רופא וג'נטלמן / עדי רובינשטיין

האצבעות על המקלדת ממהרות לירות נגד ד"ר משאלי המתקשה לנתח ילדים פלסטינים בימים אלה, ונגד חנין זועבי שמאתגרת את השיח הדמוקרטי. עדי רובינשטיין גורס שימין ושמאל- רק חול וחול

ביום שישי האחרון שודרה בערוץ 10 כתבתה של סמדר פלד על דוקטור דודי משאלי. משאלי, חובש כיפה, סיפר בלב כבד על עבודתו כרופא, והקונפליקט שהיא מביאה עימה לאחרונה. מצד אחד מדובר באחד הרופאים הבכירים בעולם לניתוחי לב לילדים. תחת הסכין שלו עברו בשנה האחרונה ילדים פלשתינאים, ילדים סורים, ילדים סודנים וילדים ניגרים. עבור דוקטור משאלי כולנו ילדים של החיים. מצד שני ילדיו של משאלי לומדים עם החטופים באותה ישיבה. "כשגרתי בגוש עציון, הייתי נוסע לנתח ילדים פלסטינים ולפעמים בדרך היו זורקים עליי אבנים. אז זה לא הזיז לי, לא שינה לי אם אני מנתח ערבי, יהודי או ניגרי. עכשיו זו הפעם הראשונה שזה הפך לבלתי אפשרי עבורי, דווקא אחרי שראיתי כבר הכל".

המשפט הזה עורר את זעמם של אנשי השמאל ברשתות החברתיות. "הוא לא ראוי להיקרא יותר רופא" פסקו, לחצו על על כפתור ה"פוסט" ויאללה, הביאו כמה שיותר לייקים ותגובות.

אותם אנשים בדיוק, על אף שהם נמצאים לכאורה בצד השמאלי של המפה, קיבלו תמונת מראה לא רעה, בדמות ההתלהמות של הימין ומשטרת ישראל אשר המליצה לפתוח בחקירה פלילית נגד חברת הכנסת חנין זועבי. הנה הטשטש לו בשבוע האחד כל ההבדל בין הימין לשמאל.

השמאלנים יכולים לטעון שההיסטוריה של הימין הראתה שהוא תמיד שם אידיאולוגיה לפני בני אדם, וכך מתרחש לו ציד המכשפות סביב זועבי. מצד שני, נוכח ההתנפלות על דוקטור משאלי, האם לא מדובר באותו הסימפטום בדיוק? והנה, רגע לאחר העליהום של השמאל, כבר רטט לו הטלפון ומעברו השני של הווטסאפ בכירים בימין קבעו נחרצות: "נו זה מה שאמרנו בדיוק, השמאלנים הרבה יותר חשוכים מהימני הכי קיצוני".

בסופו של דבר אפשר לסכם את סיפור השבועיים האחרונים כאן מבעד לעיניים של משאלי וזועבי. כל עוד הלכו בתלם ומילאו את תפקידם בטירוף החושים הפוקד את איזורינו, הכל התנהל בהתאם להוראות הבמאי. רגע אחד של קונפליקט פנימי שהתפרץ החוצה, הזיז אותם מיד לקצוות הסקאלה.

הקריאה של משאלי היא אנושית לגמרי, בסופו של דבר מדובר באדם שהוא רופא והאנושיות שבו היא זו שהעלתה את השאלה הבוערת: איך אפשר להמשיך ככה? וממול חוסר הסבלנות למי שבכוונה מותחת את גבולות השיח המקומי. הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון מציבה לעצמה גבולות מאד מוזרים לגבי השימוש במילה: "הסתה". למה בדיוק הסיתה ח"כ זועבי?

בעוד כמה שניות, האצבע שלכם/ן כבר תרעד על המקלדת. הטוקבקים רושפי הזעם יביאו להתענגות מהירה ולריקנות אדירה מיד לאחר מכן, ריקנות שתבהיר ששום דבר לא משתנה בטוקבק נזעם. אולי דווקא ניסיון לעורר דיון אמיתי על מקומם של משאלי וזועבי בחברה הישראלית, יכול להוביל אותנו למסלול אחר מזה שלא לוקח אותנו לשום מקום.