החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !
The Middle East
A civilisation that used to lead the world is in ruins—and only the locals can rebuild it
Jul 5th 2014
http://www.economist.com/news/leaders/21606284-civilisation-used-lead-world-ruinsand-only-locals-can-rebuild-it
"...Only Tunisia, which opened the Arabs’ bid for freedom three years ago, has the makings of a real democracy...."
"...Arab countries have not yet succeeded in fostering the institutional prerequisites of democracy—the give-and-take of parliamentary discourse, protection for minorities, the emancipation of women, a free press, independent courts and universities and trade unions...."
"...The absence of a liberal state has been matched by the absence of a liberal economy. After independence, the prevailing orthodoxy was central planning, often Soviet-inspired. Anti-market, anti-trade, pro-subsidy and pro-regulation, Arab governments strangled their economies. The state pulled the levers of economic power—especially where oil was involved. Where the constraints of post-colonial socialism were lifted, capitalism of the crony, rent-seeking kind took hold, as it did in the later years of Egypt’s Hosni Mubarak. Privatisation was for pals of the government. Virtually no markets were free, barely any world-class companies developed, and clever Arabs who wanted to excel in business or scholarship had to go to America or Europe to do so. Economic stagnation bred dissatisfaction...."
"...Pluralism, education, open markets: these were once Arab values and they could be so again...."
מדוע ללכת לבית הספר?
לאנשים אשר אוהבים לחשוב בעצמם על השאלות החשובות בחיים מראשיתן ועד סופן, בית הספר עליו אני מדבר עומד כקורא תיגר לתשובות המקובלות.
היסודות הפוליטיים
אנחנו מקבלים כמובן מאליו שעל בתי הספר לטפח אזרחות טובה. החינוך האוניברסלי, תמיד שמר על עין אחת פקוחה הממוקדת בחדות במטרה: לעשות מכולנו אזרחים טובים.
כולנו יודעים מה המדינה מייצגת. העקרונות המנחים נרשמו, ושוכללו בהתמדה מאז.
מדינה זו הנה קהילייה דמוקרטית. אין מלך, אין מלכות, אין אצולה, אין היררכיה טבעית, אין רודן. ממשל של העם, על די העם, עבור העם. בענייני מדיניות, שלטון הרוב. אין מיסוי ללא ייצוג. (האם אכן כך?)
מדינה זו היא מדינת חוק. אין סמכות שרירותית, אין ממשל גחמן (קפריזי) פעם נותן, פעם לוקח. צדק ראוי. (האם אכן כך?)
מדינה זו היא אנשים עם זכויות. זכויות טבעיות. זכויות כל כך יקרות לנו שאבות-אבותינו היו צריכים לסרב להקים את המדינה בלי לאשר את החוקה ואת מגילת-הזכויות מצורפת בכתב, ומיד.
ביודענו כל זאת, היינו מצפים -- לא, היינו עומדים על כך (ניתן היה לחשוב) -- שעל בתי הספר, בהכשירם את תלמידיהם לתרומה יצרנית ליציבות הפוליטית ולצמיחתה של המדינה --
-- להיות דמוקרטיים ולא אוטוקרטיים;
-- להיות מנוהלים באמצעות כללים ברורים וצדק ראוי;
-- להיות שומרי זכויות הפרט של התלמידים.
תלמיד הגדל בבית ספר בעל אפיונים אלה יהיה מוכן להיכנס הישר לתוך החברה בכללותה.
אולם בתי הספר מצטיינים, למעשה, בהיעדרותם המוחלטת של כל אחד מהערכים העיקריים אשר צוינו ברשימה.
-- הם אוטוקרטיים -- כולם, אפילו בתי ספר "פרוגרסיביים".
-- אין להם קווים מנחים ברורים והם תמימים לחלוטין במה שנוגע לצדק ראוי כפי שמתבקש להחילו
על עבריינים מועדים.
-- הם אינם מכירים בזכויות הקטינים.
כולם למעט בית הספר עליו אני מדבר, בית הספר הדמוקרטי, אשר נוסד על ברכי שלשת העקרונות האלו.
חושבני שאפשר לומר בבטחה שזכויות האדם אשר אותן כל כך אנחנו מעריצים, לעולם לא תהיינה באמת מובטחות עד אשר הנוער שלנו, במשך השנים הגורליות המעצבות את מוחו ונפשו, יהיה מוזן בסביבת בית ספר אשר תכלול את האמיתות הבסיסיות האלו.
הוספת תגובה על "אל נהיה דומים להם או: עוני שנאה אלימות"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה