היי אלון, נושא נהדר.

לפני שנה וחצי חקרתי חברת שירותים לחברות נפט בחולות הנפט הקנדיים וכשדיברתי עם ההנהלה שאלתי אותם מה יקרה אם הנפט ירד ל-70. כשהם סיימו לצחוק הם אמרו שסביר שתהיה עצירה בפיתוח שתפגע בהם.

בשבוע שאחרי השיחה ישבתי לנסות להבין את הנפט וזה היה שבוע שלמדתי בו המון אך התקדמתי מעט מאוד בהבנה שלי של המחיר העתידי של הנפט. 

הנה נקודות שהגעתי אליהן בזמנו בקשר לנפט:

היצע –

--------

1)      היצע הנפט בעולם גדל (כלומר בכל רגע מתגלים עוד ועוד מקורות).

2)      מנגד, היצע הנפט מתייקר בעולם. מלבד הנפט המזרח תיכוני (סעודי בעיקר) אין כבר נפט בעלויות אולטרה נמוכות (נאמר עד 10 דולר עלות לחבית)

3)      בנוסף, הפראקינג מרוקן את הבאר בקצב מהיר, מה שגורם לכך שכנראה שתוך תוך 7-8 שנים הנפט האמריקאי יגיע לשיא הפקה ואז יתחיל לרדת.

ביקוש –

--------

1)      הביקוש לנפט ב-OECD  יורד. זה לא מפתיע מאחר שהפסיקו לייצר חשמל מנפט ומנגד רכב היום נותן 30% יותר MPG מאשר נתן לפני שבע שנים.

2)      הביקוש לנפט בעולם השלישי עולה, אך חלק מזה ללא ספק קשור לבועה בסין.  בנוסף, כפי שעדו מרוז ציין בבלוג שלו במספר הזדמנויות, בסין יש אמנם בנייה בלתי נתפסת של תחבורה ציבורית, ולכן אין לנו מה לצפות שיהיו שתי מכוניות למשפחה כמו בארה"ב.

3)      קשה לי להאמין שרכבים חשמליים לא יהיו משהו משמעותי יותר משהם היום. עדו סיפר לי פעם שעלויות הבטריות יורד ב-5% בשנה והמפעל החדש של טסלה בטקסס רק יזרז את הטרנד.

4)      ייצור אנרגיה סולארית. כפי שאיינהורן כתב במצגת שלו על החברות הסולאריות, היה מעבר של טיפינג פוינט וכמות החשמל המיוצרת באנרגיה סולארית עולה אקספוננציאלית.   זה לא מפתיע כי בטרנד הנוכחי של ירידת מחירי חומרי הגלם החל מ-2017 עלות ייצור החשמל מגז אמורה להיפגש עם זו של הסולארי.

לסיכום, לדעתי ההיצע גדל אך מתייקר והביקוש לא ברור.  זה מאוד מאוד שונה מהברזל ששם לי ברור שהביקוש קטן (ויקטן) וההיצע יגדל (ויש לי חלק במשחק הזה כפי שאתה יודע).

צטט: לירון מנור 2015-01-27 07:59:38

היי אלון, נושא נהדר.

 

לפני שנה וחצי חקרתי חברת שירותים לחברות נפט בחולות הנפט הקנדיים וכשדיברתי עם ההנהלה שאלתי אותם מה יקרה אם הנפט ירד ל-70. כשהם סיימו לצחוק הם אמרו שסביר שתהיה עצירה בפיתוח שתפגע בהם.

בשבוע שאחרי השיחה ישבתי לנסות להבין את הנפט וזה היה שבוע שלמדתי בו המון אך התקדמתי מעט מאוד בהבנה שלי של המחיר העתידי של הנפט. 

 

הנה נקודות שהגעתי אליהן בזמנו בקשר לנפט:

היצע –

--------

1)      היצע הנפט בעולם גדל (כלומר בכל רגע מתגלים עוד ועוד מקורות).

2)      מנגד, היצע הנפט מתייקר בעולם. מלבד הנפט המזרח תיכוני (סעודי בעיקר) אין כבר נפט בעלויות אולטרה נמוכות (נאמר עד 10 דולר עלות לחבית)

3)      בנוסף, הפראקינג מרוקן את הבאר בקצב מהיר, מה שגורם לכך שכנראה שתוך תוך 7-8 שנים הנפט האמריקאי יגיע לשיא הפקה ואז יתחיל לרדת.

 

ביקוש –

--------

1)      הביקוש לנפט ב-OECD  יורד. זה לא מפתיע מאחר שהפסיקו לייצר חשמל מנפט ומנגד רכב היום נותן 30% יותר MPG מאשר נתן לפני שבע שנים.

2)      הביקוש לנפט בעולם השלישי עולה, אך חלק מזה ללא ספק קשור לבועה בסין.  בנוסף, כפי שעדו מרוז ציין בבלוג שלו במספר הזדמנויות, בסין יש אמנם בנייה בלתי נתפסת של תחבורה ציבורית, ולכן אין לנו מה לצפות שיהיו שתי מכוניות למשפחה כמו בארה"ב.

3)      קשה לי להאמין שרכבים חשמליים לא יהיו משהו משמעותי יותר משהם היום. עדו סיפר לי פעם שעלויות הבטריות יורד ב-5% בשנה והמפעל החדש של טסלה בטקסס רק יזרז את הטרנד.

4)      ייצור אנרגיה סולארית. כפי שאיינהורן כתב במצגת שלו על החברות הסולאריות, היה מעבר של טיפינג פוינט וכמות החשמל המיוצרת באנרגיה סולארית עולה אקספוננציאלית.   זה לא מפתיע כי בטרנד הנוכחי של ירידת מחירי חומרי הגלם החל מ-2017 עלות ייצור החשמל מגז אמורה להיפגש עם זו של הסולארי.

 

לסיכום, לדעתי ההיצע גדל אך מתייקר והביקוש לא ברור.  זה מאוד מאוד שונה מהברזל ששם לי ברור שהביקוש קטן (ויקטן) וההיצע יגדל (ויש לי חלק במשחק הזה כפי שאתה יודע).

 

 

תודה על התוספות והעידוד. 

צטט: ranmoshe 2015-01-27 08:47:44

אלון, אם אני מבין נכון, אתה לא טוען שהמחיר בטווח של עשר שנים יהיה בהכרח נמוך יותר, אלא רק בטווח של שנה-שנתיים קדימה. אם כך, זאת ספקולציה ולא השקעה, לא?

האם השקעה חייבת להיות רק לטווח של 10 שנים? כל השקעה והקצב שלה.

הסיבה שזו השקעה היא שלדעתי אני יכול לדעת בביטחון די רב שהמחיר הממוצע של הנפט השנה יהיה נמוך בעשרות אחוזים מהמחיר הממוצע בשנה שעברה. זה יפיל את הרווחים של החברות הרלבנטיות בתחום האנרגיה לטווח של שנה ואף יותר. האם אתה טוען שזו ספקולציה להניח שמחירי המניות יגיבו בהתאם? אם כן, נאלץ להסכים שלא להסכים.

אלון

צטט: Asa7 2015-01-27 12:03:49

אלון, רק רציתי לעודד את רוחך: אני תמיד קורא ותמיד נהנה לקרוא את הפוסטים שלך. רק לעיתים נדירות אני מגיב. ואני בטוח שיש רבים מאוד כמוני.

תודה רבה. באמת מעודד.

צטט: ranmoshe 2015-01-27 12:07:08

אם הרווחים לטווח ארוך מצדיקים מחיר גבוה יותר, להניח שהמחיר יקבע ע"י הרווחים של השנה הקרובה זו ספקולציה. מהצד השני - כבעל עסק, האם היית מוכר את חברת כריית הנפט שלך כרגע? אם לא, לא כדאי לעשות שורט.

ניסיתי בתשובתי הקודמת להימנע מלהיכנס לדיון על הגדרות, כי אין לזה שום משמעות. אם כל-כך חשוב לך להכריז "ספקולציה, ספקולציה", שיבושם לך. דרך אגב, אם ידעתי להרוויח לאורך זמן מספקולציות יותר ממה שאני מרוויח כ"משקיע ערך", אז זה מה שהייתי עושה. בכל זאת, אתייחס לדבריך כי אולי יש בהם תועלת לשאר הקוראים.

מדוע בהשקעות ערך מדברים על טווח זמן של שנים (נגיד 10)? הרי היינו מעדיפים שהמניות יעלו מהר ונוכל לממש את הרווח שלנו בזמן קצר יותר. הבעיה היא של"שוק" יש את הקצב שלו. אולי לוקח לו זמן להבין את מה שאנחנו כבר הבנו ואולי הוא עסוק כרגע בליפול או בלנסוק. ההנחה הבסיסית היא שמתישהו הוא יבין, כי אחרת גם 10 שנים לא יעזרו.

במניות קטנות ובתחומים זנוחים זה אכן יכול לקחת שנים רבות. אך כשהרווח הממוצע של סקטור עיסקי גדול הכולל בתוכו חברות ענק נחתך בעשרות רבות של אחוזים, אז לא לוקח 10 שנים למחירו הממוצע לרדת. חברה ספציפית לא בהכרח תרד ואולי אפילו תעלה ולכן בחרתי בחשיפה דרך תעודות סל ע"י אופציות עם משך חיים של שנתיים. פרופיל הסיכון/סיכוי המתקבל נותן לי מרווח ביטחון מספיק כדי להרגיש בנוח. מי שלא מרגיש בנוח, שימשיך הלאה.

היכולת לקנות ולמכור בכל רגע נתון היא היתרון שלנו על בעלי העסקים האמיתיים. אם הם היו יכולים למכור את העסק שלהם ביוקר עם רמת ביטחון גבוהה שהם יוכלו לקנות אותו חזרה עוד שנה-שנתיים הרבה יותר בזול, הם היו שמחים לעשות זאת.

אז להמשיך ולכתוב על "השקעות" מסוג זה או לעבור לכתוב בפורום "הימורים וספקולציות"? מה אתם אומרים?

אלון

ניתוח מעמיק ומעשיר כרגיל אלון.

אני מניח שרוב משקיעי הערך צוללים בימים אלו אל נבכי התעשייה מתוך הבנה שמגמת התרסקות מחירים עם כל כך הרבה תהודה, המערבת את הסחורה המפורסמת בעולם, תיצור במוקדם או במאוחר השקעות ערך טובות. ממה שכתבת הבנתי שפתחת את הפוזיציות יחסית לאחרונה, כלומר לאחר רוב הירידות המאסיביות שחווינו במחיר הנפט.

השאלה שלי היא האם אתה משוכנע שיש לך מרווח ביטחון סביר בהשקעה, גם אם לא במובנו הקלאסי אז לכל הפחות ביכולת לשרטט משוואת סיכון-סיכוי הגיונית ולהחליט שהיא א-סימטרית באופן כל כך בולט שמצדיק את הפוזיציות התלויות תזמון שנטלת.

מן הסתם מניות רבות בסקטור חוו התרסקות, זהו שוק שכל העיניים עליו, האם אתה משוכנע שהשוק לא יעיל כאן מספיק כדי להעניש את המניות כראוי?

צריך גם לומר שלא ממש ראינו משקיעי ערך מפורסמים שהצליחו להבין שהנפט יקר מדי בואכה תחילת 2014, נניח כפי שעדו מרוז הבין שהברזל חייב להתרסק לפני שנה וחצי.למעשה, ההיפך הוא הנכון וראינו כמה שמות אגדיים סופגים מכות וסוגרים פוזיציות בהפסד. היא נתפשת אצלי כסחורה קשה מאוד לניבוי והבנה דווקא משום שהיא חלק מהיום יום של כל אחד בכלכלה העולמית, החל ממני וממך והחצי שנייה פחות שלוקח לנו לקבל החלטה לנסוע לביקור בעיר מרוחקת לאחר ירידה של הבנזין ב15%.

במקרה של הברזל, ואני מדגיש שאני רק שואב ממחקרם של העוסקים במלאכה המוכרים לנו, נראה שצריך להופיע ברבור שחור (או צחור כשלג, תלוי איך מסתכלים) על מנת שנראה לפתע חזרה לרמת מחיר של 110-120 דולר. האם אתה רואה גם התאוששות של הנפט ל80$ כמקרה כזה?

אלון,

כתבתי תגובה מושקעת וארוכה שראויה להערכה שאני רוחש לפוסטים שלך.

אבוי,היא נמחקה לי ואני מתעצל.

אומר רק שהנושא קרוב לכיסי,אני לא מתיימר לחזות תנודות לטווח של שנה במחירי הנפט אבל מקריאה לאורך כל הפוסט  אני מצטרף להצעתו של עומרי שתשקול בחינה מחדש.

מהזוית שלי:

אפילו לגבי הנחושת שכנראה לשנינו אין חשיפה אני פחות משוכנע ממך,זאת לא עופרת ברזל.

מה העלות השולית של הפקת נחושת(למשל FCX 1.75$ )

מה מצב המלאים העולמי של נחושת

מה קצב ירידת התפוקה במכרות קיימים בנחושת

מה קצב כניסת תפוקה חדשה מהרחבת מכרות והתחלת הפקה מחדשים

מה יהיה הביקוש העולמי בשנים הקרובות?

 

 

לעינינו:

שיעור הירידה בתפוקת שדות שנקדחו בבארות עם אופקי ופרקינג בהעדר קידוחים חדשים הוא 37%-45% לשנה.

התרנגולת היא המחיר הגבוהה שבשילוב עם כסף זול ובשפע לפיתוח ולתשתיות דרך הMLPS והתקדמות והבשלת טכנולוגיות הביאו להטלת הביצים,הגדלת תפוקת הנפט.

אם תסתכל למשל על תכנית החומש האחרונה של שברון תראה שהיא מבוססת על הנחת ברנט 110$

ב2010 חברות הניחו 65$. אל פלא שהשמדת ההיצע שהתחילה עוד בלחץ המשקיעים על המייגו'רס  ב2014-2013

גדלה כמו מפולת שלגים עם הודעות יומיות של חברות על קיצוצי תקציבי קפאקס(חלקן בפעם השלישית)

לחברות הנפט הלאומיות מחוץ למפרץ הפרסי וברוניי(ואני לא מדבר על אני וסטטויל),אין כסף לקאפאקס.

חברות הנפט הלאומיות של ונצואלה וניגריה ולמרבה הבושה גם פטרוברס הציבורית הן כספומט של הממשלות כשזאת של ונצואלה מחלקת חלק מהנפט העתידי בעסקאות ברטר אידאולוגיות וכנגד חלק אחר לווה מסין.הן תלויות לחלוטין בהשקעות זרות,שלא כלכליות בסטריפ הנוכחי גם אם לא מוסיפים את פרמיית הסיכון שלהן.

לוב הפיקה בזמן קדפי 1.8-1.6 מליון חביות ליום. היום אין לוב,יש מרחבי שליטה שבטיים.התפוקה הכוללת נעה בין 500 אלף ל900 אלף חביות ליום.

עירק במסלול של הגדלת תפוקה מהשדות הענקיים באזור בצרה(רומלייה,זובייר והשדה שאקסון היא המפעילה שלו)

היה חשש שהחליפות תגיע לשם אבל הוא לא התממש.

סעודיה עושה בדיוק מה שהיא אומרת שהיא עושה. מהנסיון ההיסטורי שלה כשהתגלה הנפט בים הצפוני,היא קיצצה תפוקה להגן על המחיר,נכנסה לספירלה של תפוקה יורדת וסופו של עניין בסוף נשארה עם נתח שוק קטן יותר ועם מחיר שירד למיטב זכרוני מ30$ ל10$ למשך כשבע שנים עד שהתנקה ההיצע העודף.

היא לא תיתן לעודף היצע משמעותי להצטבר הפעם.

בגלל הקשיחות בטווח הקצר של עקומות הביקוש וההיצע,הן כמעט לא מגיבות בשינויי כמות לשינויי של עשרות אחוזים במחיר,קשה לדעת מה עודף ההיצע בשוק.קראתי הערכות שנעו בין שני מליון לחצי מליון חביות.

סוכנות האנרגיה העולמית מדברת על צריכה עולמית של כ93 מליון חביות נפט.שגדלה  ב2014 בכ 700 אלף חביות לעומת צפי של גידול של מיליון וצפויה לגדול ב2015 ב900 אלף חביות נפט(זהו מספר נע שהיה כבר 1.3מליון)

הערכה של הסכום הדרוש להשקעה בחיפושים ,פיתוח ושימור תפוקה משדות קיימים וחדשים בהתאם לתחזית הרב שנתית הוא 800 מיליארד דולר לשנה.

אי אפשר להגביר את הקצב מבארות קיימים,אלא אם הפקת קודם עם צ'וק מוגבל בשל מגבלות תשתית.

להיפך קצב ההפקה מהבארות הולך ופוחת לאורך חייהן.

אם מסתכלים על עקומת תפוקה טיפוסית של באר "שייל" זה נראה כמו L מעוגל כשבשנתיים הראשונות קצב התפוקה יקטן בדר"כ ב70% לפחות ואח"כ הירידה תתמתן עד שתתיצב  לקצב ירידה של כ15% לשנה(התעשיה חדשה,השדה המסחרי הראשון,הברנט שייל,שדה גז ונוזלים בטקסס שנקדחו בו 20000 בארות התחיל להיקדח מסיבית ב2003-2004 5000 מהבארות מתוכו כבר יבשו,רוב ההערכות הן רק הערכות,באר אמורה להפיק עשרות שנים).

גם התפוקה מבארות קונבנציונלים יורדת לאורך זמן רק עם אפשרות להחזיק תפוקה בשדות גדולים בשנים הראשונות .

השדות בסיביר ישנים מאוד,הנפט יוצא ביחס 1:10 עשר חביות מים ,חבית נפט.

אתה יכול לקרוא אצל רוזנפט,המפיקה הציבורית הגדולה בעולם שמפיקה מעל ארבעה מליון שווי ערך חביות ליום שכבר ב2014 התפוקה שלה ירדה. לא סתם רצו ללכת לקדוח בים הארקטי.כשלשה חודשי קידוח עולים 700 מליון דולר.הנפט הזול יחסית ברוסיה אוזל.

גידול המלאים בארה"ב הוא פונקציה של עלות האיחסון מול מרווח הקוטנגו. 

 

 

לסיכום,קשה לחזות במיוחד את העתיד,שלא לדבר על תנודות מחיר בטווח קצר שיכולות להיות לא קשורות בכלל לכל הנ"ל.

אני אישית משקיע בטום אפ.משתדל להבין את הסביבה,אבל מאמין שלאורך זמן כשיבוא הדב,לא צריך לרוץ יותר מהר מהדב,צריך לרוץ יותר מהר מהרוב ולא ליפול.

הסכנות האמיתיות לאורך זמן הן אלו שאנו לא רואים או לא מייחסים להן חשיבות(עיור,תחבורה ציבורים,שינוי העדפות דור המילניום,עליית הMPG,ירידת עלות סוללות,הבשלת טכנולוגיה מימנית)

 

טל

 

צטט: עומרי ולורט 2015-01-28 19:21:20

ניתוח מעמיק ומעשיר כרגיל אלון.

אני מניח שרוב משקיעי הערך צוללים בימים אלו אל נבכי התעשייה מתוך הבנה שמגמת התרסקות מחירים עם כל כך הרבה תהודה, המערבת את הסחורה המפורסמת בעולם, תיצור במוקדם או במאוחר השקעות ערך טובות. ממה שכתבת הבנתי שפתחת את הפוזיציות יחסית לאחרונה, כלומר לאחר רוב הירידות המאסיביות שחווינו במחיר הנפט.

השאלה שלי היא האם אתה משוכנע שיש לך מרווח ביטחון סביר בהשקעה, גם אם לא במובנו הקלאסי אז לכל הפחות ביכולת לשרטט משוואת סיכון-סיכוי הגיונית ולהחליט שהיא א-סימטרית באופן כל כך בולט שמצדיק את הפוזיציות התלויות תזמון שנטלת.

מן הסתם מניות רבות בסקטור חוו התרסקות, זהו שוק שכל העיניים עליו, האם אתה משוכנע שהשוק לא יעיל כאן מספיק כדי להעניש את המניות כראוי?

צריך גם לומר שלא ממש ראינו משקיעי ערך מפורסמים שהצליחו להבין שהנפט יקר מדי בואכה תחילת 2014, נניח כפי שעדו מרוז הבין שהברזל חייב להתרסק לפני שנה וחצי.למעשה, ההיפך הוא הנכון וראינו כמה שמות אגדיים סופגים מכות וסוגרים פוזיציות בהפסד. היא נתפשת אצלי כסחורה קשה מאוד לניבוי והבנה דווקא משום שהיא חלק מהיום יום של כל אחד בכלכלה העולמית, החל ממני וממך והחצי שנייה פחות שלוקח לנו לקבל החלטה לנסוע לביקור בעיר מרוחקת לאחר ירידה של הבנזין ב15%.

במקרה של הברזל, ואני מדגיש שאני רק שואב ממחקרם של העוסקים במלאכה המוכרים לנו, נראה שצריך להופיע ברבור שחור (או צחור כשלג, תלוי איך מסתכלים) על מנת שנראה לפתע חזרה לרמת מחיר של 110-120 דולר. האם אתה רואה גם התאוששות של הנפט ל80$ כמקרה כזה?

תודה על העידוד והתגובה המפורטת.

אני בהחלט מסכים איתך (וגם עם לירון) שהוודאות לגבי הברזל גבוהה בהרבה מזו הקיימת לגבי הנפט. ראשית, בברזל הצפי לירידה בביקוש הוא ברמת ביטחון גבוהה מאוד. שנית, החלטות של מדינות או אירועים גאו-פוליטיים יכולים לצמצם או לחסל לחלוטין את עודף ההיצע. גם אם עודף ההיצע לא יעלם בפתאומיות, הוא צפוי לרדת הרבה יותר מהר מאשר בברזל עקב אופי ההפקה מהמקורות הלא-קונבנציונליים.

באופן אישי אני עדיין חושב שמחיר הנפט ימשיך לרדת, אבל זה לא הכרחי כדי להרוויח מהאופציות שתארתי. הדבר היחיד שימנע רווח שכזה הוא התאוששות חזקה ומהירה במחיר הנפט. הצגתי בפוסט כמה אפשרויות חשיפה וניסיתי לבדל בינהן לפי תגובתן לאופי השינוי במחיר הנפט. מובן שמרכיב מהותי בהשקעה זו הוא בחירת הפרמטרים של האופציות (מועד פקיעה, STRIKE, מחיר וכדומהׂ).

יש חשיבות גם לשימוש בסל של אופציות. חלק מהאופציות מסוכנות יותר (מבחינת תלותן באופי השינוי במחיר הנפט ו/או מבחינת הפרמטרים שלהן), אך עם פוטנציאל רווח גדול יותר. חלק סולידיות יותר. אני לא חייב להרוויח מכל האופציות כדי שהסל יהיה רווחי.

התמהיל הספציפי מאפשר ליצור את מרווח הביטחון האישי של כל אחד. אם אתה לא מצליח למצוא תמהיל שאתה מרגיש איתו נוח, אז ההשקעה הזו לא בשבילך. היתרון של הנפט הוא, שבניגוד למתכות, יש מגוון אדיר של אפשרויות שמאפשר לך "לתפור" את החשיפה שמתאימה לך. מובן שהשקעה מסוג זה אינה מתאימה לכל אחד ואני לא ממליץ עליה.

בתור מנהל של קרן, שמחזיקה בעיקר מניות הנסחרות בארץ, קיבלתי בונוס נוסף מהשקעה זו. החשיפה לדולר והחשיפה ההפוכה לשוק המניות האמריקאי הלא-זול, מאפשרות לי להצדיק את השם "קרן גידור". אולי בסוף נגלה שזה כל מה שעמד מאחורי השקעה זו?