צטט: shabat shalom 2015-03-15 20:39:09

צטט: אמיר ניצן 2015-03-10 10:42:50

צטט: shabat shalom 2015-03-09 14:18:34

צטט: אמיר ניצן 2015-03-09 10:36:51

צטט: shabat shalom 2015-03-09 07:05:51

הליברליזם האמיתי הוא הליברליזם האנושי משום שהתאוריה הליברלית צמחה מעיקרוןמ אחד ויחיד: עליונותו של האדם וקדושת חייו. אין דבר קדוש מזה בתורת הליברליזם. לכן טעה מר ניצן במבוא לדיון בטענה שהליברליזם הוא המושג הפשוט ביותר שלא ניתן למניפולציות. להפך: ה=מושג "ליברליזם" הרבה יותר מסובך בחיי המעשה מאשר הדת משום ששהתסבוכת מתחילה בדיון מהן גבולות החופש המקדש את האדם? האם בשם החופש אפשר בכלל לקיים שוויון בפני החוק? האם בשם החופש מותר לאב למנוע לימודים מבנו כדי שיעבוד לפרנסתו (של מי?)? האם בשם החופש מותר לתת חופש הבעה ופעולה לכוחות הרוצים לחסל את החופש האישי? ועוד ועוד ועוד.. רק רציתי להועיל לדיון

יש לי תשובה פשוטה לדבריך. בליברליזם העקרון המרכזי הוא שלכל אחד מותר לעשות כל דבר שאינו פוגע באותן זכויות עצמן של הזולת. ברור שיש בנוסף גם דברים מסוימים הקשורים בסדר הציבורי בהם אי אפשר שכל אחד יעשה דין לעצמו. ברורר למשל שגם בליברליזם אי אפשר שאדם יבנה סתם כך על דעת עצמו או יסרב לשלם מיסים רק כי שיעור המס גבוה מדיי לדעתו. אבל העקרון הכי חשוב של הליברליזם זה מה שאמרתי קודם.

 

עקרון זה נראה לי יחסית פשוט וכזה שיחסית אפשר פחות לעשות בשמו שימושים מניפולטיביים או צבועים, גם אם ייתכנו בחיי המעשה נושאים מסויימים בהם "אלה ואלה דברי ליברליזם חיים", כלומר שגם עמדה אחת וגם אחרת יכולים להתישב עם ליברליזם. אני לא יודע מזה ליברליזם לא אנושי. גם לא יודע למה אי אפשר בשם החופש לקיים שוויון בפני החוק. זה בכלל לא סותר וזה אפילו מתישב אחד עם השני. ליברליזם יכול להכיר בכך שיש אנשים מסויימים שהם באמת חסרי יכולת  לשאת באחריות פלילית או בכך שאשים מסויימים באמת זקוקים לקצבאות ותמיכות, אם זאת כוונתך ליברליזם אנושי, אבל בעקרון ליברליזם דוגל בשוויון בפני החוק ובמינימום התערבות כלכלית.

 

בשם הליברליזם אין לאפשר לאב למנוע מבנו את הזכות ללמוד שהיא גם החובה החלה על פי חוק על כל הילדים, (אפרופו שוויון בפני החוק). בעניין כוחות הרוצים לחסל את החופש האישי, גם אם יש מקרים מסויימים שברור שיש לפעול נגד כוחות כאלו מה שחשוב הוא שהדבר ייעשה רק כשאין ברירה ושתהיה עקביות בשאלה מתי ואיך לפעול במקרים אלו. אז בשאלותיך החשובות כן הועלת לדיון.

 

הליברליזם נתון למניפולציות בדיוק על רקע הדוגמאות והשאלות ששאלת. למשל: אין כל משמעות למושג "שוויון בפני החוק" כאשר אדם עשיר ביותר יכול לשכור סוללת עורכי דין שיחלצו אותו מכל אשם שעני המקבל סנגור ציבורי לא יזוכה עליו, או שעשיר יכול לחלק ללא כסף "עיתון" במשך 4 שנים של מפלגה מסוימת אך העניים אינם יכולים לעשות זאת... ועוד..

 

אז גם כאן יש לי תשובה. נתחיל מהסוף. גם לשמאל יש מקורות מימון שופעים משלו. וכן, נכון שיש דברים כמו חלוקת עיתון חינם שאיל הון יכול לעשות וכמעט כולם לא, אבל יש להבדיל בין זכויות שמותר לכל אחד לנסות לממש (למשל לחלק עיתון חינם או לקנות דירת גג מרווחת בדיוק במרכז ת"א) ועדיין המדינה לא חייבת להיות ערבה שהן ימומשו לבין זכויות שהמדינה חייבת להיות ערבה למימושן. למשל הזכות שלא להישדד, שזה אומר שעל המשטרה לבוא אם מדווחים לה על נסיון שוד או שבתי משפט יטילו עונשים ראויים על שוד שנעשה במטרה לנסות להרתיע מביצוע מעשים נוספים כאלו בעתיד.

 

בעניין של שכירת עורכי דין: כאן אני מסכים איתך ואפשר במקרים מסוימים לספק עורכי דין מהסנגוריה הציבורית. אך גם כאן השאלה היא מתי יש יותר סיכוי שאדם ייקלע לתביעה משפטית נגדו . התשובה היא ככל שיש יותר חוקים ורגולציות, ואז יגדלו המקרים בהם אדם עני ואדם עשיר אינם נענשים שווה על אותה עבירה פלילית או אזרחית. וכאשר למשל ישנו חוק המונע מאוכלוסייה ענייה לקבל עיתון יומי חינם ( שאגב במקרה המדובר יש בו קשת של דעות) דווקא זה יכול להגביר פערים כלכליים ופערי נגישות למידע (בטח במידה ואוכלוסייה זו אינה מחוברת לאינטרנט) כשנגישות למידע  יכולה אגב ליצור מערכת משפט שוויונית יותר. וגם חוק הספרים מגדיל ולו במקצת פערים. כך שיש כבר 2 דוגמאות כיצד בשם סיסמאות חברתיות מגדילים פערים חברתיים -כלכליים בשעה שכוונת יוזמי החוקים הנ"ל כלל לא הייתה קשורה לדאגות חברתיות, אלא לקשרי הון - שלטון.

 

שוב אתה טועה.

והטעות שלך מתחילה בכך שאתה רואה את נתניהו אדם פרטי הזקוק לשוויוןן זכויות בעוד הוא בעל השררה העליונה במדינה ו=בדיוק נגדו מפנה הליברליזם את מירב כוחו כי הוא (הליברליזם) יודע שנטיטית ליבו של השלטון הוא לצבור עוד כוח (כולל כוח השפעה) כדי לחזק את שלטונו. לכן קבלת טובות הנאה מצד ראש הממשלה (במתן עיתון המפאר את ראש הממשלה) ללא כסף היא פגיעה בליברליזם

אני לא טועה. דיברת נגד עצם זכותו של אדם לחלק עיתון בחינם.