מתיישבי עפרה זוכים לקבל ביקורת קשה מלווה באלימות מילולית הכוללת קריאות לאלימות פיזית כנגדם בתקשורת, גם מאישים בכירים:
אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונאליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת ההכרעה נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעפרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית

– פרופסור זאב שטרנהל, דבר, 5.4.88 מקור

צמרת, יש פה שני היבטים.

- פחד הורה ואחריות כלפי ילדיו. וזה טבעי ואף רצוי. הורה לא רוצה שילדו ייפגע, אף לא באוטובוס ממוגן.

צבא, זו חובה. טיול באפרת, לא.

- המון אזרחים  אינם רואים באיו"ש חלק מישראל. אזרחים אלה לא רואים שום הכרח לשלוח את ילדיהם למקום זר, שם אין אנו רצויים.

בעת שלום, אני מניח שיהיה אחרת.

"אשרי אדם מפחד תמיד..." משלי, כ"ח

יעקב

צטט: זאבון השועל 2014-12-19 12:49:54

לדעתי התל אביבים צודקים, כמו גם פרופסור שטרנהל.

לזכותו של שטרנהל ייאמר שכבר ב-1967 -כמה חודשים אחרי ששת הימים כבר אמר שבגדה יש ישות אחרת מזו שיש במדינת ישראל. באותה אפילו הפלסטינים לא ידעו שהם לאום נפרד. אנחנו שכנענו אותם. איך עשינו את זה? כל הזמן התנהגנו אליהם כאל שונים ולבסוף הם השתכנעו.

אנחנו קיפחנו אותם והם יצרו זהות משלהם.

היום הבעיה היא שונה. הם רוצים מדינה פלסטינית וזה בסדר. הם כבר קיבלו את זה מברק ב-2000. ואז וגם היום לא הסכימו. הם רוצים זכות שיבה ובזה להרוס את המדינה היהודית.

אין זה אומר שאני רוצה לבקר בעפרה. אבל כן רוצה מדינה יהודית במדינת ישראל

אני תל אביבי. בחיי הבוגרים אין לי צורך/חשק/רצון לצאת מתחומי העיר.

אין הצדקה לשלוח ילדים מחוץ לעיר רק מפני שיכולים להפעיל עליהם סמכות בקלות;

אני בטוח שאם תשאל את הילדים אם הם רוצים לנסוע לבקר בישוב כזה או אחר או לקבל סתם יום חופש, לי מאוד ברור שהם יבחרו להשאר בעיר עם היום חופש שלהם.

צריך לכבד את כולם, גם את דעת הילדים.

(אם מישהו בישוב אחר בוחר להפגע או למצוא משמעות צבעונית - הוא פשוט חושב על פוליטיקה ולא על חיים של מישהו אחר).