צטט: lepxii 2015-03-10 14:25:37

צטט: חנה וייס 2015-03-10 14:23:28

צטט: אמיר ניצן 2015-03-10 10:34:17

צטט: חנה וייס 2015-03-09 12:33:26

הבעיה היא פחות שמאל-ימין מאשר בעיית מוסרית בכל מקום, אצל כל אחד בלב, בשכל, בתודעה.

ללא משמעת עצמית ואי פגיעה בזולת כערך נעלה, שום דבר לא עובד, שום גישה לא עובדת. 

מה ההבדל, בעצם, בין סין הקומוניסטית, בה הכל שייך לממשלה (בעבר, לא היום) ולקרטלים קפיטליסטים? 

אותה הבעיה... 

אני לא כלכלנית; סביר שמי שיצר את הבִּיצָה ידע גם לצאת ממנה. 

להבנתי המעטה, משכורת בסיס לכל אדם בתוך שוק חופשי, תאפשר לאנשים לקום בבוקר ללא לחץ קיומי אדיר, ללא פחד, ללא תחושה תחרותית שזה "או אני או הם". בדרך הזאת, המניע החומרני והחמדני לפגיעה בזולת אולי יפחת. 

הדלאי לאמה מציע לצבור הון בדרך קפיטליסטית ולחלק אותו בדרך סוציאליסטית.

נדיבות היא מקור לאושר וכולנו רוצים להיות מאושרים. 

חמדנות, קמצנות, הן תודעה צרה ולא מאושרת. 

אני מסכים איתך שבפוליטיקה מלוכלכת מיסודה עניני שמאל-ימין פחות ישנו. אני מסכים שתכונות כמו צרות עין, פגיעה בזולת וחוסר משמעת עצמית הן הרסניות בכל שיטה כלכלית. אני מסכים שנדיבות גם יכולה לעזור תחת כל שיטה כלכלית. ואין הבדל מוסרי בין מונופול ממשלתי לקרטלים או מונופולים פרטיים והליברליזם הוא בעד תחרות חופשית.  אבל מיהו בישראל המחנה היוזם או עוסק בשימור חוקים ותקנות הפוגעים בכלכלה החופשית ובכך פוגעים בכלכלה ואף תורמים בכלל למצבם העכור של הפוליטיקה והאווירה במדינה? וסה"כ כלכלה חופשית, גם אם יש מקרים שיש לתת קצבאות, מהווה את הדרך הכי טובה לצמיחה כלכלית ואווירה יותר טובה ברמה האישית והציבורית.

 

אני בעד משכורת בסיס לכולם, לא קצבאות על סמך "זכאות". משכורת בסיס תייתר את כל "השיטה", את כל הסימון והתיוג והרדיפה של בני אדם על סמך "סוג" ו"זן". לא יהיה עוד משה סילמן. מי שלא רוצה ולא צריך את משכורת הבסיס שלו יוכל לתרום אותה למי שהוא רוצה. ככה לא יכעסו על שום דתי, יהודי או מוסלמי, שמרבה בילודה או לומד תורה, על שום נכה. כולם יקבלו את המשכורת הזאת שווה בשווה, עשיר ועני כאחד. מי שרוצה לעשות משהו חוץ מיוגה ותרגילי נשימה או ריצה ורחצה בים, שיתחרה חופשי חופשי. 

 

ספר מעולה: Honest Business

 

אז כולם יילכו לים וייהנו המשכורת בסיס.... ומי בדיוק יעבוד וישלם מיסוי על-מנת לממן את כל הפרזיטים?

לשלם מיסים? הרי אנחנו מנפיקים שטרות כמה שאנחנו רוצים למי שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים. זה לא כך? חשוב שחקלאים יגדלו אוכל. כולם רוצים לאכול, אני מניחה. 

צטט: חנה וייס 2015-03-10 14:33:41

צטט: lepxii 2015-03-10 14:25:37

צטט: חנה וייס 2015-03-10 14:23:28

צטט: אמיר ניצן 2015-03-10 10:34:17

צטט: חנה וייס 2015-03-09 12:33:26

הבעיה היא פחות שמאל-ימין מאשר בעיית מוסרית בכל מקום, אצל כל אחד בלב, בשכל, בתודעה.

ללא משמעת עצמית ואי פגיעה בזולת כערך נעלה, שום דבר לא עובד, שום גישה לא עובדת. 

מה ההבדל, בעצם, בין סין הקומוניסטית, בה הכל שייך לממשלה (בעבר, לא היום) ולקרטלים קפיטליסטים? 

אותה הבעיה... 

אני לא כלכלנית; סביר שמי שיצר את הבִּיצָה ידע גם לצאת ממנה. 

להבנתי המעטה, משכורת בסיס לכל אדם בתוך שוק חופשי, תאפשר לאנשים לקום בבוקר ללא לחץ קיומי אדיר, ללא פחד, ללא תחושה תחרותית שזה "או אני או הם". בדרך הזאת, המניע החומרני והחמדני לפגיעה בזולת אולי יפחת. 

הדלאי לאמה מציע לצבור הון בדרך קפיטליסטית ולחלק אותו בדרך סוציאליסטית.

נדיבות היא מקור לאושר וכולנו רוצים להיות מאושרים. 

חמדנות, קמצנות, הן תודעה צרה ולא מאושרת. 

אני מסכים איתך שבפוליטיקה מלוכלכת מיסודה עניני שמאל-ימין פחות ישנו. אני מסכים שתכונות כמו צרות עין, פגיעה בזולת וחוסר משמעת עצמית הן הרסניות בכל שיטה כלכלית. אני מסכים שנדיבות גם יכולה לעזור תחת כל שיטה כלכלית. ואין הבדל מוסרי בין מונופול ממשלתי לקרטלים או מונופולים פרטיים והליברליזם הוא בעד תחרות חופשית.  אבל מיהו בישראל המחנה היוזם או עוסק בשימור חוקים ותקנות הפוגעים בכלכלה החופשית ובכך פוגעים בכלכלה ואף תורמים בכלל למצבם העכור של הפוליטיקה והאווירה במדינה? וסה"כ כלכלה חופשית, גם אם יש מקרים שיש לתת קצבאות, מהווה את הדרך הכי טובה לצמיחה כלכלית ואווירה יותר טובה ברמה האישית והציבורית.

 

אני בעד משכורת בסיס לכולם, לא קצבאות על סמך "זכאות". משכורת בסיס תייתר את כל "השיטה", את כל הסימון והתיוג והרדיפה של בני אדם על סמך "סוג" ו"זן". לא יהיה עוד משה סילמן. מי שלא רוצה ולא צריך את משכורת הבסיס שלו יוכל לתרום אותה למי שהוא רוצה. ככה לא יכעסו על שום דתי, יהודי או מוסלמי, שמרבה בילודה או לומד תורה, על שום נכה. כולם יקבלו את המשכורת הזאת שווה בשווה, עשיר ועני כאחד. מי שרוצה לעשות משהו חוץ מיוגה ותרגילי נשימה או ריצה ורחצה בים, שיתחרה חופשי חופשי. 

 

ספר מעולה: Honest Business

 

אז כולם יילכו לים וייהנו המשכורת בסיס.... ומי בדיוק יעבוד וישלם מיסוי על-מנת לממן את כל הפרזיטים?

 

לשלם מיסים? הרי אנחנו מנפיקים שטרות כמה שאנחנו רוצים למי שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים. זה לא כך? חשוב שחקלאים יגדלו אוכל. כולם רוצים לאכול, אני מניחה. 

אין ארוחות חינם.

אם את מחלקת שטרות באופן חופשי - זה שקול למיסוי - כל מי שמחזיק שטר, ערכו יורד. זהו למעשה "מיסוי על בעלי השטרות".

למה שהחקלאים יגדלו אוכל (מעבר לנגיד גינה קטנה עבור עצמם - כי אף אחד לא יגדל)? הם יקבלו את משכורת הבסיס שלהם ויכלו לחלום בהקיץ. מדוע לעבוד קשה? או לעבוד בכלל?

צטט: lepxii 2015-03-10 15:04:48

צטט: חנה וייס 2015-03-10 14:33:41

צטט: lepxii 2015-03-10 14:25:37

צטט: חנה וייס 2015-03-10 14:23:28

צטט: אמיר ניצן 2015-03-10 10:34:17

צטט: חנה וייס 2015-03-09 12:33:26

הבעיה היא פחות שמאל-ימין מאשר בעיית מוסרית בכל מקום, אצל כל אחד בלב, בשכל, בתודעה.

ללא משמעת עצמית ואי פגיעה בזולת כערך נעלה, שום דבר לא עובד, שום גישה לא עובדת. 

מה ההבדל, בעצם, בין סין הקומוניסטית, בה הכל שייך לממשלה (בעבר, לא היום) ולקרטלים קפיטליסטים? 

אותה הבעיה... 

אני לא כלכלנית; סביר שמי שיצר את הבִּיצָה ידע גם לצאת ממנה. 

להבנתי המעטה, משכורת בסיס לכל אדם בתוך שוק חופשי, תאפשר לאנשים לקום בבוקר ללא לחץ קיומי אדיר, ללא פחד, ללא תחושה תחרותית שזה "או אני או הם". בדרך הזאת, המניע החומרני והחמדני לפגיעה בזולת אולי יפחת. 

הדלאי לאמה מציע לצבור הון בדרך קפיטליסטית ולחלק אותו בדרך סוציאליסטית.

נדיבות היא מקור לאושר וכולנו רוצים להיות מאושרים. 

חמדנות, קמצנות, הן תודעה צרה ולא מאושרת. 

אני מסכים איתך שבפוליטיקה מלוכלכת מיסודה עניני שמאל-ימין פחות ישנו. אני מסכים שתכונות כמו צרות עין, פגיעה בזולת וחוסר משמעת עצמית הן הרסניות בכל שיטה כלכלית. אני מסכים שנדיבות גם יכולה לעזור תחת כל שיטה כלכלית. ואין הבדל מוסרי בין מונופול ממשלתי לקרטלים או מונופולים פרטיים והליברליזם הוא בעד תחרות חופשית.  אבל מיהו בישראל המחנה היוזם או עוסק בשימור חוקים ותקנות הפוגעים בכלכלה החופשית ובכך פוגעים בכלכלה ואף תורמים בכלל למצבם העכור של הפוליטיקה והאווירה במדינה? וסה"כ כלכלה חופשית, גם אם יש מקרים שיש לתת קצבאות, מהווה את הדרך הכי טובה לצמיחה כלכלית ואווירה יותר טובה ברמה האישית והציבורית.

 

אני בעד משכורת בסיס לכולם, לא קצבאות על סמך "זכאות". משכורת בסיס תייתר את כל "השיטה", את כל הסימון והתיוג והרדיפה של בני אדם על סמך "סוג" ו"זן". לא יהיה עוד משה סילמן. מי שלא רוצה ולא צריך את משכורת הבסיס שלו יוכל לתרום אותה למי שהוא רוצה. ככה לא יכעסו על שום דתי, יהודי או מוסלמי, שמרבה בילודה או לומד תורה, על שום נכה. כולם יקבלו את המשכורת הזאת שווה בשווה, עשיר ועני כאחד. מי שרוצה לעשות משהו חוץ מיוגה ותרגילי נשימה או ריצה ורחצה בים, שיתחרה חופשי חופשי. 

 

ספר מעולה: Honest Business

 

אז כולם יילכו לים וייהנו המשכורת בסיס.... ומי בדיוק יעבוד וישלם מיסוי על-מנת לממן את כל הפרזיטים?

 

לשלם מיסים? הרי אנחנו מנפיקים שטרות כמה שאנחנו רוצים למי שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים. זה לא כך? חשוב שחקלאים יגדלו אוכל. כולם רוצים לאכול, אני מניחה. 

 

אין ארוחות חינם.

 

אם את מחלקת שטרות באופן חופשי - זה שקול למיסוי - כל מי שמחזיק שטר, ערכו יורד. זהו למעשה "מיסוי על בעלי השטרות".

 

למה שהחקלאים יגדלו אוכל (מעבר לנגיד גינה קטנה עבור עצמם - כי אף אחד לא יגדל)? הם יקבלו את משכורת הבסיס שלהם ויכלו לחלום בהקיץ. מדוע לעבוד קשה? או לעבוד בכלל?

חקלאות היא בד''כ בין כה מסובסדת. אני לא כלכלנית, אף לא מתימרת. אנשים מונעים מרצון לתרום לזולת יכולים לעשות הרבה מאוד דברים יפים ומשמעותיים מתוך שמחה: חקלאות, סדנאות חלומות, סדנאות חמלה, סדנאות כלכלה בת-קיימא... 

מהו "שטר"? "שטר" אלקטרוני? "שטר" "ממשי"? מהו "שווי"? מהו "מספר"? מהו "ערך"? "עולה"? "יורד"? הכל יחסי...

פירוק חמאס לגורמים

צטט: lepxii 2015-03-10 15:33:42

הכל יחסי. אבל אם משלמים לי משכורת בסיס מובטחת, למה לא לטייל כל היום ולעשות שלוף שטנדה?

למה לא? זה הרעיון, בעצם. היום, אנשים רבים קמים בבוקר וממהרים לעבודה שפוגעת בזולת כלשהו. כלל ראשון הוא אי פגיעה בזולת. פעם היה לנו יותר זמן להנות עם המשפחה, לקשקש על הא ועל דא עם השכנים (טרום עיתונים). למה לא?

היום מרוב "שטרות" אין זמן לנשום אפילו. בשביל מה הם טובים כל "השטרות" האלה? למי הם תורמים? 

בתור לא כלכלנית, "שטרות" מעולם לא הטרידו את מנוחתי. 

סגולת אי העשייה -- שווה הרבה מאוד מחשבה

החברה האנושית לא תוכל להתקיים בpopulation density הנוכחי (או אף קרוב לו) בתצורה הזו. ייתכן שבאיזה שהוא אי עתיר משאבים ודל תושבים בקו המשווה אפשר להתקיים בתרבות לקט עצלנית ושלוף שטנדה לרוב. אך גם שם לרוב בא צ'יף עם נבוט גדול וגורם לנתיניו לעבוד עבורו (כולל עבודות כגון חציבת פסלי ענק כמו באיי פסחא) בעוד הוא נהנה מהשלוף שטנדה והבחורות הצעירות.

צטט: lepxii 2015-03-10 15:59:15

החברה האנושית לא תוכל להתקיים בpopulation density הנוכחי (או אף קרוב לו) בתצורה הזו. ייתכן שבאיזה שהוא אי עתיר משאבים ודל תושבים בקו המשווה אפשר להתקיים בתרבות לקט עצלנית ושלוף שטנדה לרוב. אך גם שם לרוב בא צ'יף עם נבוט גדול וגורם לנתיניו לעבוד עבורו (כולל עבודות כגון חציבת פסלי ענק כמו באיי פסחא) בעוד הוא נהנה מהשלוף שטנדה והבחורות הצעירות.

אפשר אחרת. קטל המוני לא הופך אף אחד למאושר. מי שרוצה שיתנזר. 

עיקר בעיית המשאבים והאקלים נובע מארצות עם רמת מחייה גבוהה (מדי).

אדם לא צריף כל כך הרבה ולא צריך לצרוך כל כך הרבה, לכל אחד יש גודל קיבה פלוס מינוס זהה. 

אושר לאומי גולמי: כלכלת קיימות

צריכים הרבה יותר זמן לנוח, ללמוד ולהרהר והרבה פחות חמדנות. 

נדיבות מביאה אושר. 

מייקל נורטון מביה''ס לעסקים של הרווארד, בטח ראית כבר

צטט: חנה וייס 2015-03-11 16:23:26

צטט: lepxii 2015-03-10 15:59:15

החברה האנושית לא תוכל להתקיים בpopulation density הנוכחי (או אף קרוב לו) בתצורה הזו. ייתכן שבאיזה שהוא אי עתיר משאבים ודל תושבים בקו המשווה אפשר להתקיים בתרבות לקט עצלנית ושלוף שטנדה לרוב. אך גם שם לרוב בא צ'יף עם נבוט גדול וגורם לנתיניו לעבוד עבורו (כולל עבודות כגון חציבת פסלי ענק כמו באיי פסחא) בעוד הוא נהנה מהשלוף שטנדה והבחורות הצעירות.

 

אפשר אחרת. קטל המוני לא הופך אף אחד למאושר. מי שרוצה שיתנזר. 

עיקר בעיית המשאבים והאקלים נובע מארצות עם רמת מחייה גבוהה (מדי).

אדם לא צריף כל כך הרבה ולא צריך לצרוך כל כך הרבה, לכל אחד יש גודל קיבה פלוס מינוס זהה. 

אושר לאומי גולמי: כלכלת קיימות

צריכים הרבה יותר זמן לנוח, ללמוד ולהרהר והרבה פחות חמדנות. 

נדיבות מביאה אושר. 

מייקל נורטון מביה''ס לעסקים של הרווארד, בטח ראית כבר

נחמש לחשוב שהאנושות תוכל לבצע שינוי תודעתי ולחיות אחרת. אך בראייה פרקטית נראה שהאנוכיות מנצחת לרוב.

צטט: lepxii 2015-03-11 16:26:52

צטט: חנה וייס 2015-03-11 16:23:26

צטט: lepxii 2015-03-10 15:59:15

החברה האנושית לא תוכל להתקיים בpopulation density הנוכחי (או אף קרוב לו) בתצורה הזו. ייתכן שבאיזה שהוא אי עתיר משאבים ודל תושבים בקו המשווה אפשר להתקיים בתרבות לקט עצלנית ושלוף שטנדה לרוב. אך גם שם לרוב בא צ'יף עם נבוט גדול וגורם לנתיניו לעבוד עבורו (כולל עבודות כגון חציבת פסלי ענק כמו באיי פסחא) בעוד הוא נהנה מהשלוף שטנדה והבחורות הצעירות.

 

אפשר אחרת. קטל המוני לא הופך אף אחד למאושר. מי שרוצה שיתנזר. 

עיקר בעיית המשאבים והאקלים נובע מארצות עם רמת מחייה גבוהה (מדי).

אדם לא צריף כל כך הרבה ולא צריך לצרוך כל כך הרבה, לכל אחד יש גודל קיבה פלוס מינוס זהה. 

אושר לאומי גולמי: כלכלת קיימות

צריכים הרבה יותר זמן לנוח, ללמוד ולהרהר והרבה פחות חמדנות. 

נדיבות מביאה אושר. 

מייקל נורטון מביה''ס לעסקים של הרווארד, בטח ראית כבר

 

נחמד לחשוב שהאנושות תוכל לבצע שינוי תודעתי ולחיות אחרת. אך בראייה פרקטית נראה שהאנוכיות מנצחת לרוב.

זה לא נכון מבחינה היסטורית. היו תורי זהב של שלום ושל שלווה יחסית במשך תקופות ארוכות בהיסטוריה האנושית.

קרה לא פעם שלמצביא גדול או לקיסר נפל האסימון והוא הפך את ממלכתו למקום אנושי שאפשר לחיות בו.

בעבר, העולם היה ממודר וגדול -- מבחינה גיאוגרפית, מסחרית, פוליטית, דתית, חברתית, תקשורתית.

היום העולם גלובלי וקטן. היום כשהאסימון נופל, הוא נופל לכולם. 

בניית חברה מוארת

צטט: חנה וייס 2015-03-12 01:09:58

צטט: lepxii 2015-03-11 16:26:52

צטט: חנה וייס 2015-03-11 16:23:26

צטט: lepxii 2015-03-10 15:59:15

החברה האנושית לא תוכל להתקיים בpopulation density הנוכחי (או אף קרוב לו) בתצורה הזו. ייתכן שבאיזה שהוא אי עתיר משאבים ודל תושבים בקו המשווה אפשר להתקיים בתרבות לקט עצלנית ושלוף שטנדה לרוב. אך גם שם לרוב בא צ'יף עם נבוט גדול וגורם לנתיניו לעבוד עבורו (כולל עבודות כגון חציבת פסלי ענק כמו באיי פסחא) בעוד הוא נהנה מהשלוף שטנדה והבחורות הצעירות.

 

אפשר אחרת. קטל המוני לא הופך אף אחד למאושר. מי שרוצה שיתנזר. 

עיקר בעיית המשאבים והאקלים נובע מארצות עם רמת מחייה גבוהה (מדי).

אדם לא צריף כל כך הרבה ולא צריך לצרוך כל כך הרבה, לכל אחד יש גודל קיבה פלוס מינוס זהה. 

אושר לאומי גולמי: כלכלת קיימות

צריכים הרבה יותר זמן לנוח, ללמוד ולהרהר והרבה פחות חמדנות. 

נדיבות מביאה אושר. 

מייקל נורטון מביה''ס לעסקים של הרווארד, בטח ראית כבר

 

נחמד לחשוב שהאנושות תוכל לבצע שינוי תודעתי ולחיות אחרת. אך בראייה פרקטית נראה שהאנוכיות מנצחת לרוב.

 

זה לא נכון מבחינה היסטורית. היו תורי זהב של שלום ושל שלווה יחסית במשך תקופות ארוכות בהיסטוריה האנושית.

קרה לא פעם שלמצביא גדול או לקיסר נפל האסימון והוא הפך את ממלכתו למקום אנושי שאפשר לחיות בו.

בעבר, העולם היה ממודר וגדול -- מבחינה גיאוגרפית, מסחרית, פוליטית, דתית, חברתית, תקשורתית.

היום העולם גלובלי וקטן. היום כשהאסימון נופל, הוא נופל לכולם. 

בניית חברה מוארת

תני פרק זמן היסטורי ארוך מספיק - ונדבר. את כמובן גם צריכה למצוא דוגמא ללא repression ודיכוי כלפי dissidents מתוך המדינה עצמה.

צטט: lepxii 2015-03-12 09:26:06

צטט: חנה וייס 2015-03-12 01:09:58

צטט: lepxii 2015-03-11 16:26:52

צטט: חנה וייס 2015-03-11 16:23:26

צטט: lepxii 2015-03-10 15:59:15

החברה האנושית לא תוכל להתקיים בpopulation density הנוכחי (או אף קרוב לו) בתצורה הזו. ייתכן שבאיזה שהוא אי עתיר משאבים ודל תושבים בקו המשווה אפשר להתקיים בתרבות לקט עצלנית ושלוף שטנדה לרוב. אך גם שם לרוב בא צ'יף עם נבוט גדול וגורם לנתיניו לעבוד עבורו (כולל עבודות כגון חציבת פסלי ענק כמו באיי פסחא) בעוד הוא נהנה מהשלוף שטנדה והבחורות הצעירות.

 

אפשר אחרת. קטל המוני לא הופך אף אחד למאושר. מי שרוצה שיתנזר. 

עיקר בעיית המשאבים והאקלים נובע מארצות עם רמת מחייה גבוהה (מדי).

אדם לא צריף כל כך הרבה ולא צריך לצרוך כל כך הרבה, לכל אחד יש גודל קיבה פלוס מינוס זהה. 

אושר לאומי גולמי: כלכלת קיימות

צריכים הרבה יותר זמן לנוח, ללמוד ולהרהר והרבה פחות חמדנות. 

נדיבות מביאה אושר. 

מייקל נורטון מביה''ס לעסקים של הרווארד, בטח ראית כבר

 

נחמד לחשוב שהאנושות תוכל לבצע שינוי תודעתי ולחיות אחרת. אך בראייה פרקטית נראה שהאנוכיות מנצחת לרוב.

 

זה לא נכון מבחינה היסטורית. היו תורי זהב של שלום ושל שלווה יחסית במשך תקופות ארוכות בהיסטוריה האנושית.

קרה לא פעם שלמצביא גדול או לקיסר נפל האסימון והוא הפך את ממלכתו למקום אנושי שאפשר לחיות בו.

בעבר, העולם היה ממודר וגדול -- מבחינה גיאוגרפית, מסחרית, פוליטית, דתית, חברתית, תקשורתית.

היום העולם גלובלי וקטן. היום כשהאסימון נופל, הוא נופל לכולם. 

בניית חברה מוארת

 

תני פרק זמן היסטורי ארוך מספיק - ונדבר. את כמובן גם צריכה למצוא דוגמא ללא repression ודיכוי כלפי dissidents מתוך המדינה עצמה.

 

דוגמאות בקישור הנ''ל. הנה שתיים.

סין:

שושלת טאנג - 289 שנה

טיבט: כ-500 שנה לפחות

מיליטריזם ושלום: המקרה הטיבטי

ראה גם: מלכי הדהרמה של טיבט

והספר של המלך הטיבטי הראשון, סונגצן גמבו, שאיחד את הממלכה והפך ממצביא גדול לשוחר שלום.

הספר שלו עזר להפוך את טיבט מארץ של לוחמים לארץ שוחרת שלום. 

צטט: אמיר ניצן 2015-03-10 10:42:50

צטט: shabat shalom 2015-03-09 14:18:34

צטט: אמיר ניצן 2015-03-09 10:36:51

צטט: shabat shalom 2015-03-09 07:05:51

הליברליזם האמיתי הוא הליברליזם האנושי משום שהתאוריה הליברלית צמחה מעיקרוןמ אחד ויחיד: עליונותו של האדם וקדושת חייו. אין דבר קדוש מזה בתורת הליברליזם. לכן טעה מר ניצן במבוא לדיון בטענה שהליברליזם הוא המושג הפשוט ביותר שלא ניתן למניפולציות. להפך: ה=מושג "ליברליזם" הרבה יותר מסובך בחיי המעשה מאשר הדת משום ששהתסבוכת מתחילה בדיון מהן גבולות החופש המקדש את האדם? האם בשם החופש אפשר בכלל לקיים שוויון בפני החוק? האם בשם החופש מותר לאב למנוע לימודים מבנו כדי שיעבוד לפרנסתו (של מי?)? האם בשם החופש מותר לתת חופש הבעה ופעולה לכוחות הרוצים לחסל את החופש האישי? ועוד ועוד ועוד.. רק רציתי להועיל לדיון

יש לי תשובה פשוטה לדבריך. בליברליזם העקרון המרכזי הוא שלכל אחד מותר לעשות כל דבר שאינו פוגע באותן זכויות עצמן של הזולת. ברור שיש בנוסף גם דברים מסוימים הקשורים בסדר הציבורי בהם אי אפשר שכל אחד יעשה דין לעצמו. ברורר למשל שגם בליברליזם אי אפשר שאדם יבנה סתם כך על דעת עצמו או יסרב לשלם מיסים רק כי שיעור המס גבוה מדיי לדעתו. אבל העקרון הכי חשוב של הליברליזם זה מה שאמרתי קודם.

 

עקרון זה נראה לי יחסית פשוט וכזה שיחסית אפשר פחות לעשות בשמו שימושים מניפולטיביים או צבועים, גם אם ייתכנו בחיי המעשה נושאים מסויימים בהם "אלה ואלה דברי ליברליזם חיים", כלומר שגם עמדה אחת וגם אחרת יכולים להתישב עם ליברליזם. אני לא יודע מזה ליברליזם לא אנושי. גם לא יודע למה אי אפשר בשם החופש לקיים שוויון בפני החוק. זה בכלל לא סותר וזה אפילו מתישב אחד עם השני. ליברליזם יכול להכיר בכך שיש אנשים מסויימים שהם באמת חסרי יכולת  לשאת באחריות פלילית או בכך שאשים מסויימים באמת זקוקים לקצבאות ותמיכות, אם זאת כוונתך ליברליזם אנושי, אבל בעקרון ליברליזם דוגל בשוויון בפני החוק ובמינימום התערבות כלכלית.

 

בשם הליברליזם אין לאפשר לאב למנוע מבנו את הזכות ללמוד שהיא גם החובה החלה על פי חוק על כל הילדים, (אפרופו שוויון בפני החוק). בעניין כוחות הרוצים לחסל את החופש האישי, גם אם יש מקרים מסויימים שברור שיש לפעול נגד כוחות כאלו מה שחשוב הוא שהדבר ייעשה רק כשאין ברירה ושתהיה עקביות בשאלה מתי ואיך לפעול במקרים אלו. אז בשאלותיך החשובות כן הועלת לדיון.

 

הליברליזם נתון למניפולציות בדיוק על רקע הדוגמאות והשאלות ששאלת. למשל: אין כל משמעות למושג "שוויון בפני החוק" כאשר אדם עשיר ביותר יכול לשכור סוללת עורכי דין שיחלצו אותו מכל אשם שעני המקבל סנגור ציבורי לא יזוכה עליו, או שעשיר יכול לחלק ללא כסף "עיתון" במשך 4 שנים של מפלגה מסוימת אך העניים אינם יכולים לעשות זאת... ועוד..

 

אז גם כאן יש לי תשובה. נתחיל מהסוף. גם לשמאל יש מקורות מימון שופעים משלו. וכן, נכון שיש דברים כמו חלוקת עיתון חינם שאיל הון יכול לעשות וכמעט כולם לא, אבל יש להבדיל בין זכויות שמותר לכל אחד לנסות לממש (למשל לחלק עיתון חינם או לקנות דירת גג מרווחת בדיוק במרכז ת"א) ועדיין המדינה לא חייבת להיות ערבה שהן ימומשו לבין זכויות שהמדינה חייבת להיות ערבה למימושן. למשל הזכות שלא להישדד, שזה אומר שעל המשטרה לבוא אם מדווחים לה על נסיון שוד או שבתי משפט יטילו עונשים ראויים על שוד שנעשה במטרה לנסות להרתיע מביצוע מעשים נוספים כאלו בעתיד.

 

בעניין של שכירת עורכי דין: כאן אני מסכים איתך ואפשר במקרים מסוימים לספק עורכי דין מהסנגוריה הציבורית. אך גם כאן השאלה היא מתי יש יותר סיכוי שאדם ייקלע לתביעה משפטית נגדו . התשובה היא ככל שיש יותר חוקים ורגולציות, ואז יגדלו המקרים בהם אדם עני ואדם עשיר אינם נענשים שווה על אותה עבירה פלילית או אזרחית. וכאשר למשל ישנו חוק המונע מאוכלוסייה ענייה לקבל עיתון יומי חינם ( שאגב במקרה המדובר יש בו קשת של דעות) דווקא זה יכול להגביר פערים כלכליים ופערי נגישות למידע (בטח במידה ואוכלוסייה זו אינה מחוברת לאינטרנט) כשנגישות למידע  יכולה אגב ליצור מערכת משפט שוויונית יותר. וגם חוק הספרים מגדיל ולו במקצת פערים. כך שיש כבר 2 דוגמאות כיצד בשם סיסמאות חברתיות מגדילים פערים חברתיים -כלכליים בשעה שכוונת יוזמי החוקים הנ"ל כלל לא הייתה קשורה לדאגות חברתיות, אלא לקשרי הון - שלטון.

שוב אתה טועה.

והטעות שלך מתחילה בכך שאתה רואה את נתניהו אדם פרטי הזקוק לשוויוןן זכויות בעוד הוא בעל השררה העליונה במדינה ו=בדיוק נגדו מפנה הליברליזם את מירב כוחו כי הוא (הליברליזם) יודע שנטיטית ליבו של השלטון הוא לצבור עוד כוח (כולל כוח השפעה) כדי לחזק את שלטונו. לכן קבלת טובות הנאה מצד ראש הממשלה (במתן עיתון המפאר את ראש הממשלה) ללא כסף היא פגיעה בליברליזם