צטט: yaakov. 2014-12-01 15:26:48

צטט: יוהידן 2014-12-01 12:45:22

 

 נו,ואתה אומר  לבדך במו פיך שאלולא הקיצור שולחן ערוך,אין שום קדושה לתורה,ולא לתנ "ך בכלל[אתה  הוא שציטטת שהקיצור שולחן הוא שמחיב, בהכרה בתורה כמצוה,ולא שקדושת המקרא היא לכשעצמה].

ומדוע אם כן לא קידשו  גם  ספר היצירה , ספר משלי בן סירא,ספר יהודית ,טוביה,  ואת  "שרך היחד " שמצאו בקומראן ושנתקדשו עי הנוצרים ברובם? בדיוק מפני שהתושב "ע סירבה לקדש[ אם כן ידידי,צא ולמד יהדות מה היא] .דן

 

זה מה שהבנת מדבריי ? אם כן, יש לנו בעיה בסיסית של שפה משותפת כי כתבתי בדיוק להיפך.

ואם לא הייתי ברור:

- ביהדות, התורה היא "קדושה" לא בגלל שום כתב מאוחר או קודם לה, אלא כי באמונת היהודים נמסרה מאל לאדם. חובת הכרה קדושת התורה לא חיכתה לרבי יוסף קארו, אלטא מדובר בציווי שבתורה עצמה. וציווי זה בסיס האמונה.  היהודים לא חיכו לרמב"ם שבמאה ה 12 או לקארו שבמאה ה 7 כדי להכיר בקדושת התורה ובמיוחדותה !!! מה שייחד את רבי יוסף קארו הוא גילוי הדפובס שאיפשר וולגריזציה של כתבי הקודש.. 

- השולחן ערוך, שהוא סך הכל לקט מהמנשנה, מאגד את המצוות לפי נושאים, לא יותר. מדובר במפרט טכני מקיף. אין בו שום קדושה יותר מקדושת ספר הרכב שלך.

- קיצור שולחן ערוך הוא קיצור של לקט המצוות כפי שמפורטות בשולחן הערוך. שבהוא קצת "כבד" ליהודי פשוט.

- אין ספר "קדוש" אחר מספר התורה, לא משלי, לא איוב, לא שמואל ז' ולא נעליים. כתובים אלה נאספו אקראית על ידי עזרא ונחמיה, מאות שנים אחרי כתיבתם. אין שום טיעון ודאי שמקורם אלוהי. לא כל אהבל שיעמוד על קופסת "תנובה" בגן העצמאות בירושלים אומר דבר האל... אנשים אלה לא ממש שונים מכל באבות של היום, שדיברו בעיקר לאוזני עתירי ההון, לשם שמים כמובן.

ראה נתן ושות', שלא לדבר על אלישע הקירח, מסובב דרבנן.

יעקב

לשוא אתה ידידי.

מעולם לא היתה קדושה לתורה, אלולא ההלכה[תושב "ע] שהכירה בה כקדושה ונתנה לה פרשנות פרושית.

אנחנו הרי יודעים שגם הקתולים הכותים והמוסלמים מאמינים בתורה,בפרשנות שלהם.

האם הפרשנות שלהם היא היהדות היא התורה ?.

היהדות עיקרה לפעמים את הטקסט המקראי לגמרי,ונתנה לו פרשנות רחוקה מאוד מן הפשט ואפילו הפוכה לפעמים.

אז האם הפשט הוא התורה ?

התורה היא תושבע[קיצור השולחן] ותושבע היא התורה-שאל זקניך ויאמרו לך.

נב. ההלכה[יהדות] מיחסת קדושה גם לנביאים כתובים,גם לשיר השירים וגם לאסתר.

אלולא ההלכה "המקדשת ",גם ספרים אלה היו נשכחים  ונעלמים אל תהומות הנשייה.דן

בקשר לעמלקי הנבער מדת ומדעת ,תן לו לשחרר גאזים יקוב, הוא מאוד סובל ליד יהודים בני חורין  מסכיין.

מנושא התעלומה אשר במיתולוגיה, בלי שאיש התכוון, נסחפנו לאקל וג'אקל מתפלפלים על יהדות.

כמו דיונים רבים אחרים, כנראה שזה גם דינו של הדיון הזה. דן היהודי המיוחד ויעקב אבו נפחא, משהו גורם להם להאמין שהתפלפלות כזו ראויה לתדמיתם. כלום לא יזיזם מאמונה זו והתלקחויות כאלה צפויות כאן עוד שנים רבות.

אין באמת בעיה, למעט המקום המצומצם על לוח הדיונים. יתכן שצריך מקום גדול יותר.

צטט: מלחהארץ0 2014-12-01 18:19:46

מנושא התעלומה אשר במיתולוגיה, בלי שאיש התכוון, נסחפנו לאקל וג'אקל מתפלפלים על יהדות.

כמו דיונים רבים אחרים, כנראה שזה גם דינו של הדיון הזה. דן היהודי המיוחד ויעקב אבו נפחא, משהו גורם להם להאמין שהתפלפלות כזו ראויה לתדמיתם. כלום לא יזיזם מאמונה זו והתלקחויות כאלה צפויות כאן עוד שנים רבות.

אין באמת בעיה, למעט המקום המצומצם על לוח הדיונים. יתכן שצריך מקום גדול יותר.

ההתפלפלויות האלה תמיד מזכירות לי מלחמת פלוצים.

מלח, זה לא צריך לשבור אותך. פשוט תכתוב פוסט חדש, בנושא חדש, ונדבר ונדבר עד שהוא שוב יהפוך למרק שעועית מבעבע...זה טוב לשחרור המעיים !

צטט: מלחהארץ0 2014-12-01 19:23:19

1.להיסטוריונים, לאנתרופולוגים ולארכיאולוגים החוקרים את סיפורי התנ"ך נודע במאה שעברה, מעל לכל ספק, שיציאת מצרים מעולם לא התרחשה וכיבוש כנען מעולם לא היה. רמז ארכיאולוגי לארועים היה חייב להימצא אבל אף בדל ראיה לא נמצא.

השאלה אפוא אינה מדוע ארץ כנען נכשה כפי שנכבשה אלא מדוע מחברי הסיפור בחרו לספר דוקא סיפור כזה. זו למעשה התעלומה.

2.אכזריותם של אנשי העת העתיקה ידועה ומוכרת, אף על פי כן, שחיטה כמו זו המתוארת בסיפור הלאומי שלנו + צידוקים מוסריים להשמדת אוכלוסיה שלמה, אינה מוכרת, לא בעולם הספרותי ולא בכלל.

3.כבר מהרגע הראשון של הסיפור התאולוגי/לאומי שלנו מופגנת איבה מיוחדת במינה לתושבי כנען, אלוהים מבטיח לעם לפנות את המקום מיושביו: "... כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו.
(שמות כג).

כאלף שנים אחרי שכביכול כבשו את המקום, המספרים בונים את דמיון העם ומכוונים את חיציהם באופן מדויק: רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה (דברים כ).

ואז, על פי הסיפור, מופיע יהושוע ומתחיל הטבח (גם אלוהים שם אבל לפי דברי המספר, אותו לא רואים).

וַיַּחֲרִימוּ* אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי חָרֶב.

וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי-כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל-הָעֵצִים עַד-הָעָרֶב: 

וַיְהִי לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים וַיַּשְׁלִכֻם אֶל-הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ-שָׁם וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל-פִּי הַמְּעָרָה עַד-עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה...

וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ הָהָר- וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת וְאֵת כָּל-מַלְכֵיהֶם לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וְאֵת כָּל-הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: 

יהווה גם הוא באזור והוא עוזר: וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד בֵּית-חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן-הַשָּׁמַיִם עַד-עֲזֵקָה--וַיָּמֻתוּ 

 

* להחרים לפי חרב- לערוף ראש בלי לצלם את העריפה.

 

כואב לך על אחיך בני עמלק אה ?

למה שלא תדליק נר  ,ל כבוד יימח שמם  וזכרם ?.

אני במקומך הייתי קורא עליהם תפילת אשכבה עמלקית, במקום לבלבל ליהודים במויח

 

ועוד בעניני ההבל שהביא הגוי נוסיף ונאמר,שהרמב"ם מביא מתוך הירושלמי בשביעית: שלשה כתבים שלח יהושע עד שלא נכנס לארץ, הראשון שלח להם מי שרוצה לברוח יברח, וחזר ושלח מי שרוצה להשלים ישלים, וחזר ושלח מי שרוצה לעשות מלחמה יעשה (הלכה ה).

נמצאנו למדים , כי לפני הכניסה לארץ יהושע מציב ליושבי הארץ שלוש אלטרנטיבות: אלטרנטיבה ראשונה, “מי שרוצה לברוח שיברח“.

השנייה, “מי שרוצה להשלים ישלים“.

וחזר ושלח: “מי שרוצה לעשות מלחמה יעשה“.

אם עם מסוים רוצה לעשות מלחמה, אז במלחמה כמו במלחמה . האמירה הזו על שלושת הכתבים ששלח יהושע מופיעה גם בשיטת הרמב“ן, ולעניין זה הרמב“ן והרמב“ם הולכים ממש יד ביד. דן

ומפני שדרכם של עמלק להצית שנאה לישראל ואלוהיו, הם פותחים דיון שבו מציגים את הפסוק "לא תחיה כל נשמה ",מבלי לצטט פסוקים סמוכים בהמשך,המזהירים את ישראל שלא להתחתן בעתיד עם  7 העממים יושבי כנען.

נו אז איך יכולה התורה להזהיר על קשרי חיתון בעתיד, עם מי שהושמדו או יושמדו ?

וכי המחבר המקראי לדעת העמלקי הוא אהבל כמותו ?

הבורות לבדה היא פשע,לא כל שכן כשמלווה במגמה ובכוונה טמאה. דן

צטט: yaakov. 2014-11-30 16:43:02

צטט: מלחהארץ0 2014-11-30 16:30:56

צטט: חנה וייס 2014-11-30 16:06:50

 

"נראה לי שיש לנו ברירה. אנו יכולים לבחור להחצין, או להדגיש את נקודות המבט ההלכתיות והלא סובלניות של אמונתנו, אנו שאנו יכולים לחזור אל הרבנים, רבי הילל, בן זמנו של ישו, אשר, כאשר התבקש על ידי עובד אליליםלסכם את כל החכמה היהודית באודו עומד על רגל אחת, אמר:"'מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, זו (תמצית) כל התורה והשאר פירוש הוא" (תלמוד בבלי, שבת לא/א )"

 

אין לנו ברירה וזה בדיוק הענין. אין לנו ברירה ואנחנו מתפתלים כנחשים כדי להיות נאמנים/סבלניים לאידיאולוגיה שהיא אם כל האמהות של כל אידיאולוגיות הגזע הקימות בעולם.

בהתאם לכך (מתוך הכורח להיות נאמנים/סבלניים) אנחנו ממציאים שהמושג "חברך", הכה פופלרי בסיסמאות היהודיות, זה כל אדם, בעת שלכל יהודי ברור שהמושג "חברך" מיועד אך ורק ליהודי כמוך.

בשום אופן לא תוכלי לטעון שיחסו של יהושוע לכנענים, למשל, הוא כאל "חברים". 

 

לא רק יהושע. המלך שאול איבד את מלכותו כי חס על חיי נשים וילדים.

בסיפור המקראי , אין שום חמלה ושום חינוך לחמלה. 

החמלה למעשה נולדה עם הנצרות המאוחרת.

 

אגב, בקשר למיתולוגיה היהודית, מאפייני האל המקראי מאוד דומים לאלה של zeus או jupiter.  כעס, אכזריות, קנאה, הרס והרג,  ופמליה סביבם...("מי כמוך באלים יהוה...")

יעקב

בעניין הנקודה האחרונה, לגבי היות YHVH המקראי אל כמו זאוס ויופיטר,

הבודהיסטים דווקא יסכימו איתך.

YHVH התפתח מאז והוא היום הרבה יותר מופשט: המשגת אלוהים

חמלה מופיעה בפרשת שמות. 

שכל חלומותינו החומלים יתגמשו ויתממשו במהרה. 

צטט: מלחהארץ0 2014-11-30 16:35:13

צטט: חנה וייס 2014-11-30 16:06:50

 

"נראה לי שיש לנו ברירה. אנו יכולים לבחור להחצין, או להדגיש את נקודות המבט ההלכתיות והלא סובלניות של אמונתנו, אנו שאנו יכולים לחזור אל הרבנים, רבי הילל, בן זמנו של ישו, אשר, כאשר התבקש על ידי עובד אליליםלסכם את כל החכמה היהודית באודו עומד על רגל אחת, אמר:"'מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, זו (תמצית) כל התורה והשאר פירוש הוא" (תלמוד בבלי, שבת לא/א )"

 

אין לנו ברירה וזה בדיוק הענין. אין לנו ברירה ואנחנו מתפתלים כנחשים כדי להיות נאמנים/סבלניים לאידיאולוגיה שהיא אם כל האמהות של כל אידיאולוגיות הגזע הקימות בעולם.

בהתאם לכך (מתוך הכורח להיות נאמנים/סבלניים) אנחנו ממציאים שהמושג "חברך", הכה פופלרי בסיסמאות היהודיות, זה כל אדם, בעת שלכל יהודי ברור שהמושג "חברך" מיועד אך ורק ליהודי כמוהו.

בשום אופן לא תוכלי לטעון שיחסו של יהושוע לכנענים, למשל, הוא כאל "חברים". 

כאמור, 'האויבים' בתנ''ך הם הדמונים התודעתיים, הרגשות העוכרים, האגו. 

על 'רעך' כ'כל אדם' כתבתי כאן, בתגובות (תגובה מס' 6).

זאת נקודה מאוד חשובה ביהדות ובכלל בחיים, לכל אדם.

תמיד יש לנו ברירה. אנחנו יוצרים את המציאות של עצמנו,

אנחנו אחראים לאופן ההתיחסות שלנו למציאות שלנו,

למרות שכמובן, לא כל הנסיבות החיצוניות הן בשליטתנו. 

הסלחנות היא תכונה ששווה לטפח. 

צטט: bazael 2014-12-01 18:57:04

 

ההתפלפלויות האלה תמיד מזכירות לי מלחמת פלוצים.

למתבוננים מהצד ההתפלפלויות באמת עלולות להזכיר מלחמת פלוצים אבל למתפלפלים עצמם, במקרה שלנו אקל וג'אקל, ממש לא. 

עבור יעקב התפלפלות, כלומרהתפלספות בסגנון יהודי (שאף חכמה קטנטנה ממנה ממנו לא אומצה ע"י עמי העולם), נדמית כתכשיט יקר עבור תדמיתו. בנוסף לידיעותיו הרחבות, כביכול, בתחומים השונים, הריהו גם מתפלפל. לדעתו אין בכך אלא להוסיף לבלון שהוא מנפח.

עם דן (נשא היהדות הראשון בעולם שמצוות ההתפלפלות היא המצווה היחידה שהוא ממלא), המצב שונה. גם בעיניו ההתפלפלות היא מלאכה מכובדת אבל אלף אלפי הבדלות, ההתפלפלות היא בגדיו של דן והוא אינו מסוגל בלעדיה.  
אם נבחן את האנרגיה המפעילה את אקל וג'אקל, ראשית זהו דן שזקוק ליעקב כפרטנר שיתפלפל איתו לעיני קהל. (להתפלפל בפרטי זה דבילי). בעניין זה יעקב מושיעו ממש. דחקות כוכבים, דן מוכן לעשות כל דבר.

יעקב, לעומתו, אם יתחשב באנשי הקהילה, יכול לוותר. הוא לא חייב את התכשיט הזה. יש לו אחרים. 

צטט: רז פלימו 2014-12-01 19:23:19

מלח, זה לא צריך לשבור אותך. פשוט תכתוב פוסט חדש, בנושא חדש, ונדבר ונדבר עד שהוא שוב יהפוך למרק שעועית מבעבע...זה טוב לשחרור המעיים !

 

קודם כל אל תמהר להספיד את הדיון.

דבר שני, אני לא עושה מרק שעועית ולא משחרר מעיים. נסכם על "החלפת דעות" או לכל הפחות "ארגון מחשבה".