דוגמאות מספריות -

גבר, שעבד בשכר יציב של כ-6,000 לאורך שנות שירותו, פרש בגיל 67. גמלא בפועל - 4200, גמלא הוגנת - 3900. מס רווחי היתר הינו 75%*(4200-3900) = 75%*300 = 225 מס.

אשה, ששכרה עלה באופן חד עם השנים ונופח בפרט ב3 שנים האחרונים של עבודתה עת הוצבה בתפקיד ייעודי למתקרבים לפרישה עם שכר מוכר לפנסיה של 30,000, פרשה בגיל 62. גמלא בפועל - 21,000, גמלא הוגנת - 7,000, מס רווחי יתר של 75%*(21000-7000) = 75%*14000=10,500 שקל   (והיא עדיין "זוכה מן ההפקר" בגמלא עודפת של 3,500 שקל).

מספר תוספות / הבהרות -

1. היתכנות פוליטית - עם כל שנה שעוברת מספר העובדים הפעילים שהם חלק מהפונזי קטן - ולכן ההיתכנות הפוליטית של תיקון העיוות עולה.

2. לפני כל מס אחר - הגמלא שנותרת לאחר מס רווחי היתר של 75% על החלק הלא הוגן, ממוסה כמו כל גמלא אחרת. כך אם ניקח לצורך העניין את הגברת מהדוגמא מעלה - לאחר מס רווחי יתר (על 21,000) היא נותרת עם גמלה של 10,500 שעליה מוטל מס באופן רגיל.

3. מערכת ביטחון - תקציבית - בשל שנות השירות המועטות וגיל הפרישה הנמוך אזי חלקו של הגמלא ההוגנת הינו קטן יותר.

4. מערכת ביטחון - "צוברת" - מאז 2001 יש ישראבלוף "צוברת" בצה"ל (האזור הציבורי היחידי(?), דא"ג, עם משרתים פעילים חדשים עם בעיה) - שלא על באמת צוברת (למשל - פנסייה הגישור המופרכת) - על המרכיבים הלא צבורים יש להטיל מס רווחי יתר.

[באופן כללי - במערכת הביטחון צריך לעבור לצוברת אמיתית. היה כדאי גם שקבע יהיה הרבה פחות מובהק - קרי שהשחרור הרגיל של 90% (פרט לקצונה בכירה ממש (תאלים-אלופים) ויוצאי דופן) יהיה בגיל 35 - גיל בו יותר קל להשתלב בקריירה שנייה. הצבא גם ירוויח דם צעיר ממהלך כזה וcadre מילואים איכותי הרבה יותר (כל אותם משתחררים בגיל 35 - עתודה נפלאה בגליאי 35-50). המדינה יכולה להבטיח רשת ביטחון תעסוקתי בשירות המדינה (בשכר נמוך) למשתחררי קבע - זה מקובל בעולם).

5. גמלאים פעילים בעת החלת המס - הצבירה ההוגנת שלהם תקטן, בגין מרכיב הגמלאה הלא הוגנת שנמשכה לאורך השנים. מתמטית אף ייתכן שהם יגיעו לצבירה הוגנת שלילית ולגמלא הוגנת שלילית. פרקטית יהיה קשה לעשות יותר מאשר איפוס הגמלא ההוגנת (אלא במקרים חריגים ממש - למשל עובד שהיה מעורב בפלילים שאין סיבה לתת לו הנחות). התחשיב המתמטי על מי שגם ביצע משיכות (גמלאי) כולל גם מרכיב נוסף לחישוב בגין משיכות היתר.

באופן כללי - התחשיב פה הוא די קל לביצוע. זה סה"כ שיעור היוון היסטורי לכל שנה + שכר לכל שנה. היוון קל להשיג. שכר - אולי קשה ללכת אחורה ל1960, אך יש ממוחשב משנות ה-80 (בין אם בגוף המשלם, ובין אם במס הכנסה). עבור גמלאים ותיקים ממש אפשר להניח הנחות סבירות לגבי שכרם לפני עידן המיחשוב (קרי שנות תחילת עבודתם).

ועוד חצי מילה - בניגוד למס הכנסה (אשר בהחלט מתחמקים ממנו), מיסוי רווחי יתר מגמלאות עודפות הינו קל מאוד לגבייה על-ידי ניכוי במקור של הגוף המשלם (ממשלתיים וציבוריים ברובם) - ולכן שיעור הגבייה של מס זה ייתקרב ל100%.

פנסיות מעבר לסכום של 25,000 אלפי שקלים מוגזמות.

טיפול באלו תחילה.

יש את בעיית פנסיות לכאלו שעובדים, פועלים וכו', ובעיות נוספות שמקורן בהון שלטון/ הון שלטון אוניבסרטה.

טיפול באלו דחוף.

בזמן מלחמה / משבר וכו': בהחלט אפשר לדרוש סכומים מפנסיות מעבר לשכר ממוצע, עם נגיד 25% תוספת למבוגרים, מסיבות מגוונות.

עיקר הבעייה היא במאיון העליון וזרמת הכסף שם, למרות שנושא פנסיות תקציביות ונושא פנסיורים ממשרד הבטחון בהחלט חשוב לטפל. מדובר על דברים הגיונים, פעולות הגיונות שנלחמות בהטיות מההון שלטון אוניבסרטה

 

דווקא אין כל בעייה במאיון העליון - הממוסה כדבעי (אם לוקחים בחשבון מס חברות (יש בעייה אולי עם חוק עידד השקעות הון בחלק מן המקרים)). אם בכלל יש שם בעייה של עודף מיסוי המעודד הגירה החוצה ו/או הסטת השקעות החוצה למבני מס בחו"ל שאינם ממוסים.

הבעיה התקציבית הגדולה היא אותה שכבה של 10%-20% של עובדי ציבור - ובפרט הותיקים ביניהם המקבלים תגמול ללא פרופורציה לתרומתם. הפנסיה התקציבית היא דוגמא מובהקת של שוד הציבור - והיא בעיה גם כאשר מישהו מקבל גמלא של 12,000 שקל כאשר באופן הוגן הוא היה צריך לקבל 7,000 - כשיש הרבה כאלה (ויש!) זה מצטבר לסכומים אדירים.

חברות המאיון העליון אינם משלמות מס.
מקלטי מס והפחדות מבוססות הון שלטון אלו עיקר הסיבות.
לכן: הבעייה היא המאיון העליון.

תבדוק את התפלגות ההון.
למאיון העליון יש 55% מההון.
הסיבה: הטיות הון שלטון אוניבסרטה.
נוכלות שלטון מקרבים

סכומים שאתה משוחח עלהם חסרי עניין.
פנסיות: 12000 לעומת 7000??
למה 7000 בסדר ו 12000 בעייתי??
סכומים בעייתים אלו 50000 שקלים לחודש פנסיה.
פנסיות כפולות.
פנסיות לאנשים שעובדים וכו'.