שלום רב לכל בעלי העסקים.

לכל אלה שמשתמשים לשליחת דואר פרסומי או שירותי פרסום ע"י הפצת לרשימות מיילים, יצא פסיקה חדשה, מחמירה ומבהירה את המוסג דואר זבל.

הפסיק היא של בית משפט העליון כך שהיא מחייבת.

לפי מה שאני מבין מפסק הדין החדש גם מייל ראשון יכול להיחשב כספאם.

 

עסקים מוצלחים לכולם.

לראשונה נקבע בהרכב של שלושה שופטים: הפיצוי צריך להביא בחשבון את תכלית ההרתעה ואת הסכום הדרוש כדי להשיג אותה; הימנעות מהסרה מרשימת התפוצה לא תוריד אוטומטית את הסכום רע"א 1954/14, אילן חזני נ' שמעון הנגבי / פס"ד ▪ ▪ ▪ המקבל הודעות ספאם אינו חייב להסיר את שמו מרשימות התפוצה כתנאי לקבלת הפיצוי הקבוע בחוק על קבלת הודעות כאלו. כך קובע (יום ב', 4.8.14) בית המשפט העליון. השופט אליקים רובינשטיין כבר קבע, כדן יחיד, כי לא קיימת חובה כזו וכי על הפיצוי לשקף את תכלית החוק - למנוע משלוח הודעות כאלו. לכן, לדעת רובינשטיין, על בית המשפט לצאת מנקודת מוצא של פיצוי מירבי (1,000 שקל להודעה) ולשקול האם יש להפחית את הסכום. כעת דן בית המשפט העליון, בהרכב בן שלושה שופטים, באותו נושא ומקבע הלכה מחייבת. השופט עוזי פוגלמן אומר, כי בעת פסיקת הפיצוי, על בית המשפט להביא בחשבון שני מרכיבים: אכיפה, הרתעה ועידוד הגשת תביעות ראויות; ומניעת מצב בו הפיצוי יהיה גבוה מזה הנדרש להשגת תכליות החוק. "ככל שמספר ההפרות עולה כך גדלה התקרה שבית המשפט רשאי לפסוק, אולם עליו להיעצר בסכום המשקף הרתעה יעילה בנסיבות העניין ולא לפסוק מעבר לכך", הוא אומר. עוד אומר פוגלמן, כי יש להביא בחשבון את השאיפה לעודד הגשת תביעות מועילות, ולכן הפיצוי צריך בעיקרון להיות דומה ל"גמול המיוחד" שניתן לתובע ייצוגי. "תכליותיה המיוחדות של הגשת תביעה לפי חוק הספאם מוליכות למסקנה, כי יש לפסוק שכר טירחה והוצאות בסכום שבמכלול יהפוך את הגשתה לכדאית", אומר פוגלמן. לכן, סכום ההוצאות יכול להיות גדול מסכום הפיצוי, ובלבד ששניהם יחדיו יגיעו ל"סכום סביר ומידתי". בנוגע להסרה מרשימות תפוצה אומר פוגלמן, כי אין להקטין את הפיצוי אם מקבל הספאם לא הסיר את עצמו מרשימת התפוצה. לעומת זאת הוא סבור, כי אם השולח מעניק בהודעה עצמה את האפשרות להיגרע מרשימת התפוצה, יש לזקוף זאת לזכותו בעת פסיקת הפיצוי שישלם. רובינשטיין והשופט יצחק עמית חלקו על פוגלמן רק בנוגע לאפשרות ההסרה. שניהם סבורים, כי מתן אפשרות כזו אינו חייב להוות שיקול בעת קביעת הפיצוי, אם כי בית המשפט רשאי להביא אותו בחשבון במכלול השיקולים בעת הפסיקה. הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לקבל חלקית את ערעורו של עו"ד אילן חזני ולקבוע, כי שמעון הנגבי, בעליו של מועדון הדאייה סיתונית, ישלם לו 10,000 שקל על 27 הודעות ספאם ששלח אליו. בבעלותו של חזני היו 13 כתובות דוא"ל אליהן נשלחו ההודעות, והוא לא מחק את עצמו מרשימת התפוצה של הנגבי גם כאשר ניתנה לו האפשרות לעשות זאת. בתי משפט השלום והמחוזי פסקו לו פיצוי של 1,000 שקל, משום שראו את משלוח כל ההודעות כאחת. בית המשפט העליון קבע, שיש לראות כל כתובת בפני עצמה, אך בנסיבות העניין הסתפק כאמור בפיצוי של 10,000 שקל. את הנגבי ייצג עו"ד שי ארז.