כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    אקטואליה

    קהילת אקטואליה - המקום לדון בענייני היום, בארץ ובעולם. פוליטיקה, כלכלה, חברה, דעות והגות. אנא שמרו אל התבטאות נאותה!

    אקטואליה

    חברים בקהילה (5572)

    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עמי100
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rayshc
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ofer ben z
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דורון טל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    -li-
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רינת אגרנט
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שרון קדם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שינוי מהפכני: ערבית ליהודים - עידכון בעקבות הערות

    26/10/14 11:14
    3
    דרג את התוכן:
    2014-10-31 17:39:24
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ ערבית, שפה, מורשת, שינוי השיטה ]

    לימודי השפה הערבית במגזר היהודי אינם נושאים פרי לאורך שנים. יש לכך מגוון סיבות: החל מן העובדה שהערבית בנויה משתי שפות נפרדות, מדוברת וספרותית, ואין הגדרה ברורה מה מהן צריך ללמוד ואיך; עבור לקשיים של התלמידים היהודיים בלימודי השפה שלהם-עצמם (עברית), שמחריפים מאד בהגיענו לערבית; עבור לעוינות שקיימת בכיתות רבות כלפי "שפתו של האויב"; וכלה בעובדה שבתי ספר רבים עושים שבת לעצמם ואינם מלמדים את הערבית, או מקדישים לה שעות בודדות בלבד. כך או כך, בסוף כיתה ט' יוצאים התלמידים ללא ידיעת השפה, וגם אין בלימודים אלו עידוד לתלמידים בוגרים לקחת ערבית כמקצוע מורחב בבגרות. מדינת ישראל מוציאה מאות מיליוני ₪ על תחום חסר כל תפוקה.


    בחודשים האחרונים, לנוכח ביטויי הגזענות הקשים, שהחריפו עוד בעקבות חטיפת שלושת הנערים ומלחמת "צוק איתן", קוראים בעלי הרצון הטוב להרחיב ולאכוף יותר את לימודי הערבית. המהדרים מבקשים להכניס את הערבית כמקצוע חובה נוסף לבגרות. מבלי להכיר את הנושא לאשורו, הם מפתחים תקווה שיהיה בכך מזור לביטויי השנאה הרבים שבקרב הנוער היהודי כלפי ערבים. בגרות חובה לא תהיה כאן, וחיפוש פתרון מתחת לפנס לא יעלה דבר.


    ועם זאת, שאלת העמדות הגזעניות המחריפות – מציקה מאד. המערכת צריכה להוביל מהלך שיתמודד עם המציאות הקשה הזאת, וחרף הצהרות של השר לא קורים עד כה דברים של ממש וכנראה גם לא יקרו. הם לא קורים, כיון שבדרך מן השר אל דלת הכיתה הסגורה משתנה האג'נדה, והמורים, גם אלה שבאמת רוצים, אינם מצליחים להתמודד עם עמדות התלמידים. הכיוון צריך להיות שונה וחדשני.


    כבר הזכרתי שאין הגדרה ברורה למטרות לימודי השפה הערבית ליהודים, כי הספרותית קשה מאד, ואילו המדוברת אינה נחוצה: ראשית כיון שאין מפגש בין נוער יהודי לערבי, ושנית, אם יתקיים כזה הוא יהיה בעברית. כל הנוער הערבי דובר עברית – זה נדרש לו מסיבות מובנות – ולכן אין איזה הכרח פרקטי שהנוער היהודי יבין את השפה הערבית. אבל יש הכרח למשהו אחר.


    הפחתת סטיגמות, דעות קדומות וביטויי שנאה אפשרית אם מכירים את "האחר" מקרוב. אצלנו ההיכרות הזאת אינה קיימת, ואי לכך, ממרחק בטוח, בני הנוער שלנו יכולים לומר מה שעל ליבם ואיש לא יחלוק עליהם. צריך לעבור ללמד את בני הנוער היהודיים את התרבות והמורשת של הצד הערבי (כפי שגם כתוב בחוק חינוך ממלכתי 2000 סעיף 11). לימודי המורשת הללו, לצד לימודי המורשת היהודית, צריכים להתחיל כחובה בכיתה ג' ולהימשך עד סוף ט'.

     

    ולעניין השפה. אין ספק שהיא חלק חשוב של המורשת והתרבות, ולכן יש צורך ללמוד אותה בהקשרים הללו: אוצר מילים לתקשורת מדוברת בסיסית, ביטויים, פתגמים, שירים וכיו"ב. משרד החינוך יספק קורס מקוון, למעוניינים, של כתיבה וקריאה בערבית. חלק השפה בלמידה יהיה בהיקף של 40-25 אחוזים מן החומר הנלמד. השינוי הגדול הזה יבטל את הקושי בלמודי השפה, ויצמיח מפגש מרתק עם תרבות עשירה וססגונית.

     

    לצורך זה יש להכשיר מורים יהודיים, אבל בעיקר לשלב בבתי הספר העבריים מורים ערביים, שילמדו את ההיסטוריה, המנהגים, החגים, המבנה החברתי, הקשיים, הנקבּה, שילוב אוצר-מילים מתאים במהלך הלמידה, ביקורים בישובים ערביים ומפגשים בין תלמידי שני המגזרים. מדינת ישראל תרוויח פעמיים: תיפטר מעול שאינה יכולה לו, ותפתח ערוץ מרכזי לקשר בין שני מגזרים, שהאיבה ביניהם מאיימת באופן ממשי על החברה הישראלית וערכיה.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "שינוי מהפכני: ערבית ליהודים - עידכון בעקבות הערות"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    26/10/14 11:26
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2014-10-26 11:26:21
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צריך לשנות את הדגש בלימודי ערבית מדגש של דו-קיום - לדגש של מודיעין אחר האוייב. רצוי שיהודים יוכלו להבין נאומים באו"מ של "פלסטינים", הודעות של ארגוני הטרור, שידור אל-מאנר, וכו. זהו דגש על השפה הטלוויזיונית הספרותית - ולא המדוברת.

     

    עם דגש על ערבית כשפת האוייב - והבנתה על-מנת לרגל ולפגוע באוייב - יהיה חיבור יותר טוב של התלמידים אל השפה.

     

    הבנת האוייב הינה חשובה. יפי נפש שמאלניים עשויים לחשוב פעמיים אם הם יבינו את נפש האוייב.

    26/10/14 15:59
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2014-10-26 15:59:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אנחנו אכן הולכים ומממשים בהדרגה את הפראנויה של "העולם כולו נגדנו".

    27/10/14 11:29
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2014-10-27 11:29:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הרעיונות נראים לי מאד, נותרה רק השאלה:
    "מי תולה את הפעמון על צוואר החתול?"
    וודאי לא שר החינוך. 

    27/10/14 18:45
    0
    דרג את התוכן:
    2014-10-27 18:47:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כשלומדים מדוברת, הכל כלול.

    שפה היא חלק של מורשת, היא כלי עיקרי להעברתה. 

    לכל הפחות, ברכות שילמדו.

    לשפה הערבית יש כל כך הרבה ברכות יפות.

    "אללה יטאוול עומרכ."

    "נעימן." 

    דברים יפים שגם לא יזיק אם נאמץ לעברית.

     

    כל צעד לקראת האחר הוא מבורך.

     

    השפה כגשר - קרן אברהם

    ערכת הלימוד של זוכרות

     

    קחו את החיים (של אחרים) מאוד ברצינות -- "קחו את החיים בקלות": 

     

    ''

     

    שכל משאלותינו החומלות תתגשמנה במהרה.


    --
    הדרך לשלום עוברת דרך הלב.
    "כל דבר שמרכך את הלב."
    חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת.
    דיאלוג הוא הדרך לשלום.
    גישת דרך האמצע
    http://cafe.themarker.com/topic/3125731
    מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות
    http://cafe.themarker.com/topic/3123249/
    27/10/14 18:52
    0
    דרג את התוכן:
    2014-10-27 18:55:15
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: lepxii 2014-10-26 11:26:21

    צריך לשנות את הדגש בלימודי ערבית מדגש של דו-קיום - לדגש של מודיעין אחר האוייב. רצוי שיהודים יוכלו להבין נאומים באו"מ של "פלסטינים", הודעות של ארגוני הטרור, שידור אל-מאנר, וכו. זהו דגש על השפה הטלוויזיונית הספרותית - ולא המדוברת.

     

    עם דגש על ערבית כשפת האוייב - והבנתה על-מנת לרגל ולפגוע באוייב - יהיה חיבור יותר טוב של התלמידים אל השפה.

     

    הבנת האוייב הינה חשובה. יפי נפש שמאלניים עשויים לחשוב פעמיים אם הם יבינו את נפש האוייב.

     

    באמת קשה להבין אותך. 

    פירוק חמאס לגורמים

    הנ''ל זאת תרופה.

     

    שכל משאלותינו החומלות תתגמשנה ותתגשמנה במהרה.

    חמלה היא הרצון הכנה להקל על הסבל של כל זולת.


    --
    הדרך לשלום עוברת דרך הלב.
    "כל דבר שמרכך את הלב."
    חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת.
    דיאלוג הוא הדרך לשלום.
    גישת דרך האמצע
    http://cafe.themarker.com/topic/3125731
    מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות
    http://cafe.themarker.com/topic/3123249/
    29/10/14 14:48
    0
    דרג את התוכן:
    2014-10-31 02:39:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: חינוך אחר 2014-10-29 14:39:28

    "..

    הפחתת סטיגמות, דעות קדומות וביטויי שנאה אפשרית אם מכירים את "האחר" מקרוב. אצלנו ההיכרות הזאת אינה קיימת, ואי לכך, ממרחק בטוח, בני הנוער שלנו יכולים לומר מה שעל ליבם ואיש לא יחלוק עליהם. צריך לעבור ללמד את בני הנוער היהודיים את התרבות והמורשת של הצד הערבי (כפי שגם כתוב בחוק חינוך ממלכתי 2000 סעיף 11). לימודי המורשת הללו, לצד לימודי המורשת היהודית, צריכים להתחיל כחובה בכיתה ג' ולהימשך עד סוף ט'.

     

    ולעניין השפה. אין ספק שהיא חלק חשוב של המורשת והתרבות, ולכן יש צורך ללמוד אותה בהקשרים הללו: אוצר מילים לתקשורת מדוברת בסיסית, ביטויים, פתגמים, שירים וכיו"ב. משרד החינוך יספק קורס מקוון, למעוניינים, של כתיבה וקריאה בערבית. חלק השפה בלמידה יהיה בהיקף של 40-25 אחוזים מן החומר הנלמד. השינוי הגדול הזה יבטל את הקושי בלמודי השפה, ויצמיח מפגש מרתק עם תרבות עשירה וססגונית.

     

    ..."

     

    אני מאוד מסכימה עם הרבה מהדברים שכתבת ואני חושבת שאלו דברים חשובים מאוד.

     

    חשוב  שבמערכת החינוך  ילמדו על מורשת ערבית ותרבות ערבית וגם על האיסלאם והשפה הערבית והרעיון ללמוד ערבית בהקשרי התרבות הוא רעיון מצוין.

    הפחתת סטיגמות ודעות קדומות אלה רווחים  שאכן יכולים להיות חלק מהשפעות של לימוד כזה.

    אני חושבת שעיקר המניע ללימוד כזה הוא  לתת לתלמידים אפשרות להעמיק את ההכרות עם התרבות הערבית והעולם הערבי ולהכיר אותה באופן מורכב ורב מימדי - ובכך להעשיר את התפיסה של הערבים מעבר לתפיסה בקונטקסט של הסכסוך והאויב.  זה מאפשר הבנה  מעמיקה יותר של המצב  והכרות מעמיקה של המציאות בכלל. בנוסף הפתחות ונכונות להכיר וללמוד עוד על התרבות הערבית  משדרים מסר של כבוד לאזרחים הערביים כאן ולשכנים הערבים מסביב. בכך זה פותח גם כאן  זוויות חדשות של אינטראקציה וקונטקסט אחר להתייחסויות  ומפגשים בין הצדדים.

    30/10/14 21:15
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2014-10-30 21:15:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תוספת מצויינת.

    31/10/14 17:39
    0
    דרג את התוכן:
    2014-10-31 17:40:03
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    לימוד ערבית חובה בבתי הספר -- הפרת זכויות התלמיד נוסף לבזבוז של 100 מיליון שקל בשנה

     

    "כיצד מערכת החינוך יכולה להעביר מסר לאוכלוסייתה, ממין זכר וממין נקבה כאחד, שאין להשיג את הדברים באמצעות הכוח -- כאשר מערכת החינוך עצמה בנוייה על "אינוס" אוכלוסייתה כדי להשיג את יעדיה, דבר הנותן כמובן לגיטימציה לשימוש בכוח!!?"

     

     

    כפיה בבתי הספר היא דבר מיושן

     

    אחת התופעות המפליאות והמביכות ביותר שעל הבמה החינוכית הנוכחית בארץ היא הפופולריות הגוברת של הכפיה, בצורה זו או אחרת, בשימוש בה ככלי לגיטימי לקידום מטרות החינוך. בזמן שהעולם כולו נראה כי מגביר באטיות, אולם יותר מתמיד, את מודעותו לעובדה  שכוח הוא לא שיטה יעילה כדי להשיג יעדים בני-קיימא, פלח אחד מתרבותנו -- פלח מאוד חשוב, הממונה על הכנת הדור הבא -- נראה שהוא מכוון בעקשנות לכיוון ההפוך.

     

    למעשה, בזמן שאנחנו עוברים דרך העשור השני של המאה ה-21, אנחנו עדים לתופעה אשר לפני שבעים שנה בקושי, איש שפוי לא היה חולם שהיא תופיע. מי, בשלהי מלחמת העולם השניה, היה אומר בביטחון כלשהו שהשימוש בכח על מנת לישב סיכסוכים בין מעצמות-העל יהיה לנחלת העבר? מי היה מנחש, בעיצומה של מלחמת קוריאה, שאפילו הממסדים הצבאיים הגדולים והמודרניים ביותר יהיו במהרה מחוסרי אונים בנסותם לכפות את רצונם אפילו על המדינות הקטנות ביותר כמו קפריסין, לבנון, ניקראגואה, אפגניסטן, קובה והאיטי לאחרונה, ואלה הם רק כמה מהן? מי, בשיא עצמתו של סטלין בשנות ה-40 המאוחרות, היה מספיק טיפש כדי לנבא שאחדות מהרודנויות הקומוניסטיות יודחקו הצידה על ידי אותה אוכלוסיה אשר פעם שלטו בה ביד ברזל? נכון, את השרידים הכואבים של הכוח הברוטלי אפשר לראות בשפע בעולם של היום במרכז אמריקה, במזרח אירופה, בסין, בדרום-מזרח אסיה, בעירק, באירן, ובמקומות שונים באפריקה. אולם בכל מקום, אפילו האנשים שבשילטון (בעלי השררה) יודעים שהפעמון מצלצל ללא רחם לסמכותיות הבלתי מרוסנת, ואנשים בעלי אמון וסבלנות אין קץ יגעים בשקט ובחריצות על מנת   ל ע ק ו ר   א ת   ה כ ו ח   מ ת ו ך   י ח ס י   ה א נ ו ש .

     

    כל זה ברור למשקיף הקפדני, אשר אפילו ריבוי העצים אינו מפריע לו לראות את היער. אולם למרות שהעולם מתקדם ומקבל את חופש הדיבור, את חופש הבחירה ואת הדיון הפתוח כשיטות פוריות יותר לפתרון בעיות ולקידום הגזע האנושי, האנשים האחראים על חינוך ילדינו תובעים בקול, יותר מתמיד, את החלתן של משמעת ומגבלות יותר מחמירות. אני אינני יכול לראות כל הגיון בדבר, האם הינכם יכולים? אם כפיה איננה מפיקה תוצאות בכל תחום אחר, מה מביא מחנכים, אשר נולדו וגדלו בארץ, לחשוב שהיא תפיק תוצאות בבתי הספר כאן?

     

    אני ער כמו כל אחד אחר לבעיות אשר בתי ספר מתמודדים עימן. במילה אחת, הם אינם מפיקים את הסחורה. הלקוחות שלהם, התלמידים, נמלטים מהם במספרי שיא; אלה שנשארים נראה שאינם עושים מה שנדרש מהם. בוגרים הם לעתים קרובות בלתי חברתיים, בלתי מוסריים, ובלתי כשירים. איזושהי מחלה כללית מתפשטת בכל המערכת, החל ממנהלים וכלה במורים ותלמידים. מה שאנחנו מוצאים היא הסימפטומטולוגיה של מערכת על סף קריסה ערכית כתוצאה מהתישנות וחוסר שייכות. אין תרופה אשר ניתנה במשך השנים האחרונות ואשר פעלה. ריפוי קסמים כלשהו איננו נראה באופק. כל אלו הן חדשות מדכאות.

     

    מה שקורה בין מחנכים הוא שהם איכשהו דורכים על המקום מתוך המצב המיואש שלהם. כמובן, במקום לבדוק, לחדש, ולבנות מחדש את מערכת החינוך מהיסוד ועד הטפחות, כפי שהיה עליהם לעשות, הם מחפשים עוד פלסטר להדביק.  מה שלא כל כך מובן הוא הכיוון אשר רבים  מהם  נראה כי נעים לעברו, הכיוון של הגברת הלחץ על התלמידים -- בדיוק סוג המהלך עליו כולנו מותחים ביקורת כאשר הוא נעשה בהקשר אחר כלשהו. כך, אנחנו רואים הצעות החל ממשמעת יותר חמורה, יותר שיעורי-בית, יותר קורסי חובה, יותר שליטה על הזמן הפנוי, וכלה ביותר עונשים על עבודה אקדמית ירודה בבית הספר. אף אחד מהשיעורים של העבר ושל ההווה כנראה לא משפיע על האנשים אשר מציעים את ההצעות האלו. היכן הם היו כל השנים האלו? האם המחנכים אשר מציעים את ההצעות האלו עברו את הקורסים בהיסטוריה שלהם? האם הם קיבלו ציונים טובים ב"אקטואליה"?

     

    עלי לומר בבירור, כדבר אשר חל באופן אוניברסלי, שבבתי הספר אצלנו, כמו בכל מקום אחר, כל הצעה לרפורמה המבוססת על צורה כלשהי של כפיה, מועדת לכישלון, והיא מוטעית במהותהזו בדיקת לקמוס אשר אפשר להשתמש בה לאורך ולרוחב. הגיע הזמן שהקהל יבהיר לוועדות בית הספר, למנהלים, למורים ולמשרד החינוך שהצעות כגון אלה הן בלתי מקובלות, ואין להביאן בחשבון. אינני מאמין שיש מרפא-כל פשוט כלשהו לבעיותיהם של  בתי הספר היום, אם כי מה שאני כן יודע הוא, שמה שלא ננסה, חייב להיות מבוסס על כיבוד החופש של התלמידים ושל המורים לבחור לעצמם את נתיביהםולהביע את דעתם

     

     

     

     

    מדוע ללכת לבית הספר?


    לאנשים אשר אוהבים לחשוב בעצמם על השאלות החשובות בחיים מראשיתן ועד סופן, בית-הספר עליו אני מדבר עומד כקורא תיגר לתשובות המקובלות.

     

    היסודות הפוליטיים 


    אנחנו מקבלים כמובן מאליו שעל בתי הספר לטפח אזרחות טובה. החינוך האוניברסלי, תמיד שמר על עין אחת פקוחה הממוקדת בחדות במטרה: לעשות מכולנו אזרחים טובים.


    כולנו יודעים מה המדינה מייצגת. העקרונות המנחים נרשמו, ושוכללו בהתמדה מאז.


    מדינה זו הנה קהילייה דמוקרטית. אין מלך, אין מלכות, אין אצולה, אין היררכיה טבעית, אין רודן. ממשל של העםעל די העםעבור העם. בענייני מדיניות, שלטון הרובאין מיסוי ללא ייצוג.


    מדינה זו היא מדינת חוק. אין סמכות שרירותית, אין ממשל גחמן (קפריזי) פעם נותן, פעם לוקח. צדק ראוי.


    מדינה זו היא אנשים עם זכויות. זכויות טבעיות. זכויות כל כך יקרות לנו שאבות אבותינו סירבו לאשר את החוקה ללא מגילת-הזכויות מצורפת בכתב, ומיד.


    ביודענו כל זאת, היינו מצפים -- לא, היינו עומדים על כך (ניתן היה לחשוב) -- שעל בתי הספר, בהכשירם את תלמידיהם לתרומה יצרנית ליציבות הפוליטית ולצמיחתה של המדינה --


    -- להיות דמוקרטיים ולא אוטוקרטיים;

    -- להיות מנוהלים באמצעות כללים ברורים וצדק ראוי;

    -- להיות שומרי זכויות הפרט של התלמידים.


    תלמיד הגדל בבית ספר בעל אפיונים אלה יהיה מוכן להיכנס הישר לתוך החברה בכללותה.


    אולם בתי הספר מצטיינים, למעשה, בהיעדרותם המוחלטת של כל אחד מהערכים העיקריים אשר צוינו ברשימה.


    -- הם אוטוקרטיים -- כולם, אפילו בתי ספר "פרוגרסיביים".

    -- אין להם קווים מנחים ברורים והם תמימים לחלוטין במה שנוגע לצדק ראוי כפי שמתבקש להחילו על עבריינים מועדים. -- הם אינם מכירים בזכויות הקטינים.


    כולם למעט בית הספר עליו אני מדבר, בית הספר הדמוקרטי, אשר נוסד על ברכי שלשת העקרונות האלו.


    חושבני שאפשר לומר בבטחה שזכויות האדם אשר אותן כל כך אנחנו מעריצים, לעולם לא תהיינה באמת מובטחות עד אשר הנוער שלנו, במשך השנים הגורליות המעצבות את מוחו ונפשו, יהיה מוזן בסביבת בית ספר אשר תכלול את האמיתות הבסיסיות האלו.

     

     

    בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

     



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "שינוי מהפכני: ערבית ליהודים - עידכון בעקבות הערות"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה