| 15/5/14 12:25 |
0
| ||
| |||
| 15/5/14 21:28 |
0
| ||
השכן ממול, כתבת דברים רבים ולא אוכל להתייחס אל כולם בפוסט אחד, לכן איתך הסליחה.
ראשית לגבי טענתך שהקשר בין כוחות חשמליים ומגנטיים וחלקיקים נושאי מטען אשר נחקרו כבר 200 שנה בשיטות מדעיות מבוקרות..... יש לי כמה דברים לומר : א. אני מנסה בפעם השלישית לומר שלא מצאתי מחקר או מאמר מדעי או סתם אדם שאמר משהו ב 300 שנה האחרונות על הקשר בין חשמל סטטי ( Static Electricity ) ובין מגנטיות..... ונראה לי שלא רק שאין על זה כמעט כלום בגוגל, אלא גם אף אחד לא מבין על מה אני מדבר......חח.
לא בקשתי למצוא את הקשר בין החתולה שלי לצונאמי ביפן, אלא בין התופעה שנקראת חשמל סטטי (ברקים למשל) ובין מגנטיות ? משום שיש לי סברה על קשר אפשרי, אך אשמח לשמוע מה יש למישהו מהתחום לומר על כך.
ב. זה שחוקרים על החשמל והמגנטיות כבר 200 שנה זו לא סיבה לקבור את הנושא. מותר לשאול מותר להעלות רעיונות, מותר להצביע על סתירות, מותר להנות מהישגים, מותר גם למצוא חורים או תקלות ולברר עליהם. גם לא נראה לי שאני אחד מאותם מוזרים "שמצאו" אנטי-גראוויטי / מקור אינסופי לחשמל / תאוריית הכל כלול או /מוחים על קונספירציות של המדע. אני אשמח להבין מה שלא הבנתי, רק שעדיין לא מצאתי פיסיקאי הגון שיענה על כמה שאלות מדעיות טהורות.
בקשר ל ג'יי.ג'יי. טומסון, כל מה שאמרתי הוא שאני יכול לחזור על אותו הניסוי ולהראות שלאותם חלקיקים שהוא קרא אלקטרונים, ישנו מטען חיובי או שלילי, תלוי איך מבצעים את החיבורים..... והבעיה היותר גדולה היא שמישהו החליט (כנרא בנג'מין פרנקלין, אשר חי הרבה לפני טומסון), שקיים זרם חשמלי אחד ולא שניים ושהוא נובע מהפרש פוטנציאלים בין הקטבים. כך שלטומסון לא היתה ברירה, הוא היה חייב להחליט אם אותם חלקיקים יהיו שליליים או חיוביים ומאז יש לנו אלקטרונים נושאי מטען שלילי......
ד"א, אנקטודה משעשעת : מהנדסי חשמל קוראים "זרם חיובי" למה שפיסיקאים קוראים זרם שלילי...
נראה שהארכתי קצת להיום. לילה טוב. -- סוף מעשה במחשבה תחילה. | |||
| 18/5/14 09:13 |
0
| ||
אני לא יודע לגבי מאמרים אבל אני יכול לתאר לך בצורה כללית את מה שלמדתי בשעור אחד בקורס פיזיקה קלאסית ב בתואר ראשון בפיזיקה (בשנת 95) ההסבר שקיבלתי מתבסס על החוק הבסיס של הכוח החשמלי ועל טרנספורמציית לורנץ שמשמשת בתורת היחסות למעבר בין מערכות אינרציאליות.
מטען חשמלי עומד ליד חוט תין שבו זורם זרם חשמלי. לצורך העניין אפשר להסתכל על הזרם החשמלי כמו על שני מוטות בעלי צפיפות מטענים שווה שנעים בצורה מסויימת. למשל אפשר להסתכל על התיל כעל מוט טעון חיובית שעומד במקום ועל האלקטרונים כעל מוט טעון שלילית שמחליק על פניו בכיוון מסויים כלשהו ובמהירות מסויימת. בתאור הזה, בכל רגע נתון המטען שנמצא מחוץ לתיל רואה שני מוטות בעלי צפיפות מטענים שוה ולכן הכוח החשמלי שפועל עליו הוא 0.
עכשיו, נניח שהחלקיק הטעון שנמצא מחוץ לתיל הזה מתחיל לזוז במהירות V בכיוון מסויים. תמונת המרחב שלו תשתנה, אורכי המוטות שהוא רואה ישתנו, על פי טרנספורמציית לורנץ. המוט שנע באותו כיוון שבו נע החלקיק יראה לחלקיק ארוך יותר והמוט שנע בכיוון ההפוך לחלקיק יראה לחלקיק קצר יותר. התוצאה היא שצפיפות המטענים שהחלקיק מייחס לכל מוט תשתנה (כמות המטען לא מושפעת מהתנועה אבל המימדים הגאומטריים נראים לחלקיק הנע אחרת מאיך שהם נראו לו כשהיה סטאטי) ועכשיו התיל כבר לא יראה לו ניטרלי מבחינת מטען אלא טעון חשמלית.
כלומר ברגע שהחלקיק מתחיל לזוז, הוא רואה כאילו התיל נעשה טעון ולכן הוא מרגיש שפועל עליו כוח חשמלי ניצב לתיל ככל שהחלקיק מהיר יותר, העיוות של המרחב יראה גדול יותר ולכן הכוח שיפעל עליו יהיה גדול יותר. כל מה שנשאר זה לחשב את הכוח החשמלי הזה. את הפיתוח עצמו אני לא יכול לשחזר, אבל אני זוכר שבסופו של דבר הוא יצא זהה לכוח המגנטי במערכת כמו שמחושב על ידי הנוסחאות הרגילות.
מה שיפה זה שזה לא משנה איך תסתכל על הזרם. תתיחס לזרם כאל מטענים חיוביים עומדים ומטענים שליליים שנעים ימינה במהירות V או מטענים שליליים עומדים וחיוביים שנעים שמאלה במהירות V או אפילו חיוביים ושליליים שנעים כל אחד בכיוון הנגדי במהירות חצי V, הפיתוח של הנוסחה הכל מתקזז ובסוף נשאר רק הזרם החשמלי, מטען ליחידת זמן.
אני לא יכול להצביע על המאמר הספציפי שהציג את העניין הזה שנכתב בנושא (בתואר הראשון בפיזיקה, רוב הידע הפיזיקאלי נלמד בצורה מעובדת במנותק מהפרסומים הספציפיים שבהם נחשף) אבל אני די בטוח שתוכל למצוא את ההסבר וחישוב מקרה דוגמה בספר university physics של סירס וזימנסקי (ספר גדול מאוד שמכסה פחות או יותר את כל חומר החובה וחלק מפרקי הבחירה בתואר).
אם הספר ההוא לא מספיק מפורט ואתה מחפש תאור יותר כללי, סביר להניח שהספר שעוסק בחשמל ומגנטיות בסדרת הספרים של Berkley Physics course ייתן לך את החומר הדרוש (בתור סטודנט לא אהבתי את הסרה הזו כי היא הייתה "קשוחה" ופחות אינטואיטיבית אבל זה עניין של טעם).
הקביעה של מטען חשמלי כחיובי או שלילי היא שרירותית. כשגילו את המתח החשמלי החליטו לקרוא לצד אחד של מחולל המתח חיובי ולשני שלילי ובהמשך שגילו שמה שזז בתוך המוליך הוא אלקטרונים שנושאים מטען שלילי פשוט נשארו עם ההגדות האלו בניסוי תומפסון אם תחבר מתח חיובי לקתודה לא תקבל זרם חשמלי באנודה. העקרון הזה הוא הבסיס לפעולה של רכיב אלקטרוני שנקרה דיודה שמוליכה זרם רק בכיוון אחד והוא הבסיס לכל טכנולוגית השפופרות שהייתה הבסיס לאלקטרוניקה לפני המצאת הטרנזיסטור (עד היום אפשר למצוא את הטכנולוגיה הזו במערכות אודיו ברמה גבוהה). אני די בטוח שטומפסון כן ניסה לחבר את המתח בכיוון ההפוך ואם לא הוא, עשו זאת אחרים (בכוונה או בטעות).
הסתברו גבוהה שבין מאות אלפי הסטודנטים להנדסה ומדעים שערכו את הניסוי הזה במעבדות באוניברסיטאות ברחבי העולם היו כמה שחיברו את האלקטרודות הפוך וקיבלו את התוצאה הזו..
אני לא חושב שאתה אחד מחובבי המד"ב שבטוחים שהמכינת זמן שהם בנו במוסך שלהם, מחלפים של מכסחת דשא תוכל להשלוח אותם לביקור בימי הביניים אם רק הממסד היה מספק להם קצת אורניום מועשר או משהו כזה. אבל אתה כן מטיל ספק בטענות בדוקות היטב ומייחס מניעים לא ממש סבירים למדענים ולממסד המדעי.
אם אתה באמת בטוח שיש בידך תובנות שיערערו את תפיסות היסוד של הפיזיקה, וכל מה שצריך זה לחזור על ניסוי תומפסון בשינוי קל כדי להוכיח את זה, אתה יכול לעשות את זה.
פשוט צור קשר עם המעבדה לפיזיקה של האוניברסיטה, אולי הם יסכימו לאפשר לך לערוך את הניסוי שם (יש להם שפופרת ואקום מתאימה סוללה ומכשיר מדידה, סטודנטים עורכים את הניסוי הזה במסגרת לימודי הפיזיקה) וגם אם לא, אני בטוח שהם יסכימו למסור לך את הטלפון של מי שמספק להם ציוד. מד זרם פשוט, שפופרת ואקום וסוללה מתאימה לא אמורים לעלות לך יותר מכמה מאות שקלים. אם אתה צודק אולי תצליח לשנות את העולם ואם אתה טועה, פשוט תבין טוב יותר פיזיקה ותהיה לך התנסות מעניית עם סיפור נחמד ושפופרת מגניבה. | |||
| 21/5/14 05:07 |
0
| ||
תודה על הניתוח. ד"א הספר של סירס וזימנסקי הוא יצירה מדעית מופלאה בפני עצמה למי שאוהב פיסיקה.
אנסה לבדוק בדיוק את התיאור שלך, אני חושש שהוא לא לגמרי מדוייק משום שזרם חשמלי נע רק בכיוון אחד עכב הפרש פוטנציאלים בין שני צידי החוט ומה שנושא אותו הפ אלקטרונים נושאי מטען שלילי.
אגב (וזאת דעתי הפרטית), אני חושב שמה שנקרא "מטען חשמלי" הוא לא סטטי אלא מערכת שלימה שמתקיימת בתנאים מסויימים ואינה עומד כאלמנט יחיד בפני עצמו. במילים אחרות "מטען חשמלי" הוא גודל של תופעה מסויימת אשר לגמרי לא מספר כלום על התופעה עצמה. ועוד הפעם אנחנו נתקלים בשם של תופעה שמדדו אותה, נתנו לה שם אבל לא יודעים בדיוק מה קורה בפנים.
יום טוב. -- סוף מעשה במחשבה תחילה. | |||
| 22/5/14 11:15 |
0
| ||
מה שיפה בהסבר הזה הוא שהוא מסתדר גם אם תתייחס לזרם החשמלי כאל תנועה של מטענים חיוביים לכיוון אחד וגם אם תתיחס אליו כתנועה של מטענים חיוביים בכיוון ההפוך.
בפיזיקה המתקדמת, זו שאני כבר לא מתיימר להבין, כל מיני תורת המיתרים, קווארקים ואנרגיות גבוהות, מנסים להבין לעומק בין היתר גם מה זה מטען. שם עמוק עמוק בתוך הפיזיקה התאורטית נמצאים המונופולים המגנטיים. אבל כמו זה כבר חורג מהידע וההבנה שלי.
מה שאני מנסה להגיד זה שאפשר כנראה לנסח מחדש את הפיזיקה כך שתתבסס על מונופולים מגנטיים אבל אני מאמין שאם ינסו לעשות את זה (ואני בכלל לא בטוח שלא ניסו) התוצאה תהיה הרבה פחות אלגנטית וכדי לנתח או לתאר תופעות די פשוטות כמו כוח משיכה או דחיה בין שני גופים טעונים חשמלית (מה שדורש כיום אלגברה ברמה של תיכון), תצטרך מתמטיקה גבוהה.
לגבי הספר של סירס זימנסקי, בדקתי בעותק שיש לי בבית ולצערי לא מצאתי בו את הפיתוח שמסביר את הכוח המגנטי כשילוב של יחסות פרטית והכוח החשמלי. כנראה שתצטרך להשיג ספר יותר מעמיק. אני אנסה ליצור קשר עם המרצה שהעביר לי את הקורס ההוא ולשאול אותו איפה אני יכול למצוא את הפיתוח הזה. | |||
| 26/5/14 22:51 |
0
| ||
אני אומר במשפט קצר:"כשם שהמונופולים המגנטים זאת פיסיקה שעדין לא היתה ולא נבראה, כך גם האינסוף לא היה ולא נברא". {זה הקשר לדיון}. בידידות. דן. -- רוח חרישית. | |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים



/null/text_64k_1#