תמציתו של הספר מקור
הטענה העיקרית שמעלה פיטרס בספרה נוגעת לנדידת האוכלוסייה הערבית בפלשתינה וברחבי המזרח התיכון, טענה שלדעתה משנה מן היסוד את תפיסת הסכסוך הערבי-ישראלי ושומטת את הקרקע תחת טענותיהם של הפלסטינים. באמצעות ניתוח נתונים דמוגרפיים גורסת פיטרס שמישור החוף והשפלה המרכזית, שהיו מיושבים בעיקר ביהודים טרום 1948, היו מיושבים בדלילות על ידי ערבים במהלך המאה ה-19. הפריחה הכלכלית שליוותה את שיבת ציון, בעיקר מן הרבע האחרון של המאה ה-19, הניעה הגירת פנים של ערבים משדרת ההר ומעבר הירדן המזרחי - אזורי התיישבות מסורתיים של הערבים בפלשתינה, והגירה בלתי חוקית מרחבי המזרח התיכון, למישור החוף והשפלה המרכזית, המיושבים בעיקר ביהודים. ומכאן, רובם של פליטי 1948 אשר נמלטו ממישור החוף והשפלה המרכזית (אזורים בהם התרכזה מרבית האוכלוסייה היהודית ואשר תוכנית החלוקה ייעדה למדינה היהודית), לא היו תושבי הארץ מאז ומקדם, כטענת הפלסטינים, אלא מהגרים זה מקרוב באו. לא פליטים אלא מהגרי עבודה, ששבו למקומות מגוריהם הקבועים.
טענה נוספת שמעלה פיטרס היא שמספר הפליטים שעזבו את ארץ ישראל עם הקמת המדינה ב-1948 אינו יכול להיות גדול מכ-430,000, וכן שמספר דומה של פליטים יהודים נאלצו לעזוב את מדינות ערב לישראל. לפיכך, לדעתה, אין לראות את בעיית הפליטים הפלסטינים כאירוע העומד בפני עצמו אלא כחלק ממכלול אירועים עם הקמת מדינת ישראל והמלחמה שנכפתה עליה, וכאל מקרה של חילופי אוכלוסין עם הפליטים היהודים.
הוספת תגובה על "תודה לעיתון ישראל היום"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה