ביום 6.10.13, החליטה הממשלה על הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם בנגב. ביום הדיון התקשרתי למשרד רה"מ להגיש הסתייגות חמורה מהקמת המפעל. הקשיבו להתנהלות הדברים.
.

https://www.youtube.com/watch?v=Xk11YfA2HTo&feature=youtu.be

למה פנית בשניה האחרונה?

לממשלה פניתי מייד עם היוודע על הדיון, והמועד התפרסם ממש ימים ספורים לפני.

לעמיר פרץ פניתי באפריל 2013, עם חתימות של עשרות מדענים.

אפילו פתחתי עצומה והמכתב שובץ שם במלואו

http://www.atzuma.co.il/no2ammonia

זה כלל לא הועיל.

במקום לספק נתונים סיפקו לי הרצאות על חשיבות, על רצינות, על טעם הבמבה וכו'.

רק לא תשובות מעשיות.

מאז, פנינו שוב ושוב לכל מי שאפשר... דיברנו אל הקירות עד שכל הטיח נשר.

שלשום, פורסם דוח מבקר המדינה בעניין הגנה על מתקנים רגישים.

נאמר בו שהמדינה כשלה בהגנתה על מתקנים רגישים.
וכך נכתב בדוח:
.
"מממצאי הביקורת עולה, כי שעה שבאיום יש התקדמות מתמדת, לא חלה התקדמות ממשית במתן המענה לאיום זה על המתקנים הרגישים - האזרחיים והביטחוניים - מאז החל הטיפול בכך בשנת 2004. אפילו ניסיון למגן חלקית מתקנים אזרחיים רגישים ביותר, לפי הוראת ראש הממשלה, טרם הסתיים עד מועד סיום הביקורת. מצב זה משקף את הליקוי הבסיסי בהסדרת תפיסת המיגון על המתקנים הרגישים האזרחיים במדינת ישראל, והוא היעדר גורם אחד הנושא בסמכות ובאחריות לריכוז ולתיאום כלל הגורמים הרלוונטיים האמורים לטפל בסוגיה זאת."

.

יאללה, קח את דבריך בחזרה.

צטט: lepxii 2014-12-31 15:24:28

צריך מיכל אמוניה איפה שהוא. מישור רותם, בראייה ארצית, הינו מיקום הגיוני.

מי קבע שצריך מכל אמוניה?

בנימוק מטייח שמדובר במוצר תשתית חיוני, מחזיקים בחיפה מכל ענק שמסוגל להרוג עשרות אלפי איש.

לא מספרים לך, או מערפלים את העובדה ש- 90% מהאמוניה, משמשים לייצור דשן לייצוא לטובת מצבם הכלכלי של בעלי חיפה כימיקלים ויצרני דשן נוספים.

אין לנו נתונים לגבי ה- 10% הנוספים והם לא מספקים, ואנחנו לא יודעים אם המספר הזה נכון. למה לא אחוז בודד? כי כך הם אמרו? מי בדק? שיבוא ויספר לנו מה המימצאים.

אז בבקשה, שכנע אותנו שצריך מכל אמוניה, לא באמצעות ברברת, אלא באמצעות נתונים למי מוכרים וכמה.

אין לך וגם לא לי, שום מושג מה יקרה לסביבה, למיכל ולמפעל, לאחר שיוקם מפעל לייצור אמוניה.

משתמשים באמוניה לצורך קירור תעשייתי. וכן עבור תעשייה כימית. יש בישראל תעשייה כימית ענפה - וכלל ישראל מרוויחה מזה (ולא רק בעלי מפעלים). מעסיקים עובדים, משלמים מיסים, ומקבלים תקבולי מט"ח עבור התוצרים המיוצאים (קרי משפרים את מאזן הסחר). בהינתן שיש כריית מחצבים כימיים ייחודית בארץ (ברום, פוטאש, פוספטים וכולי) - הגיוני למקם ליד הכרייה גם מפעלים.

והקשר היחידי שלי לתעשייה הכימית היא שאני מחזיק מניות כיל (ואולי מניות כימיה נוספות) בשיעור לא יוצא דופן כחלק מתיק השקעות (וגם אתה מחזיק במניות כאלה בשיעור דומה אם יש לך תכנית פנסיה או קרן השתלמות).

אמוניה משמש בתעשייה, בכל רחבי העולם, עשרות שנים. דווקא די ברור מה הסכנות ומה השימושים.

צריך תעשייה בארץ. תופעת הNIMBY פה וההתנגדויות לכל דבר עברו כל גבול.

ישראל צריכה אתרים לאחסון אמוניה. אפשר לדבר כמה אתרים צריך, ואיפה למקם, אך די ברור שיש צורך.

כנראה שכן כדאי לשנע את האתר הנוכחי מחיפה. מיקום צחיח בנגב נראה כמיקום בעל סיכון נמוך יחסית.

חלילה לא אמרתי שלא צריך אמוניה, אך אני מבקש נתונים, לאילו שימושים וכמה צריך.
נכנסתי לבדוק ומצאתי שאתה עוסק בשוק ההון. האם תשקיע את כספך בעניין כלשהו בגלל שמישהו מספר לך שמדובר במשהו שכדאי, הרבה, המון, חשוב וכו'?

הולכים להקים מפעל, לא כדי לספק את הצרכים של המדינה בקירור ושימושים נוספים, אלא כדי שחיפה כימיקלים וקצת נוספים, יוכלו לייצר דשן לייצוא.

לכמויות הנוספות, בוודאי שלא כדאי להקים מפעל על כל הסיכונים שהם חלק בלתי נפרד מחיינו והאיומים הולכים ומתעצמים.

את הכמות הקטנה הזו, שאינה ידועה לנו, אולי כדאי לייבא.

בינתיים, לא החליטו על מפעל עקב ניתוח נתונים אלא מסיבות בלתי ברורות ומלים מעורפלות.

האם כך צריך לפעול בהקמת מפעלים אסטרטגיים?

ושוב, האם מתאים למדינת ישראל על כל סכנותיה לייצר אמוניה? אם היו מקיימים על כך דיון רציני, שלוקח בחשבון את כל הפרמטרים, זה היה נראה אחרת.

גם אם מייבאים - צריך מיכל אמוניה. כנראה גם יותר גדול מאשר אם מייצרים (כי האמוניה מגיעה "פעם ב" בספינה, וצריך לאגור לאספקה שוטפת). לא ברור שייצור יותר מסוכן מייבוא (בו, למשל, יכול להיות בעיות בפריקת הספינה, טביעה או שריפה של ספינה, בעיות בנמל, וכולי).

אני לא מומחה לאמוניה. די ברור לי שאמוניה הינו מצרך חיוני הן לקירור (בשלל תעשיות, כולל תעשיות מזון) והן לתעשייה הכימית.

אתה מייצג תופעה מכוערת - ומהי? במקום למצוא איך לבנות וליצור, במקום לחשוב כיצד ניתן לפתוח פה תעשיות שיועילו לכולנו - אתה חרד לחצר האחורית שלך ותוקע מקלות בגלגלים.

צטט: lepxii 2014-12-31 16:49:07

אתה מייצג תופעה מכוערת - ומהי? במקום למצוא איך לבנות וליצור, במקום לחשוב כיצד ניתן לפתוח פה תעשיות שיועילו לכולנו - אתה חרד לחצר האחורית שלך ותוקע מקלות בגלגלים.

אני מבקש נתונים ואתה משיב בסיסמאות. איך אתה יודע שהתעשייה הזו תועיל לכולם? גם NIMBY שאותה הזכרת קודם, היא סיסמא, ואגב אומללה ביותר שבאמצעותה אתה פוגע בשני כדי לנצח אותו בוויכוח, לא באמצעות נימוקים ענייניים אלא באמצעות אמירות עלבון.

נראה לי שהתחלת את הכתיבה, מבלי שצפית בסרטון שאליו הפניתי את הקוראים.

בבקשה, התחל שם, ולאחר מכן שוב ודבר אתי, לאחר שתלמד מעט על בעיות של חצר אחורית.

http://youtu.be/Xk11YfA2HTo

המצב הקיים, אניה פורקת תוך ימים ספורים 10 אלף טון אמוניה שמוזרמת כולה למיכל ענק שנמצא במפרץ חיפה.

בדוח חומרים מסוכנים שנכתב לאחר לבנון 2, העלו את עניין המסוכנות של מיכל האמוניה שנמצא במפרץ חיפה - האמוניה היא בעלת רעילות קיצונית.

ומהדוח גם עולה, שאחד הפתרונות שימנע את הצורך במיכלי ענק הוא ייצור עצמי של אמוניה, שיספק באופן שוטף את הצריכה.

חומר הגלם לייצור האמוניה הוא גז טבעי כך שבשורה התחתונה זה טוב מכל היבט. 

כתבת שהמפעל "יספק באופן שוטף את הצריכה".

לא הגדרת ואף אחד לא הגדיר מהי הצריכה. ככה לא מקבלים החלטות למפעל אסטרטגי.בינתיים, מה שידוע וזאת משמועות בלבד, ש- 90% מהאמוניה משמשת לייצר דשן.

שנחזור!? המיכל הרעיל, המסוכן והמאיים, משרת גורמים מסחריים פרטיים, המייצרים דשן לצורך ייצוא.

האם עלי לסכן מאות אלפי אזרחים כדי לאפשר זאת?

שכנע אותי, שאנו חייבים לספק לגורמים פרטיים מסחריים תנאים לייצר אמוניה כדי שנוכל באמצעותה לייצר דשן, שאותו מייצרים באמצעות אמוניה ואשלג מים המלח.

רוצים לייצא אשלג שאותו כורים בים המלח? שייצאו אותו למדינה שאינה במצב מלחמה ואין לה בעייה להקים תעשיות מסוכנות, ושם ייצרו אמוניה וגם דשן.

ולעצם העניין, גם אין לנו פרטים ולא מידע מה הולך להתרחש בעתיד. כבר הועלו שמועות שהוחלט שלא לסגור את המיכל. המפעל, שצריך היה לקום ב- 2017 יקום ב- 2018 ומי יודע אם זה הסוף.

בינתיים, איש לא סיפק נימוקים, מדוע מדינת ישראל במצבה המותקף, כשכל שטחה חשוף לפגיעת טילים, צריכה לייצר דשן לייצוא. הרי זה לא משרת את המדינה שמוצדק נניח להקים בה תעשיות מסוכנות. ובדוח מבקר המדינה מימים אלה, 29.12.14, נאמר שהחלטות ממשלה לא מבוצעות, שאין יד מכוונת וכו' ובתנאים כאלה, ללכת ולקבל החלטה על הקמת מפעל אסטרטגי ומסוכן?

אז מרגיעים אותנו, שבמקום מיכל מסוכן יקימו מפעל מסוכן.

מה תעשה אם מחר יטענו שצריך לייצא ולהעביר אמוניה במיכליות בכבישי הארץ? את מי זה משרת? אתה מוכן שליד ביתך יסעו מיכליות אמוניה, ברום וכיוצ"ב? הרי כבר היו אסונות. אז יעבירו בצנרת? מה המשמעויות?

אין לי בעיות עם החלטות קשות, אך כאן לא התקיים כל דיון בעובדות הנכונות, וההחלטה התבססה על כך, שכל כמות האמוניה המשמשת לייצוא, היא חיונית למדינת ישראל, כלומר התבססו על הטעייה. מדוע לא הציגו עובדות נכונות?

במכירת אשלג נטו כמעט אין רווח, הרווח הגדול הוא במוצרים עיליים.

גם מספר המשרות של עובדי התעשיה הכימית הוא גדול ללא השוואה למספר המשרות הדרושות לכריה בלבד.

מכירת מחצבים נטו מתאימה לכלכלה של העולם השלישי.

האופציה של החלפת מיכל ענק בייצור כלול בדוח של וועדה שבדקה את נושא החומרים מסוכנים מ - 2006!

--

גם בתעשיית התרופות ועוד תעשיות משתמשים בחומרים מסוכנים מאד מאד, גם מאגר דלק הוא מסוכן וכן מאגרי תחמושת וחומרי נפץ ואפילו הכבישים גובים מחיר של 400 לשנה.

הולה הופ,

איני יודע על דוח של איזו ועדה (שפיר?) מכל הוועדות אתה מדבר.

העובדה היא שהמסקנות של ועדות שונות לא בוצעו - ראה דוח מבקר המדינה 29.12.14 ושפע דוחות קודמים. לא החלטות, לא מסקנות... הפקרות מוחלטת. על מי אם כך לסמוך.

בדצמבר 2011 התפרסם "דוח אתוס" בהמשך לדוח שפיר.

להלן מכתב שהוצאתי ב- 31.5.12 לחברת אתוס, ולא קיבלתי מענה. השאלות הופנו גם אל גורמים באיכות הסביבה וכן לוועדת הפנים. תשובות לא התקבלו.

*************************************

לכבוד אתוס

אני כותב רשימה/ מאמר המכיל  התייחסות לדוח שלכם על האמוניה מדצמבר 2011. 

מבקש תגובה לפני פרסום ומתנצל על הבקשה הדחופה למיידיות.

גילוי נאות: בשנים 2001-2003 התנעתי וניהלתי את הקמפיין כנגד מכל האמוניה בישראל.

להלן שאלותי

לא התקיים דיון מדוע ישראל צריכה לשמש מעצמת ייצור דשנים

כל הדיון מתקיים אודות ייצור של 120-130 טון אמוניה לשנה.

בעמ' 89 בדוח נכתב ש- 80% משמשים לייצור דשנים.

עם ייצור דשנים, הצריכה היא 10,000 טון לחודש.

ללא ייצור דשנים, הצריכה היא 2,000 טון לחודש.

לא הבחנתי שבדוח נערך דיון/ ניתוח כלשהו להצדיק ייצור דשנים בישראל, כנגד הסיכון הכרוך בכך והעלויות שהמדינה חייבת לשאת.

כל הדיונים בדוח נערכו כאילו ייצור דשנים מחוייב המציאות.

מבוקש

אנא הודיעוני אם טעיתי והתקיים דיון (אם כן, היכן הוא מופיע בדוח?).

אם לא התקיים דיון, מבוקשת תגובתכם, מדוע לא נערך ניתוח צרכים?

השוואות למכלים נוספים בעולם

בדוח הוצגו השוואות על פי פרמטרים שונים למכלים נוספים בעולם. אלא שלא נערכה השוואה של סיכוני פגיעה עויינת שאליהם חשופים מכלים אלה.

להלן תזכורת לסיכונים שאליהם חשוף המכל "שלנו" (וכך גם מכלים אחרים הסמוכים אליו).

השאלה היא, היכן יש בעולם עוד מכלים הממוקמים באיזורי קרבות, כדלקמן?

1967 (ששת הימים) 1973 (יום כיפור) 1985-2000 (לבנון הראשונה), 1991 (המפרץ הראשונה), 2003 (המפרץ השנייה), 2006 (לבנון השנייה). ב"תקופות הרגיעה" שבין המלחמות הרישמיות, ישראל הותקפה במשכי-זמן ארוכים בטילים מסוגים שונים, חיסלה את הכור העירקי (המוגן) וניהלה "מבצעים" כגון ליטני (1978), דין וחשבון (1993), ענבי זעם (1996) ועוד, הן בצפון הארץ והן בגבולות אחרים (למשל, עופרת יצוקה). כל זאת בעוד מדינות וארגוני האיזור עשו ועושים מאמצים עליונים לפגוע בנו בכל דרך, ביצעו אינספור נסיונות חדירה, לקחו בני ערובה, צלפו בנו, שלחו מתאבדים, אימנו ארגוני טרור, וישראל היא היעד הראשי לפיגוע לכל קבוצת מחבלים המבקשת הכרה ומעמד, כמו גם למדינות כגון סוריה, איראן ומי לא, ואל-קעידה כבר הוכיח שאין בלמים.
מבוקש

מדוע הדוח התעלם מסיכונים אלה?

****************************************** 

אז נסכם, אם מישהו מגיע עם החלטה אסטרטגית בעלת חשיבות עליונה, והוא לא מנמק, ולא מקיים דיון, ולא ממציא נתונים, ומתעלם מכללים בסיסיים בעריכת דוחות וקבלת מסקנות, אז על פניה זו החלטה שאינה שווה את הנייר. מה בעצם אתה אומר לי, שצריך להאמין לו אם הוא אומר "סמוך עלי" שהחלטתי מצויין, למרות שאין לי נתונים?

ועל מה אתה בעצם מגונן, כשאין לך נתונים? כי באינטואיציה זו החלטה טובה?