| 30/6/14 09:13 |
0
| ||
השכן ממול : הבעיה בתאוריה שלך היא שהיא לא בנויה בצורת מגדל. לכל תאוריה מדעית יש הנחות יסוד מסויימות (מעבר להנחות המטא מדעיות) ועל בסיסן נבנית התאוריה. אתה מניח שיש ישות כלשהי שנקראת מטען חשמלי, אתה בודק מה האינטראקציה שלה עם העולם (כוחות משיכה ודחיה בין מטענים חשמליים) ואז אתה עורך ניסויים שמוכיחים או מפריכים את הטענה הזו (אגב, הנחות היסוד בתורת החשמל הן אמפיריות, אנשים הכירו תופעות כמו חשמל סטטי ברקים וניצוצות חשמליים עוד בתקופת יון העתיקה). על הבסיס הזה אפשר להמשיך לפתח את התאוריה. לבנות תחזיות ולערוך ניסויים. לפעמים הניסויים פועלים כמו שמצפים ואז הם מחזקים את התאוריה ולפעמים לא ואז הם מקדמים את התאוריה.
התיאוריה שלי אשר ממנה מוכרים לי 5% בערך, לא בנויה בצורת מגדל אלא בצורת בונקר... הנחת היסוד שלי היא שבטבע קיימת טרנספורמציה מחזורית אשר בונה ומפרקת חומר ואנרגיה. לשם כך דרושים : 1. מודל אמפירי ועובד אשר מקיים מחזוריות (כמו מגנט שדה למשל). 2. שלושה כוחות יסוד : משיכה, דחיה ונייטרלי. 3. שני חלקיקים בעלי קוטב מנוגד הנמצאים בתנועה מתמדת (חסרי מאסה) וחלקיק חומר נייטרלי בעל מאסה אך ללא אנרגיה אשר מאפשר לשני החלקיקים ליצור את המודל המחזורי.
על בסיס זה בצעתי ניסויים אשר תומכים בחלק מהנחות היסוד שציינתי. כרגע אני צריך עזרתו של פיסיקאי על מנת ליצור את המשוואות הראשונות, להמשיך לניסויים ומדידות שונים ואם אלו יתנו תוצאות שמייחדות את הכיוון, אולי גם יהיה אפשר לקרוא לזה מודל. אין לי אשליות לגבי איפה עומד הפרוייקט בינתיים והדלק שלי הוא הסקרנות., כך שלא הבנתי מה בדיוק לא עשיתי נכון עד כה ?
השכן ממול : המרחק בין חוק קולון לאלקטרונים הוא עצום. אתה לעומת זאת בנית איזושהי תאוריה מאוד מורכבת על מסלולים סליליים של חלקיקים שנשאבים מכדור הארץ וחוזרים אליו, התאוריה שלך נבנתה בהשראת התאוריות המתקדמות של מבנה האטום והחומר, אבל אין לך את הבסיס.
התיאוריה שלי לא בנויה על מסלולים סליליים של חלקיקים, אלא על ניסויים שתומכים בקיומם של חלקיקים הנעים בצורות, קומבינציות ומהירויות שונות.
פיסיקת החשמל החלה מחקר גופים טעונים והשדה סביבם. פיסיקת המגנטיות החלה מחקר מ"אבן שואבת" (Lodestone) או מגנט קבוע. את השדה המגנטי סביב המגנט הקבוע יוצרים חלקיקים במסלולים מחזוריים היקפיים. את השדה החשמלי סביב הגוף הטעון (או מטען חשמלי) יוצר........מה בדיוק ?
אז למי מהשניים יש / אין בסיס ?
השכן ממול : לדוגמא, דיברת על תנועה סלילית של המונופולים סביב תיל מוליך זרם. על פי חוקי ניוטון, כדי שיקרה כזה דבר צריך שיפעל על החלקיק כוח מרכזי שמושך אותו לכיוון התיל מצד אחד ומהירות הקפית ומאסה שיוצרות כוח צנטריפטאלי מצד שני. עכשיו יש שתי אפשרויות.
או שלחקליקים שלך יש מאסה ויש איזשהו מנגנון שמאיץ אותם למהירות המתאימה, או שהחלקיקים האלו מתנהגים על פי חוקי תנועה שונים מחוקי ניוטון. בכל מקרה, כדי להגיד שיש לך תאוריה מבוססת אתה צריך להתחיל מהבסיס או שתגדיר את המנגנונים שמעניקים לחלקיקים האלו מהירות, (ותתיחס לכך שהמאסה הזו נגרעת/נוספת ומשפיעה על הסביבה שלה), או שתגדיר חוקי תנועה חדשים שפועלים רק על מונופולים מגנטיים (וגם איזשהו הסבר סכמטי למה יד מערכת חוקים אחרת שפועלת עליהם יכול לעזור).
אין לי הסבר מלא שאני שלם איתו אשר מראה את התקדמות המונופולים כזרם חשמלי במוליך, אך גם לא חסר הרבה להשלים אותו.
נאמר שיש לנו מצבר ושני כבלי הצתה (של מכונית). כאשר מחברים את הכבלים, יוצאים שני זרמים מגנטיים מהמצבר : זרם של מגנטים צפוניים מהקוטב החיובי של המצבר וזרם של מגנטים דרומיים מהקוטב השלילי של המצבר. הם נעים זרם אחד מול זרם שני וזרם אחד דרך הזרם השני. חוזרים אל המצבר ויוצאים למסלול חדש. הם נעים בצורה סלילית על פי חוק יד ימין.
הכוחות שמניעים אותם קדימה הם : דחיפה מאחור ע"י אותו החלקיק אשר בתחילתו של הזרם הוא נדחף ע"י המצבר אשר שם הריכוז גבוהה יותר. ומשיכה ע"י חלקיקי הזרם אשר בא ממול. ככל שהוולט במצבר גבוהה יותר, הם ינועו מהר יותר. אפשר לדמיין זאת ע"י שתי שרשראות המלופפות אחת על השניה וקלועות בצורת צמה, אשר נעות כל אחת בכיוון מנוגד לשניה.
הכוח שמושך את זרמי המונופולים אל התייל הוא שהתייל מוליך הרבה יותר טוב מהאוויר סביב ולכן מעדיפים הזרמים לעבור דרכו.
ד"א מסלולים סליליים של חלקיקים אינם בגדר חידוש מיוחד :
תמונה זו לקוחה ממאגר התמונות של מאיץ החלקיקים LHC.
אני לא בטוח אם הבנתי את תורת הגלים האלקטרומגנטיים על בוריה, משום שאני רוצה להציע שאותם גלים דו מימדיים השייכים לספקטרום האלקטרומגנטי, הם למעשה גלים סליליים אשר באוסילוסקופ נצפים כגלים דו-מימדיים..... יתכן גם שאני טועה פה.
התנועה הסלילית מקנה חדירות טובה, יציבות קרינה בקווים ישרים, אפשרות למעבר זרם חלקיקים אחד דרכו של זרם הנע בכיוון הפוך.
אני לא בקיא מספיק במתמטיקה שעומדת מאחורי תנועה סלילית. אולי הייתי מבין דברים חדשים אילולא הייתי נעזר בפיסיקאי מהתחום.
-- סוף מעשה במחשבה תחילה. | |||
| 30/6/14 10:00 |
0
| ||
| |||
| 30/6/14 10:56 |
0
| ||
| |||
| 1/7/14 07:50 |
0
| ||
השכן ממול : אתה יודע מה? בוא נתחיל ממשהו יותר פשוט. תסביר לי מה זה מונופול מגנטי, מה התכונות שלו ואיך הוא מפעיל כוחות על סביבתו. ואולי גם כדאי שתמצא לו שם אחר, מגנטון או משהו כזה, כי מונופול מגנטי זה מושג קיים שיש לו משמעות מסויימת ואתה משתמש בו במשמעות אחרת.
נתת לי רעיון טוב, מעתה אקרא להם "מגנופולים", אך אמשיך להשתמש בצפון ודרום אם כי אלו כיוונים יחודיים לכדה"צ ומערכת השמש, אך אינם בהכרח נכונים במערכות אחרות.
מגנפולים הם חלקיקי אנרגיה צפונית או דרומית, חסרי מאסה (הם האנרגיה עצמה), אשר נמצאים בתנועה מתמדת ופעלים בכל המערכות בצורה זהה. הם יוצרים אינטראקציות רבות עם "חלקיק חומר נייטרלי" (אשר מעתה אקרא לו "נאטריאל") אשר יוצרות את החומר המוכר לנו כמוצק, נוזל, גז ופלאזמה. האור בתחום הנראה (בקרינת גוף שחור) הם חלקיקי חומר או נאטריאלים הנישאים כגל ע"י המגנופולים. במילים אחרות, זו אחת מדרכי הסעת החומר ממקום למקום ביקום.
המגנופולים מפני היותם בעלי שני סוגי קטבים יכולים להתהוות כשני כוחות בלבד (משיכה ודחיה), וכך יכולים להפוך לכוחות שונים, בהתאם לדרך בה הם נעים. בכח הכבידה למשל נעים זרמים של מגנופולים צפוניים "כתף אל כתף" ובאותו כיוון אליו נעים זרמים של מגנופולים דרומיים (בדרך זו הם נייטרלים אחד כלפי השני - אינם מושכים או דוחים), כאשר הם עוברים דרך גוף כלשהו המורכב מאטומים (הבנויים ממגנופולים משני הסוגים ומנטריאל/ים) הם עוברים דרכו ומושכים אותו אל הכיוון ממנו מוקרן כח הכבידה וממשיכים הלאה בדרכם. כוחם נחלש ביחס ההפוך לריבוע המרחק ממקור הקרינה. בניגוד למושג השדה החשמלי הנפלט ממטען חשמלי, מגנופולים מהווים את השדה עצמו ע"י תנועת זרמים במסלולים שונים אשר גם נקראים בטעות 'שדה מגנטי', בזמן שלמעשה זהו צביר של זרמים בעל צורה מסויימת. כוחו של ה"שדה" אינו מוקרן החוצה אל המגנופולים עצמם יוצרים אינטראקציה עם הגוף או הקרינה המושרים ע"י "השדה" המגנטי/חשמלי.
מגנופולים לעולם נצמדים אחד אל השני גם אם הם בעלי קטבים שונים. ייתכן והכח שגורם להם לתנועה מתמדת, בסיסי יותר, מאפשר קירוב אך שומר גם על "חופש התנועה".
אטומים הם כמו מגנטים קטנים בעלי שני קטבים, בהם מגנופולים מקיפים נטריאל אחד או יותר ועוברים דרכו. בכדי להכנס אל מסלול היקפי מחזורי המגנופולים צריכים "עוגן" בצורת נטריאל. ברמת האטום כל הגופים בעלי מגנטיות אך לפני סידורם כחומר מוצק, נוזל או גאז הם יוליכו זרמים מגנטיים, יאכלסו מגנטיות מחזורית או חצי-מוליכים.
לאטום בודד אין כח כבידה משל עצמו אלא רק הכח המגנטי המחבר אותו עם אטומים בודדים אחרים. כאשר מתחברת קבוצה של אטומים וכאשר האטומים נצמדים כקבוצה, עכב אותו קירוב וצפיפות נפלטים מגנופולים אל מחוץ לגוף החומרי כקרינת דחיה על מנת לאפשר את הצפיפות שנוצרה בין האטומים. אותה קרינת דחיה, היא כמעין תעלת עודפים של מגנופולים צפוניים ודרומיים הנעים בכיוון רדיאלי כלפי חוץ ולאותם הכיוונים. כך נוצר כח הכבידה.
איינשטיין הסביר זאת ע"י שקערורית הנוצרת ע"י מאסה באריג המרחב/זמן. הכח שיוצר את אותה שקערורית שקול לכח שמחזיק את האטומים יחד במרחקים מסויימים ובלחץ מסויים שהוא בעצם כח הכבידה הפנימי של הגוף, ממנו נלפטת קרינה שווה בכוחה החוצה.
חוקים שונים : 1. כל מערכת יוצרת אינטראקציה עם סביבתה וזהו תנאי לקיומה. 2. מול כל מגנופול מסוג אחד הנע בכיוון מסויים ינוע בכיוון ההפוך מגנופול מהסוג השני. 3. כוח הדחיה במערכת תמיד יהיה שקול לכוח המשיכה באותה המערכת.
קיימים עוד הסברים רבים למגנופולים, אופן פעולתם והשתלבותם כחלק מהטבע, אך קצרה היריעה.
-- סוף מעשה במחשבה תחילה. | |||
| 1/7/14 10:09 |
0
| ||
יש לך קפיצה אדירה בלי הסבר. אתה מדבר על חלקיקים חסרי מאסה שמקיימים כוחות משיכה ויש להם איזו אינטראקציה עם חלקיקים ניטרליים שיש להם מאסה. כאן כבר יש בעיה. הרי אם חלקיקים הם ניטראליים לא אמורה להיות להם אינטראקציה עם חלקיקים אחרים. זו המשמעות של ניטרליות.
עכשיו קח תופעה בסיסית אחת ותנסה להסביר אותה בצורה ברורה. אפילו תתחיל מהכי טריביאלי. מגנט קבוע. אבל תרד לעומק. תסביר למה למשל מגנט קבוע שנחתך באמצע הופך לשני מגנטים קבועים שלכל אחד קוטב צפוני ודרומי. תסביר את כוחות המשיכה והדחיה בין מגנטים, תסביר את כוחות המשיכה בין מגנט לחומרים פאראמגנטיים ולמה אין משיכה לחומרים אחרים שיש להם תכונות חשמליות דומות. אתה צריך לבנות את התאוריה שלך בצורה מדעית, כלומר שכל שלב בה ניתן יהיה לבנות ניסוי (לפחות ניסוי מחשבתי) כדי לעמת אותה עם המציאות. בלי זה זה סתם סיפור.
| |||
| 1/7/14 10:51 |
0
| ||
סגנון : יש כאן משהו מעניין : מצפן מגיב לחוט בו זורם חשמל אך אינו מגיב לגוף טעון חשמל סטטי. להבנתי בגוף טעון חשמל סטטי נמצאים הרבה שדות מגנטיים קטנים.... תדמיין שאתה ממגנט 1,000 מחטי פלדה באורך 10 ס"מ ומחזיק אותם כחבילה אחת כאשר חלק מן הקטבים הדרומיים והצפוניים מצביע אל אותו הכיוון וחקם בכיוונים הפוכים. לכן אם תקרב מצפן אל החבילה הזו, המחט לא תמשך או תידחה באופן גורף כפי שקוטבים שונים נמשכים או קטבים זהים דוחים זה את זה.
השכן ממול : ומה קורה כשמתחיל לזרום זרם?
אם אתה מזרים חשמל בחוט תמיד יהיה זרם מגנופולים צפוניים מול זרם מגנופולים דרומיים, גם אם מקור הזרם הוא גוף טעון חשמל סטטי או קבל, הרי שעל מנת להריץ אותו כבר הפרדת את שני סוגי המגנופולים.
השכן ממול : דטריום זה לא איזוטופ רדיו אקטיבי. דטריום זה מימן שבגרעין שלו יש פרוטון ואלקטרון. יש לו שימוש בתעשיה הגרעינית כיוון שהמים שמורכבים מדטריום הם כבדים יותר ממין רגילים ולכן סופגים יותר קרינה. עד כמה שאני יודע בפצצת מימן מתיכים מימן להליום ולא דטריום.
צודק, התכונתי לטריטיום. בפצצת מימן מנגנון טעינה של לחץ וחום גבוהים. לא ניסיתי לתרגם את התהליך לעבוד עם מגנופולים. ישנן תובנות שאני מעדיף לחכות לשיתוף פעולה עם פיסיקאי מאשר לנסות לפתור אותן בעצמי.
סגנון : השכן ממול : אותם חומרים ואיזוטופים נוצרו תחת לחץ וחום (עד כאן זה נכון) עצומים וספגו כמות אדירה של מונופולים בזרמים מרוכזים אשר עוברים דרך מרכז כדה"צ (אבל בכדור הארץ אין מספיק לחץ וטמפרטורה כדי להתיך אטומים, רק בשמש יש את התנאים האלו) או בקירוב לו (או בכל כוכב או כוכב לכת) וכאשר הם "צפים" לגובה האדמה (או במכרות), הם משחררים לאט לאט את אותם המונופולים שהם ספגו, עד אשר הם מתפרקים לחלוטין מאותו העודף. לכן קרינת אלפא וביתא הן תוצאה ישירה של התפרקות זו. אז אם נקרב מוליך לגוש אורניום יזרום בו זרם חשמלי? מעניין איך לא עלו על התופעה הזו... האיש שכתב את התיאוריה על המגנופולים, טען שהגרוויטציה של כדה"צ נוצרת כתוצאה מפיצוצים אטומיים במרכז כדה"צ (לא בטוח אם הוא התכוון ל fission או fusion ?) אשר שולחים זרמים של מגנופולים רדיאלית החוצה ואותם זרמים מושכים כל אטום שהם עוברים דרכו. אני לא בטוח בדבריו, אך גם לא שולל אותם לחלוטין.
לגבי קרינת אלפא וביטא, האמת שהייתי רוצה לעשות מספר ניסויים משום שבתיאוריה אם אכן הם פולטים מגנופולים צפוניים ודרומיים בזרמים מרוכזים, אני צופה שאם יעשו את הבדיקה בחצי הכדור הצפוני אז שברגע שהקרינה תעזוב את הרדיום או האורניום, המגנופולים הדרומיים יעלו למעלה ויצטרפו אל הזרמים המגנטיים של כדה"צ ואילו המגנופולים הצפוניים ירדו אל תוך האדמה ויצטרפו אל הזרמים המגנטיים של כדה"צ.
כך שאם רוצים לנסות להפיק חשמל, יהיה מעניין אם יציבו שני לוחות נחושת מעל ומתחת לגוש הרדיואקטיבי ויחברו את אותם הלוחות אל חוט שמחובר אל וולטמטר.
גם מעניין אם קרינת ביטא ואלפא מתחלפות (אחת עולה למעלה ואחת יורדת למטה) כאשר מבצעים את הבדיקה באוסטרליה או בקנדה ?
השכן ממול : טוב, עם מה שאני יודע עד עכשיו על מונופולים מגנטיים כפי שתארת אותם לא הצלחתי לבנות בראש תמונה של מה זה היצור הזה ומה התכונות שלו. כדי שנוכל להמשיך את הדיון אני מבקש שתייצר רישמה פשוטה שמתארת את התכונות של מונופולים מגנטיים מה הם (חלקיק חסר מאסה? שטף של שדה מגנטי?) מה אופי הכוח שהוא מפעיל על סביבתו? וכיוון שהוא תמיד בתנועה מאוד מורכבת, מה דובע את אופי התנועה שלו. כשתהיה לי ההבנה מהו החלקיק הזה שעליו אתה מתבסס אוכל לנסות להציע לך ניסוי שיפריך את ההנחה שלך שהוא אכן קיים.
מקווה שבתגובה הקודמת פירטתי מספיק, אך אם זה עדיין לא ברור, אסביר נקודות חשובות ביתר פירוט. אשמח לשמוע על ניסויים הקשורים במגנופולים.
הנה אחד לדוגמא :
ראשית, בכל הניסויים במגנטים רצוי שפני הניסיין יפנו מזרחה כאשר הדרום מימינו, הצפון משמאלו ומערב מאחוריו. זאת משום שקל יותר להסביר איך לבצע את הניסוי וגם ההתבוננות בו נעשית בניצב לקווים המגנטיים של כדה"צ (מדרום לצפון ומצפון לדרום), כאשר אם תולים באוויר מחט ממוגנטת היא ניצבת לנו.
מטרת שני הניסויים הוא להראות את כוחות הדחיה והמשיכה בין מגנט שדה מלבני ובין שתי מחטים ממוגנטות התלויות מעליו. ובהתאם לתזוזת המחטים, להסיק את כיווני הכוחות המעורבים בניסוי.
בניסוי יש לתלות שתי מחטים ממוגנטות באורך 10 ס"מ על שני חוטים כאשר המחט תלויה עם הקטב הצפוני כלפי מטה והדרומי למעלה. המחט הדרומית תלויה - צפון למעלה ודרום כלפי מטה.
מחזיקים מגנט מלבני כחצי מטר מתחת למחטים כאשר קוטבו הצפוני פונה צפונה וקוטבו הדרומי - דרומה. מרימים אותו לאט כלפי מעלה ומתבוננים איך שתי המחטים מתקרבות זו אל זו.
בניסוי השני הופכים את קטביו של המגנט המלבני ומרימים מעלה. אפשר לראות כי שתי המחטים מתרחקות אחת מן השניה.
מניסוי זה אפשר להסיק כי הכוחות של המגנופולים הדרומיים והצפוניים שווים וכי הם נעים אחד מול השני.
-- סוף מעשה במחשבה תחילה. | |||
| 1/7/14 12:21 |
0
| ||
השכן ממול : הנה ניסוי. שים שרשרת ארוכה של כדורים טעונים בחשמל סטטי ברכבת. בתוך הרכבת יושב אדם עם מצפן. המצפן לא מושפע מנוכחות הכדורים ומצביע לצפון. על הרציף עומד אדם אחר עם מצפן. כשהרכבת חולפת על פניו המצפן שלו ישנה את הכיוון שאליו הוא מצביע איך התאוריה שלך מסבירה את זה? הרי שני המצפנים רואים את אותה המערכת. אם מדובר בתנועה של חלקיקים אז כשהרכבת חולפת על פני הרציף, שני המצפנים יראו בדיוק את אותה תמונה אז למה האחד מושפע והשני לא?
ראשית גם אני טוען שחשמל סטטי מורכב מזרימה מגנטית מחזורית. רק שאני טוען שאלו זרמים מעורבבים של מגנופולים דרומיים ומגנופולים צפוניים ולכן כאשר מקרבים מצפן אל הגוף הטעון - המחט לא תזוז.
שנית אם הרכבת נעה אני לא חושב שהמצפן של האיש בתחנה יזוז כתוצאה מתנועת הכדורים הטעונים שעל הרכבת. וגם אם הוא כן ינוע זה עדיין לא מפריך את טענתי שחשמל סטטי הוא שילוב זרמים של שני סוגי המגנופולים. בכל מקרה מעניין מה יקרה. -- סוף מעשה במחשבה תחילה. | |||
| 1/7/14 12:52 |
0
| ||
השכן ממול : יש לך קפיצה אדירה בלי הסבר. אתה מדבר על חלקיקים חסרי מאסה שמקיימים כוחות משיכה ויש להם איזו אינטראקציה עם חלקיקים ניטרליים שיש להם מאסה. כאן כבר יש בעיה. הרי אם חלקיקים הם ניטראליים לא אמורה להיות להם אינטראקציה עם חלקיקים אחרים. זו המשמעות של ניטרליות. החלקיקים הנייטרלים בעלי המאסה מאכלסים מגנופולים משני הסוגים ומאפשרים להם לבצע מסלולים היקפיים דרכם ומחוץ להם. החלקיקים הנייטרלים אינם מושכים או דוחים מגנופולים צפוניים או דרומיים או חלקיקים נייטרלים אחרים, לכן הם נייטרלים.
המגנופולים הם אלו שמשנעים אותם ממקום למקום, הם אלו שיוצרים איתם את האטום, הם אלו שמושכים אותם כאטומים, אלו שמחברים בין אטומים - הכל לוגי, הכל פשוט מאוד.
השכן ממול : עכשיו קח תופעה בסיסית אחת ותנסה להסביר אותה בצורה ברורה. אפילו תתחיל מהכי טריביאלי. מגנט קבוע. אבל תרד לעומק. תסביר למה למשל מגנט קבוע שנחתך באמצע הופך לשני מגנטים קבועים שלכל אחד קוטב צפוני ודרומי. תסביר את כוחות המשיכה והדחיה בין מגנטים, תסביר את כוחות המשיכה בין מגנט לחומרים פאראמגנטיים ולמה אין משיכה לחומרים אחרים שיש להם תכונות חשמליות דומות. אתה צריך לבנות את התאוריה שלך בצורה מדעית, כלומר שכל שלב בה ניתן יהיה לבנות ניסוי (לפחות ניסוי מחשבתי) כדי לעמת אותה עם המציאות. בלי זה זה סתם סיפור.
צירפתי שירטוט של ניסוי פשוט באחת התגובות הקודמות. לפני שאסביר, נסה להבין את הגיאומטריה הפשוטה של תנועתם. אשמח לענות על השאלות שהעלית כמיטב יכולתי ולבנות את התמונה מהבסיס, אך כהתחלה אם תבין את הגיאומטריה היסודית, ההמשך כבר יהיה קל יותר.
השכן ממול : אני חושש שיהיה לך קשה מאוד למצוא פיזיקאי שיסכים להקדיש זמן לתאוריה כזו בסופו של דבר אין לך כאן מספיק כדי לעורר עניין. אני חושב שכשהתחלת את הדיון והבנתי שאתה מדבר על צורת ניסוח אחרת של אלקטרומגנטיות היה לזה יותר סיכוי לעניין פיזיקאים אבל האמת היא שבהמשך ככל שהתעמקתי ברעיון התחזקה אצלי התחושה שגם זה חסר תוחלת, לא בטוח שזה בכלל אפשרי וגם אם כן, לא סביר שזה יתן איזושהי תוצאה שתתרום במשהו להבנה של הטטבע.
יתכן ולא אמצא.... גם זה בסדר. עד כה מי שלא גילה עיניין שמע רק 10% מהתיאוריה, הבין בערך 5% וסירב להמשיך על בסיס 1-2%.....אשר התבססו על ההנחה שמגנטיות היא יישות עצמאית. אולי צריך לשנות את קריטוריון החיפוש שלי ל"פיסיקאי עם ראש פתוח" ?
-- סוף מעשה במחשבה תחילה. | |||
| 2/7/14 09:32 |
0
| ||
המצפן יגיב בדרך דומה מאוד לדרך שבה היה מגיב אם במקום הרכבת הנוסעת היה חוט תיל שמוליך זרם ישר (לא בדיוק כי ברכבת הגאומטריה משתנה ותיל נשאר באותה גאומטריה לאורך הניסוי). | |||
| 2/7/14 10:26 |
0
| ||
| |||
| 2/7/14 18:11 |
0
| ||
השכן ממול : הנה ניסוי. שים שרשרת ארוכה של כדורים טעונים בחשמל סטטי ברכבת. בתוך הרכבת יושב אדם עם מצפן. המצפן לא מושפע מנוכחות הכדורים ומצביע לצפון. על הרציף עומד אדם אחר עם מצפן. כשהרכבת חולפת על פניו המצפן שלו ישנה את הכיוון שאליו הוא מצביע איך התאוריה שלך מסבירה את זה? הרי שני המצפנים רואים את אותה המערכת. אם מדובר בתנועה של חלקיקים אז כשהרכבת חולפת על פני הרציף, שני המצפנים יראו בדיוק את אותה תמונה אז למה האחד מושפע והשני לא?
ראשית גם אני טוען שחשמל סטטי מורכב מזרימה מגנטית מחזורית. רק שאני טוען שאלו זרמים מעורבבים של מגנופולים דרומיים ומגנופולים צפוניים ולכן כאשר מקרבים מצפן אל הגוף הטעון - המחט לא תזוז.
שנית אם הרכבת נעה אני לא חושב שהמצפן של האיש בתחנה יזוז כתוצאה מתנועת הכדורים הטעונים שעל הרכבת. וגם אם הוא כן ינוע זה עדיין לא מפריך את טענתי שחשמל סטטי הוא שילוב זרמים של שני סוגי המגנופולים. בכל מקרה מעניין מה יקרה.
השכן ממול : המצפן יגיב בדרך דומה מאוד לדרך שבה היה מגיב אם במקום הרכבת הנוסעת היה חוט תיל שמוליך זרם ישר (לא בדיוק כי ברכבת הגאומטריה משתנה ותיל נשאר באותה גאומטריה לאורך הניסוי).
יש לנו כאן בעיה קטנה : אני שאלתי אותך מהו אותו שדה חשמלי מסתורי המוקרן ע"י מטען חשמלי בודד. אתה ענית שיש לכך הסבר אך אינך בקיא בו (ואותי באמת מעניין מהו ההסבר לכך). לי ברור שמטען כלשהו אשר יוצר קרינה בעלת כוח, חייב להיות בעל מסלול היקפי מחזורי בדומה למגנט קבוע. אבל אולי אני טועה ולמטען החשמלי ישנו סידור אחר ליצירת השדה.
לפני שאנחנו ממשיכים הלאה לרכבות וגופים טעונים, הייתי שמח להבין ממך מה גורם למטען החשמלי לייצר שדה ואיך השדה הנ"ל יכול לשרוד לעד ולהקרין עוד מיליארד שנה אלא אם כן תכנס התערבות חצונית ותשנה אותו ?
ואגב, תגובה לתשובתך : לא אמרתי שלא קיים גוף טעון (אם כי לא שמעתי שהוא יכול להשפיע על מצפן....כפי שאתה טוען), אלא אמרתי שמטען חשמלי הוא גודל פיסיקלי מתמטי אשר נגזר מניסויים שונים (אגב גם מקסוול אמר בצחוק שהתוצאות של קולון כבר היו לפניו עוד לפני הניסוי, וכל אשר מה שהיה צריך זה להתאים את ממוצע תוצאות ניסיונותיו לתוצאה המתמטית..... קראתי את זה בעצמי).
בכל מקרה אם אתה מסיע ברכבת כדורים טעונים חשמל סטטי זה סיפור אחד ואם אתה מסיע ברכבת כדורים בעל מטען חשמלי בודד - זה סיפור אחר.
* אגב, אני משוכנע לחלוטין שהגוף הטעון ישפיע על הפלדה ממנה עשויה מחט המצפן. אבל בשביל זה לא צריך את הניסוי המורכב הנ"ל. -- סוף מעשה במחשבה תחילה. | |||
| 2/7/14 21:32 |
0
| ||
סגנון : החלקיקים הנייטרלים בעלי המאסה מאכלסים מגנופולים משני הסוגים ומאפשרים להם לבצע מסלולים היקפיים דרכם ומחוץ להם. החלקיקים הנייטרלים אינם מושכים או דוחים מגנופולים צפוניים או דרומיים או חלקיקים נייטרלים אחרים, לכן הם נייטרלים.
המגנופולים הם אלו שמשנעים אותם ממקום למקום, הם אלו שיוצרים איתם את האטום, הם אלו שמושכים אותם כאטומים, אלו שמחברים בין אטומים - הכל לוגי, הכל פשוט מאוד.
השכן ממול :
זה ממש לא לוגי.
אם החלקיקים הניטראליים לא מושכים ולא דוחים מגנופולים אז איך המגנופולים מניעים אותם? כדי שמאסה תנוע היא חייבת לקבל איזשהו תנע. לתנע חייב להיות מקור והוא חייב להגרע ממשהו, אחרת שברת את עקרון שימור האנרגיה. מה זאת אומרת מאכסנים מגנופולים, הרי אם המגנופולים כל הזמן בתנועה אז איך חלקיק ניטראלי סטטי יכול לאכסן אותם? מה קושר את המגנופול לחלקיק סטטאטי ספציפי וגורם לו לנוע סביבו במסלול מעגלי? האינטראקציה בין החלקיקים הניטראליים למגנופולים היא יסוד מאוד חשוב בתאוריה שלך, בלי להבהיר אותו בצורה מאוד ברורה לא תוכל לההמשיך הלאה.
עוד נקודה בסיסית. מה המהירות של המגנופולים? בתורת הקוונטים יש חלקיקים חסרי מאסה שנושאים תנע, (פוטונים למשל) כדי להתקיים הם חייבים לנוע במהירות האור וכיוון שמהירות האור היא אחידה בכל מערכת אינרציאלית. כשפוטון מאבד תנע, הוא משנה את הצבע שלו. מה קורה עם מגנופולים בקטע הזה? כיוון שאתה כופר בעקרונות של תורת הקוונטים והיחסות אתה לא חייב לאמץ את הכללים האלו אבל אתה חיביב לבוא עם מערכת כללים סבירה וקונסיסטנטית.
פשוט מאוד : נאמר שיש לנו חלקיק חומר נייטרלי אחד אשר מסיבות חיצוניות לדיון שלנו, עבר דרך שני זרמי מגנופולים שונים, ו 1,000 מגנופולים צפוניים ו 1,000 מגנופולים דרומיים נכנסו למסלול היקפי בדומה (אך לא בדיוק) למגנט קבוע פשוט.
אתה יכול לדמיין שקודם היה כד חרס ועכשיו נוספו לו ידיות רבות אשר בעזרתן קל לתפוס אותו, לכוון אותו בזוויות שונות, האחיזה בו טובה יותר.
כל מה שחסר עתה זה לחבר את האטום או חלקיק האור אל אטומים אחרים, או להסיעו ע"י גלים של מגנופולים או לחברו עם אטומים שונים על מנת ליצור תרכובות כימיות שונות. בקיצור, ולענות על שאלתך : ברגע שמגנופולים נכנסים למסלול היקפי מחזורי סביב ודרך חלקיק נייטרלי - אז אפשר להזיז אותו ע"י זרמי מגנופולים אחרים, או לחבר אותו, לשגר אותו, לפרק אותו למרכיביו למושכו ע"י הכבידה וכדומה.
---------------------------
מכיוון שמגנופולים הם חלקיקי אנרגיה חסרי מאסה ובתנועה מתמדת, זה משפיע על חוק שימור האנרגיה (אפרט בהמשך).
----------------------
מה שגורם למגנופולים ליצור "שדה מגנטי" דרך החלקיק הנייטרלי היא קודם כל המוליכות של החלקיק הנייטרלי גבוהה מזו של הריק. המסלולים ההיקפיים קורים משום שהמגנופולים נכנסים מהר יותר מאשר הם יכולים לצאת וכך נוצרת "דריכות" (כפי שדורכים חץ וקשת). הקטבים הם מעין שערים מהם יוצאים המגנופולים להקפה נוספת וכניסה אל תוך הקוטב השני (ראה שירטוט מפורט בעמוד הראשון של הדיון).
---------------------- אינני משוכנע לגבי מהירותם של המגנופולים. הלואי והייתי מוצא דרך למדוד אותה. אני לא מבין מספיק לעומק את תורת הקוונטים בכדי לכפור בה. למעשה ממה שכן הבנתי למדתי הרבה ויש לי עיניין רב מאוד במכניקה זו. נראה שהמשענת המתמטית / סטטיסטית שלה, היא זו שתביא אותה לניוון בסופו של דבר, אף על פי שבדרך לשם היא תגלה איפיוני טבע מדהימים.
---------------------
באיזהשהו שלב בקשת שאביא ניסוי שיפריך את המודל הסטנדרטי. אז אני לא עד כדי כך אמביציוני, בכל מקרה הראתי לך שירטוט של "מחזיק תנועה מחזורית", שאם אינני טועה לא אמור להחזיק בתוכו חשמל לאחר שמנתקים את סלילי חוט הנחושת מהמצבר (עי"פ המודל הסטנדרטי). זה לא דבר זניח של מה בכך ובהחלט שווה בדיקה. -- סוף מעשה במחשבה תחילה. | |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים



/null/text_64k_1#