מיקור חוץ (outsourcing) הינו העברה של פעילות תפעולית מסוימת של חברה או ארגון לספק חיצוני. להבדיל מקבלנות משנה, שבה מדובר על התקשרות למשימה מסוימת המוגבלת בזמן, במיקור חוץ מדובר על התקשרות ארוכת טווח. להבדיל מעובדיו של קבלן כוח אדם הסרים למרותם של המנהלים במפעל ששכר את שירותיהם, ספק של שירותי מיקור חוץ הוא המנהל את עובדיו (במסגרת הקווים המנחים שנקבעו בהסכם ההתקשרות). בהתאם לכך, התמורה לקבלן כוח-אדם ניתנת לפי מספר השעות שעובדיו פעלו בשירותו של מעסיקם בפועל, והתמורה לקבלן משנה ולספק שירותי מיקור חוץ ניתנת לפי המחיר המוסכם בעד השירות או המוצר שהם מספקים. מיקור חוץ מתאים בעיקר לאספקת שירותים, המהווים חלק חשוב מהמערך העסקי אך לא מליבת עסקיו, כלומר הם לא תחת מומחיות הארגון.

בשונה מהגישה המקובלת, מיקור חוץ אינו רק כלי להורדת עלויות, אלא גם כלי למימוש אסטרטגיה ארגונית, אשר בניהול נכון מאפשר ייצוב יכולות ליבה וייחוד ארגוני, בשילוב הערכים המוספים של קבלני משנה, תוך ניהול סיכונים מחושב. זהו  תהליך אסטרטגי מתמשך המשלב תכנון ארוך טווח בהתאמה הארגונית הפנימית ויצירת שותפויות עם ארגונים המשלימים את יכולות הארגון.

מניעים עיקריים למעבר למיקור חוץ:

1. מיקוד וידע: רצון הארגון להתמקד בתחומי הליבה שלו, כלומר תחומי פעילותו העיקריים, ולרכז את כל המשאבים הפנימיים לטובת הפעילויות החשובות ביותר להצלחת החברה, ללא צורך להשקיע משאבים בתחומים שבהם אין לו יתרון וידע. למשל, עסק המתמחה בפיתוח תוכנה, יעסיק מנהל כספים במיקור חוץ.
2. עלות: עלות נמוכה יותר ואיכות גבוהה יותר של שירותים המתקבלים במיקור חוץ. כמו כן, מיקור חוץ מאפשר חיסכון בעלויות תפעול, ושינוי מבנה העלויות כך שיתבססו יותר על הוצאות משתנות מאשר הוצאות קבועות.
3. מומחיות: היתרון העיקרי של ספקי שירותי מיקור חוץ נובע מהמומחיות ויתרון הגודל של ספקי שירותים אלה. ההתמחות בסוג מסוים של שירותים מאפשר לספקי שירותי מיקור חוץ בהרבה מקרים, לתת מענה טוב יותר לצרכי לקוחותיהם, מאשר אם אותן פעילויות היו מבוצעות על ידי הארגון עצמו.
4. זמן: קיצור לוח הזמנים להוצאת מוצר חדש לשוק, באמצעות ניצול מיומנויות ופסי ייצור קיימים של ספקי מיקור חוץ.

פעילויות שבהן מיקור חוץ הולך ונעשה מקובל: מחשוב, ניהול כספים, רכש, הובלה, שיווק, תחזוקת צי רכב (ליסינג), מוקדי תמיכה ללקוחות ושירותים משפטיים. אלה הן פעילויות שוליות בתפקוד הכולל של הארגון. שימוש נרחב יותר במיקור חוץ ובקבלני משנה מעביר לתחומים אלה גם פעילויות מרכזיות יותר, עד כדי יצירת "מפעל וירטואלי", שבו מתקיימת רק פעילות ברמה האסטרטגית, וכל שאר הפעילות, כולל שיווק, כספים ושירות, מפוזרת בין גורמים חיצוניים.