צטט: יוהידן 2014-11-08 15:14:55

 

ומה היא אמת התורה ? האם אתה באמת חושב שאני מתיחס לספור אדם וחוה, כאילו היו שם  גבר ואשה שאכלו בננות והיו מכוסים בעלי תאנה ?.

אמת  התורה היא הרצון לקבל את התביעה למצוות כאמת,ולא את קבלת העובדות ההסטוריות.

המערכת הסיפורית השירית האלגורית והמפשטית שבתורה,אינם אלא צורות שונות שבהן מוצגת הדרישה לעבודת השם.

יכול אדם להאמין בתמימות שהספור ההסטורי הוא אמת לאמיתה,ויחד עם זאת לבחור שלא לקבל עליו עול תורה ומצוות.

לעומת זאת,יכול אדם שלא לתלות אמונתו בהוכחות מדעיות,איננו תולה אמונתו באמת ההסטורית של אדם וחוה,ויחד עם זאת הוא בוחר לקיים מצוה בפועל,כי רוצה= משמע בחר לרצות.

אז במה הועילו ההוכחות  ההסטוריות וההוכחות בכלל בחיי היהודי המאמין?.

זה בדיוק מה שאני טוען. הוויכוח איתך אינו איתי אלא עם היהדות. שאל נא 5 רבנים שתבחר, ובחן אם איחד מהם תומך בהבנתך את העובדות ההיסטוריות כפי שמסופרות בתורה.

יעקב

צטט: yaakov. 2014-11-09 08:54:15

צטט: יוהידן 2014-11-08 15:14:55

 

ומה היא אמת התורה ? האם אתה באמת חושב שאני מתיחס לספור אדם וחוה, כאילו היו שם  גבר ואשה שאכלו בננות והיו מכוסים בעלי תאנה ?.

אמת  התורה היא הרצון לקבל את התביעה למצוות כאמת,ולא את קבלת העובדות ההסטוריות.

המערכת הסיפורית השירית האלגורית והמפשטית שבתורה,אינם אלא צורות שונות שבהן מוצגת הדרישה לעבודת השם.

יכול אדם להאמין בתמימות שהספור ההסטורי הוא אמת לאמיתה,ויחד עם זאת לבחור שלא לקבל עליו עול תורה ומצוות.

לעומת זאת,יכול אדם שלא לתלות אמונתו בהוכחות מדעיות,איננו תולה אמונתו באמת ההסטורית של אדם וחוה,ויחד עם זאת הוא בוחר לקיים מצוה בפועל,כי רוצה= משמע בחר לרצות.

אז במה הועילו ההוכחות  ההסטוריות וההוכחות בכלל בחיי היהודי המאמין?.

 

זה בדיוק מה שאני טוען. הוויכוח איתך אינו איתי אלא עם היהדות. שאל נא 5 רבנים שתבחר, ובחן אם איחד מהם תומך בהבנתך את העובדות ההיסטוריות כפי שמסופרות בתורה.

יעקב

האם פרופסור רביצקי ואנשי אמונה  ואקדמיה מובילים מקרב היהדות ההלכתית, לא יודעים יהדות מה היא ?.

התושבע איננה מציגה משנה תיאולוגית סדורה בענינים אמוניים,ולכן ראינו ורואים גישות שונות עד לימינו.

למיטב ידיעתי והבנתי,העובדה שרוב הרבנים מאמינים בשדים  רוחות  קבלה ומיסטיקה, היא תוצאה של סינקרטיזם דתי עם הפוליתאיזם ועם הגנוסטיקה הנוצרית.

משה רבינו הבין יפה מאוד ,שהוכחות  היסטוריות וניסים ונפלאות במצרים ובהר סיני ,לא מנעו את חטא העגל ולא ימנעו בעתיד.

הוא היטיב לתאר זאת בנאומו האחרון בפני עדת ישראל :"הן בעודני חי עמכם היום ,ממרים הייתם עם ה "  ואף כי אחרי מותי ".

צטט: יוהידן 2014-11-09 10:29:47

 

האם פרופסור רביצקי ואנשי אמונה  ואקדמיה מובילים מקרב היהדות ההלכתית, לא יודעים יהדות מה היא ?.

לא. כי:

משֶׁה קִבֵּל תוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשְׁעַ לִזְקֵנִים; וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הווּ מְתוּנִיםבַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה: 

כאמור, וללא שום הקנטה , לך באמת לרב הקרוב לך, ושאל אותו. דבריך מנוגדים התושבע איננה מציגה משנה תיאולוגית סדורה בענינים אמוניים,ולכן ראינו ורואים גישות שונות עד לימינו.

למיטב ידיעתי והבנתי,העובדה שרוב הרבנים מאמינים בשדים  רוחות  קבלה ומיסטיקה, היא תוצאה של סינקרטיזם דתי עם הפוליתאיזם ועם הגנוסטיקה הנוצרית.

משה רבינו הבין יפה מאוד ,שהוכחות  היסטוריות וניסים ונפלאות במצרים ובהר סיני ,לא מנעו את חטא העגל ולא ימנעו בעתיד.

הוא היטיב לתאר זאת בנאומו האחרון בפני עדת ישראל :"הן בעודני חי עמכם היום ,ממרים הייתם עם ה "  ואף כי אחרי מותי ".

בלי להיכנס לכל הפנים שפתחת בתגובה שלך (הרב יוסף האמין לשדים ורוחות ? הרב שך ? הרב אחלישיב " הרב קו"ק, הרמב"ם ? הרמב"ן ?  רש"י?) אתרכז ברשותך לנושא העיקרי. 

והוא שאדם שמאמין בדת של היהודים אינו רואה את התורה כאוסף פיוטים, משלים, מוסר השכל, רמזים, סיפורי סבתא, אלא כדברי אלוהים חיים, כלומר שכל מעשה שם נכון ומדויק, כל נס, כל פרט.

כל ראיה אחרת אינה עולה בקנה אחד עם היהדות.

יעקב

צטט: pbhba 2014-11-09 00:47:21

צטט: יוהידן 2014-11-09 00:03:55

צטט: pbhba 2014-11-08 20:12:16

צטט: yaakov. 2014-11-08 11:51:42

צטט: יוהידן 2014-11-07 20:29:35

 

`1,2,3, נניח.

4. פירוש המילה אור בשומרית,  "עיר ". ומאחר ואור וחרן היו 2 ערים  מרכזיות לפולחן האל סין, הרי שהכונה יכולה להיות  גם אור וגם חרן  "עיר הכשדים".[לא שברור לגמרי מי היו כשדים אלה, בתקופת אברהם]. כמו כן ,המילה הוצאתיך יכולה להתפרש כ  : "גרמתי וסובבתי את פני  הדברים והסיבות, כדי שמשפחתך תצא משם ".

5.להיות עם  ישראל כמו גודל הטריטוריה,זה ענין לשאוף , ולא הוקצבו תאריכים למימוש הטריטוריה המובטחת.

לגבי שאר הסעיפים והטענות, אני משיב לך כך 
התורה, הינה מערכת של סיפורים , פיוטים, משלים מימרות וקבצים,  המציגים אידאולוגיה שכל מטרתה  היא אחת.

 הדרישה התורתית המתגלמת בדברי הנביא "ועתה ישראל,כי מה השם אלוהיך רוצה מעימך ".

 ולכן, ישנם יהודים[כמוני],שאינם בכלל תולים אמונתם באמת ההיסטורית,אלא ברצון לקבל  את הדרישה והתביעה העולה ברוח דברי הכתובים.

התורה לא   באה  לפאר כל שעשה אברהם או מעשיהם של דמויות הגיבורים  כמו אצל הומירוס,  אלא מציגה אותם בחולשותיהם  ובקטנותם.

בענין פרשנויות חז " ל  המטיבות עם הגיבורים,יש בהחלט גם פרשנויות  ששולחות אליהם חיצי בקורת קשים,אם כי לא בשפת המשוררים שלך.. דן

 

דבריך מלאי הגיון וטעם. באמת. הבעיה היא שאינך יהודי מאמין.

רמב"ם, בשלושה עשר העיקרים  של האמונה היהודית,  , ציין " תורת אמת נתן לעמו אל, על יד נביאו נאמן ביתו (משה)."

כלומר, עבור יהודי מאמין, כל אות שבתורה אמת, מדויקת, כי נמסרה למשה על ידי הגבורה. ולא מדובר כלל וכלל בפיוט, בסיפורי בדים, במשלים.... אלא נרטיב מציאותי, מדויק. אחרת, אם אינך מאמין בדברי התורה, מה ההבדל בין האמונה שלך לבין זיוני המוח של חנה שלנו ?

יעקב

 

 

 

 

1. אמונה זו אמונה, וחנה כנראה מאמינה בשלה באמונה שלמה, ובלי מגבלות של קריאה חתרנית כמקובל בימינו אלה.

 

2. למה שבתורה [או בתנ"ך] לא יהיו דברי פיוט או ספורי בדים [ומה זה למשל ברכת יצחק לבניו אם לא דברי פיוט או דברי בדים? (אני לא מצליחה כרגע להזכר במשל ממש מהתורה אבל בטח יש; בתנך בוודאי שיש משלים נהדרים, שהם גם ספורי פיוט לטעמי.)]

2.2. אני למשל מאמינה בספורי התנך - למרות שאני לא אדם דתי. מצד שני אני לא רואה בהם הוראות הפעלה או הרכבה ולכן הקריאה של ייותר משוחררת משלך. בגדול ופחות או יותר דומה - מספיק טוב בשבילי.

והנה ממש כמו בהזמנה,מגיבה זו אומרת בפירוש שהיא מאמינה בספורי התנך כפשוטם, ויחד עם זאת איננה בוחרת לקבל עליה עול תורה ומצוות.

הווי אומר, שראית  ספורי התנך  כאמת הסטורית,היא אירלוונטית מבחינה דתית. לא רק זה שההסטוריה המוצגת בתנך היא אירלוונטית מבחינה דתית, אלא שכל ההסטוריה האנושית כוללת את ההסטוריה האישית [ביוגרפיה] כולל ההסטוריה הלאומית, איננה רלוונטית כלל  מבחינה דתית. דן

 

 

 

1.תרגיע קצת את הדעות הקדומות שלך.

זאת עבדו תלאינדוקטרינציה שהוכנסה לך כנראה מגיל צעיר ואתה לא מסוגל יותר לראות את זה.

 

2.לדעתי - כל אדם בר דעת מקיים לפחות חלק מהמצוות.

גם מי שלובש שחורים לא בהכרח מקיים את כולן.

השאלה מה אתה בוחר לקיים [ ובחלק מהמקרים זו בחירה] - היא השאלה המעניינת.

גם פרשנותי למהות המצווה או אופן כיבודה, אינה בהכרח דומה לשלך או לשל אנשים בעלי הכשרה דומה לשלך.

 

3.עוד לא מצאתי קבוצה בולטת, כולל לובשי השחורים וחובשי הכיפות לסוגיהן, שמקיימת באמת את הציווי הבסיסי של "ואהבת לרעך כמוך".

זה נדחה כנראה לימות המשיח.

1.את זה ניתן לטעון לגבי כל אדם, בין ששטפו מוחו אחרים,בין ששטף מוחו הוא בעצמו.

2.מה זה אדם בר דעת ? אינני כרגע שם דגש כאן לגבי אופן מימוש המצוה או בשאלה איזה  מצוה יבחר האדם,אלא לגבי הסיבה אשר הביאה אותו לקיים מצוה.

מהי בכלל מצוה דתית.

האם נתן שקל לעני מפני שהוא הומניסט,או מפני שאלוהים ציוה ?

3.זה לא משנה מה הן התוצאות אם הצליחו או לא הצליחו,כי המאמץ ביהדות זה מה שמשנה.  כל עוד עושה האדם ככל יכולתו,התוצאה כשלון או הצלחה,היא אירלוונטית.

נב. אין שום ציווי דתי  "ואהבת לרעך כמוך "

הציווי הדתי שאני מכיר הוא "ואהבת לרעך כמוך אני אדוני". דן

צטט: yaakov. 2014-11-09 13:37:20

צטט: יוהידן 2014-11-09 10:29:47

 

האם פרופסור רביצקי ואנשי אמונה  ואקדמיה מובילים מקרב היהדות ההלכתית, לא יודעים יהדות מה היא ?.

לא. כי:

1.משֶׁה קִבֵּל תוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשְׁעַ לִזְקֵנִים; וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הווּ מְתוּנִיםבַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה: 

כאמור, וללא שום הקנטה , לך באמת לרב הקרוב לך, ושאל אותו. דבריך מנוגדים התושבע איננה מציגה משנה תיאולוגית סדורה בענינים אמוניים,ולכן ראינו ורואים גישות שונות עד לימינו.

למיטב ידיעתי והבנתי,העובדה שרוב הרבנים מאמינים בשדים  רוחות  קבלה ומיסטיקה, היא תוצאה של סינקרטיזם דתי עם הפוליתאיזם ועם הגנוסטיקה הנוצרית.

משה רבינו הבין יפה מאוד ,שהוכחות  היסטוריות וניסים ונפלאות במצרים ובהר סיני ,לא מנעו את חטא העגל ולא ימנעו בעתיד.

הוא היטיב לתאר זאת בנאומו האחרון בפני עדת ישראל :"הן בעודני חי עמכם היום ,ממרים הייתם עם ה "  ואף כי אחרי מותי ".

2.בלי להיכנס לכל הפנים שפתחת בתגובה שלך (הרב יוסף האמין לשדים ורוחות ? הרב שך ? הרב אחלישיב " הרב קו"ק, הרמב"ם ? הרמב"ן ?  רש"י?) אתרכז ברשותך לנושא העיקרי. 

והוא שאדם שמאמין בדת של היהודים אינו רואה את התורה כאוסף פיוטים, משלים, מוסר השכל, רמזים, סיפורי סבתא, אלא כדברי אלוהים חיים, כלומר שכל מעשה שם נכון ומדויק, כל נס, כל פרט.

כל ראיה אחרת אינה עולה בקנה אחד עם היהדות.

יעקב

1.ומה היא התורה שקיבל משה בסיני ? האם כתוב בה "וימת משה " ? 

האם  "והפריזי אז יושב בארץ " ?.

וגם אם נמסרו אותם הכתבים בדיוק בע "פ,האם חייבו להאמין בטקסט כפשוטו ?. ממש לא.

2. אני בשום אופן לא אמרתי שהתורה היא ספורי סבתא,דוקא מפני שאני החלטתי שאינם,ולא מפני האמת ההסטורית.

הפריחה  האמונית ביהדות היתה דוקא בתקופת הגלות, שבה לא היו הוכחות,לא ניסים ונפלאות.

ולכן אינני חושב בכלל שיש חשיבות ,לעובדות ההסטוריות ולהוכחות מבחינה הדתית.

מי שרוצה ללמוד ארכיאולוגיה והיסטוריה, אני מציע לו לא להסתמך על התנ "ך. המערכת הסיפורית התורתית,לא באה לתאר אמיתות היסטוריות,אלא את הדרישה   מבני האדם[שההיסטוריה היא אינדיפרנטית לגביה]. . 

כל הצורות הספרותיות כולל המודוס הסיפורי,אינם אלא הצורות שבה מוצגת הדרישה הזאת,ואינן חשובות לכשעצמן.

אם היה או לא היה אברהם אבינו,איננו משנה. כי מה שמשנה היא  השאלה "מה אני למד מספורי האבות ביחס לדרישות התורה,והאם אני מוכן לקבל ". דן

צטט: יוהידן 2014-11-09 14:07:19

 

 

וגם אם נמסרו אותם הכתבים בדיוק בע "פ,האם חייבו להאמין בטקסט כפשוטו ?. ממש לא.

וכו...

 

חז"ל אומרים שיש 4 מדרגות  למקרא, הפשט הרמז הדרש והסוד. ואין שכבה יכולה לסתור את קודמה. לא אני אמרתי אלא הם.

התורה מחולקת לשני חלקים: הסיפור והציווי.

את הסיפור, הבריאה, המבול, מגדל בבל אברהם יצחק יעקב יציאת מצרים  הר סיני המן קורח פנחס המרגלים וכו', יש לקבל כפשוטו. מדובר בסיפור אלוהי ואין לערער עליו .

את המצוות,  האיסורים, החוקים והמשפטים, יש לקבל, לפי הסבר החכמים "ועשית ככל אשר יורוך".

 

כל הבנה אחרת אינה יהדות כלל וכלל.

 

אם לא קשה לך, רשום נא  את דבריי אלה על נייר, לך בהזדמנות לרב מקובל עליך, לא משנה מי, ושאל אותו אם יש אפשרות לקבל אחרת את התורה, בעיניי יהודי מאמין.

 

יעקב

 

צטט: yaakov. 2014-11-09 17:42:07

צטט: יוהידן 2014-11-09 14:07:19

 

 

וגם אם נמסרו אותם הכתבים בדיוק בע "פ,האם חייבו להאמין בטקסט כפשוטו ?. ממש לא.

וכו...

 

1.חז"ל אומרים שיש 4 מדרגות  למקרא, הפשט הרמז הדרש והסוד. ואין שכבה יכולה לסתור את קודמה. לא אני אמרתי אלא הם.

התורה מחולקת לשני חלקים: הסיפור והציווי.

2.את הסיפור, הבריאה, המבול, מגדל בבל אברהם יצחק יעקב יציאת מצרים  הר סיני המן קורח פנחס המרגלים וכו', יש לקבל כפשוטו. מדובר בסיפור אלוהי ואין לערער עליו .

את המצוות,  האיסורים, החוקים והמשפטים, יש לקבל, לפי הסבר החכמים "ועשית ככל אשר יורוך".

 

3.כל הבנה אחרת אינה יהדות כלל וכלל.

 

4.אם לא קשה לך, רשום נא  את דבריי אלה על נייר, לך בהזדמנות לרב מקובל עליך, לא משנה מי, ושאל אותו אם יש אפשרות לקבל אחרת את התורה, בעיניי יהודי מאמין.

 

יעקב

 

1.אינני יודע מה פירוש חז "ל אומרים.

 גם מקרב אנשי האמונה חרדים , רק מתי מעט  יודעים שמספרם של מי המוחזקים להיות חזלינו והמופיעים במסכתות ובברייתות,הוא 2400 אנשים[איש איש ואמונתו ותפישתו].

גם הפרשנות של הרמב "ם למילה סוד שאמרת , איננה הפרשנות של הארי הקדוש ולא של בעל הסולם. אין אחידות דעות לגבי משמעות הרמז והפשט.

לגבי מה יש אחידות דעות ?לגבי האמונה בדבר מסוים  ולא לגבי ידיעת הדבר.

אז יש כמה דברים שמבחינה אמונית לא נחלקו עליהם, האם זה אומר שמבחינה מדעית היסטורית הדברים היו בדיוק כמו שהתורה מתארת ?

ולכן,בשאלה אם השמש עמדה מלכת בגיבעון[שמש בגיבעון דום וירח בעמק אילון],רשאי כל אדם לפרש כרצונו.

אני למשל מפרש  באופן רציונלי ,שהתחושה היתה של מרחב זמן גדול בקרב הלוחמים,ואין איש שיכול לערער על הפירוש הזה שלי.

אותם חז "ל שלפעמים עוקרים את המשמעות של הפשט לגמרי, מפרשים באופנים שונים את  מעשה הבריאה.

 ולמה את ספור איוב לא צריך לקבל כפשוטו אם נלך לשיטתך?האם יש חשיבות בשאלה ,האם היה אחד בשם איוב ?  אני שואל אותך,כי הרמב "ם אומר שאיוב לא היה ולא נברא.

ואם אין חשיבות לדעת הרמבם אם היה או לא היה אחד בשם איוב,אז מדוע לדעתך יש חשיבות דתית בשאלה  "האם היה אחד בשם נוח " ?.

2. אין מחלוקת אמונית,ולא שאין מחלוקת לפירושים או לאמת ההסטורית מדעית.

3.הרמבם קובע 5 דרכים שהתורה נדרשת בהם. אמת התורתית מתפרשת על ידו בענינים שלא נחלקו עליהם  היהודים מבחינה האמונית.

כמו כל יהודי  מאמין ,גם אני מאמין בסיפור הבריאה של ספר בראשית. האם מבחינה הלכתית אני חיב לקבל את הסיפורים כפשט ללא פרשנות שלי? בודאי שאינני חייב.

4 יש כמה דברים בנוגע ליהדות, שאני יכול ללמד בהם כמה רבנים  דן

צטט: יוהידן 2014-11-09 13:39:50

צטט: pbhba 2014-11-09 00:47:21

צטט: יוהידן 2014-11-09 00:03:55

צטט: pbhba 2014-11-08 20:12:16

צטט: yaakov. 2014-11-08 11:51:42

צטט: יוהידן 2014-11-07 20:29:35

 

`1,2,3, נניח.

4. פירוש המילה אור בשומרית,  "עיר ". ומאחר ואור וחרן היו 2 ערים  מרכזיות לפולחן האל סין, הרי שהכונה יכולה להיות  גם אור וגם חרן  "עיר הכשדים".[לא שברור לגמרי מי היו כשדים אלה, בתקופת אברהם]. כמו כן ,המילה הוצאתיך יכולה להתפרש כ  : "גרמתי וסובבתי את פני  הדברים והסיבות, כדי שמשפחתך תצא משם ".

5.להיות עם  ישראל כמו גודל הטריטוריה,זה ענין לשאוף , ולא הוקצבו תאריכים למימוש הטריטוריה המובטחת.

לגבי שאר הסעיפים והטענות, אני משיב לך כך 
התורה, הינה מערכת של סיפורים , פיוטים, משלים מימרות וקבצים,  המציגים אידאולוגיה שכל מטרתה  היא אחת.

 הדרישה התורתית המתגלמת בדברי הנביא "ועתה ישראל,כי מה השם אלוהיך רוצה מעימך ".

 ולכן, ישנם יהודים[כמוני],שאינם בכלל תולים אמונתם באמת ההיסטורית,אלא ברצון לקבל  את הדרישה והתביעה העולה ברוח דברי הכתובים.

התורה לא   באה  לפאר כל שעשה אברהם או מעשיהם של דמויות הגיבורים  כמו אצל הומירוס,  אלא מציגה אותם בחולשותיהם  ובקטנותם.

בענין פרשנויות חז " ל  המטיבות עם הגיבורים,יש בהחלט גם פרשנויות  ששולחות אליהם חיצי בקורת קשים,אם כי לא בשפת המשוררים שלך.. דן

 

דבריך מלאי הגיון וטעם. באמת. הבעיה היא שאינך יהודי מאמין.

רמב"ם, בשלושה עשר העיקרים  של האמונה היהודית,  , ציין " תורת אמת נתן לעמו אל, על יד נביאו נאמן ביתו (משה)."

כלומר, עבור יהודי מאמין, כל אות שבתורה אמת, מדויקת, כי נמסרה למשה על ידי הגבורה. ולא מדובר כלל וכלל בפיוט, בסיפורי בדים, במשלים.... אלא נרטיב מציאותי, מדויק. אחרת, אם אינך מאמין בדברי התורה, מה ההבדל בין האמונה שלך לבין זיוני המוח של חנה שלנו ?

יעקב

 

 

 

 

1. אמונה זו אמונה, וחנה כנראה מאמינה בשלה באמונה שלמה, ובלי מגבלות של קריאה חתרנית כמקובל בימינו אלה.

 

2. למה שבתורה [או בתנ"ך] לא יהיו דברי פיוט או ספורי בדים [ומה זה למשל ברכת יצחק לבניו אם לא דברי פיוט או דברי בדים? (אני לא מצליחה כרגע להזכר במשל ממש מהתורה אבל בטח יש; בתנך בוודאי שיש משלים נהדרים, שהם גם ספורי פיוט לטעמי.)]

2.2. אני למשל מאמינה בספורי התנך - למרות שאני לא אדם דתי. מצד שני אני לא רואה בהם הוראות הפעלה או הרכבה ולכן הקריאה של ייותר משוחררת משלך. בגדול ופחות או יותר דומה - מספיק טוב בשבילי.

והנה ממש כמו בהזמנה,מגיבה זו אומרת בפירוש שהיא מאמינה בספורי התנך כפשוטם, ויחד עם זאת איננה בוחרת לקבל עליה עול תורה ומצוות.

הווי אומר, שראית  ספורי התנך  כאמת הסטורית,היא אירלוונטית מבחינה דתית. לא רק זה שההסטוריה המוצגת בתנך היא אירלוונטית מבחינה דתית, אלא שכל ההסטוריה האנושית כוללת את ההסטוריה האישית [ביוגרפיה] כולל ההסטוריה הלאומית, איננה רלוונטית כלל  מבחינה דתית. דן

 

 

 

1.תרגיע קצת את הדעות הקדומות שלך.

זאת עבדו תלאינדוקטרינציה שהוכנסה לך כנראה מגיל צעיר ואתה לא מסוגל יותר לראות את זה.

 

2.לדעתי - כל אדם בר דעת מקיים לפחות חלק מהמצוות.

גם מי שלובש שחורים לא בהכרח מקיים את כולן.

השאלה מה אתה בוחר לקיים [ ובחלק מהמקרים זו בחירה] - היא השאלה המעניינת.

גם פרשנותי למהות המצווה או אופן כיבודה, אינה בהכרח דומה לשלך או לשל אנשים בעלי הכשרה דומה לשלך.

 

3.עוד לא מצאתי קבוצה בולטת, כולל לובשי השחורים וחובשי הכיפות לסוגיהן, שמקיימת באמת את הציווי הבסיסי של "ואהבת לרעך כמוך".

זה נדחה כנראה לימות המשיח.

1.את זה ניתן לטעון לגבי כל אדם, בין ששטפו מוחו אחרים,בין ששטף מוחו הוא בעצמו.

2.מה זה אדם בר דעת ? אינני כרגע שם דגש כאן לגבי אופן מימוש המצוה או בשאלה איזה  מצוה יבחר האדם,אלא לגבי הסיבה אשר הביאה אותו לקיים מצוה.

מהי בכלל מצוה דתית.

האם נתן שקל לעני מפני שהוא הומניסט,או מפני שאלוהים ציוה ?

3.זה לא משנה מה הן התוצאות אם הצליחו או לא הצליחו,כי המאמץ ביהדות זה מה שמשנה.  כל עוד עושה האדם ככל יכולתו,התוצאה כשלון או הצלחה,היא אירלוונטית.

נב. אין שום ציווי דתי  "ואהבת לרעך כמוך "

הציווי הדתי שאני מכיר הוא "ואהבת לרעך כמוך אני אדוני". דן

1. אני מקווה שאתה לא מפרש את המילים שבסוף המשפט כצווי לראות אותך ["אני"] כמנושא התואר.

2. בקריאה שאני קוראת - זה ציון מקור הציווי. מי אמר לך לעשות את זה.

כנראה שזה לא היה אף פעם מקור מספיק משכנע עבור עם ישראל  [לא נוספה סנקציה או הבטחה בסוף משפט?] שהעדיף פאגניות עממית והמונית, עד עצם היום הזה..

צטט: יוהידן 2014-11-11 12:58:43

צטט: yaakov. 2014-11-09 17:42:07

צטט: יוהידן 2014-11-09 14:07:19

 

 

וגם אם נמסרו אותם הכתבים בדיוק בע "פ,האם חייבו להאמין בטקסט כפשוטו ?. ממש לא.

וכו...

 

1.חז"ל אומרים שיש 4 מדרגות  למקרא, הפשט הרמז הדרש והסוד. ואין שכבה יכולה לסתור את קודמה. לא אני אמרתי אלא הם.

התורה מחולקת לשני חלקים: הסיפור והציווי.

2.את הסיפור, הבריאה, המבול, מגדל בבל אברהם יצחק יעקב יציאת מצרים  הר סיני המן קורח פנחס המרגלים וכו', יש לקבל כפשוטו. מדובר בסיפור אלוהי ואין לערער עליו .

את המצוות,  האיסורים, החוקים והמשפטים, יש לקבל, לפי הסבר החכמים "ועשית ככל אשר יורוך".

 

3.כל הבנה אחרת אינה יהדות כלל וכלל.

 

4.אם לא קשה לך, רשום נא  את דבריי אלה על נייר, לך בהזדמנות לרב מקובל עליך, לא משנה מי, ושאל אותו אם יש אפשרות לקבל אחרת את התורה, בעיניי יהודי מאמין.

 

יעקב

 

1.אינני יודע מה פירוש חז "ל אומרים.

 גם מקרב אנשי האמונה חרדים , רק מתי מעט  יודעים שמספרם של מי המוחזקים להיות חזלינו והמופיעים במסכתות ובברייתות,הוא 2400 אנשים[איש איש ואמונתו ותפישתו].

גם הפרשנות של הרמב "ם למילה סוד שאמרת , איננה הפרשנות של הארי הקדוש ולא של בעל הסולם. אין אחידות דעות לגבי משמעות הרמז והפשט.

לגבי מה יש אחידות דעות ?לגבי האמונה בדבר מסוים  ולא לגבי ידיעת הדבר.

אז יש כמה דברים שמבחינה אמונית לא נחלקו עליהם, האם זה אומר שמבחינה מדעית היסטורית הדברים היו בדיוק כמו שהתורה מתארת ?

ולכן,בשאלה אם השמש עמדה מלכת בגיבעון[שמש בגיבעון דום וירח בעמק אילון],רשאי כל אדם לפרש כרצונו.

אני למשל מפרש  באופן רציונלי ,שהתחושה היתה של מרחב זמן גדול בקרב הלוחמים,ואין איש שיכול לערער על הפירוש הזה שלי.

אותם חז "ל שלפעמים עוקרים את המשמעות של הפשט לגמרי, מפרשים באופנים שונים את  מעשה הבריאה.

 ולמה את ספור איוב לא צריך לקבל כפשוטו אם נלך לשיטתך?האם יש חשיבות בשאלה ,האם היה אחד בשם איוב ?  אני שואל אותך,כי הרמב "ם אומר שאיוב לא היה ולא נברא.

ואם אין חשיבות לדעת הרמבם אם היה או לא היה אחד בשם איוב,אז מדוע לדעתך יש חשיבות דתית בשאלה  "האם היה אחד בשם נוח " ?.

2. אין מחלוקת אמונית,ולא שאין מחלוקת לפירושים או לאמת ההסטורית מדעית.

3.הרמבם קובע 5 דרכים שהתורה נדרשת בהם. אמת התורתית מתפרשת על ידו בענינים שלא נחלקו עליהם  היהודים מבחינה האמונית.

כמו כל יהודי  מאמין ,גם אני מאמין בסיפור הבריאה של ספר בראשית. האם מבחינה הלכתית אני חיב לקבל את הסיפורים כפשט ללא פרשנות שלי? בודאי שאינני חייב.

4 יש כמה דברים בנוגע ליהדות, שאני יכול ללמד בהם כמה רבנים  דן

ההבדל בין איוב לנוח הוא שנח הוא שחקן עיקרי בשלב המבול, שאי אפשר להמשיך בסיפור בלעדיו. גם אם לא קראו לו באמת נח, אלא מח [למשל]. מישהו צריך להוביל את ההשרדות מהקטסטרופה, והמשך הקיום.

איוב לעומתו הוא לא מקרה כזה חד פעמי בתולדות העולם או במיוחד בתולדות עמנו. יש איובים או בני דמותו לרוב.

אחד יותר או פחות לא יגרום למהפך לא בתולדות העולם, וכנראה גם לא בהתאבנות היהדות.

איזה שהוא הסבר על שלטון הרוע וההחלצות היחסית ממנו - הצטרכו לחבר כבר אז.[לפי המבנים הלשוניים, הסיפור מיוחס לתקופה קדומה ביותר של היצירה העברית].

בדור שלי כל אדם כמעט הכיר איזה איוב תורן או אפילו יותר מאחד.

[ושאל המשורר העברי בשיר שהוקדש לאיוב, האם "כשאלהים נתן לאיוב משנה כסף ורוב בנים ובנות - האם הוא לקח ממנו גם את הזכרונות?"].

צטט: pbhba 2014-11-11 16:58:47

צטט: יוהידן 2014-11-11 12:58:43

צטט: yaakov. 2014-11-09 17:42:07

צטט: יוהידן 2014-11-09 14:07:19

 

 

וגם אם נמסרו אותם הכתבים בדיוק בע "פ,האם חייבו להאמין בטקסט כפשוטו ?. ממש לא.

וכו...

 

1.חז"ל אומרים שיש 4 מדרגות  למקרא, הפשט הרמז הדרש והסוד. ואין שכבה יכולה לסתור את קודמה. לא אני אמרתי אלא הם.

התורה מחולקת לשני חלקים: הסיפור והציווי.

2.את הסיפור, הבריאה, המבול, מגדל בבל אברהם יצחק יעקב יציאת מצרים  הר סיני המן קורח פנחס המרגלים וכו', יש לקבל כפשוטו. מדובר בסיפור אלוהי ואין לערער עליו .

את המצוות,  האיסורים, החוקים והמשפטים, יש לקבל, לפי הסבר החכמים "ועשית ככל אשר יורוך".

 

3.כל הבנה אחרת אינה יהדות כלל וכלל.

 

4.אם לא קשה לך, רשום נא  את דבריי אלה על נייר, לך בהזדמנות לרב מקובל עליך, לא משנה מי, ושאל אותו אם יש אפשרות לקבל אחרת את התורה, בעיניי יהודי מאמין.

 

יעקב

 

1.אינני יודע מה פירוש חז "ל אומרים.

 גם מקרב אנשי האמונה חרדים , רק מתי מעט  יודעים שמספרם של מי המוחזקים להיות חזלינו והמופיעים במסכתות ובברייתות,הוא 2400 אנשים[איש איש ואמונתו ותפישתו].

גם הפרשנות של הרמב "ם למילה סוד שאמרת , איננה הפרשנות של הארי הקדוש ולא של בעל הסולם. אין אחידות דעות לגבי משמעות הרמז והפשט.

לגבי מה יש אחידות דעות ?לגבי האמונה בדבר מסוים  ולא לגבי ידיעת הדבר.

אז יש כמה דברים שמבחינה אמונית לא נחלקו עליהם, האם זה אומר שמבחינה מדעית היסטורית הדברים היו בדיוק כמו שהתורה מתארת ?

ולכן,בשאלה אם השמש עמדה מלכת בגיבעון[שמש בגיבעון דום וירח בעמק אילון],רשאי כל אדם לפרש כרצונו.

אני למשל מפרש  באופן רציונלי ,שהתחושה היתה של מרחב זמן גדול בקרב הלוחמים,ואין איש שיכול לערער על הפירוש הזה שלי.

אותם חז "ל שלפעמים עוקרים את המשמעות של הפשט לגמרי, מפרשים באופנים שונים את  מעשה הבריאה.

 ולמה את ספור איוב לא צריך לקבל כפשוטו אם נלך לשיטתך?האם יש חשיבות בשאלה ,האם היה אחד בשם איוב ?  אני שואל אותך,כי הרמב "ם אומר שאיוב לא היה ולא נברא.

ואם אין חשיבות לדעת הרמבם אם היה או לא היה אחד בשם איוב,אז מדוע לדעתך יש חשיבות דתית בשאלה  "האם היה אחד בשם נוח " ?.

2. אין מחלוקת אמונית,ולא שאין מחלוקת לפירושים או לאמת ההסטורית מדעית.

3.הרמבם קובע 5 דרכים שהתורה נדרשת בהם. אמת התורתית מתפרשת על ידו בענינים שלא נחלקו עליהם  היהודים מבחינה האמונית.

כמו כל יהודי  מאמין ,גם אני מאמין בסיפור הבריאה של ספר בראשית. האם מבחינה הלכתית אני חיב לקבל את הסיפורים כפשט ללא פרשנות שלי? בודאי שאינני חייב.

4 יש כמה דברים בנוגע ליהדות, שאני יכול ללמד בהם כמה רבנים  דן

 

 

 

 

 

ההבדל בין איוב לנוח הוא שנח הוא שחקן עיקרי בשלב המבול, שאי אפשר להמשיך בסיפור בלעדיו. גם אם לא קראו לו באמת נח, אלא מח [למשל]. מישהו צריך להוביל את ההשרדות מהקטסטרופה, והמשך הקיום.

 

איוב לעומתו הוא לא מקרה כזה חד פעמי בתולדות העולם או במיוחד בתולדות עמנו. יש איובים או בני דמותו לרוב.

אחד יותר או פחות לא יגרום למהפך לא בתולדות העולם, וכנראה גם לא בהתאבנות היהדות.

איזה שהוא הסבר על שלטון הרוע וההחלצות היחסית ממנו - הצטרכו לחבר כבר אז.[לפי המבנים הלשוניים, הסיפור מיוחס לתקופה קדומה ביותר של היצירה העברית].

בדור שלי כל אדם כמעט הכיר איזה איוב תורן או אפילו יותר מאחד.

 

[ושאל המשורר העברי בשיר שהוקדש לאיוב, האם "כשאלהים נתן לאיוב משנה כסף ורוב בנים ובנות - האם הוא לקח ממנו גם את הזכרונות?"].

 

אין שום אמת תורתית הנובעת מן האמת ההיסטורית.

אמת התורה, היא אמת האידאולוגיה הדתית[לא אמת ההסטורית], המותנית רק באנדבדואל  המוכן לקבל.

היה משה רבינו היו אברהם יצחק ויעקב,רק מפני שאני רוצה שהיו.

התורה היא אמת, רק מפני שאני רוצה שהיא אמת .

  "ויט משה את ידו על הים " זה רק מפני שאני רוצה שהיטה את ידו.

  "ויאמר אלוהים ",זה רק מפני שאני רוצה שאמר.

כפי שהאדם  מאמין באמת שיש במוסר, כך יאמין היהודי באמת התורה.

ולמה אני אומר לשון עתיד ? כי אני מקוה שזו תהיה תפישת האמונה הרווחת ביותר[היא איננה כיום ממש רווחת]. דן

צטט: pbhba 2014-11-11 16:49:27

צטט: יוהידן 2014-11-09 13:39:50

צטט: pbhba 2014-11-09 00:47:21

צטט: יוהידן 2014-11-09 00:03:55

צטט: pbhba 2014-11-08 20:12:16

צטט: yaakov. 2014-11-08 11:51:42

צטט: יוהידן 2014-11-07 20:29:35

 

`1,2,3, נניח.

4. פירוש המילה אור בשומרית,  "עיר ". ומאחר ואור וחרן היו 2 ערים  מרכזיות לפולחן האל סין, הרי שהכונה יכולה להיות  גם אור וגם חרן  "עיר הכשדים".[לא שברור לגמרי מי היו כשדים אלה, בתקופת אברהם]. כמו כן ,המילה הוצאתיך יכולה להתפרש כ  : "גרמתי וסובבתי את פני  הדברים והסיבות, כדי שמשפחתך תצא משם ".

5.להיות עם  ישראל כמו גודל הטריטוריה,זה ענין לשאוף , ולא הוקצבו תאריכים למימוש הטריטוריה המובטחת.

לגבי שאר הסעיפים והטענות, אני משיב לך כך 
התורה, הינה מערכת של סיפורים , פיוטים, משלים מימרות וקבצים,  המציגים אידאולוגיה שכל מטרתה  היא אחת.

 הדרישה התורתית המתגלמת בדברי הנביא "ועתה ישראל,כי מה השם אלוהיך רוצה מעימך ".

 ולכן, ישנם יהודים[כמוני],שאינם בכלל תולים אמונתם באמת ההיסטורית,אלא ברצון לקבל  את הדרישה והתביעה העולה ברוח דברי הכתובים.

התורה לא   באה  לפאר כל שעשה אברהם או מעשיהם של דמויות הגיבורים  כמו אצל הומירוס,  אלא מציגה אותם בחולשותיהם  ובקטנותם.

בענין פרשנויות חז " ל  המטיבות עם הגיבורים,יש בהחלט גם פרשנויות  ששולחות אליהם חיצי בקורת קשים,אם כי לא בשפת המשוררים שלך.. דן

 

דבריך מלאי הגיון וטעם. באמת. הבעיה היא שאינך יהודי מאמין.

רמב"ם, בשלושה עשר העיקרים  של האמונה היהודית,  , ציין " תורת אמת נתן לעמו אל, על יד נביאו נאמן ביתו (משה)."

כלומר, עבור יהודי מאמין, כל אות שבתורה אמת, מדויקת, כי נמסרה למשה על ידי הגבורה. ולא מדובר כלל וכלל בפיוט, בסיפורי בדים, במשלים.... אלא נרטיב מציאותי, מדויק. אחרת, אם אינך מאמין בדברי התורה, מה ההבדל בין האמונה שלך לבין זיוני המוח של חנה שלנו ?

יעקב

 

 

 

 

1. אמונה זו אמונה, וחנה כנראה מאמינה בשלה באמונה שלמה, ובלי מגבלות של קריאה חתרנית כמקובל בימינו אלה.

 

2. למה שבתורה [או בתנ"ך] לא יהיו דברי פיוט או ספורי בדים [ומה זה למשל ברכת יצחק לבניו אם לא דברי פיוט או דברי בדים? (אני לא מצליחה כרגע להזכר במשל ממש מהתורה אבל בטח יש; בתנך בוודאי שיש משלים נהדרים, שהם גם ספורי פיוט לטעמי.)]

2.2. אני למשל מאמינה בספורי התנך - למרות שאני לא אדם דתי. מצד שני אני לא רואה בהם הוראות הפעלה או הרכבה ולכן הקריאה של ייותר משוחררת משלך. בגדול ופחות או יותר דומה - מספיק טוב בשבילי.

והנה ממש כמו בהזמנה,מגיבה זו אומרת בפירוש שהיא מאמינה בספורי התנך כפשוטם, ויחד עם זאת איננה בוחרת לקבל עליה עול תורה ומצוות.

הווי אומר, שראית  ספורי התנך  כאמת הסטורית,היא אירלוונטית מבחינה דתית. לא רק זה שההסטוריה המוצגת בתנך היא אירלוונטית מבחינה דתית, אלא שכל ההסטוריה האנושית כוללת את ההסטוריה האישית [ביוגרפיה] כולל ההסטוריה הלאומית, איננה רלוונטית כלל  מבחינה דתית. דן

 

 

 

1.תרגיע קצת את הדעות הקדומות שלך.

זאת עבדו תלאינדוקטרינציה שהוכנסה לך כנראה מגיל צעיר ואתה לא מסוגל יותר לראות את זה.

 

2.לדעתי - כל אדם בר דעת מקיים לפחות חלק מהמצוות.

גם מי שלובש שחורים לא בהכרח מקיים את כולן.

השאלה מה אתה בוחר לקיים [ ובחלק מהמקרים זו בחירה] - היא השאלה המעניינת.

גם פרשנותי למהות המצווה או אופן כיבודה, אינה בהכרח דומה לשלך או לשל אנשים בעלי הכשרה דומה לשלך.

 

3.עוד לא מצאתי קבוצה בולטת, כולל לובשי השחורים וחובשי הכיפות לסוגיהן, שמקיימת באמת את הציווי הבסיסי של "ואהבת לרעך כמוך".

זה נדחה כנראה לימות המשיח.

1.את זה ניתן לטעון לגבי כל אדם, בין ששטפו מוחו אחרים,בין ששטף מוחו הוא בעצמו.

2.מה זה אדם בר דעת ? אינני כרגע שם דגש כאן לגבי אופן מימוש המצוה או בשאלה איזה  מצוה יבחר האדם,אלא לגבי הסיבה אשר הביאה אותו לקיים מצוה.

מהי בכלל מצוה דתית.

האם נתן שקל לעני מפני שהוא הומניסט,או מפני שאלוהים ציוה ?

3.זה לא משנה מה הן התוצאות אם הצליחו או לא הצליחו,כי המאמץ ביהדות זה מה שמשנה.  כל עוד עושה האדם ככל יכולתו,התוצאה כשלון או הצלחה,היא אירלוונטית.

נב. אין שום ציווי דתי  "ואהבת לרעך כמוך "

הציווי הדתי שאני מכיר הוא "ואהבת לרעך כמוך אני אדוני". דן

 

 

 

1. אני מקווה שאתה לא מפרש את המילים שבסוף המשפט כצווי לראות אותך ["אני"] כמנושא התואר.

2. בקריאה שאני קוראת - זה ציון מקור הציווי. מי אמר לך לעשות את זה.

כנראה שזה לא היה אף פעם מקור מספיק משכנע עבור עם ישראל  [לא נוספה סנקציה או הבטחה בסוף משפט?] שהעדיף פאגניות עממית והמונית, עד עצם היום הזה..

1אינני אלוהים,אם זאת השאלה שענינה אותך.

2.אני אשיב לך תשובה קצת משונה אבל תחשבי עליה,זה הולך כך :

 "אינני יודע אם אי  פעם בהיסטוריה היה עם ישראל ".

להיות עם ישראל,זה ענין של שאיפה, יותר מתיאור מציאות בעבר או בהווה.

 דעה.דן

צטט: יוהידן 2014-11-12 00:22:49

צטט: pbhba 2014-11-11 16:58:47

צטט: יוהידן 2014-11-11 12:58:43

צטט: yaakov. 2014-11-09 17:42:07

צטט: יוהידן 2014-11-09 14:07:19

 

 

וגם אם נמסרו אותם הכתבים בדיוק בע "פ,האם חייבו להאמין בטקסט כפשוטו ?. ממש לא.

וכו...

 

1.חז"ל אומרים שיש 4 מדרגות  למקרא, הפשט הרמז הדרש והסוד. ואין שכבה יכולה לסתור את קודמה. לא אני אמרתי אלא הם.

התורה מחולקת לשני חלקים: הסיפור והציווי.

2.את הסיפור, הבריאה, המבול, מגדל בבל אברהם יצחק יעקב יציאת מצרים  הר סיני המן קורח פנחס המרגלים וכו', יש לקבל כפשוטו. מדובר בסיפור אלוהי ואין לערער עליו .

את המצוות,  האיסורים, החוקים והמשפטים, יש לקבל, לפי הסבר החכמים "ועשית ככל אשר יורוך".

 

3.כל הבנה אחרת אינה יהדות כלל וכלל.

 

4.אם לא קשה לך, רשום נא  את דבריי אלה על נייר, לך בהזדמנות לרב מקובל עליך, לא משנה מי, ושאל אותו אם יש אפשרות לקבל אחרת את התורה, בעיניי יהודי מאמין.

 

יעקב

 

1.אינני יודע מה פירוש חז "ל אומרים.

 גם מקרב אנשי האמונה חרדים , רק מתי מעט  יודעים שמספרם של מי המוחזקים להיות חזלינו והמופיעים במסכתות ובברייתות,הוא 2400 אנשים[איש איש ואמונתו ותפישתו].

גם הפרשנות של הרמב "ם למילה סוד שאמרת , איננה הפרשנות של הארי הקדוש ולא של בעל הסולם. אין אחידות דעות לגבי משמעות הרמז והפשט.

לגבי מה יש אחידות דעות ?לגבי האמונה בדבר מסוים  ולא לגבי ידיעת הדבר.

אז יש כמה דברים שמבחינה אמונית לא נחלקו עליהם, האם זה אומר שמבחינה מדעית היסטורית הדברים היו בדיוק כמו שהתורה מתארת ?

ולכן,בשאלה אם השמש עמדה מלכת בגיבעון[שמש בגיבעון דום וירח בעמק אילון],רשאי כל אדם לפרש כרצונו.

אני למשל מפרש  באופן רציונלי ,שהתחושה היתה של מרחב זמן גדול בקרב הלוחמים,ואין איש שיכול לערער על הפירוש הזה שלי.

אותם חז "ל שלפעמים עוקרים את המשמעות של הפשט לגמרי, מפרשים באופנים שונים את  מעשה הבריאה.

 ולמה את ספור איוב לא צריך לקבל כפשוטו אם נלך לשיטתך?האם יש חשיבות בשאלה ,האם היה אחד בשם איוב ?  אני שואל אותך,כי הרמב "ם אומר שאיוב לא היה ולא נברא.

ואם אין חשיבות לדעת הרמבם אם היה או לא היה אחד בשם איוב,אז מדוע לדעתך יש חשיבות דתית בשאלה  "האם היה אחד בשם נוח " ?.

2. אין מחלוקת אמונית,ולא שאין מחלוקת לפירושים או לאמת ההסטורית מדעית.

3.הרמבם קובע 5 דרכים שהתורה נדרשת בהם. אמת התורתית מתפרשת על ידו בענינים שלא נחלקו עליהם  היהודים מבחינה האמונית.

כמו כל יהודי  מאמין ,גם אני מאמין בסיפור הבריאה של ספר בראשית. האם מבחינה הלכתית אני חיב לקבל את הסיפורים כפשט ללא פרשנות שלי? בודאי שאינני חייב.

4 יש כמה דברים בנוגע ליהדות, שאני יכול ללמד בהם כמה רבנים  דן

 

 

 

 

 

ההבדל בין איוב לנוח הוא שנח הוא שחקן עיקרי בשלב המבול, שאי אפשר להמשיך בסיפור בלעדיו. גם אם לא קראו לו באמת נח, אלא מח [למשל]. מישהו צריך להוביל את ההשרדות מהקטסטרופה, והמשך הקיום.

 

איוב לעומתו הוא לא מקרה כזה חד פעמי בתולדות העולם או במיוחד בתולדות עמנו. יש איובים או בני דמותו לרוב.

אחד יותר או פחות לא יגרום למהפך לא בתולדות העולם, וכנראה גם לא בהתאבנות היהדות.

איזה שהוא הסבר על שלטון הרוע וההחלצות היחסית ממנו - הצטרכו לחבר כבר אז.[לפי המבנים הלשוניים, הסיפור מיוחס לתקופה קדומה ביותר של היצירה העברית].

בדור שלי כל אדם כמעט הכיר איזה איוב תורן או אפילו יותר מאחד.

 

[ושאל המשורר העברי בשיר שהוקדש לאיוב, האם "כשאלהים נתן לאיוב משנה כסף ורוב בנים ובנות - האם הוא לקח ממנו גם את הזכרונות?"].

 

אין שום אמת תורתית הנובעת מן האמת ההיסטורית.

אמת התורה, היא אמת האידאולוגיה הדתית[לא אמת ההסטורית], המותנית רק באנדבדואל  המוכן לקבל.

היה משה רבינו היו אברהם יצחק ויעקב,רק מפני שאני רוצה שהיו.

התורה היא אמת, רק מפני שאני רוצה שהיא אמת .

  "ויט משה את ידו על הים " זה רק מפני שאני רוצה שהיטה את ידו.

  "ויאמר אלוהים ",זה רק מפני שאני רוצה שאמר.

כפי שהאדם  מאמין באמת שיש במוסר, כך יאמין היהודי באמת התורה.

ולמה אני אומר לשון עתיד ? כי אני מקוה שזו תהיה תפישת האמונה הרווחת ביותר[היא איננה כיום ממש רווחת]. דן

 

ואם אתה לא רוצה- אז הם לא היו ?

זה לא קצת נרקיסיסטי?