חברים בקהילה (5572)
- 1
- 2
יד קלה מדי על ההדק - משהו שקיבלתי
| 21/1/15 22:24 |
3
| ||
חברים שלום. קורה שאתה שומע על אירועים מסוג זה, אתה נעצר עובר על הפרטים באתר החדשות באינטרנט, אחרי זה בעוד אתר ובסוף אתה רואה אייטם קצר בטלביזיה, המתמקד בעיקר במסע ההלוויה ובמהומה – הפגנה, הנערכת אל מול כוח משטרה מצויד במיכלית עם זרנוק מים ובסוסים אמיצי חזות עם שוטרים פסאודו – בוקרים רוכבים בתוך ההמון במאמץ לא ליפול מהסוס.. אלא שהפעם מדובר בנער\בחור צעיר ונאה מאוד שעל אף היותו בן החברה הבדואית, ניתן היה להגדירו כנורמטיבי לחלוטין (היהודים קוראים לזה מלח הארץ), עובד בחברת הברום, עוזר בפרנסת המשפחה, כמקובל בחברה הבדואית. אך מעבר לכל זה אביו, חאלד הוא חבר טוב שלי – יקר לי כאח. אנו מכירים שנים רבות, מהתקופה שעבדנו יחד במרכז ג'ו אלון (מוזיאון הבדואים) ואחר כך הדרכנו יחד קבוצות של ישראלים ברהט ולפעמים הבאתי אליו קבוצות להרצאה על ההיסטוריה והתרבות הבדואית. הוא מרצה בחסד, רהוט ומצחיק. באופן אירוני אחת מהקבוצות הללו היתה קבוצה אליטיסטית של המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל. זכורים לי הוואנים המזוודים החונים ליד ביתו כשמסביבם כל ילדי השכונה מסתכלים על חאלד בהערצה. זאת לדעת, חאלד שירת שלוש שנים בצה"ל והמשיך לעשות מילואים שנים רבות. הוא אח שכול. אחיו נהרג במלחמת ההתשה בסיני לפני שנים רבות. יומיים לפני האירוע, הייתי אצלו בביקור וניהלנו שיחה אופטימית על מדינת ישראל – יהודית ודמוקרטית, השואפת לשוויון לשלום ולאחווה לטובת כל תושביה.. טרם סיפרתי לכם את כל הסיפור: כשסמי בנו בידיו נושם את נשימותיו האחרונות, וחאלד בכאבו דוחף את השוטרים המנסים לעוצרו, מתנפלים עליו שבעה שוטרים ומכים אותו מכות רצח. הם שוברים את ידו השמאלית ואחד מהם אף מקלל אותו "יא חתיכת חמאס." חאלד נעצר ומושם באזיקים ומאוחר יותר מובל לבית החולים ברזילי באשקלון, משם הוא משוחרר לביתו. הכאב והעלבון הצורב מכים בחאלד מכה אנושה ובשעות שלפני ההלוויה כשהמון רב מסתופף באוהל האבלים שהוקם מול ביתו, הוא ממלמל ובוכה ותוקפת אותו חולשה איומה כשלידו רופא צמוד ומשגיח, בן משפחה. משלחת ארוכה של אנשי ציבור בדואים באה לנחם, אחריה תבוא כמו תמיד משלחת חברי הכנסת הערבים. לא ייפקד גם מקומו של ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. אלו נותנים לאירוע נופך פוליטי, אך גם אנושי מאוד וסולידארי. שאלנו את עצמנו, מעט היהודים שהגיעו לנחם, כיצד נבחרים השוטרים המשרתים בתחנת המשטרה ברהט ואנשי הבילוש (שאינני יודע מהיכן הגיעו), ומהי רוחו של השוטר היורה? ומהי רוח המפקד? האם רהט נתפסת בעיניהם כעוד עיר פלסטינית? האם רוחו של הימין הישראלי הלאומני מתירה את דמם של הערבים? שאלה אחרת שעלתה בלבי. האם לא צריך היה לצפות לאיזה מנהיג יהודי, אולי אפילו נשיא המדינה, או לכל הפחות המפכ"ל, ולו רק בשם המשוואה המאחדת בין ישראל היהודית לישראל הדמוקרטית השואפת לשוויון בין כל תושביה כפי שנצרב במגילת העצמאות.. בכאבו, עלול חאלד, שהיה עד לא מכבר ישראלי גאה ואמיץ, לאבד את אמונו במדינה, ובוודאי במשטרת ישראל. ואני, קומץ ישראלי קטן, קורא לכם, מנהיגי תנועות המרכז והשמאל, יש לכם אזרחים ותומכים פוטנציאלים במגזר הערבי ובמגזר הבדואי בפרט. פקדו את המקומות האלו. בואו אל חאלד הביתה, והוכיחו לו כי אתם ראויים להיות מנהיגים של כלל אזרחי ישראל ולא רק של היהודים. יש מצב שיאמינו לכם.
תומר כהנא.
 | |||
- 1
- 2
/null/text_64k_1#
הוספת תגובה על "יד קלה מדי על ההדק - משהו שקיבלתי"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה