כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    יהדות

    ~* אין להעלות תוכן שאינו שייך במישרין לנושא בו הקהילה עוסקת. ~*אין לעקוף זאת ע"י "התאמת" תוכן הדיון (בעזרת כותרת, מס' שורות, ציטוט וכו') ~* נושאים פוליטיים - יעלו אך ורק בקהילת אקטואליה! ~* יוצאים מהכלל הם דיונים הקשורים למשל בהחלטת ממשלה לגבי תחום מסויים  בו עוסקת הקהילה במיישרין. ( בקהילת יהדות רק בנושאי דת! ).

    חברה וקהילה

    חברים בקהילה (1357)

    רובינזוןקרוזו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ציני_כאן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עמי100
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מי אתה, ישראל ?
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rebosher
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מריםרוזנצוייג
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלון בחורף
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    חדשות ואירועי הקהילה

    זה הפורום לאיזכורים לחגי ומועדי ישראל כפי שנאמר:\r\n\"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.\"\r\n(ויקרא כג' א')\r\n\r\nכמו כן ניתן לפרסם כאן ידיעות חדשותיות הקשורות ליהדות, הזמנות לכנסים והרצאות, מפגשים עם אישים בולטים או ביקורים חשובים. \r\nרק אל תשכחו לספר לנו איך היה.\r\n

    ההתיישבות בארץ ישראל

    4/9/14 09:43
    0
    דרג את התוכן:
    2014-09-04 16:28:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אזורי הגרעין של ההתיישבות החרדית

    למעט יישובים ספורים על טהרת האוכלוסייה החרדית, במרבית היישובים היא מרוכזת ברובעים ובשכונות מוגדרים בערים הגדולות ובמספר יישובים קטנים יותר בעלי אופי הומוגני. להלן השכונות והריכוזים, בהם נמצאה רמת ההומוגניות החרדית הגבוהה ביותר, והם מוגדרים כאזורי הליבה של האוכלוסייה החרדית.

    ירושלים

    סנהדריה המורחבת, רחוב מעגלי הרי"ם לוין.
    שכונת סנהדריה, רחוב הרב בלוי.
    השכונות תל ארזה, מחניים, גאולה ושערי פינה.
    שכונת מאה שערים ובתי אונגרין.
    מקור ברוך (מזרח), רחוב תחכמוני ומתחם שנלר.
    השכונות אחווה ויגיע כפיים ורחוב הרב מאיר.
    כרם אברהם, רחוב צפניה.
    שיכון חב"ד, רחוב חנה.
    שכונת עזרת תורה.
    קריית צאנז, קריית בעלז (צפון), רחוב מנחם שדיב.
    קריית בעלז (דרום), רחוב קדושת אהרן.
    קריית שבע (מטרסדורף) צפון, רחוב פנים מאירות (צפון).
    שכונת הר נוף (דרום-מזרח), רחוב החכם שמעון אגסי.
    רמות אלון (צפון), רמת פולין וקהילת אונגוואר, רחוב בנימין מינץ.
    נווה יעקב (מזרח), קריית קמניץ,רחוב הרב זווין.

    בני ברק

    הרחובות חבקוק והרב קוטלר.
    קריית הישיבה, הרחובות רש"י והרב דסלר.
    הרחובות: האדמו"ר מגור, בית שמאי, רבי נחמן מברסלב, בית הלל, דבורה הנביאה, רבי אסי, אמרי ברוך, האדמו"ר מוויזניץ, אהבת שלום ורב אשי.
    מרכז בעלי מלאכה,הרחובות הרב עוזיאל והרב ניסים.
    רמת אלחנן, הרחובות גיבורי ישראל והשיריונאים.
    רמת אהרון, רחוב הרב סורצקין.
    שיכון ה' (דרום), רחוב בן עזאי.

    אשדוד

    רובע ג' (צפון), הרחובות האדמו"ר מבעלז וחטיבת יפתח.
    רובע ז', הרחובות רבי יהודה הנשיא ויוחנן בן זכאי.

    בית שמש

    קריית הרב ניסים, הרחובות אור שמח וחזון איש.

    נתניה

    קריית צאנז

    ערים על טהרת האוכלוסייה החרדית

    • מודיעין עילית. נוסדה בשנת 1990, הפכה מועצה מקומית בשנת 1996 והוכרזה כעיר בשנת 2008. נקראה במקור קריית ספר בפי תושביה. אך ועדת השמות במשרד הפנים פסלה את השם, משום שזה היה שמה של חברת הבנייה שהקימה את היישוב וכן משום שקריית ספר המקראית רחוקה מאזור זה. כפשרה, ניתן השם לאחת השכונות בעיר.
    • אלעד. עיר במרכז הארץ, בין פתח תקווה וראש העין. נוסדה כיישוב חרדי בשנת 1998 וקיבלה מעמד של עיר בנובמבר 2007.
    • ביתר עילית. בדרום מערב הרי ירושלים. העיר החרדית הראשונה שהוקמה על-פי החלטת ממשלה מאוגוסט 1980. איכלוסה החל בשנת 1990. מגדירה עצמה כ"עיר התורה בהרי יהודה".

    יישובים קהילתיים

    • מתתיהו. יישוב קהילתי במחוז יהודה ושומרון, בתחומי המועצה האזורית מטה בנימין. הוקם בשנת 1981 כמושב שיתופי, על-ידי גרעין של עולים מארצות-הברית.
    • מיצד. יישוב קהילתי בתחומי המועצה האזורית גוש עציון. הוקם ב-1984 על-ידי עולים מארצות-הברית, בריטניה, דרום אפריקה וצרפת. שייך לאירגון המושבים של פועלי אגודת ישראל. נקרא גם אָסְפָר (כשמה של באר קדומה שהייתה באזור).

    מושבים חרדיים

    • בית חלקיה. באזור השפלה, ליד המועצה המקומית גדרה. שייך למועצה המקומית נחל שורק. הוקם בשנות ה-50' על-ידי יוצאי מעברה ותושבי ירושלים.
    • יסודות. בשפלת יהודה, בתחום המועצה האזורית נחל שורק. נוסד ב-1948. שייך לאירגון המושבים של פועלי אגודת ישראל.
    • תפרח. בנגב, בצד הכביש באר-שבע-עזה. בתחום המועצה האזורית מרחבים. נוסד ב-1949. שייך לאירגון המושבים של פועלי אגודת ישראל.
    • קוממיות. בשפלה הדרומית, צפונית-מערבית מצומת פלוגות. נוסד ב-1950. שייך למושבי אגודת ישראל.

    אזורים מעורבים יותר (רמה ב')

    אזורים עם ריכוזי אוכלוסיה בעלת תכונות חרדיות, אך ברמת הומוגניות נמוכה יותר.

    ירושלים

    רמת מוצא, מוצא תחתית ועמק הארזים.
    שכונת הבוכרים, רחוב תלמודי אברהם.
    שכונת בית ישראל (מזרח), רחוב חיים עוזר.
    שכונת בית ישראל (מערב) רחוב לייב דיין.
    הרחובות ארזי הבירה, שמריה, אתיופיה ואדלר;
    השכונות כנסת בתי ברוידא ורחוב הלבנון.
    מקור ברוך (מערב), רחוב החשמונאים.
    שכונת רוממה עלית, רחוב זיכרון יעקב; שכונת קריית שבע (דרום).
    גבעת שאול (מזרח), רחוב קוטלר.
    שכונת הר נוף (מרכז), הרחובות מנחם מנדל משקלוב וכפר שאול.
    שכונת הר נוף (דרום מערב), רחוב הרב יצחק חי טייב.
    שכונת הר נוף (צפון מערב), רחוב הרב יצחק ניסים.
    שכונת בית וגן (מזרח) - הרחובות מיכלין, יוסף חכמי, מלון הולילנד.
    שכונת בית וגן (מרכז), רחוב החיד"א.
    שכונת בית וגן (מערב), רחוב תורה ועבודה: בית-הספר בויאר.
    רמות אלון (דרום), רחוב אידלסון.
    השכונות שערי חסד ונחלת יצחק.
    שכונת זיכרון משה, רחוב חפץ חיים.
    שכונת רוממה, אזור התעשייה, כיכר אלנבי ותחנה מרכזית.
    רמות אלון (צפון), רחוב סולם יעקב.
    שכונת שמואל הנביא ומעלות דפנה (מערב).

    בני ברק

    רחוב שלמה המלך וכיכר התעשייה.
    גבעת רוקח, הרחובות בן פתחיה והראשונים.
    גבעת סוקולוב, הרחובות אבן גבירול ויהודה הלוי.
    הרחובות השלושה ורבי יצחק נפחא.
    שיכון ד' (הפועל המזרחי), רחוב יבנה ושד' כפר ציון.
    קריית הרצוג (מערב), רחוב הרב אברמסקי.
    רחוב הגר"א וכיכר דוד המלך.
    שיכון ה' (צפון), הרחובות בר אילן ושח"ל.
    קריית הרצוג (צפון), רחוב גניחובסקי.
    שיכון א', הרחובות אנילביץ והשר דוד פנקס.
    שיכון ו', שכונת נווה אחיעזר ורחוב עמרם הגאון.

    חיפה

    הדר (מזרח), שכונת גאולה ורחוב השילוח.
    רמת ויז'ניץ ומעונות גאולה.

    אשדוד

    רובע ח' (מערב), הרחובות החרצית והיסמין.
    רובע ג' (דרום), הרחובות רבי עקיבא וחפץ חיים.

    צפת

    קריית מאור חיים.
    גני הדר.
    שכונת עופר.
    אזור תעשיה חדש (מערב).

    אופקים

    שכונת בן גוריון, הרחובות חפץ חיים ורבי עקיבא.

    ישובים קהילתיים ואחרים

    • מעלה עמוס. התנחלות חרדית בדרום-מזרח המועצה האזורית גוש עציון. הוקמה ב-1981 על-ידי קבוצת אברכים.
    • קריית יערים. יישוב במבואות המערביים של ירושלים, ממערב לאבו גוש. נוסד ב-1975 כשכונת מגורים דתית, שנקראה "קריית טלז-סטון". ב-1992 הוכרז מועצה מקומית.
    • אלומה. יישוב קהילתי בדרום מישור החוף, צפונית מערבית לקריית גת. הוקם ב-1965 ככפר נוער, על-ידי צעירי אגודת ישראל. שנה לאחר מכן הוסב שמו לאלומה.
    • רכסים. יישוב עירוני בדרום עמק זבולון. צפונית מערבית לקריית טבעון. נוסד ב-1951.
    • כפר גדעון. מושב ותיק (נוסד ב-1923) של פועלי אגודת ישראל. בעמק יזרעאל, בצד הכביש עפולה-נצרת.

    סיכום אזורי ההתיישבות החרדית

    ירושלים

    היישוב העיקרי שבו מתרכזת אוכלוסייה חרדית בעלת רמת הומוגניות גבוהה, הוא ירושלים. בשכונות הוותיקות בעיר (גאולה, זיכרון משה, בתי הורנשטיין, בית ישראל, מאה שערים, אוהל משה, בתי אונגרין, בתי ברוידא, בתי מונקאטש, בתי רַאנְד, בתי ורשא, בתי מינסק, כנסת ישראל ועוד), החרדים מהווים רוב מוחלט.

    שכונות רבות שבעבר התגוררו בהן חילונים, מתחרדות והולכות. לדברי מטי כהן מסניף ירושלים של רשת הנדל"ן אמבסדור ישראל, "שכונות כגון רמת אשכול, מעלות דפנה, רמות ולאחרונה גם קריית יובל עוברות תהליך של התחרדות, שמבריח מהן את התושבים הלא-דתיים. מגמה זאת בולטת במיוחד בשכונת רמת אשכול, שעד אמצע העשור הייתה שכונה חילונית, והיום (2007) מהווה שכונה חרדית לכל דבר. בשכונת קריית יובל, לדוגמה, הוקם לאחרונה מקווה טהרה נוסף, ואפילו הבריכה השכונתית הוותיקה החלה לתפקד לפי לוח-זמנים דתי."

    פועל יוצא של ההתחרדות היה שינוי קיצוני במחירי הנכסים באזור. להערכת מטי כהן, מהמחצית השנייה של 2005 ועד 2007 זינקו המחירים ב-70%. הצפי הוא שמחירי הדירות באזור ימשיכו לעלות, וישפיעו על שכונת קריית יובל כולה ועל השכונות הסמוכות לה, עיר גנים וקריית מנחם."

    שכונות חרדיות חדשות בירושלים: בית וגן (80% חרדים), גבעת מרדכי (50% חרדים), גבעת שאול (80%), הר נוף (90%), מורשה-מוסררה (70%), מעלות דפנה (85%), רוממה (98%), רמות (50%), רמות פולין (98%) רמת אשכול (75%), רמת שלמה (95%), רמת שרת (50%), שמואל הנביא (93%) וכן סנהדריה, עזרת תורה, קריית צאנז, קריית בעלז וקריית מטרסדורף.

    שכונות ירושלמיות שבהן מעל 10% חרדים: מקור חיים (10%), קטמונים (20%), הר חומה (13%), טלביה (15%), ימין משה (14%), המושבה היוונית (13%), עיר גנים וקריית מנחם (15%), פסגת זאב (10%), קריית יובל (15%), רחביה (25%), תלפיות-ארנונה (10%).

    שכונות ירושלמיות שבהן פחות מ-10% חרדים: בית-הכרם (4%), הגבעה הצרפתית (5%), גבעת משואה (2%), המושבה הגרמנית (7%), מלחה (5%), עין כרם (5%), פת (8%), תלפיות מזרח (7%).

    ישובים חרדיים בסביבות ירושלים

    בית-שמש (בעיקר רמת בית-שמש וקריית הרב נסים, הרחובות אור שמח וחזון איש), מודיעין עילית, ביתר עילית,
    תל ציון (שכונה חרדית, צמודה ליישוב כוכב יעקב, במועצה האזורית מטה בנימין), עמנואל (התנחלות ומועצה מקומית באזור יהודה ושומרון)

    ריכוזים חרדיים באזור המרכז

    בני-ברק (אם כי בעיר מתגוררת גם אוכלוסייה דתית-לאומית ואף חילונית), העיר אלעד, כפר חב"ד (על כביש תל-אביב רמלה), קריית צאנז בנתניה ורובעים ג', ז' ו-ח' באשדוד.

    מושבים

    בית-חלקיה ויסודות (בתחום המועצה האזורית נחל שורק), תפרח (בתחום המועצה האזורית מרחבים), קוממיות (בתחום המועצה האזורית שפיר) וכפר גדעון (מושב בעמק יזרעאל ליד עפולה).

    ישובים קהילתיים ואחרים

    היישובים הקהילתיים: מתתיהו (בתחום המועצה האזורית מטה בנימין), מיצד (אספר), מעלה עמוס (בתחום המועצה האזורית גוש עציון) ואלומה (ישוב קהילתי בדרום מישור החוף, צפונית מערבית לקריית גת).
    היישובים קריית יערים (ליד ירושלים) ורכסים (מצפון מערב לקריית טבעון).

    שכונות בערים הוותיקות

    חיפה, צפת ואופקים.

    ערים עתידיות

    אזורי ההתיישבות של המגזר החרדי מוגבלים מבחינת קיבולת. הסיבה העיקרית: מגבלת בנייה של רבי-קומות, הנגזרת מאורח-החיים החרדי. הציבור החרדי נמנע משימוש במעלית בשבת ובחג, אף-על-פי שקיים פיתרון בדמות "מעלית שבת" (מעלית העוצרת אוטומטית בכל קומה). לכן, מפרט הבנייה לא יחרוג מחמש עד שש קומות לכל היותר. אלמלא מגבלת הגובה, ניתן היה לבנות על אותה יחידת קרקע בניין רב-קומות, להוזיל עלויות ולהגדיל את מספר הדיירים.

    עתודות הקרקע בערים החרדיות החדשות הולכות ואוזלות, והדבר גורם לעלייה במחירי הדירות הקיימות. על-פי בדיקה שערך העיתון החרדי היומי יתד נאמן, נכון לשנת 2007, עתודות הקרקע בערים החרדיות הן כדלקמן:

    • בני-ברק: כ-200 יחידות דיור.
    • ירושלים: כ-40,000 יחידות דיור זמינות, ועוד כ-10,000 יחידות דיור בתיכנון. מחירי הדירות הגבוהים בירושלים, מאלצים חלק גדול מהציבור החרדי לחפש חלופות מחוץ לעיר.
    • אלעד: כ-2300 יחידות דיור עתידיות,
    • ביתר עילית: כ-10,000 יחידות דיור עתידיות,
    • מודיעין עילית: כ-25,000 יחידות דיור עתידיות
    • בית-שמש: כ-28,000 יחידות עתידיות.

    חלק מהנתונים המוזכרים לעיל מתייחסים לדירות שייבנו רק לאחר הפשרת קרקעות ושינויי תב"ע (תוכנית בינוי ערים). תהליכים אלה עלולים להימשך זמן רב, מהסיבות הידועות (סחבת, בירוקרטיה).

    על-פי הערכות שונות, קצב הגידול של האוכלוסייה החרדית מחייב תוספת שנתית של 5000-3000 יחידות דיור. עם זאת, אין אפשרות להפנות קבוצות קטנות לשכונות בערים החילוניות, מפני שציבור זה זקוק לשירותי קהילה (בתי-כנסת, מוסדות חינוך ומקוואות), שאין הצדקה כלכלית בהקמתם עבור מספר קטן של תושבים.

    התארגנויות של חרדים לרכישה מרוכזת של דירות בשכונות חילוניות, הביאו לעליית מחירים ולהפסקת המהלך. כך קרה בשכונת הירושלמיות רמות א', רמות ב', נווה יעקב, קריית יובל, רמת אשכול וגילה.

    הפיתרון המסתמן, כפי שבא לידי ביטוי בוועידת הדיור החרדי (שנערכה בפברואר 2007 בבנייני האומה בירושלים), הוא בניית ערים חרדיות נוספות בפריפריה, על-פי הדגם של ביתר עילית, אלעד ומודיעין עילית. ערי-השדה המתוכננות יביאו להוזלת מחירי הדירות, ויתנו מענה לביקוש שייווצר גם בעוד עשרים שנה.

    שתי הערים המיועדות הן חריש (בקצה כביש 6 בוואדי ערה), וכסיף (על צומת כביש 80, בין באר שבע לערד). לטווח הרחוק יותר דנים בהקמת עיר נוספת, ליד המושב החרדי יסודות, שבמועצה האזורית נחל שורק.

    חריש

    על-פי תוכניות המתאר של משרד השיכון והבינוי, זו אמורה להיות הגדולה בערים החרדיות החדשות, עם 30,000 יחידות דיור המיועדות לאוכלוסייה של 150-200 אלף נפש. העיתון החרדי משפחה מציין כי "התוכניות שקרמו ניירות ושירטוטים מונחות על שולחן משרד השיכון, אך הן מעוררות שורה של ויכוחים וחילוקי דעות. לא היה פרויקט חרדי שטיעונים כה רבים לחיוב ולשלילה ניטשו עליו עוד לפני שעלה על הקרקע, בכל הקשור למיקומו, לאופן פתיחת הפרויקט, למספר היחידות שיקומו ועוד" (אפריל 2007).

    המדינה מעוניינת להוציא למכרז כמה אלפי יחידות דיור בכל פעם, בעוד שנציגי הציבור החרדי בכנסת דורשים להכין תוכנית סטטוטורית, להכריז על העיר כבעלת 30,000 יחידות דיור ולתכנן שטחי מסחר ושטחים ירוקים. רק במצב כזה יוכלו, לטענתם, לאכלס את העיר במגוון הקבוצות המרכיבות את הציבור החרדי. מיקומה העתידי של חריש בוואדי ערה, כאשר מסביבה אוכלוסייה ערבית, מעורר חשש מסוים בלב חלק מהמגזר. ואולם, הדבר לא ירתיע אותם מלבוא ולהתגורר בחריש.

    במאי 2007 הורה שר הבינוי והשיכון, מאיר שטרית, לאנשי משרדו לפעול לזירוז ההליכים לקראת הקמת העיר. הוא ביקש משר הפנים להכריז על תחום שטח השיפוט של העיר כ"מרחב תיכנון מיוחד", שמשמעותו הפקעת סמכות הוועדה המחוזית באזור הצפון לדון בתכניות הבנייה של העיר והעברתה לצוות מיוחד של משרד הפנים והדתות. כך עשוי הליך התיכנון להסתיים תוך חודשים ספורים, במקום שלוש עד חמש שנים.

    כסיף

    הליכי הקמת העיר החרדית הדרומית ביותר, מתקדמים במהירות. בדצמבר 2006 אותרה הקרקע המתאימה, ותוך ארבעה חודשים אישרה הממשלה את הקמתן של 20,000 יחידות דיור. צוותים מקצועיים החלו בתיכנון העיר ובמשרד השיכון מעריכים כי הבנייה תחל בתוך שבע שנים. החשש העיקרי נוגע לריחוקה ממרכז הארץ. הדוחפים להקמת העיר מדגישים כי הבעיה תתגמד מפני שהעיר קרובה לכביש 6, ובעתיד תגיע אליה גם רכבת ממרכז הארץ.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "ההתיישבות בארץ ישראל"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    4/9/14 16:28
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2014-09-04 16:28:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מי אמר? 

    אמר יפה.

     

    "אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זו מסמכותו של שום גוף יהודי, אין זו אפילו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום - לוותר על איזה חלק שהוא בארץ.זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאינה ניתנת להפקעה בשום תנאי. ואילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא מכריזים על הסתלקותם מזכות זאת - אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים.שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ - על הארץ כולה, קיימת ועומדת לעד.ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה, לא נזוז מזכותנו ההיסטורית. בכל זמן ובכל שעה, נעמוד על זכות זו בכל האמצעים הכשרים והמוסריים אשר בידנו" ~ מתוך דבריו בקונגרס הציוני בציריך 1937"

      

      

    מי הטיפש שאמר?

      

     

     

    "איני יכול להסכים בשום אופן לדבריך ש'בגלל בחורי הישיבות הגענו עד הלום' לא הם בנו את הארץ, לא הם חרפו נפשם למוות על עצמאותה ואין להם זכויות מיוחדות, שאין ליהודים אחרים" ~מכתב לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, 1958 על רקע דרישה לצמצום הפטור מגיוס לבני ישיבות. מקור"

     

     

    בחורי הישיבות מלאים בזכויות.

    בזכות תפילותיהם הלכה וגדלה ההתישבות בארץ ישראל

    ויש לציין את ההתישבות החרדית בארץ ישראל.

    יישר כח.


    --
    הוליווד זה מקום בו ישלמו לך אלף דולר תמורת נשיקה ו-50 סנט תמורת הנשמה שלך.
    - מרלין מונרו


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "ההתיישבות בארץ ישראל"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה