מי לא חושב יום יום על יוקר המחיה בארץ.
קונים מכונית, ממלאים דלק, הולכים לעבוד בשביל שישה דולר לשעה,

קונים מצרכים במחירים הגבוהים פי ארבע מהמקובל בעולם, רוצים

לקנות דירה קטנה וצריך לעבוד עבורה לפחות ארבעים שנים.
למה אנחנו משלמים כל כך יקר עבור כל מוצר?

תעזבו את המילקי והקוטג', הם לא הבעיה ולא הסימפטום, הבעיה

נעוצה במקום אחר לגמרי, בהוצאות המדינה.

בארץ למעלה ממיליון אזרחים שלא עובדים ולא משלמים מיסים אבל

מקבלים מקופת המדינה כל שנה כשלושים מיליארד שקלים.

לא איכפת לי שישלמו לבעלי נכויות, לחולים, לקשישים, אבל לכל

אותם אזרחים המצפים שהמדינה תקיים אותם רק כי בשם אמונתם

המזוייפת הם מצפים שהמדינה תממן את קיומם איני מוכן לקבל.

  איך מתקשר יוקר המחיה לכל אותם פרזיטים?

לקופה הציבורית יש רואה חשבון ושכזה הוא חייב לאזן את התקציב.
איזה החלטות הוא צריך לקבל כדי לאזן גרעון?

הוא זקוק להכנסות והוא מביט בכל האפשרויות העומדות לפניו.
הוא יטיל מס על:-

רכישת מכוניות,
רכישת דירות,

קניית דלק,

ארנונה,

מיסים עקיפים.

- ועכשיו אנחנו באים בטענות לסוחרים, לחקלאים ולרפתנים

ההופכים ליעד לחמת הציבור.

אומרים שהיהודים החרדים עניים מאוד, הם מגדלים 14 ילדים

בדירת חדר.

אבל שיקום גבר ויסביר לי איך השיח' הזה בעל 14 הילדים

נע ברחבי הארץ במכונית?

עם איזה כסף הוא מתדלק אותה?

איך הוא קנה את הדירה הקטנה שלו מבלי לעבוד שעה אחת

בכל ימי חייו?

תסיירו בכל הערים והשכונות החרדיות, מאות אלפי מכוניות

חונות שם.

   אם לאותו רואה חשבון לא היה צורך לאזן את הגרעון,
המחירים בארץ ושאר ההוצאות היו קטנים לפחות ב- 60%,

אפשר היה לחיות במדינה הזו והילדים שלנו לא היו צריכים

להגר למדינות זרות רק כי כאן הם הבינו שאין להם עתיד.