| מה דעתכם על הקפ"מ ?
לאחר קרוב לשנתיים של עבודה, השקת הקפ"מ - קרנות הנאמנות שאמורות להיות אלטרנטיבה לפיקדונות בבנקים - הולכת וקרבה. לפי הערכות בשוק ההון, בשבועות הקרובים יהיה אפשר לקנות את הקרנות האלה. הקפ"מ, שאותה קידם יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר במהלך כהונתו, הינה למעשה קרן נאמנות מאוד סולידית, שמשקיעה את נכסיה בפיקדונות בבנקים או במק"מ של עד 60 יום ופוטנציאל התשואה שלה אמור להיות גבוה יותר מהפק"מ הבנקאי. השונה בקרנות הקפ"מ הוא בהיותן מוחרגות מחוק הייעוץ, כלומר גם הפקידים בבנקים יוכלו למכור אותן - כך שלא רק הלקוחות המיועצים בבנקים ייחשפו אליהן. זאת, בניגוד למצב כיום עם הקרנות הכספיות, שגם הן משמשות תחליף לפיקדון בנקאי. האם הקפ"מ יצליח ? האם קרנות הקפ"מ יצליחו לשחזר את ההצלחה של הקרנות הכספיות, שיצאו לשוק לפני 7 שנים, וצברו מאז נכסים בהיקף של מעל 60 מיליארד שקל. כרגע לא בטוח שהבשורה הצרכנית של רשות ני"ע אכן תתרומם, שכן יש שלושה סיבות שעלולות לפגוע בהצלחת הקפ"מ: זמן ההשקה: הקפ"מ נכנס לשוק בטיימינג בעייתי. רק בחודש שעבר שוב ירדה ריבית בנק ישראל לרמה של 0.5% בלבד. סביבת הריבית הנמוכה מקטינה את פוטנציאל התשואה ואת המרווח שלו אל מול ריבית הפיקדונות. תקנות באזל 3: באחרונה פורסמה טיוטת הנחיות חדשה של בנק ישראל בנוגע לנזילות בבנקים. חלק קריטי מטיוטה זו, המתבססת על תקנות באזל 3, עוסק בפיקדונות הקצרים של המשקיעים המוסדיים, כלומר היא משפיעה על נכסי הקפ"מ שיושקעו בפיקדונות בבנקים.
לפי ההנחיה, מהשנה הבאה יש לשמור כ-60% נזילות מאותם פיקדונות, כלומר ניתן להעניק אשראי בשיעור של 40% בלבד מהפיקדון. יחס זה עולה ל-80% בשנת 2016 ול-100% בשנת 2017. כלומר מעוד שנתיים וחצי, לא יוכל הבנק להעניק אשראי אל מול הפיקדונות הקצרים של המוסדיים. המשמעות היא שהריבית שיעניקו הבנקים באותם פיקדונות תישחק משמעותית, וכך גם המוטיבציה של הבנקים להתחרות על אותם הכספים. התוצאה: פוטנציאל התשואה במק"מ עלול להיפגע באופן משמעותי.
הבנקים: כאמור, הייחוד של הקפ"מ הוא בהחרגתו מחוק הייעוץ, כך שלא רק יועצי ההשקעות יוכלו לשווק אותו. ההחרגה נועדה להפוך את הקפ"מ לנגיש יותר ולבעל תפוצה רחבה. עם זאת, צריך לזכור כי זרוע ההפצה המרכזית של המוצר אמורה להיות הפקידים בבנקים. אלא שלבנקים אין אינטרס שהקפ"מ יצליח, מבולבלים ? כן גם אנחנו, שכן הוא מתחרה בפק"מ שלהם. זאת ועוד, לאור החרגת הקפ"מ מחוק הייעוץ, לרשות ני"ע אין סמכות לפקח על אופן הפצתו. כך שלא ברור אם הם יסייעו בהחדרתו לשוק. הדרך להתמודד עם המכשול הזה היא העלאת המודעות של הציבור לקפ"מ והפחתת החשש מהשקעה במוצר שאינו בנקאי. בכך, יש לגרום לציבור להיות אקטיבי ולפנות לבנק בבקשה להשקיע במוצר. אלא שהגדלת המודעות נשענת בעיקר על תקציבי הפרסום של בתי ההשקעות. בבתי ההשקעות לא מתלהבים לעת עתה להשקיע משאבים רבים בשיווק הקפ"מ. ראשית, ההכנסות שלהם צפויות להיות נמוכות (עמלת ההפצה שישלמו לבנקים תעמוד על 0.1%, כך שלא תיוותר להם הכנסה משמעותית). כמו כן, לאור הריבית הנמוכה במשק, ממילא פוטנציאל התשואה ללקוח נמוך יחסית. אם התנאים ישתנו והקפ"מ אכן יהפוך למוצר אטרקטיבי יחסית, ייתכן כי עמדתם תשתנה, המודעות לקפ"מ תגדל והוא יתפוס תאוצה ונפח מכספי הציבור. השאלה היא אם ומתי זה יקרה. |
הוספת תגובה על "מה דעתכם על הקפ"מ"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה