בחינת כל הצעת חוק בהתאם להשפעתה על אי השוויון היא פנטזיה פופוליסטית

מן העיתונות: זהבה גלאון- "לבחון ההשלכות החלוקתיות של הצעות חוק לפי מדד ג'יני"

" יו"ר מרצ הגישה הצעת חוק לפיה כל הצעות החוק ייבחנו לפי השלכותיהם על הפערים בחברה"

תגובתי

עיקרי הצעת החוק

האם הצעת החוק שהגישה ח"כ זהבה גלאון, בעניין החובה לבחון את ההשלכות של כל הצעת חוק חדשה, פרטית או ממשלתית, על אי השוויון הכלכלי בהכנסות (מדד ג'יני) ובהתייחס לצדק חלוקתי, משמעותה הכנסה, "בדלת האחורית", של יעד תקציבי ממשלתי נוסף בחוק התקציב?     

ח"כ גלאון מבקשת שייקבע בחוק כי כבר בשלב הקריאה הראשונה של כל חוק עתידי, לרבות חוק התקציב וחוק ההסדרים, יוצגו לחברי הוועדה הרלוונטית בכנסת גם ההשלכות של החוק המוצע על אי השוויון, כלומר על חלוקת ההכנסות בין אזרחי המדינה וכיצד הפערים יושפעו, לטובה או לרעה, כתוצאה מאותה הצעת חוק. חוק חדש שיוזמיו לא יצרפו דברי הסבר והבהרות נדרשות, יטופל על ידי וועדה מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהיא גוף בוחן, בלתי תלוי.

העיקר היא המלחמה באדישות

יש מידה רבה של צדק בהגיון שבהצעה של ח"כ גלאון, כיון שכיום אין התייחסות אינטגרטיבית לנושא הטיפול באי השוויון ולהשלכות של תקציב המדינה ושל חוקים חדשים עליו. אם כל שר, כל פקיד בכיר באוצר ובמשרדי הממשלה, אם כל ח"כ, יצטרכו לחשוב, לנתח ואף להציג את החוק שהם מקדמים, מהזווית הייחודית של עקרון הצדק החלוקתי ואי השוויון, זו תהיה תרומה משמעותית מאוד בכיוון הנכון, כיון שהיעד הראשוני שלנו כחברה, הוא המלחמה בהתעלמות, באדישות ובחוסר הרגשת הזולת, שכולנו לוקים בהן היום.  לכן, דיון ציבורי ופרלמנטרי בהיבטים החברתיים של כל הצעות חוק, יכול לקדם את האג'נדה החברתית, לחזק את הקשר שבין הציבור האדיש לנבחריו, להגדיל את הלגיטימציה של הצעות חוק חדשות ואף לייצר מנגנונים מפצים, במקרה הצורך.

תרומת הממשלה לגידול בפערים

בחרתי להציג את הגרף החשוב הנ"ל ולא את המיקום המבייש שלנו בהשוואה של מדד ג'יני בין מדינות ה- OECD, כיון שההבדל בין המיקום הסביר שלנו בטור הימני, לבין המיקום האחרון שלנו בטור השמאלי, הוא בדיוק נשוא הצעת החוק החדשה של ח"כ זהבה גלאון. החקיקה של הממשלה, הן בצד מדיניות המס וההוגנות שלה  והן בצד הקצבאות לציבור, היא עקב אכילס של ישראל והיא זו שבגינה מצבה הטוב יחסית של כלכלת ישראל, "מדלג" על מרבית אזרחיה ונותר מנת חלקו של מיעוט מיוחס ומקושר.

בדיוק את הפער הזה, מיועדת הצעת החוק לצמצם, באמצעות בחינה ב"משקפיים חברתיות" של התקציב, המשטר המס, התמיכות, ההעברות הגזירות והצ'ופרים שהממשלה מנפקת מדי שנה.  יש לקוות שאם אכן ייערך דיון כזה בכל הצעת חוק חדשה ואפילו אם הח"כים יתרגלו לדחות כלאחר יד את השינויים הדרושים בהיבט של השפעותיו על מדד ג'יני, עדיין ייוצר אפקט נורמטיבי מצטבר והמודעות להשלכות החברתיות של כל חקיקה תעלה וזו כשלעצמה בהחלט התחלה ראויה, בהשוואה למצב הנוכחי, בו ערבות הדדית היא מאיתנו והלאה ומנטליות של תפוס כפי יכולתך היא הנורמה ואסטרטגיית הקיום של מרביתנו.

מה הסיכוי שהצעת החוק תעבור?

אפס.  

בטח לא במשמרת  של אחת הממשלות הכי ימניות ( מהבחינה הכלכלית-חברתית) אי פעם, שעודה מאמינה נלהבת במודל כלכלי חברתי שנכשל בכל העולם כישלון חרוץ, המודל שמניח שיש לרכז את תשומת הלב וההטבות בקצה העליון של הפירמידה הכלכלית, היינו במאיון העליון ובפירמות הגדולות, מתוך הנחה שהם מייצרי המשרות הגדולים ושפירות הצמיחה הכלכלית יחלחלו למטה, דרך שרשרת המזון הכלכלית הטבעית, לכיסו של כל אחד מאיתנו ויצרו כאן מעמד ביניים גדול ומוביליות חברתית גבוהה שתאפשר לכל מי שעובד קשה ורוכש השכלה רלוונטית, להצליח ולעלות בסולם הסוציו-אקונומי. אותו מודל הנקרא Trickle Down Economics הפך לסיוט של מעמד הביניים והשכבות החלשות והוא האחראי העיקרי לגידול באי השוויון בכל העולם המערבי וגם אצלנו. אך הממשלה, האליטות והמערך המסואב של קשרי הון-שלטון אצלנו, נאחזים בו כבגלגל הצלה  ואין סיכוי שהם יאפשרו להצעת החוק של ח"כ זהבה גלאון, לטרפד את הבועה החמימה והמרופדת מבחינה כלכלית-חברתית, לטובת מאמץ אמיתי להפחית את אי השוויון בישראל.

איך כל זה קשור למשנתו הכלכלית-חברתית של פרופסור רוברט רייך

הכוכב הכלכלי בתורן בארה"ב, הפרופ' רוברט רייך, מרבה לדבר על הכישלון של אותו מודל כלכלי ועל הסכנה שהרמה הגבוהה של אי השוויון מהווה עבור הקפיטליזם, הקפיטליסטים והדמוקרטיה. להבדיל מזהבה גלאון, הפועלת בעיקר משיקולים של מוסר, הוגנות ואתיקה ומזוהה עם השמאל הכלכלי-חברתי, הפרופסור רייך הוא קפיטליסט מובהק והמאמבק שלו באי השוויון מיועד להציל את הקפיטליזם, לאושש את שוק העבודה, לחזק את הצריכה הפרטית המהווה למעלה מ-70% מסך הכלכלה האמריקאית ולאפשר לאמריקה לחזור ולצמוח, לייצר משרות ולהוביל.

את זהבה גלאון, יכולים המתנגדים לפטור בטענות פופוליסטיות וארסיות, אך אין לי ספק שהצעת החוק שלה הייתה זוכה גם לתמיכתו של הפרופסור רייך וכנגדו כבר הרבה יותר קשה להיאחז בהשמצות שטחיות וארסיות, אלא יש להתייחס לגופו של עניין.

אבל כאמור, הממשלה הנוכחית שלנו היא ממשלתו של ה-1%, שקועה עמוד בתוך ההטבות הנלוות לקשרי הון-שלטון ועודה מאמינה באותה Trickle Down Economics שהורסת כאן ובארה"ב כל חלקה טובה בהווה ובעתיד.

קושי פרקטי - הצעת החוק תסרבל את המשילות 

בנוסף, יש קושי אובייקטיבי לנהל מדינה, לחוקק חוקים, להעביר תקציב ולשלם לפעמים את האתנן הפוליטי הנדרש כדי שבסך הכל התקציב יעבור, כשעל הפרק בחינה ספציפית ודקדקנית של כל הצעת חוק והשלכותיה על אי השוויון. המציאות מורכבת הרבה יותר מהערכים החשובים המנחים את ח"כ גלאון. הכנסת יעד תקציבי בנושא הקטנת הפערים הכלכליים, יכולה לסבך מאוד את החלטות משרד האוצר ובנק ישראל, שגם היום מוצאים את עצמם פועלים במצבים מורכבים בהם צעדים הננקטים להשגת אחד מיעדי התקציב, פוגעים ביעדים התקציביים האחרים. נסו לקבל החלטה שתהיה בו זמנית טובה לשמירה על יציבות מחירים, לצמצום הגירעון, לעמידה ביעד הצמיחה והכנסות המדינה ממסים וגם, לפי התוספת הטרייה המוצעת, לצמצום הפערים ואי השוויון בישראל. צריך ג'יני (קוסמת/מכשפה) כדי לפתור בהצלחה משוואה אחת עם 5 נעלמים.

בשורה התחתונה - הצעת החוק ראויה, אך אין סיכוי שתעבור בכנסת הזו או בכל כנסת אחרת. איזה פוליטיקאי חפץ חיים וכסא, ירשה לעצמו להצביע בעד חוק שיש עליו חותמת רשמית המעידה כי הוא יגדיל את אי השוויון בישראל?

איזה פוליטיקאי לא יצביע בעד חוק שיוצג כחוק המקטין את מדד ג'יני בישראל, למרות שייתכן שזהו חוק רע ופופוליסטי?

לכן, הצעת החוק של ח"כ זהבה גלאון פופוליסטית לא פחות מהצעות החוק שהיא מיועדת למנוע.

מלכוד 22, נכון? זו הסיבה שאני משוכנע שהזירה הנכונה לצמצום הפערים ואי השוויון, אינה הזירה הפרלמנטרית ושאין סיכוי שרגולציה תוציא עבורנו את הערמונים הלוהטים מהאש. מה שצריך זה שינוי נורמטיבי, תוכנית לאיחוד העם, שתעודד כאן ערכים של ערבות הדדית, הרגשת הזולת, נכונות לוויתורים הדדיים והפנמה שהתלות ההדדית בין כל גורם במערכת החברתית והכלכלית, מחייבת חיבור, סינרגיה, התחשבות וערבות בינינו, לא רק כדי שנשגשג, אלא אפילו כדי שנמשיך ולהתקיים כאן בארצנו.

פוסטים קשורים:

"להוסיף או לא להוסיף יעד מדד ג'יני לתקציב"

"ההחלטה של 2013 - האם להוסיף יעד מדד ג'יני לתקציב" 

"ערבות הדדית או ים של רפורמות"