( אם אין בעלים נוספים הוא הופך לבעלים יחיד וממילא לבעל שליטה . אם המניות שנרכשות הם רק חלק מהון המניות של החברה, אזי הוא הופך לבעל מניות המחזיק או שאיננו מחזיק שליטה בחברה).

לענייננו, הבעלות במניות מקנה לרוכש חלק בנכסי ובהתחייבויות החברה וגם זכויות אחרות (שכרגע לא נרחיב לגביהן).

לעומת זאת עסקת נכסים/רכישת פעילות משמע שהקונה רוכש נכסים ספציפיים של החברה כלומר: מלאי מסויים, רכוש קבוע או מכונות, תיק לקוחות וכד' ולעיתים גם התחייבויות ספציפיות.

בעוד שבעסקת רכישת מניות עצם הרכישה כבר מכילה בתוכה את נכסי והתחייבויות החברה (זאת החלפת בעלים 'למעלה' שאין לה השפעה ישירה על המאזן או על הפעילות השוטפת) הרי שרכישת פעילות דורשת מכירה ספציפית של הנכסים ושל ההתחייבויות לידי הקונה/ נטילתן על שמו,  העברה של עובדי הפעילות מגוף עסקי אחד לאחר ועוד קומפליקציות אחרות.

מתי כדאי לרכוש מניות ומתי פעילות?

התשובה תלויה נסיבות ובמה שרוצים להשיג.

אם אנחנו רוצים לרכוש / פעילות מסוימת שהיא רק חלק מפעילות של החברה - ולשאר יש זכות קיום או שהוא מהווה החלק העיקרי של עיסוקנו , אזי כדאי למכור רק את הפעילות. אם הפעילות היא 95% מפעילות החברה נמכור מניות, ונחריג החוצה את הפעילות השולית, או לא נחריג ונקבל עליה מחיר מלא/ פיצוי נוסף במחיר.

אם כקונים אין לנו עניין בחברה כולה אלא רק בפעילות ספציפית, והצד השני מוכן ומעוניין למכור רק אותה - נבצע עסקת נכסים/פעילות.

אם אנחנו רוצים הכל AS IS נרכוש את מניות החברה.

לרכישת המניות יש גם חסרונות:

התחייבויות שאינן משוקפות במאזן עשויות להתגלות: תביעות של ספקים או לקוחות, עובדים לשעבר וכד' שלא היו ידועים במועד העסקה וכד'. כדי למנוע מצבים מסוג זה, עורכים בדיקת נאותות לפני הקניה שבודקות התחייבויות כאלה, חשבונאיות או מסחריות וכן משפטיות.

כלומר אין 'נכון' או 'לא נכון' אלא יותר 'מתאים' או 'לא מתאים' לפי נסיבות המקרה.