זה נשמע ממש אותו הדבר, אבל זה משהו אחר לגמרי...

כידוע, העולם קטן.

חברה שהיתה יחד איתי בסין בשנת טרפופו,

מכירה את דֶבּ (דבורה) רייך, שכתבה ספר,

"אויבים לא עוד".

No More Enemies

אודות המחברת:

דב (דבורה) רייך היא סופרת ומתרגמת שגרה היום בישראל/פלסטין.  

היא התגוררה בעבר בניו יורק, וואדי ערה, אבו גוש, כרכור,

וואחת אל-סלאם/נווה שלום, תל אביב, ירושלים ובמקומות נוספים.

פרטים נוספים אודות המחברת באתר.

דֶבּ רייך

לדעת רייך, "זה לא האנשים. זה הפרדיגמה."

נראה לי שזאת דרך אחרת לומר: כתוצאה מהמשגה מוטעית, מתפיסה מוטעית.

מתוך הספר:

"חלק א' -- עדיף על ניצחון

"אויבים לא עוד" וכל מה שהביטוי הזה מרמז הוא האלטרנטיבה החדשה והתוססת שלנו

לפחד, למלחמה, למחסור, לדעיכה, ולקריסת המערכת בסופו של דבר. 

אנחנו לא מצליחים לראות את האלטרנטיבה המאוד תוססת הזאת,

שהיא ממש מול העיניים שלנו,

כי אנחנו מסונוורים מההצלחה הקודמת של השיטה הישנה.

(אפשר לסכם את השיטה הישנה כך: כל מה שאתה מרגיש שהוא זכותך,

לך וקח את זה בכוח בתוספת ספין, ואז תשמור את זה בכוח בתוספת ספין)

כמעט בכל מדינה על פני כדור הארץ נוצרה במקורה באמצעות השימוש בכח

או נשלטת על ידי משטר שתפס את השלטון באלימות, או ששניהם... 

קשה להשליך פרדיגמות המבוססות על כוח כשהן,

לעתים קרובות כל כך, מספקות את מה שמקבלי ההחלטות רוצים. 

הסוגייה המאתגרת היא שפרדיגמות של כוח כבר לא יכולות לספק,

כי מה שאנחנו רוצים השתנה.

אפילו בעלי הכוח מתחילים לחוש שהתזוזה הזאת מתחוללת.

"ניצחון" הוא כבר לא מספק ואנחנו חייבים להיגמל מלתפוס "ניצחון" כדבר חיובי.

למעשה, "הניצחון" סוף כל סוף חשף את מהותו האמיתי:

הניצחון הוא בעצם הפסד!

למה? כי כל פרדיגמת הווין-לוז הוכיחה את עצמה כלא ברת קיימא.

היא יוצרת "רווחים" רק בטווח הקצר, בעלות של הבטחת הרס בטווח הארוך ... 

מלחמות, בטווח הארוך, הן תמיד בלתי ניתנות לניצחון.

אנחנו כבר יודעים את זה, אבל אנחנו מתקשים להטמיע את ההשלכות,

כי השינוי בפרספקטיבה הנדרש הוא כל כך דרסטי. 

'אויבים לא עוד' הוא עדיף על ניצחון."

"השותפות זה רעיון שזמנו הגיע. אויבים זה רעיון שזמנו עבר."

"הדבר הגדול הבא בזכויות אדם יהיה הזכות לא להיות אויבים."

השליש האחרון של הספר מוקדש להצעות לפעילות מעשית,

לדברים שהקורא יכול לעשות בפועל כדי להתחיל את המעבר לפרדיגמה החדשה.

לאתר הספר: אויבים לא עוד

לביקורת של הספר באתר "למה עזה?" (אנגלית)

~ ~ ~

שכל משאלותינו החומלות תתגשמנה במהרה.

Part I – Better than winning

“No More Enemies” and all that the phrase implies is our new, vibrant alternative to fear, war, scarcity, decline, and eventual system collapse.

We are failing to see this very vibrant alternative that is right before our eyes because we are blinded by the prior success of the old method. (The old method can be summed up as: Whatever you feel entitled to, go ahead and take it by force plus spin, and then keep it by force plus spin.) Nearly every country on the planet was originally created through the use of force or is governed by a regime that seized power violently, or both…

Paradigms based on force are hard to jettison when they have so often delivered what the decision-makers wanted.

The challenge is that the paradigms of force can no longer deliver, because what is wanted has changed. Even the powerful are beginning to sense that this shift is underway. “Winning” is no longer enough and we must wean ourselves from seeing “winning” as something positive. In fact, “winning” has finally shown itself in its true colors: winning is really losing! Why? Because the entire win-lose paradigm has proven itself unsustainable. It creates only short-term “gains” at the cost of guaranteeing long-term havoc…

Wars, in the long term, are always unwinnable. We know this already, but we are having a hard time assimilating the ramifications because the requisite shift in perspective is so drastic.

No More Enemies is better than winning.

"Partnership is an idea whose time has come. Enemies is an idea whose time is past."

"The next big thing in human rights is going to be the right not to be enemies."

"No More Enemies" website

 Review of "No More Enemies"

~ ~ ~

May all our compassionate wishes be quickly realized.