הידיים ידי משה ליאון הקול (ההוראה) קולו של נתניהו

ביום 28/12/14 נעצר משה ליאון, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר בחקירת

השחיתות הנוגעת לפרשת "ישראל ביתו". כידוע מעצרו של ליאון היה על רקע

מידע אמין של סוכן משטרתי אשר תפקידו במשך מספר חודשים היה להתחקות

אחר עקבות מעשה השוחד.

על אף המידע האמין של סוכן משטרתי בקשר לאיש אשר היה אחראי על "תפירת"

עסקת השוחד שוחרר ליאון לאחר מספר שעות של חקירה. שחרור זה מזכיר לנו

בדיוק את מעצרו של עוה"ד רונאל פישר רגע לפני העברת כספי השוחד לאיש

המשטרה שהיה אמור לקבלם ומטעמים מובנים שלא לשרוף את השותפים לדבר

 עבירה.

ברור שכאשר מנהל לשכת ראש הממשלה נעצר בקשר "לתפירת" עסקת שוחד

נשאלת השאלה (לצורכי חקירה) האם בוצעו על ידי אותו פקיד מושחת עסקות

 שוחד דומות בתקופות כהונתו כראש לשכת ראש הממשלה, ואם כן מי היה אז

 מקבל השוחד ומי היה נותן השוחד. כדי להימנע משאלות מעיקות אלו דאגו אנשי

שלומו של ראש ממשלתנו לשחרורו של ליאון למעצר בית תוך מספר שעות. המטרה

 הייתה ראשית לצמצם את החקירה ל"ישראל ביתנו" ולהימנע מגלישת החקירה

חלילה אל לשכת ראש הממשלה.

ואנו, פשוטי העם, הנאיבים רק נשאל, כאשר חגיגת השחיתות עולה ופורחת בכל

משרד ממשלתי, בכל יום, בכל שעה, ללא גבולות, ללא בושה, כאשר מושחתנו,

סליחה על הביטוי, "משתינים על עם ישראל מהמקפצה", האם לא ראוי להשלים

את חקירת המושחתים גם כאשר החקירה מלחכת את פתח לשכתו של ראש

הממשלה אשר תחת צילו עוגנה וקובעה השיטה?