הגיוני, במצב הנתון, לפנות למומחי מו''מ, דיאלוג לפיתרון קונפליקטים בדרך של שלום, אמת ופיוס, תקשורת לא אלימה.
מציעים לנו עזרה.
אילו הייתי ביבי, הייתי פונה לדזמונד טוטו, לארון גנדי, לדלאי לאמה, לבן של מרטין לותר קינג, לג'ו ברי ולפט מגי ומבקש את עזרתם.
אם לא הסתדרנו לפתור בעיה עם הפלסטינים עד היום ואם המצרים לא מצליחים לעזור, הייתי:
1. מגייס כוונות כנות וטובות להקל על סבל של כמה מיליוני בני אדם באיזור.
2. פונה בבקשה לעזרה כדי להתחיל בצעדים בוני אימון, כאמור.
3. גם דואג בקפידה ללא פספוסים שנהיה גלויים ופתוחים ושקופים וישרים לחלוטין, לעיני הפלסטינים ולעיני היהודים, כדי לבנות יחסי אימון מבית ומחוץ.
4. הייתי גם פונה לעמותות הקיימות האמינות של יהודים וערבים, כמו לוחמים לשלום, פורום המשפחות השכולות, מחסום ווטש, שוברים שתיקה, זוכרות ואחרות (סולחה, שביל הזהב, למשל, אם נשאר מהן משהו אחרי שהרסנו אותן) כדי לקבל את עצתן המעשית.
5. ישנם אישים ערבים נהדרים, מחנכים ומנהיגים קהילתיים בתוך ומחוץ לגבולות 67 שאני בטוחה שיירתמו למשימה אם נפנה אליהם עם כוונה כנה וטובה. אפשר לפנות אליהם, אבל אך ורק עם כוונות כנות וטובות. כולם כבר מכירים את הקונצים.
אם נתחיל להתנהג כמו בני אדם:
1. יפסיקו לשנוא אותנו בעולם
2. יהיו לנו המון חברים ומאוד יישמחו יחד איתנו על מצב חדש במזה''ת.
אנחנו זקוקים לשלום עולמי. שלום דורש אושר; אושר דורש הרמוניה. הרמוניה דורשת טוב לב והושטת עזרה אמיתית. שלום דורש כושר הבחנה בין זיופים לבין אנשים ישרים והגונים באמת. הטכנולוגיה שלנו קוברת אותנו בחיים ממש. חייבים לרסן חמדנות ולהתחיל לפעול למען הכלל, למען כולנו ללא יוצא מן הכלל.
באוניברסיטת ת''א ינואר 2006, הדלאי לאמה אמר שישנם אנשים שכל חייהם מייצרים רק קאקא. ראינו לעיל מישהו שמייצר קאקא, נפלט לו קאקא מהפה. (אני מאוד מקווה שזה לא המקרה שזה כל מה שחברנו מייצר.) אנחנו חייבים להפסיק לבוז איש לרעהו ולהתחיל לכבד מסורות, דתות, עמים, משפחות, ילדיהם, בתיהם ורכושם ועוד כמה דברים 'זניחים', כמו חיים של בני אדם. כבוד לזולת הוא דבר בסיסי, נחוץ לכל אדם.
--
שני סוגי הומור
בוז,ביקורת ושיפוטיות
הטרולים
הוספת תגובה על "הלו? דיאלוג הוא הדרך לשלום"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה