם הגבר מיומן מאוד "במלאכתו" לא כול אישה תיפול ברשתו.

 

מה שכן,כול אישה אמורה להבין איך זה קורה גם אם זה מעולם לא קרה לה.

 

תתפלאי, מחקרים אומרים אחרת. גבר שמיומן במלאכת הפיתוי יצליח להפיל ברשתו כל אישה. בטח אישה שמעוניינת בזוגיות.

האם במהלך תקופת "הזוגיות" עד לרגע שבו מתגלהה האמת אין סימנים מקדימים?

לדעתי היו המון סימנים כאלה.

חדווה העלתה לא מזמן את סיפורה של אודטה דנין שניהלה חיים שלמים עם נוכל.

צטט: נוגה 1 2014-04-16 18:42:51

צטט: שמוליקיפiד 2014-04-16 17:24:16

צטט: נוגה 1 2014-04-16 14:16:55

לצערי, נראה שלשניהם ישנה הפרעה...
לגבי הגבר-דיי הסכמנו, אבל גם האישה צריכה לטפל בעצמה, שאחרת לא הייתה ממשיכה לקיים  יחסים מסוג זה.
שניהם, ולא רק הגבר, ימשיכו לחפש את אותו סוג יחסים גם בעתיד.

נוגה, למיטב ידיעתי, מהרגע שהאישה הבינה במה מדובר, ולמרות אהבתה אליו, היא הפסיקה את היחסים.

מאחר שמדובר באנשים חיים, ודיון שעם כל הרצון הטוב רחוק מלהיות תאורטי, מומץ לדייק בעובדות הידועות נכון לרגע זה.

 

 

אז זהו, שמוליק, אתה מודע להשתלשלות הסיפור והנפשות הפועלות , אלא שאני איני יודעת במי ,איך ובמה מדובר, ציינתי זאת קודם לכן. אני מתייחסת תיאורטית ליחסים מסוג אלה שצויינו ותוארו כאן על ידי אנשים , על התופעה באופן כללי. מצטערת אם זה פגע במישהו שלא במתכוון, וזו לכשעצמה סיבה והצדקה לכך שדיון לא מורידים ואם באמת היה צורך להורידו, אזי לא דנים עליו בדיון אחר, מה שמטעה ומכשיל אנשים שלא קראו את הדיון הראשון.

ואגב, שמוליק, נאמרו כאן דברים הרבה יותר קשים ממה שאמרתי , כי טיפול אינו מילה גסה או גנאי ותמיד מועיל ,בדומה לפמניזם. זה שזה מאיים על אנשים מסוימים-זו כבר בעיה שלהם. אנשים בריאים בנפשם יודעים מתי הם צריכים לטפל בבעיה שמתעוררת אצלם, לעומת החולים -שחושבים שהכל בסדר.....

נגה, לא הייתה לי כוונה להעביר ביקורת על תגובתך. בקריאה נוספת של דברי אכן משתמעת ביקורת.

מי שהגדיר את האישה כשפחת מין הוא הגבר, הוא עשה זאת כשניתח יחסיה עם גבר אחר.

מבחינתי הוא חרג מכל נורמה מקובלת.

לדעתי, אישה שרואה את עצמה כשפחת מין וטוב לה עם הגדרה שכזו, אינה זקוקה לטיפול.

אך שוב, זה אינו המקרה.

צטט: לחפשולאבד 2014-04-16 18:30:07

גבירותיי ורבותיי.....

 

אני מבקשת שוב...ושוב....ושוב....

 

להפסיק לדבר גם אם מאוד בא לכם על מקרה ספציפי זה או אחר...

 

תודה.

די כבר!

זמירה, עם כל הכבוד, בלתי אפשרי לנתק את הדיון הזה מקודמו, ומזה שקדם לקודמו.

ולא רק בגלל שציינת בפתיח "בדיון שנמחק זה לא מכבר".

מהרגע שהדיון עלה לאויר העולם, אין ולא תהיה לך שליטה כל התוכן אותם מעלים המגיבים.

האפשרות היחידה למנוע כיוונים אלה זה לנעול את הדיון לתגובות.

צטט: לחפשולאבד 2014-04-16 19:23:40

רוצים פיקנטריה?

 

אז הנה סיפור:

 

חברה שלי ב.(לא אני..מפ'תאום) פגשה לפני כמה שנים טובות גבר שרמנטי ודי ידוע בחוגים מסויימים (מלובשי המדים).

אחרי שיחה קצרה עם האיש,היא מיד קלטה בחושיה המחודדים שמדובר באחד מ"ידידינו" הנ"ל שאנחנו מדברים עליהם כאן.

 

כיוון שגם הוא היה מחודד למדי - קלט די מהר שהיא קלטה אותו והפסיק מיד את רפליקות הכיבוש הרגילות כשהבחין בחיוך שלה ובעיקר כששמע את  פרץ הצחוק שלה...וסיכם : "או קיי אז עליך אי אפשר לעבוד".

 

אממה....הוא היה מושך וסקסי וחברתי החליטה שהיא (שבאותו זמן ידעה שזוגיות רצינית לא תתאים לה אלא אם יופיע ה-"בדיוק בדיוק שלה") הולכת על זה.

 

לפי מה שאני זוכרת מהסיפורים של אז...הסקס היה נהדר כצפוי,היא מעולם לא הגתה בנוכחותו את המילים "אני אוהבת אותך",לא הכניסה אותו לחייה,לא שאלה הרבה על חייו ,היא ידעה שיש גם אחרות בתמונה,הם נפגשו באופן קבוע כפעמיים בשבוע משך הרבה שנים וכולם היו מרוצים.

 

לימים....העזתי לשאול אותה איך הצליחה להיות ביחסים שכאלה כול כך הרבה שנים מבלי להתאהב בו...

 

היא הביטה עלי עם חיוך ואמרה ...:"מי אמר שלא הייתי מאוהבת בו"?

 

מה שאני למדה מכך...זה טוב נו...המון דברים.

אבל הנה אחת שסרבה להיות קורבן.

היא אכלה את העוגה והעוגה נשארה שלמה.

 

זה אפשרי..

מה זאת אומרת סירבה להיות קורבן?
מדוע בכלל לקשור במקרה הזה בינה לבין קורבנות?

היא בטח לא הייתה שפחת מין, למרות שסביר להניח, שמי שהגדיר אישה שקיימה 9 שנים זוגיות עם גבר נשוי כשפחת מין, היה מגדיר גם אותה ככזו.

צטט: שמוליקיפiד 2014-04-16 21:20:35

צטט: לחפשולאבד 2014-04-16 19:23:40

 

 

 

מה זאת אומרת סירבה להיות קורבן?
מדוע בכלל לקשור במקרה הזה בינה לבין קורבנות?

היא בטח לא הייתה שפחת מין, למרות שסביר להניח, שמי שהגדיר אישה שקיימה 9 שנים זוגיות עם גבר נשוי כשפחת מין, היה מגדיר גם אותה ככזו.

יש כאן מן דקות שכזאת....

אני מסכימה אתך בקשר לאפשרות שהוא אכן הגדיר אותה כך..

אפשרות...

מה ההבדל ולמה היא לא קורבן?

בגלל שהיא לא מתנהגת כקורבן .

היא לא רואה עצמה כקורבן.

אי אפשר לעשות ממשהו קורבן כשהמישהו הזה לא מקבל על עצמו את תפקיד הקורבן.

ממה שהבנתי ממנה...היא לקחה את מה שהיא רצתה ממנו.

הוא לא התאים לה כבן זוג למרות שהיתה מאוהבת בו.

היא סרבה לשחק את התפקיד שיעד לה.

היא נהנתה מהסקס אתו ולא רצתה ממנו יותר מזה.

היא לא נתנה והוא לא לקח.

זה היה הדדי לגמרי ומהנה לשני הצדדים.

היא לא אפשרה לו לשקר לה כי היא לא שאלה שאלות שבמילא היה ברור לה שהתשובות שהיא תקבל תהיינה שקריות.

ואני זוכרת שפעם היא סיפרה לי שכשכבר הוא הביע רצון להכיר אותה יותר....היא לא אפשרה לו.

כשאדם לומד לאזן את החלקים השכליים והרגשיים שבו.....יש סיכוי טוב שהעיוורון האופייני לשלבים הראשונים של ההתאהבות-לא יסכנו את כבודו .

אבל..זה מקרה שאינו מעיד כנראה על הכלל.

רק רציתי להביא עוד דוגמה למורכבות של היחסים בני בני אדם.

צטט: ר. ר. 2014-04-16 18:25:18

צטט: נוגה 1 2014-04-16 14:16:55

לצערי, נראה שלשניהם ישנה הפרעה...
לגבי הגבר-דיי הסכמנו, אבל גם האישה צריכה לטפל בעצמה, שאחרת לא הייתה ממשיכה לקיים  יחסים מסוג זה.
שניהם, ולא רק הגבר, ימשיכו לחפש את אותו סוג יחסים גם בעתיד.

 

הינה, גם את וגם נחרצה שלחתן את האישה לקבל טיפול. מרוב תגובות, אני לא הבנתי אם אתן מדברות על המקרה הספציפי, או בכלל.

במקרה הספציפי שעלה פה, אני רוצה להזכיר לכן שהיו לה את החושים לחשוד ואת הכוח לקום וללכת משם ברגע הידיעה.

אם אתן מדברות באופן כללי על צורות קשרים לא נורמטיבים, אני קצת חולקת עליכן. זכותו של כל אדם להיות בכל סוג של הקשר והכי לא נכון לפי תפיסתנו, כל עוד הקשר אינו בכפייה, או שהושג בדרכי מרמה.

אף אחד לא יודע איזה צורך נפשי זה משרת אצל אלו הנמצאים בקשר כזה ואולי דווקא ביטויו בחיים, של קשר כזה, עושה לאדם הנמצא בו טוב יותר מאשר אם איננו קיים. אני רוצה להזכיר לכולם, שהומוסקסואליות, נחשבה בעבר כקשר לא נורמטיבי.

בכל תגובותיי בדיון הנוכחי השתדלתי לענות באופן כללי ולא באופן ספציפי לדיון הקודם.

"אל תעמוד על דם רעך..." ולא בכדי - צר לי אך אני חולקת על דעתך. אי אפשר ואף לא ראוי לעמוד מנגד כאשר נוהגים באלימות כלפי אנשים חסרי ישע ולאו דווקא כלפי נשים, גם אם הקשר אינו בכפייה. יתכן שאותו אדם שנגרם לו עוול נמצא בתוך מערכת היחסים ממניעים רגשיים כמו פחד למשל - ובמצב כזה אין שיקול דעת. אלימות ובמקרה דנן אלימות מינית היא תופעה חברתית כאובה מאוד ובהכרח עלינו כחברה לתת על הדעת על כך.

צטט: יונת77 2014-04-16 11:11:31

צטט: נחרצה 2014-04-15 21:51:13

צטט: לחפשולאבד 2014-04-15 14:24:32

אז נמשיך בינתיים.....

לא חשבתי שאעלה כאן דיונים נוספים,אבל אני מודה שהמילים האלה הקפיצו לי את הפיוזים.כמה וכמה מהם.

וגרמו לי,שלא כהרגלי - לחשוב.

וחשבתי על טיפוס הגבר הזה...

שכאמור,נשים מתאהבות בו,הוא לא נוטה להתאהב..ייתכן שהוא לא אהב מעולם מעבר לריגושים חולפים אינו מכיר יחסים עמוקים וחבריים עם נשים-ולמרות שהוא נהנה הנאה רבה עם הנשים איתן הוא מקיים יחסים....דקה אחרכך הוא בז להן בליבו.

וכששאלתי את עצמי למה זה קורה לו? חשבתי על כך שמדובר אולי בצורה מאוד מתוחכמת של הרס עצמי...שנאה עצמית.

ובמקום להפנות את זה כלפי עצמו....הוא בז דווקא למי שמעניקה לו כול כך הרבה.

אני מנחשת שהגבר הזה לא מאושר.

אני לא שונאת אותו...

אני מרחמת עליו.

 

(רחמניה שכמוני...)

זמירה, 

"המרחם על רשעים סופו להתאכזר לרחמנים..."

למה זה קורה לו?

בד"כ לאדם שמתייחס לאישה שאיתו בבוז יש אמא שדאגה לסרס אותו!

הוא הורגל לסירוס ודחייה מאמא שלו.

אמא שתלטנית, אגרסיבית, מניפולטיבית, מזלזלת ו... כזו שמעבירה את השליליות שלה לבנה ומן הסתם הוא ינהג כמוה בעתיד, אבל לא כלפיה אלא כלפי אותן נשים שנמצאות במחיצתו ומזכירות לו אותה. הוא יפתח אנטי כלפי דמויות נשיות. הוא בעל דימוי עצמי נמוך על אף שאולי יש לו במה להתפאר. קודם לכן העלת רשימת מאפיינים של גבר מסוג זה אבל הערה והארה - גבר מסוג זה יודע לבחור ולסמן את אותן נשים, שיסכימו בתת המודע שלהן להתנהלות הזו שלו. אגב, בתחילת הקשר הוא יוצר בסיס לאמון ואט אט נוגס כל חלקה בנפשה של האישה ורק אח"כ משתלט עליה והופך אותה לשפחת מין תוך שהוא בז לה. אז יש נשים שנכנסות לקשר בזוי זה תוך הרס נפשי ויש כאלו שיבינו שגבר כזה - וסליחה מראש על הביטוי - הוא דפוק ויעשו הכל כדי לצאת ממנו.

הוא - "סובל" על אף שלא תמיד מודע להתנהלותו החולנית משום שדרך הטבע לגלות לויאליות לאם גם אם היא רעה, וכדי לצאת מהפלונטר המעגלי ששרוי בו צריך להבין תחילה שלא כל הנשים דומות לאמא שלו. כל עוד יהיה תקוע באותו מעגל, תמיד יבחר בנשים מתוך מטרה לחוש דווקא רגשות אם - וזה לכשעצמו פלונטר לא פשוט.

 

נחרצה,הרבה פסיכולוגיים בייחוד התנהגותיים נאחזים בתיאוריה שהקשר הראשוני עם האם מכתיב את ההתנהלות וההתנהגות של התינוק כמתבגר במהלך חייו [ גם פנינה הזכירה את הפסיכיאטר ג'ון בולבי שפיתח את תיאוריית ההתקשרות – ששוב מדבר על הקשר עם האם כמכתיב את דפוסי ההתנהגות העתידיים של התינוק כבוגר-הנה זמירה הסבר מתומצת]

 

ולי יש הסתייגות מהסיבה שבהלך החיים האדם יוצר לעצמו הרבה אינטראקציות [התקשרויות] עם דמויות מהחיים[מודלים לחיקוי] שחלקן מאוד משמעותיים לחיו ומשפיעים על ההתנהלות שלו ועל פיתוח דפוסי התנהגות

ולא פעם אותן דמויות מצליחות להטמיע מחדש דפוסי התנהגות שמבטלים או מדחיקים את דפוסי ההתנהגות שהוא רכש באינטראקציה\התקשרות עם האם כתינוק[או האינטרקציות הראשוניות עם דמויות מפתח].

ולכן להאחז בתאוריות הנ"ל המטילות על האם את כובד המשקל של התפתחות  דפוסי התנהגות שליליים וכמקור ה"אשם" על כך כבר מזמן הוכח כלא מדויק [ כן מסכימה שחלקית לאם או להורים יש השפעה על התינוק שחלק מאותם ההשפעות \הטמעות הוא גורר איתו גם כמבוגר, אך כמתבגר ההשפעות משתנות למשל, הסביבה החברתית בגיל 16-18 יש השפעה הרבה יותר גדולה על הילד\נער מההשפעה של ההורים או האם עליו] אז לא הייתי נמהרת להוקיע את האם יכול להיות שיש לו אימא מקסימה ואת ההשפעה והטמעת דפוס ההתנהגות המדובר בדיון זה, הוא רכש בשלב אחר בחייו וממישהו אחר.

יונת, ברור ונהיר שאנחנו סופגים דפוסי התנהגות ומושפעים לא רק מבית אלא גם מהסביבה. אבל, בד"כ את ההתנהגות שלנו כהורים וכבני זוג אנו יונקים משחר ילדותינו מהורינו וסופגים בעיקר מהם. לדעתי, כאשר גבר מתנהג בבוז לאישה ומפתח אנטי כלפי דמויות נשיות - זה לרוב יהיה בשל אמו...

צטט: נחרצה 2014-04-17 07:13:02

 

יונת, ברור ונהיר שאנחנו סופגים דפוסי התנהגות ומושפעים לא רק מבית אלא גם מהסביבה. אבל, בד"כ את ההתנהגות שלנו כהורים וכבני זוג אנו יונקים משחר ילדותינו מהורינו וסופגים בעיקר מהם. לדעתי, כאשר גבר מתנהג בבוז לאישה ומפתח אנטי כלפי דמויות נשיות - זה לרוב יהיה בשל אמו...

האם כאשר גבר מתנהג בבוז לגברים, ומפתח אנטי כלפי דמויות גבריות, גם זה לרוב בשל אימו?

הכרתי טיפוס שזה מה שנטען לגביו.

צטט: נוגה 1 2014-04-16 19:08:32

צטט: ר. ר. 2014-04-16 18:25:18

צטט: נוגה 1 2014-04-16 14:16:55

לצערי, נראה שלשניהם ישנה הפרעה...
לגבי הגבר-דיי הסכמנו, אבל גם האישה צריכה לטפל בעצמה, שאחרת לא הייתה ממשיכה לקיים  יחסים מסוג זה.
שניהם, ולא רק הגבר, ימשיכו לחפש את אותו סוג יחסים גם בעתיד.

 

הינה, גם את וגם נחרצה שלחתן את האישה לקבל טיפול. מרוב תגובות, אני לא הבנתי אם אתן מדברות על המקרה הספציפי, או בכלל.

במקרה הספציפי שעלה פה, אני רוצה להזכיר לכן שהיו לה את החושים לחשוד ואת הכוח לקום וללכת משם ברגע הידיעה.

אם אתן מדברות באופן כללי על צורות קשרים לא נורמטיבים, אני קצת חולקת עליכן. זכותו של כל אדם להיות בכל סוג של הקשר והכי לא נכון לפי תפיסתנו, כל עוד הקשר אינו בכפייה, או שהושג בדרכי מרמה.

אף אחד לא יודע איזה צורך נפשי זה משרת אצל אלו הנמצאים בקשר כזה ואולי דווקא ביטויו בחיים, של קשר כזה, עושה לאדם הנמצא בו טוב יותר מאשר אם איננו קיים. אני רוצה להזכיר לכולם, שהומוסקסואליות, נחשבה בעבר כקשר לא נורמטיבי.

 

מכיוון שלא קראתי את הדיון עצמו וכל המשתמע ממנו אלא דיברתי על התופעה באופן כללי , אז כן, אני עדיין שולחת את האישה לטיפול וממש ממליצה על כך. גם כשקשר אינו בכפייה או שלא הושג בדרכי מרמה, לכאורה,ולמרות  שזכותו של כל אדם להיות בכל סוג של יחסים , אם הוא בוגר ואינו חסר ישע , ישנם מצבים שבהם אדם בוחר ללכת בדרך מסויימת בגלל חסכים, חולשה,דפוסים נלמדים ומבנה נפשי כזה, שיהיה זה מאוד לא אחראי שלא להמליץ לו על דרך שבו הוא יוכל להטיב, אולי, עם מצבו והתנהלותו. גם אישה מוכה בוחרת בדרך מסויימת וזכותה לעשות זאת, אבל גם אז היית עומדת מהצד ותומכת בזכותה הבסיסית לחטוף מכות ולעבור התעללות או שהיית מנסה לסייע לה עד כמה שאפשר? ואגב, היה דיון רב מקצועי וסוער האם לראות באישה מוכה כחסרת ישע (מבחינה משפטית), מה שמאפשר נקיטת צעדים כנגד המתעלל  , בלי להזדקק לתלונת האישה,ובסופו של דבר הוחלט שלא, מה שמשאיר נשים רבות במעגל האלימות, "מבחירה".....ובזכות.... זו אינה פטרונות, מבחינתי, וגם לא התנשאות, ולפעמים "הזכות" הזו ו"הבחירה" ניתנות לאנשים שאין ביכולתם באמת לבחור. ושוב, מתייחסת לתופעה ולא למקרה הספציפי שלא קראתי.

לכן סייגתי בראשית דברי וגם התייחסתי לשני המקרים.

במקרה הספציפי, היא הלכה משם. במקרה הכללי, דיברתי על הזכות שלנו מתוך בחירה והבנה להיות שפחה, מלכה או בקשר עם נשוי, או פוליגמי. 

טיפול בנשים מוכות/גברים מתעללים, זה הרחבת הנושא הזכות להחליט ואפשר להרחיב אותו למקום הרבה יותר עמוק. באופן עקרוני אני חושבת שאלמלא האישה אסירה בביתה, נכון ברוב המקרים להתחיל טיפול ע"י הרשויות (מעצר, הרחקה וכו) אחרי הגשת תלונה מצידה. במידה ויש ילדים בסיפור, אני חושבת שחובה להוציאם מבית כזה, ללא צורך בתלונה.

להגיש עזרה זו חובה, אם היא מתלוננת או לא.

צטט: לחפשולאבד 2014-04-16 19:23:40

רוצים פיקנטריה?

 

אז הנה סיפור:

 

חברה שלי ב.(לא אני..מפ'תאום) פגשה לפני כמה שנים טובות גבר שרמנטי ודי ידוע בחוגים מסויימים (מלובשי המדים).

אחרי שיחה קצרה עם האיש,היא מיד קלטה בחושיה המחודדים שמדובר באחד מ"ידידינו" הנ"ל שאנחנו מדברים עליהם כאן.

 

כיוון שגם הוא היה מחודד למדי - קלט די מהר שהיא קלטה אותו והפסיק מיד את רפליקות הכיבוש הרגילות כשהבחין בחיוך שלה ובעיקר כששמע את  פרץ הצחוק שלה...וסיכם : "או קיי אז עליך אי אפשר לעבוד".

 

אממה....הוא היה מושך וסקסי וחברתי החליטה שהיא (שבאותו זמן ידעה שזוגיות רצינית לא תתאים לה אלא אם יופיע ה-"בדיוק בדיוק שלה") הולכת על זה.

 

לפי מה שאני זוכרת מהסיפורים של אז...הסקס היה נהדר כצפוי,היא מעולם לא הגתה בנוכחותו את המילים "אני אוהבת אותך",לא הכניסה אותו לחייה,לא שאלה הרבה על חייו ,היא ידעה שיש גם אחרות בתמונה,הם נפגשו באופן קבוע כפעמיים בשבוע משך הרבה שנים וכולם היו מרוצים.

 

לימים....העזתי לשאול אותה איך הצליחה להיות ביחסים שכאלה כול כך הרבה שנים מבלי להתאהב בו...

 

היא הביטה עלי עם חיוך ואמרה ...:"מי אמר שלא הייתי מאוהבת בו"?

 

מה שאני למדה מכך...זה טוב נו...המון דברים.

אבל הנה אחת שסרבה להיות קורבן.

היא אכלה את העוגה והעוגה נשארה שלמה.

 

זה אפשרי..

היא לא היתה קורבן כי הורידה את רמת הציפיות כדי לא להתאכזב. הבינה את התנאים לקשר וקיבלה. ואם נחזור לדיון -התנגדתי לחשיבה כאילו האשה "מנוצלת" ביחסים בהסכמה כי זה בדיוק העניין. לאשה הזו יש בעיה עם "להיות מנוצלת" והיתה צריכה תרגיל מחשבתי (או בריאת המציאות שלה ברוחניות) בשביל להשלים עם המצב. ה"תנאים שלה" היו רק במחשבתה כאילו היא הקובעת כי הוא קיבל בדיוק מה שרצה - יזיזות. הוא קבע את אופי הקשר והיא הסכימה. מה שמפריע לי בחשיבה הנשית הזו הוא חוסר ההתמסרות של האשה. הנשים שהכרתי היו הולכות עם הלב ומתמסרות. פה היחסים נשארו תקועים ב"פרווה". ביחסים נורמלים וטובים יש התמסרות והרבה לב ורגש ולא רק שכל ומאבקי שליטה... האופי הטבעי של יחסים הם התמסרות לרגשות ולאהוב באמת.  וזה בסדר לסנן היטב לפני שמתמסרים , וזה לא בסדר מצד גברים לשחק "כאילו" ולרמות כי יש בזה הרס של הדבר הכי יפה בחיינו - האהבה. כמו הריסת התמימות..ואני עדיין תמים...בחשיבה של "מנוצלת" יש אבדן התמימות ולידתה של הציניות. 

צטט: לחפשולאבד 2014-04-16 19:23:40

רוצים פיקנטריה?

 

אז הנה סיפור:

 

חברה שלי ב.(לא אני..מפ'תאום) פגשה לפני כמה שנים טובות גבר שרמנטי ודי ידוע בחוגים מסויימים (מלובשי המדים).

אחרי שיחה קצרה עם האיש,היא מיד קלטה בחושיה המחודדים שמדובר באחד מ"ידידינו" הנ"ל שאנחנו מדברים עליהם כאן.

 

כיוון שגם הוא היה מחודד למדי - קלט די מהר שהיא קלטה אותו והפסיק מיד את רפליקות הכיבוש הרגילות כשהבחין בחיוך שלה ובעיקר כששמע את  פרץ הצחוק שלה...וסיכם : "או קיי אז עליך אי אפשר לעבוד".

 

אממה....הוא היה מושך וסקסי וחברתי החליטה שהיא (שבאותו זמן ידעה שזוגיות רצינית לא תתאים לה אלא אם יופיע ה-"בדיוק בדיוק שלה") הולכת על זה.

 

לפי מה שאני זוכרת מהסיפורים של אז...הסקס היה נהדר כצפוי,היא מעולם לא הגתה בנוכחותו את המילים "אני אוהבת אותך",לא הכניסה אותו לחייה,לא שאלה הרבה על חייו ,היא ידעה שיש גם אחרות בתמונה,הם נפגשו באופן קבוע כפעמיים בשבוע משך הרבה שנים וכולם היו מרוצים.

 

לימים....העזתי לשאול אותה איך הצליחה להיות ביחסים שכאלה כול כך הרבה שנים מבלי להתאהב בו...

 

היא הביטה עלי עם חיוך ואמרה ...:"מי אמר שלא הייתי מאוהבת בו"?

 

מה שאני למדה מכך...זה טוב נו...המון דברים.

אבל הנה אחת שסרבה להיות קורבן.

היא אכלה את העוגה והעוגה נשארה שלמה.

 

זה אפשרי..

כנראה שכן, בחשבון הסופי שלה, היא העדיפה את הכמעט על לא כלום.

לי היה בלתי אפשרי לחיות כך.לא לחלוק איתו את החיים אך כן לחלוק עם אחרות נוכחות פיזית של גבר שאני מאוהבת בו שנים.