צטט: ישראל איגרא - isig 2014-10-21 19:26:41
צטט: dror4x4 2014-10-21 17:45:19
מרק, גם אתה קצת מגזים.
בוא ונעזוב רגע בצד את ה"אמנים", את המוזיקאים עם הנפש הרגישה, את הסטלנים, את האקטיביסטים השמאלנים-קיצוניים ושאר אלה שהולכים בגלל אידיאולוגיה.
נסתכל על החתך של ישראלי נורמטיבי ממוצע....
דרור, גם אתה קצת מגזים.
ודאי שהתיאור שלך תופס לגבי ישראלים רבים, לפחות חלק ממנו וזה בהחלט מטריד.
אך אין זה הממוצע.
כשם שבתי הקפה השוקקים במרכז, אינם הממוצע. מליוני המטיילים הישראלים הגודשים את נתב"ג, גם הם אינם הממוצע.
בממוצע, רמת החיים עלתה בארץ באופן מטאורי.
שוכחים, שאנו כיום בין המדינות המפותחות בעולם, משווים עצמנו ובצדק, לצמרת העולמית של ה - OECD.
נכון, שיש הרבה מה לשפר, אך התמונה הממוצעת אינה כה שחורה, כפי שאתה מצייר.
איני נאיבי, שוד חסכונות הציבור, שהתבצע ע"י דנקנר, עופר, תשובה ושאר חבריהם, בחסות ועדת בכר והרשויות, עדיין לא נחקר לעומק והשלכותיו עדיין בשולים, אך עוד יגיעו.
למרות זאת, הממוצע שלנו טוב לאין ערוך מרוב מדינות העולם והעיקר, הוא שלנו!
מי שרוצה לשוב להווי היהודי התלוש והנודד, שיערב לו.
ססטיסטיקות וממוצעים זה נפלא, אבל המציאות שונה.
מה שכתבת מזכיר קצת את ההכרזות של עו"ד שפטל שמבחינתו המצב הכלכלי כאן נפלא כמו שמעולם לא היה.
"רוב הישראלים מאושרים". סליחה. אתה מאושר? כי אני לא בדיוק מאושר כאן. מישהו שאל אותי? מישהו שאל אותך? השתתפנו בסקר?
זה מזכיר לי קצת את הסקרים שנערכו בבחירות 1999 וניבאו לשמעון פרס נצחון סוחף עם 67%. מי השתתף בסקר? איפה הוא נערך? אין דינו של סקר ברמת אביב כדינו של סקר בבית שמש.
ובכלל, מה זה "אושר" ובמה הוא תלוי? האם תושב שדרות מאושר?... יכול להיות. אולי עצם העובדה שבמקרה יש לו עבודה, שילדיו בריאים ומביאים ציונים טובים מביה"ס וכבר חודשיים לא היה באויר "צבע אדום", מספיקים לו כדי לחייך. האם תושב הרצליה פיתוח מאושר? לא בטוח. אולי התברר לו שאשתו בוגדת בו, שבחודשיים האחרונים תיק ההשקעות שלו כבר לא מניב תשואות כמו פעם ושהשכן שלו עשיר אפילו יותר ממנו ונוסע במרצדס עוד יותר יקרה משלו - וזה הורס לו את היום והוא ממורמר.
"מיליון ישראלים נסעו השנה לחו"ל" = בהכללה די גסה, אולי נכון יותר לומר ש-100,000 איש נסעו 10 פעמים לחו"ל. או ש-50,000 איש נסעו 20 פעמים בשנה. פעולת כפל פשוטה שמסבירה מיליון יציאות לחו"ל. המאיון העליון נוסע לחו"ל בתדירות שאנחנו מורידים את הזבל, אבל הרוב המוחלט של הציבור מעולם לא ראה בעיניו ממש את דלפקי ביקורת הדרכונים.
אני מכיר אנשי עסקים שנוסעים כל שבוע. 52 פעם בשנה. אני למשל, טסתי לאירופה ב-2013 יותר מ-20 פעם. לעבוד. מה שלחלוטין לא מעיד על גובה הכנסתי הדי צנועה (אני בוחן מכוניות חדשות וכותב איך היה, לחלוטין לא איש עסקים). זה משנה מי שילם עבור הכרטיסים שלי ובתי המלון בהם לנתי וארוחות הגורמה שבלסתי?... ברור שלא. כי זה נתון שולי שהסטטיסטיקה לא סופרת.
כנ"ל "יושבי בתי הקפה העמוסים", או "מסעדות היוקרה המפוצצות" שצריך להזמין בהן שולחן לפחות יום-יומיים מראש. יש תל-אביבים שיושבים בבית קפה בכל יום. יש גם כאלה שרכשו מטבח יוקרה מתוצרת גרמניה במיליון שקל ובכל זאת אוכלים רק בחוץ כדי לא ללכלך אותו. אבל הרוב המוחלט, בודאי בפריפריה, כבר שכח מזמן איך נראים בית קפה או מסעדה מבפנים (מנקודת המבט של לקוח, לא של מלצר).
גם מתוך עשרה אנשים - אם אחד מביא הביתה 50,000 שקל בחודש ותשעת האחרים 5,000 שקל - עדיין תקבל ממוצע מכובד יחסית של 9,500 שקל בחודש, שבפועל הוא רק חלום דמיוני עבור הרוב המוחלט.
בקיצור, תתעורר.
סטטיסטיקות של OECD זה נחמד לנהנתניהו ולחבורה המושחתת/מנותקת שמקיפה אותו. המציאות נראית אחרת לגמרי.
/null/text_64k_1#