כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    אקטואליה

    קהילת אקטואליה - המקום לדון בענייני היום, בארץ ובעולם. פוליטיקה, כלכלה, חברה, דעות והגות. אנא שמרו אל התבטאות נאותה!

    אקטואליה

    חברים בקהילה (5576)

    רkקל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שיח אחר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ד. צמרת
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    סיכון מחושב:)
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דיןחממי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ברכה והצלחה !
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rayshc
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    נחרצה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    n1free
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    chenisimo
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    זהות יהודית פרק ג': אני ואתה -- ואנחנו

    20/9/14 21:21
    0
    דרג את התוכן:
    2015-05-07 10:07:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ מרטין בובר, אני ואתה, אהרון פלשמן, יהדות, זהות יהודית, שלום עולמי ]

     

    ''

    "חיי ממש כל כולם מפגש"  ~מרטין בובר

    תרגום של אהרון פלשמן


    ''

     

    נושא חברותי ואקטואלי. מי אני ולמי אני רוצה להידמות?

    סדרת דיונים שמתמקדת בסוגיית הזהות היהודית.

    במהלך הסדרה, נפגוש יהודים אלטרואיסטים, חילונים ודתיים, בעבר ובהווה,

    יהודים שלדעתי מגלמים את הערכים של התרבות היהודית.

    מוזמנים.


    ---

    פרק א' בסדרת "זהות יהודית" עסק באהבת הזולת.

    בפרק ב', פגשנו את אלברט איינשטיין, הומניסט שגילם אחריות אוניברסלית.

     

    ''

        מרטין בובר (1878-1965) בוויקיפדיה

     

    הפרק הזה, השלישי בסדרה, הוא הזמנה להיות בקשר דיאלוגי עם בובר.

     

    "חיי ממש כל כולם מפגש"  ~מרטין בובר

    ~מרטין בובר, אני ואתה, עמ' 20, תרגום של אהרון פלשמן

     

    "קשר פירושו הדדיות. ה"אתה" פועל עלי כשם שאני פועל עליו. חניכינו מחנכים אותנו, יצירותינו יוצרות אותנו. גם ה"רשע" מגלה נסתרותיו כשנוגעת בו מילת היסוד הקדושה. כמה נוכל ללמוד מילדים ומחיות! אנו מחוברים שלא מדעת, אנו חיים בזרם ההדדיות של העולם."

    ~מרטין בובר, אני ואתה, עמ' 24, תרגום של אהרון פלשמן

     

    "השנאה מטבעה לעולם עיוורת; אין אדם שונא אלא חלק של יצור. כל הרואה יצור שלם ומוכרח לדחותו אינו מצוי עוד בתחום השנאה אלא בתחום היכולת האנושית המוגבלת לומר "אתה". יש שאדם אינו מסוגל לומר אל האדם העומד מולו את מילת היסוד, שכוללת תמיד את אישור קיומו של היצור שכלפיו הוא מופנה, והוא מוכרח לדחות את חברו או את עצמו: כאן המחסום, בו הכניסה-לתוך-קשר מכירה את יחסיותיה, ויחסיות זו תוסר רק עם סילוק המחסום.

    אך השונא שנאה ישירה קרוב לקשר יותר ממי שאין בו אהבה ושנאה."

    ~מרטין בובר, אני ואתה, עמ' 25, תרגום של אהרון פלשמן

     

    על החשיבות של כוונה כנה וטובה וטהורה מהלב:

    "קיימים שלושה עקרונות בהוויתו ובחיים של אדם, עיקרון המחשבה, עיקרון הדיבור ועיקרון המעשה. המקור של כל עימות ביני לבין רעיי בני האדם הוא שאני לא אומר את מה שאני מתכוון ואני לא עושה את מה שאני אומר." 

      ~מרטין בובר (תרגום מאנגלית של ח.ו.)

     

    ''

     

    ביני לבינך -- ובינינו

    "אני ואתה" -- ואנחנו

     

    נשמע קודם את אהרון פלשמן, מתרגם התרגום החדש של "אני ואתה", הספר המפורסם והמשפיע ביותר של בובר, שיצא לאור לפני שנה:

     

    "התיזה המרכזית של הספר הוא שה"אני" של האדם קיים בשני מישורי-קיום שונים. במישור האחד אני פונה לעולם – לטבע, לאנשים אחרים, ליצירי הרוח – כדי לקבל ממנו תועלת או ניסיון. במישור הזה היחס שלי אל העולם הוא, במטפורה של שפה, כאל גוף שלישי, מה שבובר מכנה יחס "אני-לז". יחס זה הוא המישור הרגיל של קיומנו. במישור האחר אני פונה ישירות אל העולם – לטבע, לאנשים אחרים, ליצירי הרוח – במטפורה של השפה, כאל גוף שני. יחס זה בובר מכנה בשם "אני-אתה". ביחס זה קיימת פנייה המגייסת את כל קיומי, ובמקרה הטוב גם כל קיומו של ה"אתה" שלי.

    יחס זה מתקיים לרגעים ספורים בהם מתחולל משהו מיוחד המשנה את ה"אני" ואת ה"אתה" יחדיו.

     

    בובר טוען בתחילת דבריו כי ה"אני" שונה תכלית השוני בקיומו בכל אחד מיחסים אלה. ה"אני" של "אני-הוא" ["אני-לז" - ח.ו.] מתנסה ומשתמש אבל אינו משתנה באופן בסיסי. ה"אני" של "אני-אתה" פונה ללא שימוש או ניסיון כדי ליצור "מפגש" מהותי בין קיומו המלא ובין קיומו המלא של ה"אתה". אותו "אני" של "אני-אתה" אינו שולט או מכוון את המפגש מכיוון שכל-כולו נמצא "בתוך" המפגש, ואין חלק של ה"אני" חיצוני למפגש שיכול לכוון או אפילו להיות "מודע" לעובר עליו. מגויסות מלאה מסוג זה לפעמים נחשבת בטעות לפסיבית. לפי בובר, ה"אני" תמיד קיים ביחס זה או אחר, לא "כשהוא לעצמו"." 


    הציטוט הנ''ל מתוך "אני ואתה" -- ואנחנו: בובר ובריאות הנפש במאה ה-21  ~ אהרון פלשמן

     (הכתב המודגש הוא תוספת של ח.ו.)

     

    כל תובנה לגבי האני בתוך יחס "אני-אתה" תורמת לשחרור האחיזה באני נפרד ועצמאי ובלתי תלוי, "כשהוא לעצמו", אני שנתפס כמעין הוויה נפרדת ותלושה. "כשהוא לעצמו" זאת אשליה: האני לא קיים באופן הזה, למעשה.

     

    בובר טען שנדרש מכל אחד מאיתנו "היפוך כיוון" מיחס אני-לז ליחס אני-אתה. 

    "אני-לז" הוא יחס אל אחר כמושא, כאובייקט, כחפץ תועלתני.

    "אני-אתה" הוא קשר מציאותי עם אחר כבעל תודעה שחש כמוני.

    יחס "אני-לז" הוא אגוצנטרי, בעוד יחס "אני-אתה" שם את האחר במרכז,

    כשהאני מומש בקשר עצמו.

    הפרדת הנושא, המושא והפעולה לא קיימת ביחס "אני-אתה".

     

    "אין תכלית שעומדת בין האני ובין האתה, ואף לא תאווה או ציפייה; והכמיהה עצמה משנה צורה כשהיא מדלגת מחלום לתופעה. כל מתווך מחסום הוא. רק היכן שסולק כל מתווך מתקיים המפגש."

    אני ואתה, עמ' 21, תרגום של אהרון פלשמן

     

    לגבי רגעיות המפגש "אני-אתה", אוסיף שככל שנרגיל את עצמנו,

    ככל שנרבה במפגשי "אני-אתה", מפגש "אני-אתה" יהפוך להרגל, יהפוך לאופן קיומנו ממש.


    תמונת בזק של הקשר הדיאלוגי של בובר עם העולם

    בשנות העשרים של המאה הקודמת, בובר היה העורך היהודי של כתב העת הבינדתי: "די קריאטור", 'הקריאטורה', 'הייצור'. הוא היה אחד מתוך שלושה עורכים שכללו נוצרי פרוטסטנטי, מוסלמי ויהודי. בגרמנית, למילה 'ייצור' יש משמעות רחבה של 'כל הייצורים החיים'. כתב העת שימש במה לקולות השונים של האמונות השונות כשהמשותף להם הוא דאגה כנה מתוך תחושת אחריות לאנושות ולכל הייצורים.

     

    סובלנות דיאלוגית נתפסה כסגולה תיאולוגית, כסגולה אמונית, דתית, מכיוון שהסובלנות הדיאלוגית הבטיחה את ביטחונו ואת יושרתו של כל משתתף, באופן שלא מאיים או פוגע באמונה הייחודית או במחוייבות לערכים של מאמיני הדתות השונות.

     

    (תמונת הבזק מבוססת על פול מנדז-פלור, עמ' 8)

     

    מרטין בובר באתר של אהרון פלשמן

    "אני ואתה" של מרטין בובר יצא לאור בהוצאה חדשה וידידותית

    אתה ואני בישראל היום: פלשמן על חקר המוח וה"מפגשולוגיה" של בובר - וידאו 15:40

    http://vod4.haifa.ac.il/Q/Education/KenesSpirituality2012/b7/3.wmv

    חפשו את הסרט ב'הורדות' Downloads; אם הקישור לא עובד, תנסו להוריד את הוידאו מכאן

     

    תודה לד''ר אהרון פלשמן על הציטוטים מתוך הספר "אני ואתה".

     

     שכל משאלותינו החומלות תתגשמנה במהרה.

    ----

    מוזמנים לדיונים בסדרה: 

    זהות יהודית פרק א': אהבת הזולת

    זהות יהודית פרק ב': איינשטיין ואחריות אוניברסלית

    זהות יהודית פרק ד': התחדשות יהודית

    זהות יהודית פרק ה': מוסר אוניברסלי

    זהות יהודית פרק ו': גלגולים

     

    Jewish Identity Chapter 5: I and Thou -- and We

     

    ''

     

    "All actual life is encounter." ~Martin Buber

     

    ''

     

    A sociable and current topic.

    Who am I and who do I want to be like? 

    A series of discussions on the question of Jewish identity.

    In the course of the series, we will meet Jewish altruists, secular and religious, past and present, Jews who, in my view, exemplify the values of Jewish culture.

    Welcome. 

     

    Jewish Identity Chapter 1: Altruism in Judaism (English and Hebrew) addressed altruism. 

    In Jewish Identity Chapter 2: Einstein and Universal Responsibility (Hebrew) we met Albert Einstein, a humanist who exemplified universal responsibility.

     

    ''

     

    Martin Buber (1878-1965) in Wikipedia

     

    This chapter, the third in the series, is an invitation to be in dialogue with Buber. 

     

    All actual life is encounter. ~Martin Buber

     

    "Relation is reciprocity. My You acts on me as I act on it. Our students teach us, our works form us. The "wicked" become a revelation when they are touched with the sacred basic word. How are we educated by children, by animals! Inscrutably involved, we live in the currents of reciprocity."

    ~ Martin Buber, I and Thou, trans. by Walter Kaufman, New York: Simon & Schuster, 1996., p. 67

     

    "Hatred remains blind by its very nature; one can only hate part of a being.  Whoever sees a whole being and must reject it, is no longer in the dominion of hatred but in the human limitation of the capacity  to say You.  It does happen to men that a human being confronts them and they are unable to address him with the basic word that always involves the affirmation of the being one addresses, and then they have to reject either the other person or themselves; when entering-into-relationship comes to this barrier, it recognizes its own relativity which disappears only when this barrier is removed. 

    Yet whoever hates directly is closer to a relation than those who are without love and hate."

    ~ Martin Buber, I and Thou, trans. by Walter Kaufman, p. 68

     

    ''

     

    Between You and Me --- and Us

    I and Thou ---and We

     

    Let's hear Alan Flashman first, translator of the new Hebrew translation of I and Thou, Buber's most famous and influential book, published a year ago: 

     

    "The central thesis of the book is that a person's "I" exists on two different levels of being. At the first level, I approach the world--nature, other people, spiritual beings--in order to get some benefit or experience from it. At this level, my relationship to the world, using the linguistic metaphor, is in the third person, what Buber calls "I-It." This relationship is the ordinary level of our being. At another level, I approach the world directly--nature, other people, spiritual beings--using a linguistic metaphor, in the the second person. Buber calls this relationship "I-Thou." This relationship exists in the approach that recruits my whole being, and in the best case, also my You's being. 

    This relationship exists for a few moments in which something special happens that changes both the I and the You together. 

     

    "Buber argues at the beginning of his work that the being of the "I" is completely different in each one of these relationships. The I of the I-It experiments and uses but does not change fundamentally. The I of the I-You  approaches without using or experimenting in order to create an essential "encounter" between its full being and the full being of the You. That I of the I-You does not control or direct the encounter because its whole being is "inside" the encounter and there is no part of the I that is external to the encounter that can direct or even be "aware" of what is happening to it. This kind of full enlistment is sometimes mistakenly considered passive. According to Buber, the I always exists in relation to this or another, but is never "on its own."  

     

    From "I and Thou" -- and We: Buber and Mental Health in the 21st Century by Alan Flashman (trans. from Hebrew by Janna Weiss)

     

    Any insight into the I in an "I-Thou" relationship contributes to releasing the grasping to a separate, independent, inherent self, existing "on its own," an I that is perceived as a kind of separate and unrelated being. "On its own" is an illusion: the I does not actually exist in this way.

     

    Buber argued that we each need a "change of direction" from the I-It relationship to an I-You relationship. 

    I-It entails relationship to the other as an object, a useful thing or means. 

    I-You is a realistic relationship with another as a sentient being that has feelings, like me. 

    The I-It relationship is egocentric, while the I-You relationship puts the other in the center, the I is realized in the relationship itself. 

    Separation of the subject, object and action do not exist in the I-You relationship. 

     

    "No purpose intervenes between I and You, no greed and no anticipation; and longing itself is changed, as it plunges from the dream into appearance. Every means is an obstacle. Only where all means have disintegrated, encounters occur." ~Martin Buber, I and Thou, trans. by Walter Kaufmann, pp. 62-63

     

    A Snapshot of Buber's Dialogic Relationship with the World

     

    During the 1920s, Buber edited the interfaith journal "Die Kreatur" ("The Creature," "The Being"). He was one of three editors that included a Protestant Christian, a Muslim and a Jew. In German, the word 'kreatur' has the broad meaning of 'all living beings.' The journal served as a platform for the diverse voices of the different faiths where what the contributors had in common was a genuine concern or caring arising from a sense of responsibility for humanity and for all beings. 

     

    Dialogic tolerance was considered a theological virtue, a religious virtue, a faith-based virtue, since dialogic tolerance guaranteed the security and the integrity of every participant, in a way that does not threaten or harm the individual's faith, or the commitment to values of the practitioners of the different faiths. 

     

    'Snapshot' is based on Paul Mendes-Flohr, The Promises and Limitations of Interfaith Dialogue

     

    Alan Flashman's website http://alanflashman.com/

     

    My thanks to Dr. Alan Flashman for Hebrew translations of quotes from I and Thou.

     

    May all our compassionate wishes be quickly realized.

     

    ---

    You are invited to discussions in the series:

    Jewish Identity Chapter 1: Altruism

    Jewish Identity Chapter 2: Einstein and Universal Responsibility

    Jewish Identity Chapter 4: Jewish Renewal 

    Jewish Identity Chapter 5: Universal Ethics

    Jewish Identity Chapter 6: Reincarnation

    All bilingual Hebrew and English.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "זהות יהודית פרק ג': אני ואתה -- ואנחנו"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    21/9/14 13:16
    0
    דרג את התוכן:
    2014-09-21 15:01:20
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: חנה וייס 2014-09-21 13:07:33

     

    ''

    "חיי ממש כל כולם מפגש"  ~מרטין בובר

    תרגום של אהרון פלשמן


    ''

     

    נושא חברותי ואקטואלי. מי אני ולמי אני רוצה להידמות?

    סדרת דיונים שמתמקדת בסוגיית הזהות היהודית.

    במהלך הסדרה, נפגוש יהודים אלטרואיסטים, חילונים ודתיים, בעבר ובהווה,

    יהודים שלדעתי מגלמים את הערכים של התרבות היהודית.

    מוזמנים.


    ---

     

     

    אינני מכיר בכלל במושג הזה "תרבות יהודית", שאיננה קשורה לדת היהודית.

    אהבת הזולת לכשעצמה , איננה תרבות יהודית.

    כל דבר המתקשר למילה "יהודי", היא דתו בלבד.

    אין בכלל דבר כזה"תרבות יהודית,שאיננה נוגעת ישירות לדתו"!. 

    .  דן


    --
    רוח חרישית.
    https://www.youtube.com/channel/UC7NY1rfOZXjV0RfkvTS1bJA
    21/9/14 13:30
    0
    דרג את התוכן:
    2014-09-21 13:43:25
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ובאשר ל"זהות יהודית" זה ענין מסובך מאוד לדון בו כדי להגיע להסכמה.

     זה מכיון, שישנם בימינו אנשים המגדירים עצמם יהודים וחשים בכנות שהם אכן יהודים, אבל אינם יכולים לתאר כל תוכן או חובה,הנובעת מזהות זו.

    ולכן, כשאומרים "אני יהודי", זה לגביהם משל ל: "אני גר בפתח תקוה".

    כלומר:  זהות של  תיאור מצב-כתובת אימייל ותו לא. דן


    --
    רוח חרישית.
    https://www.youtube.com/channel/UC7NY1rfOZXjV0RfkvTS1bJA
    21/9/14 13:41
    0
    דרג את התוכן:
    2014-09-21 13:45:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    באשר לי: אינני מכיר בכלל בזהות יהודית,שהיא מחוץ לקבלת עול תורה ומצוות.

    לא בשאלה כמה מצוות, לא בשאלה הנוגעת להשתיכות סקטוריאלית , לא בשאלה אם הולך האדם עם כיפה וציצית , לא בשאלה האם מאמין באלוהים או לא.

    אלא בהחלטתו לקיים מצוה בפועל, "מפני שהוא יהודי".

    במילים אחרות, יהודי כשר משופרא דשופרא, הוא בהחלט  גם : "אתאיסת מניח תפילין". דן


    --
    רוח חרישית.
    https://www.youtube.com/channel/UC7NY1rfOZXjV0RfkvTS1bJA
    21/9/14 13:55
    0
    דרג את התוכן:
    2014-09-21 14:05:04
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: יוהידן 2014-09-21 13:26:27

    צטט: חנה וייס 2014-09-21 13:07:33

     

    ''

    "חיי ממש כל כולם מפגש"  ~מרטין בובר

    תרגום של אהרון פלשמן


    ''

     

    נושא חברותי ואקטואלי. מי אני ולמי אני רוצה להידמות?

    סדרת דיונים שמתמקדת בסוגיית הזהות היהודית.

    במהלך הסדרה, נפגוש יהודים אלטרואיסטים, חילונים ודתיים, בעבר ובהווה,

    יהודים שלדעתי מגלמים את הערכים של התרבות היהודית.

    מוזמנים.


    ---

     

     

    אינני מכיר בכלל במושג הזה "תרבות יהודית".

    אהבת הזולת לכשעצמה , איננה תרבות יהודית.

    כל דבר המתקשר למילה "יהודי", היא דתו בלבד.

    אין בכלל דבר כזה"תרבות יהודית"!. 

    .  דן

     

    תודה ששחית לעברי פה בים.

    שמחה למפגש.

     

    כל התופעות המורכבות הן ריקות מקיום עצמאי,

    הן לא קיימות באופן עצמאי ובלתי תלוי מצידן הן כפי שהן מופיעות לנו,

    והן מופיעות לנו לתודעה כאילו הן קיימות באופן עצמאי ובלתי תלוי,

    עקב האופן המוטעה בו אנחנו ממשיגים אותן. 

     

    לכן, האני המוגזם, זה שעושה לנו את כל הצרות, כשנחפש אותו, לא נמצא אותו.

    כשנחפש אותו, לא נמצא אני כזה.

     

    כשנחפש 'זהותיות' של זהות, לא נמצא אותה.

    זהות לא קיימת באופן זהותי כזה, אלא קיימת על סמך תיוג בלבד.

     

    באותו אופן, 'השולחניות' של השולחן לא נמצאת, 'הכסאיות' של הכסא לא נמצאת.

     

    כך שהאבחנה שלך שאין בכלל דבר כזה "תרבות יהודית" היא די מדוייקת.

    באופן מוסכם, היא קיימת. אבל אם נעמיק בסוגייה של אופן קיומה, לא נמצא שום דבר, בעצם,

    שאפשר להאחז בו.

     

    הסדרה עוסקת ב"סוגיית הזהות היהודית". בוודאי תסכים איתי שהסוגייה קיימת.

    כמובן גם אם נחפש לעומק את "הסוגיות" של הסוגייה, לא נמצא אותה, אבל באופן מוסכם,

    באופן קונבציונלי, נוכל להסכים שהסוגייה קיימת.

    גם אני קיים-קיימת, גם השולחן קיים, גם הכסא קיים, גם הזהות קיימת, אבל רק באופן מוסכם,

    על סמך התיוג בלבד. 

     

    דת יהודית, תרבות יהודית, זהות יהודית, יהודי, יהודים, כל הדברים האלה קיימים על בסיס התיוג בלבד.

    שום דבר לא קיים באופן עצמאי ובלתי תלוי כפי שאנחנו נוהגים ורגילים להמשיג.

    זה גם מה שבובר אמר. הכל קיים ביחס כלשהו ולמעשה, לא ניתן למצוא דבר מלבד יחס כלשהו.

     

    "פירוק לגורמים" בדרך כלל עושים רק לאחר שיש בסיס איתן במוסר.

    אחרת, עלולים לטעות ולחשוב ששום דבר לא קיים בעצם,

    ולגזור מכך ששום דבר לא חשוב בעצם ושאפשר לעשות מה שרוצים.

    אבל הדברים הם לא כך.

    הכל קיים: דת, תרבות, זהות, יהודי, שולחן, כסא, אני, אתה, כל הדברים האלה קיימים.

    גם דברים כמו אהבה וחמלה ומוסר ולב אנושי קיימים.

     

    פירוק החמאס לגורמים


    --
    הדרך לשלום עוברת דרך הלב.
    מומלץ ליצור מרחב תודעתי. "כל דבר שמרכך את הלב."
    חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת.
    דיאלוג הוא הדרך לשלום.
    גישת דרך האמצע
    http://cafe.themarker.com/topic/3125731
    מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות
    http://cafe.themarker.com/topic/3123249/
    21/9/14 14:39
    0
    דרג את התוכן:
    2014-09-22 12:22:07
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: חנה וייס 2014-09-21 14:05:04

    צטט: יוהידן 2014-09-21 13:26:27

    צטט: חנה וייס 2014-09-21 13:07:33

     

    ''

    "חיי ממש כל כולם מפגש"  ~מרטין בובר

    תרגום של אהרון פלשמן


    ''

     

    נושא חברותי ואקטואלי. מי אני ולמי אני רוצה להידמות?

    סדרת דיונים שמתמקדת בסוגיית הזהות היהודית.

    במהלך הסדרה, נפגוש יהודים אלטרואיסטים, חילונים ודתיים, בעבר ובהווה,

    יהודים שלדעתי מגלמים את הערכים של התרבות היהודית.

    מוזמנים.


    ---

     

     

    אינני מכיר בכלל במושג הזה "תרבות יהודית".

    אהבת הזולת לכשעצמה , איננה תרבות יהודית.

    כל דבר המתקשר למילה "יהודי", היא דתו בלבד.

    אין בכלל דבר כזה"תרבות יהודית"!. 

    .  דן

     

    תודה ששחית לעברי פה בים.

    שמחה למפגש.

     

    כל התופעות המורכבות הן ריקות מקיום עצמאי,

    הן לא קיימות באופן עצמאי ובלתי תלוי מצידן הן כפי שהן מופיעות לנו,

    והן מופיעות לנו לתודעה כאילו הן קיימות באופן עצמאי ובלתי תלוי,

    עקב האופן המוטעה בו אנחנו ממשיגים אותן. 

     

    לכן, האני המוגזם, זה שעושה לנו את כל הצרות, כשנחפש אותו, לא נמצא אותו.

    כשנחפש אותו, לא נמצא אני כזה.

     

    כשנחפש 'זהותיות' של זהות, לא נמצא אותה.

    זהות לא קיימת באופן זהותי כזה, אלא קיימת על סמך תיוג בלבד.

     

    באותו אופן, 'השולחניות' של השולחן לא נמצאת, 'הכסאיות' של הכסא לא נמצאת.

     

    כך שהאבחנה שלך שאין בכלל דבר כזה "תרבות יהודית" היא די מדוייקת.

    באופן מוסכם, היא קיימת. אבל אם נעמיק בסוגייה של אופן קיומה, לא נמצא שום דבר, בעצם,

    שאפשר להאחז בו.

     

    הסדרה עוסקת ב"סוגיית הזהות היהודית". בוודאי תסכים איתי שהסוגייה קיימת.

    כמובן גם אם נחפש לעומק את "הסוגיות" של הסוגייה, לא נמצא אותה, אבל באופן מוסכם,

    באופן קונבציונלי, נוכל להסכים שהסוגייה קיימת.

    גם אני קיים-קיימת, גם השולחן קיים, גם הכסא קיים, גם הזהות קיימת, אבל רק באופן מוסכם,

    על סמך התיוג בלבד. 

     

    דת יהודית, תרבות יהודית, זהות יהודית, יהודי, יהודים, כל הדברים האלה קיימים על בסיס התיוג בלבד.

    שום דבר לא קיים באופן עצמאי ובלתי תלוי כפי שאנחנו נוהגים ורגילים להמשיג.

    זה גם מה שבובר אמר. הכל קיים ביחס כלשהו ולמעשה, לא ניתן למצוא דבר מלבד יחס כלשהו.

     

    "פירוק לגורמים" בדרך כלל עושים רק לאחר שיש בסיס איתן במוסר.

    אחרת, עלולים לטעות ולחשוב ששום דבר לא קיים בעצם,

    ולגזור מכך ששום דבר לא חשוב בעצם ושאפשר לעשות מה שרוצים.

    אבל הדברים הם לא כך.

    הכל קיים: דת, תרבות, זהות, יהודי, שולחן, כסא, אני, אתה, כל הדברים האלה קיימים.

    גם דברים כמו אהבה וחמלה ומוסר ולב אנושי קיימים.

     

    פירוק החמאס לגורמים

     

    קיומו של הדבר, איננו ערך לכשעצמו.

    זה נכון שאין שום עוגן {חובת אמת} בכל מה שהאדם חווה בעולמו  כולל תפישת המציאות האמפירית, או  גם במה שאת מכנה "המוסר" ואני  מכנה במילים  "השאיפה למוסר"=עניניו הרוחניים הסוביקטיבים. 

    ומפני זה, היציאה היחידה מן ההבל וקריאת התיגר הגדולה, היא האמונה בישות הטרסצטדנטית, שקיומה איננו תלוי בשום דבר,ואיננה נובעת  משום דבר.

    לכן  אמר קהלת "הבל הבלים הכל הבל". מלבד האלוהים  והדבקות בו.

    נב. אני לא אמרתי שאין תרבות יהודית.

    מה שאני אמרתי ואומר הוא:" אין תרבות יהודית, שאיננה מתקשרת ליהדות כדת". דן


    --
    רוח חרישית.
    https://www.youtube.com/channel/UC7NY1rfOZXjV0RfkvTS1bJA
    21/9/14 15:01
    0
    דרג את התוכן:
    2014-09-21 15:03:14
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: יוהידן 2014-09-21 14:41:46

    צטט: חנה וייס 2014-09-21 14:05:04

    צטט: יוהידן 2014-09-21 13:26:27

    צטט: חנה וייס 2014-09-21 13:07:33

     

    ''

    "חיי ממש כל כולם מפגש"  ~מרטין בובר

    תרגום של אהרון פלשמן


    ''

     

    נושא חברותי ואקטואלי. מי אני ולמי אני רוצה להידמות?

    סדרת דיונים שמתמקדת בסוגיית הזהות היהודית.

    במהלך הסדרה, נפגוש יהודים אלטרואיסטים, חילונים ודתיים, בעבר ובהווה,

    יהודים שלדעתי מגלמים את הערכים של התרבות היהודית.

    מוזמנים.


    ---

     

     

    אינני מכיר בכלל במושג הזה "תרבות יהודית".

    אהבת הזולת לכשעצמה , איננה תרבות יהודית.

    כל דבר המתקשר למילה "יהודי", היא דתו בלבד.

    אין בכלל דבר כזה"תרבות יהודית"!. 

    .  דן

     

    תודה ששחית לעברי פה בים.

    שמחה למפגש.

     

    כל התופעות המורכבות הן ריקות מקיום עצמאי,

    הן לא קיימות באופן עצמאי ובלתי תלוי מצידן הן כפי שהן מופיעות לנו,

    והן מופיעות לנו לתודעה כאילו הן קיימות באופן עצמאי ובלתי תלוי,

    עקב האופן המוטעה בו אנחנו ממשיגים אותן. 

     

    לכן, האני המוגזם, זה שעושה לנו את כל הצרות, כשנחפש אותו, לא נמצא אותו.

    כשנחפש אותו, לא נמצא אני כזה.

     

    כשנחפש 'זהותיות' של זהות, לא נמצא אותה.

    זהות לא קיימת באופן זהותי כזה, אלא קיימת על סמך תיוג בלבד.

     

    באותו אופן, 'השולחניות' של השולחן לא נמצאת, 'הכסאיות' של הכסא לא נמצאת.

     

    כך שהאבחנה שלך שאין בכלל דבר כזה "תרבות יהודית" היא די מדוייקת.

    באופן מוסכם, היא קיימת. אבל אם נעמיק בסוגייה של אופן קיומה, לא נמצא שום דבר, בעצם,

    שאפשר להאחז בו.

     

    הסדרה עוסקת ב"סוגיית הזהות היהודית". בוודאי תסכים איתי שהסוגייה קיימת.

    כמובן גם אם נחפש לעומק את "הסוגיות" של הסוגייה, לא נמצא אותה, אבל באופן מוסכם,

    באופן קונבציונלי, נוכל להסכים שהסוגייה קיימת.

    גם אני קיים-קיימת, גם השולחן קיים, גם הכסא קיים, גם הזהות קיימת, אבל רק באופן מוסכם,

    על סמך התיוג בלבד. 

     

    דת יהודית, תרבות יהודית, זהות יהודית, יהודי, יהודים, כל הדברים האלה קיימים על בסיס התיוג בלבד.

    שום דבר לא קיים באופן עצמאי ובלתי תלוי כפי שאנחנו נוהגים ורגילים להמשיג.

    זה גם מה שבובר אמר. הכל קיים ביחס כלשהו ולמעשה, לא ניתן למצוא דבר מלבד יחס כלשהו.

     

    "פירוק לגורמים" בדרך כלל עושים רק לאחר שיש בסיס איתן במוסר.

    אחרת, עלולים לטעות ולחשוב ששום דבר לא קיים בעצם,

    ולגזור מכך ששום דבר לא חשוב בעצם ושאפשר לעשות מה שרוצים.

    אבל הדברים הם לא כך.

    הכל קיים: דת, תרבות, זהות, יהודי, שולחן, כסא, אני, אתה, כל הדברים האלה קיימים.

    גם דברים כמו אהבה וחמלה ומוסר ולב אנושי קיימים.

     

    פירוק החמאס לגורמים

     

    קיומו של הדבר, איננו ערך לכשעצמו.

    זה נכון שאין שום עוגן  בכל מה שהאדם חווה בעולמו  כולל תפישת המציאות האמפירית, או  גם במה שאת מכנה "המוסר" ואני  מתנגד לדבריך ומכנה במילים  "השאיפה למוסר"=עניניו הרוחניים הסוביקטיבים. 

    ומפני זה, היציאה היחידה מן ההבל וקריאת התיגר הגדולה, היא האמונה בישות הטטרסדנטית, שקיומה איננו תלוי בשום דבר,ואיננה נובע משום דבר.

    לכן  אמר קהלת "הבל הבלים הכל הבל". מלבד האלוהים  והדבקות בו. דן

     

     

    דבקות באלוהים, כשעושים אותה עם בסיס מוסרי איתן,

    באופן הנכון ומכל הלב, יכולה להוביל לתובנות כמו של בובר,

    לגבי יחס "אני-אתה" ואיפה אלוהים נמצא, בעצם.

    המשגת אלוהים

     

    אופן הקיום הוא פשוט תיאור המציאות, תיאור נייטרלי, מדעי.

    או שהאני והתופעות קיימים באופן לא עצמאי ותלוי כזה או שלא.

    שווה בדיקה. מאוד מאוד מאוד שווה בדיקה.

    הבדיקה הזאת משחררת מסבל מנטלי.

     

    הבדיקה הזאת לבדה לא משחררת מסבל מנטלי.

     

    מומלץ לשאוף בכל רגע נתון למוסר, להתנהגות ולדיבור ולמחשבה מוסריים, ולדייק ככל שנוכל בדבר.

    לזה אחרים קוראים "תשומת לב" או "נתינת דעת" או "מודעות נכוחה" (mindfulness).

     

    ממליצה בחום על דיון שדן פתח: תנו רבנן: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז"

     

    שכל משאלותינו החומלות תתגשמנה במהרה.


    --
    הדרך לשלום עוברת דרך הלב.
    מומלץ ליצור מרחב תודעתי. "כל דבר שמרכך את הלב."
    חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת.
    דיאלוג הוא הדרך לשלום.
    גישת דרך האמצע
    http://cafe.themarker.com/topic/3125731
    מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות
    http://cafe.themarker.com/topic/3123249/
    21/9/14 15:17
    0
    דרג את התוכן:
    2014-09-21 15:48:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: חנה וייס 2014-09-21 15:01:19

    צטט: יוהידן 2014-09-21 14:41:46

     

    קיומו של הדבר, איננו ערך לכשעצמו.

    זה נכון שאין שום עוגן  בכל מה שהאדם חווה בעולמו  כולל תפישת המציאות האמפירית, או  גם במה שאת מכנה "המוסר" ואני  מתנגד לדבריך ומכנה במילים  "השאיפה למוסר"=עניניו הרוחניים הסוביקטיבים. 

    ומפני זה, היציאה היחידה מן ההבל וקריאת התיגר הגדולה, היא האמונה בישות הטטרסדנטית, שקיומה איננו תלוי בשום דבר,ואיננה נובע משום דבר.

    לכן  אמר קהלת "הבל הבלים הכל הבל". מלבד האלוהים  והדבקות בו. דן

     

     

    1.דבקות באלוהים, כשעושים אותה עם בסיס מוסרי איתן,

    באופן הנכון, יכולה להוביל לתובנות כמו של בובר,

    2.לגבי יחס "אני-אתה" ואיפה אלוהים נמצא, בעצם.

    3.המשגת אלוהים

     

    4.אופן הקיום הוא פשוט תיאור המציאות, תיאור נייטרלי, מדעי.

    5.או שהאני והתופעות קיימים באופן לא עצמאי ותלוי כזה או שלא.

    שווה בדיקה. מאוד מאוד מאוד שווה בדיקה.

    הבדיקה הזאת משחררת מסבל מנטלי.

     

    6.הבדיקה הזאת לבדה לא משחררת מסבל מנטלי.

     

    מומלץ לשאוף בכל רגע נתון למוסר, להתנהגות ולדיבור ולמחשבה מוסריים, ולדייק ככל שנוכל בדבר.

    לזה אחרים קוראים "תשומת לב" או "נתינת דעת" או "מודעות נכוחה" (mindfulness).

     

    7.רוצה להמליץ בחום על דיון שדן פתח: תנו רבנן: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז"

     

    שכל משאלותינו החומלות תתגשמנה במהרה.

     

     

    1. התורה לא הפריעה לדרך ארץ {מוסר האדם}, כל עוד איננו סותר את הציוויים. 

    ואולם:  התורה אוסרת את תפישת המוסר, הבאה בניגוד לציווי מפורש וברור{שאול שחמל על עמלק}.

    יחד עם זאת יש כאן בהחלט קושי, מפני שהפרשנות לתורה היא בידי בני אדם,, ומשכך,, ממילא מוסר האדם מתגלם בפרשנות, אשר יש בה או צריך להיות  בטוי,  לדרך ארץ-ערכי הדור. 

    ולכן השאלה:" מוסר האדם מול  צוויי התורה", היא שאלה שצריך לדון בה  בכל דור ודור{איננה שאלה קלה בכלל}.

     

    2. אינני יודע שום דבר על אלוהים,מלבד התביעה שבאה בשמו אל בני האדם-יהודים וגם גויים {ע"ע 7 מצוות בני נוח"}.

    3. אין ביהדות שלי בכלל דבר כזה "המשגת האלוהים",מלבד  המשגת התורה:"דיברה תורה בלשון בני אדם" .

    אלוהים איננו יכול בכלל להידון בתורת המושגים, מפני שהוא נעלם.

    4. מה זה תיאור ניטראלי?. כדי לתאר מציאות באופן ניטראלי, צריך לעמוד מחוץ למציאות.

    5. אין קיום שאיננו תלוי,מלבד האלוהים. גם קיומו הבלתי תלוי של האלוהים, הוא ברצוני {"הרצון שלי, באלוהים שהוא בלתי תלוי".

    6. שחרור מסבל לכשעצמו, איננו ערך. גם הנבל רוצה להשתחרר , וגם השודד והגנב גונבים כדי לא לסבול לתפישתם.

    7. אין לי צורך בהמלצות ולא ברייטינג. את מה שאני כותב, אני כותב "כי  צריך לי לכתוב". דן


    --
    רוח חרישית.
    https://www.youtube.com/channel/UC7NY1rfOZXjV0RfkvTS1bJA
    21/9/14 15:29
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2014-09-21 15:29:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: יוהידן 2014-09-21 14:54:38

    צטט: חנה וייס 2014-09-21 14:05:04

    צטט: יוהידן 2014-09-21 13:26:27

    צטט: חנה וייס 2014-09-21 13:07:33

     

    ''

    "חיי ממש כל כולם מפגש"  ~מרטין בובר

    תרגום של אהרון פלשמן


    ''

     

    נושא חברותי ואקטואלי. מי אני ולמי אני רוצה להידמות?

    סדרת דיונים שמתמקדת בסוגיית הזהות היהודית.

    במהלך הסדרה, נפגוש יהודים אלטרואיסטים, חילונים ודתיים, בעבר ובהווה,

    יהודים שלדעתי מגלמים את הערכים של התרבות היהודית.

    מוזמנים.


    ---

     

     

    אינני מכיר בכלל במושג הזה "תרבות יהודית".

    אהבת הזולת לכשעצמה , איננה תרבות יהודית.

    כל דבר המתקשר למילה "יהודי", היא דתו בלבד.

    אין בכלל דבר כזה"תרבות יהודית"!. 

    .  דן

     

    תודה ששחית לעברי פה בים.

    שמחה למפגש.

     

    כל התופעות המורכבות הן ריקות מקיום עצמאי,

    הן לא קיימות באופן עצמאי ובלתי תלוי מצידן הן כפי שהן מופיעות לנו,

    והן מופיעות לנו לתודעה כאילו הן קיימות באופן עצמאי ובלתי תלוי,

    עקב האופן המוטעה בו אנחנו ממשיגים אותן. 

     

    לכן, האני המוגזם, זה שעושה לנו את כל הצרות, כשנחפש אותו, לא נמצא אותו.

    כשנחפש אותו, לא נמצא אני כזה.

     

    כשנחפש 'זהותיות' של זהות, לא נמצא אותה.

    זהות לא קיימת באופן זהותי כזה, אלא קיימת על סמך תיוג בלבד.

     

    באותו אופן, 'השולחניות' של השולחן לא נמצאת, 'הכסאיות' של הכסא לא נמצאת.

     

    כך שהאבחנה שלך שאין בכלל דבר כזה "תרבות יהודית" היא די מדוייקת.

    באופן מוסכם, היא קיימת. אבל אם נעמיק בסוגייה של אופן קיומה, לא נמצא שום דבר, בעצם,

    שאפשר להאחז בו.

     

    הסדרה עוסקת ב"סוגיית הזהות היהודית". בוודאי תסכים איתי שהסוגייה קיימת.

    כמובן גם אם נחפש לעומק את "הסוגיות" של הסוגייה, לא נמצא אותה, אבל באופן מוסכם,

    באופן קונבציונלי, נוכל להסכים שהסוגייה קיימת.

    גם אני קיים-קיימת, גם השולחן קיים, גם הכסא קיים, גם הזהות קיימת, אבל רק באופן מוסכם,

    על סמך התיוג בלבד. 

     

    דת יהודית, תרבות יהודית, זהות יהודית, יהודי, יהודים, כל הדברים האלה קיימים על בסיס התיוג בלבד.

    שום דבר לא קיים באופן עצמאי ובלתי תלוי כפי שאנחנו נוהגים ורגילים להמשיג.

    זה גם מה שבובר אמר. הכל קיים ביחס כלשהו ולמעשה, לא ניתן למצוא דבר מלבד יחס כלשהו.

     

    "פירוק לגורמים" בדרך כלל עושים רק לאחר שיש בסיס איתן במוסר.

    אחרת, עלולים לטעות ולחשוב ששום דבר לא קיים בעצם,

    ולגזור מכך ששום דבר לא חשוב בעצם ושאפשר לעשות מה שרוצים.

    אבל הדברים הם לא כך.

    הכל קיים: דת, תרבות, זהות, יהודי, שולחן, כסא, אני, אתה, כל הדברים האלה קיימים.

    גם דברים כמו אהבה וחמלה ומוסר ולב אנושי קיימים.

     

    פירוק החמאס לגורמים

     

    קיומו של הדבר, איננו ערך לכשעצמו.

    זה נכון שאין שום עוגן {חובת אמת} בכל מה שהאדם חווה בעולמו  כולל תפישת המציאות האמפירית, או  גם במה שאת מכנה "המוסר" ואני  מכנה במילים  "השאיפה למוסר"=עניניו הרוחניים הסוביקטיבים. 

    ומפני זה, היציאה היחידה מן ההבל וקריאת התיגר הגדולה, היא האמונה בישות הטטרסדנטית, שקיומה איננו תלוי בשום דבר,ואיננה נובע משום דבר.

    לכן  אמר קהלת "הבל הבלים הכל הבל". מלבד האלוהים  והדבקות בו.

    נב. אני לא אמרתי שאין תרבות יהודית.

    מה שאני אמרתי ואומר הוא:" אין תרבות יהודית, שאיננה מתקשרת ליהדות כדת". דן

     

    יש פה איזה נ.ב. 

    אני יודעת מה אמרת.

    אני גם יודעת מה אני אמרתי.

     

    באופן מוסכם, היהדות היא דת, היא מילה שמתייחסת לדת,

    לאוסף אמונות והתנהגויות על פי אותן אמונות.

     

    אם יש או אין תרבות יהודית שאינה מתקשרת לדת זה יהיה תלוי במי תשאל.

    בובר, סופרים ומשוררים רבים, מרק שאגאל ואמנים רבים... האם ישנה אמנות יהודית?

    ישנם כמה מוזיאונים לאמנות ולתרבות יהודית בעולם והם לא מכילים רק כלי קודש...

     

    לתובנות של בובר זיקה עמוקה ליהדות. 

    שמתי קישור לוויקיפדיה לעיל. 

    (חשבתי להרחיב על הזיקה של בובר ליהדות בתחילת הדיון,

    אבל כשאני מרחיבה יותר מדי מתלוננים... :)

    בובר גדל דתי בבית דתי. 

    לא יודעת כמה וויקיפדיה בהמשך (על היחס שלו לאלוהים, להלכה וכו') מדוייק. 

    יחס אני-לז קיים בטקסים רק אם מתייחסים אליהם באופן הזה,

    רק אם איבדנו את משמעותם האמיתית.

     

    וויקפדיה:

    "מרדכי מרטין בובר נולד בווינה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית למשפחה יהודית ב-8 בפברואר 1878. סבו, ר' שלמה בובר, אשר בביתו בלמברג (לבוב) שבגליציה בילה בובר את רוב ילדותו (בעקבות גירושי הוריו), היה מקורב לתנועה החסידית, והיה חוקר מדרשים נודע. ניכר כי לסבו הייתה השפעה לא קטנה על המשך דרכו של מרטין הצעיר. בובר זכה לחינוך רב-לשוני: בביתו דיברו יידיש וגרמנית, הוא ידע עברית וצרפתית כבר בשנות בחרותו, ולמד בשפה הפולניתבבית הספר, בהמשך למד שפות נוספות ושלט בארבע עשרה שפות. בובר החל להתעניין יותר ויותר בתרבות האירופית, קרא בכתביהם של הפילוסופים עמנואל קאנט, סרן קירקגור ופרידריך ניטשה והתרשם מהם עמוקות. בשנים אלו גם החליט להפסיק לקיים אורח חיים דתי."


    --
    הדרך לשלום עוברת דרך הלב.
    מומלץ ליצור מרחב תודעתי. "כל דבר שמרכך את הלב."
    חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת.
    דיאלוג הוא הדרך לשלום.
    גישת דרך האמצע
    http://cafe.themarker.com/topic/3125731
    מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות
    http://cafe.themarker.com/topic/3123249/
    21/9/14 15:44
    0
    דרג את התוכן:
    2014-09-21 15:45:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: חנה וייס 2014-09-21 15:29:29

    צטט: יוהידן 2014-09-21 14:54:38

     

    יש פה איזה נ.ב. 

    אני יודעת מה אמרת.

    אני גם יודעת מה אני אמרתי.

     

    באופן מוסכם, היהדות היא דת, היא מילה שמתייחסת לדת,

    לאוסף אמונות והתנהגויות על פי אותן אמונות.

     

    1.אם יש או אין תרבות יהודית שאינה מתקשרת לדת זה יהיה תלוי במי תשאל.

    בובר, סופרים ומשוררים רבים, מרק שאגאל ואמנים רבים... האם ישנה אמנות יהודית?

    ישנם כמה מוזיאונים לאמנות ולתרבות יהודית בעולם והם לא מכילים רק כלי קודש...

     

    2.לתובנות של בובר זיקה עמוקה ליהדות. 

    שמתי קישור לוויקיפדיה לעיל. 

    (חשבתי להרחיב על הזיקה של בובר ליהדות בתחילת הדיון,

    אבל כשאני מרחיבה יותר מדי מתלוננים... :)

    בובר גדל דתי בבית דתי. 

    לא יודעת כמה וויקיפדיה בהמשך (על היחס שלו לאלוהים, להלכה וכו') מדוייק. 

    יחס אני-לז קיים בטקסים רק אם מתייחסים אליהם באופן הזה,

    רק אם איבדנו את משמעותם האמיתית.

     

    וויקפדיה:

    "מרדכי מרטין בובר נולד בווינה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית למשפחה יהודית ב-8 בפברואר 1878. סבו, ר' שלמה בובר, אשר בביתו בלמברג (לבוב) שבגליציה בילה בובר את רוב ילדותו (בעקבות גירושי הוריו), היה מקורב לתנועה החסידית, והיה חוקר מדרשים נודע. ניכר כי לסבו הייתה השפעה לא קטנה על המשך דרכו של מרטין הצעיר. בובר זכה לחינוך רב-לשוני: בביתו דיברו יידיש וגרמנית, הוא ידע עברית וצרפתית כבר בשנות בחרותו, ולמד בשפה הפולניתבבית הספר, בהמשך למד שפות נוספות ושלט בארבע עשרה שפות. בובר החל להתעניין יותר ויותר בתרבות האירופית, קרא בכתביהם של הפילוסופים עמנואל קאנט, סרן קירקגור ופרידריך ניטשה והתרשם מהם עמוקות. בשנים אלו גם החליט להפסיק לקיים אורח חיים דתי."

    1. יהודי שהוא מכונאי או צייר או פסל או משורר-סופר-פילוזוף , איננו מבטא שום תרבות יהודית,אם עיסוקו איננו נוגע ליהדות באופן כלשהו.

    לעומת זאת, ההצגה טוביה החלבן או הצגה המתארת חיי יהודים דתיים או הקשורה לאמונתם ומנהגיהם הדתיים, היא תרבות יהודית.

     עורך סרטי סקס יהודי החי  בת"א בועל נידות וזולל שפנים, איננו מייצג שום תרבות יהודית.

    2. גם אלישע בן אבויה{האפיקורס}, גדל בבית דתי. אם רכב על סוס ביום השבת, רכיבתו איננה מיצגת תרבות יהודית.

    המציא היהודי המצאה {אינשטין}. האם המצאתו יהודית? בודאי שלא.

    3. אין מוסר יהודי, איין קומוניזם יהודי ולא בודהיזם יהודי יקירתי, נא לנחות בשדה חיטה חרוש. דן


    --
    רוח חרישית.
    https://www.youtube.com/channel/UC7NY1rfOZXjV0RfkvTS1bJA
    21/9/14 15:46
    0
    דרג את התוכן:
    2014-09-21 15:47:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני אמרתי "אין מוסר יהודי", כאילו שיש בכלל דבר כזה "מוסר"".

    אין מוסר כלל!

    מה שיש היא רק "השאיפה להיות מוסריים", אצל חלק מן הבריות. דן


    --
    רוח חרישית.
    https://www.youtube.com/channel/UC7NY1rfOZXjV0RfkvTS1bJA
    21/9/14 15:48
    0
    דרג את התוכן:
    2014-09-21 17:33:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: יוהידן 2014-09-21 15:25:09

    צטט: חנה וייס 2014-09-21 15:01:19

    צטט: יוהידן 2014-09-21 14:41:46

     

    קיומו של הדבר, איננו ערך לכשעצמו.

    זה נכון שאין שום עוגן  בכל מה שהאדם חווה בעולמו  כולל תפישת המציאות האמפירית, או  גם במה שאת מכנה "המוסר" ואני  מתנגד לדבריך ומכנה במילים  "השאיפה למוסר"=עניניו הרוחניים הסוביקטיבים. 

    ומפני זה, היציאה היחידה מן ההבל וקריאת התיגר הגדולה, היא האמונה בישות הטטרסדנטית, שקיומה איננו תלוי בשום דבר,ואיננה נובע משום דבר.

    לכן  אמר קהלת "הבל הבלים הכל הבל". מלבד האלוהים  והדבקות בו. דן

     

     

    1.דבקות באלוהים, כשעושים אותה עם בסיס מוסרי איתן,

    באופן הנכון, יכולה להוביל לתובנות כמו של בובר,

    2.לגבי יחס "אני-אתה" ואיפה אלוהים נמצא, בעצם.

    3.המשגת אלוהים

     

    4.אופן הקיום הוא פשוט תיאור המציאות, תיאור נייטרלי, מדעי.

    5.או שהאני והתופעות קיימים באופן לא עצמאי ותלוי כזה או שלא.

    שווה בדיקה. מאוד מאוד מאוד שווה בדיקה.

    הבדיקה הזאת משחררת מסבל מנטלי.

     

    6.הבדיקה הזאת לבדה לא משחררת מסבל מנטלי.

     

    מומלץ לשאוף בכל רגע נתון למוסר, להתנהגות ולדיבור ולמחשבה מוסריים, ולדייק ככל שנוכל בדבר.

    לזה אחרים קוראים "תשומת לב" או "נתינת דעת" או "מודעות נכוחה" (mindfulness).

     

    7.רוצה להמליץ בחום על דיון שדן פתח: תנו רבנן: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז"

     

    שכל משאלותינו החומלות תתגשמנה במהרה.

     

     

    1. התורה לא הפריעה לדרך ארץ {מוסר האדם}, כל עוד איננו סותר את הציוויים. 

    ואולם:  התורה אוסרת את תפישת המוסר, הבאה בניגוד לציווי מפורש {שאול שחמל על עמלק}.

    2. אינני יודע שום דבר על אלוהים,מלבד התביעה שבאה בשמו אל בני האדם-יהודים וגם גויים {ע"ע 7 מצוות בני נוח"}.

    3. אין ביהדות שלי בכלל דבר כזה "המשגת האלוהים",מלבד  המשגת התורה:"דיברה תורה בלשון בני אדם" .

    אלוהים איננו יכול בכלל להידון בתורת המושגים, מפני שהוא נעלם.

    4. מה זה תיאור ניטראלי?. כדי לתאר מציאות באופן ניטראלי, צריך לעמוד מחוץ למציאות.

    5. אין קיום שאיננו תלוי,מלבד האלוהים. גם קיומו הבלתי תלוי של האלוהים, הוא ברצוני {"הרצון שלי, באלוהים שהוא בלתי תלוי".

    6. שחרור מסבל לכשעצמו, איננו ערך. גם הנבל רוצה להשתחרר , וגם השודד והגנב גונבים כדי לא לסבול לתפישתם.

    7. אין לי צורך בהמלצות ולא ברייטינג. את מה שאני כותב, אני כותב "כי  צריך לי לכתוב". דן

     

    נייטרלי במובן שאין כאן "נעים לי" "לא נעים לי", "טוב" או "רע". אין כאן עניין ערכי, ערכיות.

    עובדתית, זה נכון, זאת אמת.

    נייטרלי במובן הזה.

     

    אפשר להבחין בין שתי אמיתות ושתיהן נכונות בו-זמנית.

    קיימת אמת קונבנציונלית, אמת מוסכמת, העולם שאנחנו חיים בתוכו ומסכימים לגביו:

    כסא, שולחן, אני, אתה, שקר, אמת.

     

    קיימת אמת אולטימטיבית, שהעולם שאנחנו חיים בתוכו לא קיים באופן בו אנחנו ממשיגים אותו:

    כסאיות של הכסא, שולחניות של השולחן, עצמיות של העצמי לא קיימות -- 

    אנחנו ממשיגים עולם קבוע ובלתי משתנה כשהוא משתנה למעשה כל רגע ורגע.

    גם הכסא, גם השולחן, גם אני, גם אתה משתנים בכל רגע נתון.

    אבל אנחנו לא מתיישבים על הכסא עם המודעות הזאת, בדרך כלל.

     

    מודעות לגבי העובדה שהדברים קיימים באופן יחסי, באופן של תלות בהמון גורמים וסיבות,

    שהדברים קיימים על בסיס חלקיהם ועל בבסיס תיוגם בלבד ובאופן ארעי ומשתנה כל הזמן,

    מודעות לאמת האולטימטיבית הזאת משנה את אופן התנהלותנו בעולם.

    אנחנו קצת יותר זהירים.

    קצת יותר מתחשבים.

    מבינים שהאושר שלי תלוי באושרך וההפך.

    כך שתובנה כלשהי לגבי האמיתות האלו עוזרת באופן מנטלי.

    התרגיל המחשבתי עוזר להשקיט כעס ורגשות עוכרים אחרים.

     

    למשל, קיומי בדה מרקר -- תלוי במערכת שלמה של דה מרקר, במפרסמים רוכשי הבאנרים,

    בצוות פרסום, בצוות טכני, בעמיתיי לשיחה, לאקטואליה -- לאירועי היום והתקופה...

    מספר הצפיות לפעמים תלוי במספר התגובות. 

    אנחנו תלויים אחד בשני.

     

    האמת האולטימטיבית היא אמת נייטרלית, עובדתית, מדעית, מציאותית,

    בדומה לעובדה שכדור הארץ עגול ולא שטוח

    (חרף העובדה שעובדת כדור הארץ עגול היא אמת יחסית, מוסכמת, קונבציונלית).

     

    רציתי להמליץ לאחרים. לא עשיתי את זה בשבילך, אלא בשביל אחרים.

    אתה כבר יודע שיש דיון כזה.

     


    --
    הדרך לשלום עוברת דרך הלב.
    מומלץ ליצור מרחב תודעתי. "כל דבר שמרכך את הלב."
    חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת.
    דיאלוג הוא הדרך לשלום.
    גישת דרך האמצע
    http://cafe.themarker.com/topic/3125731
    מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות
    http://cafe.themarker.com/topic/3123249/
    21/9/14 15:50
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2014-09-21 15:50:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: יוהידן 2014-09-21 15:45:30

    צטט: חנה וייס 2014-09-21 15:29:29

    צטט: יוהידן 2014-09-21 14:54:38

     

    יש פה איזה נ.ב. 

    אני יודעת מה אמרת.

    אני גם יודעת מה אני אמרתי.

     

    באופן מוסכם, היהדות היא דת, היא מילה שמתייחסת לדת,

    לאוסף אמונות והתנהגויות על פי אותן אמונות.

     

    1.אם יש או אין תרבות יהודית שאינה מתקשרת לדת זה יהיה תלוי במי תשאל.

    בובר, סופרים ומשוררים רבים, מרק שאגאל ואמנים רבים... האם ישנה אמנות יהודית?

    ישנם כמה מוזיאונים לאמנות ולתרבות יהודית בעולם והם לא מכילים רק כלי קודש...

     

    2.לתובנות של בובר זיקה עמוקה ליהדות. 

    שמתי קישור לוויקיפדיה לעיל. 

    (חשבתי להרחיב על הזיקה של בובר ליהדות בתחילת הדיון,

    אבל כשאני מרחיבה יותר מדי מתלוננים... :)

    בובר גדל דתי בבית דתי. 

    לא יודעת כמה וויקיפדיה בהמשך (על היחס שלו לאלוהים, להלכה וכו') מדוייק. 

    יחס אני-לז קיים בטקסים רק אם מתייחסים אליהם באופן הזה,

    רק אם איבדנו את משמעותם האמיתית.

     

    וויקפדיה:

    "מרדכי מרטין בובר נולד בווינה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית למשפחה יהודית ב-8 בפברואר 1878. סבו, ר' שלמה בובר, אשר בביתו בלמברג (לבוב) שבגליציה בילה בובר את רוב ילדותו (בעקבות גירושי הוריו), היה מקורב לתנועה החסידית, והיה חוקר מדרשים נודע. ניכר כי לסבו הייתה השפעה לא קטנה על המשך דרכו של מרטין הצעיר. בובר זכה לחינוך רב-לשוני: בביתו דיברו יידיש וגרמנית, הוא ידע עברית וצרפתית כבר בשנות בחרותו, ולמד בשפה הפולניתבבית הספר, בהמשך למד שפות נוספות ושלט בארבע עשרה שפות. בובר החל להתעניין יותר ויותר בתרבות האירופית, קרא בכתביהם של הפילוסופים עמנואל קאנט, סרן קירקגור ופרידריך ניטשה והתרשם מהם עמוקות. בשנים אלו גם החליט להפסיק לקיים אורח חיים דתי."

    1. יהודי שהוא מכונאי או צייר או פסל או משורר-סופר-פילוזוף , איננו מבטא שום תרבות יהודית,אם עיסוקו איננו נוגע ליהדות באופן כלשהו.

    לעומת זאת, ההצגה טוביה החלבן או הצגה המתארת חיי יהודים דתיים או הקשורה לאמונתם ומנהגיהם הדתיים, היא תרבות יהודית.

     עורך סרטי סקס יהודי החי  בת"א בועל נידות וזולל שפנים, איננו מייצג שום תרבות יהודית.

    2. גם אלישע בן אבויה{האפיקורס}, גדל בבית דתי. אם רכב על סוס ביום השבת, רכיבתו איננה מיצגת תרבות יהודית.

    המציא היהודי המצאה {אינשטין}. האם המצאתו יהודית? בודאי שלא.

    3. אין מוסר יהודי, איין קומוניזם יהודי ולא בודהיזם יהודי יקירתי, נא לנחות בשדה חיטה חרוש. דן

     

    אמת יהודית?

    אתה טוען לאמת כלשהי שהיא יהודית בלבד?


    --
    הדרך לשלום עוברת דרך הלב.
    מומלץ ליצור מרחב תודעתי. "כל דבר שמרכך את הלב."
    חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת.
    דיאלוג הוא הדרך לשלום.
    גישת דרך האמצע
    http://cafe.themarker.com/topic/3125731
    מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות
    http://cafe.themarker.com/topic/3123249/


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "זהות יהודית פרק ג': אני ואתה -- ואנחנו"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה