צטט: עמיאנונימי 2015-03-15 15:59:10
כבר עייפתי להסביר את ההבדלים בין ההתנתקות שהיתה צעד חד צדדי, שהשאיר אחריו ואקום שלטוני, כאוס, ולאחר השתלטות חמאס, מצור וחוסר תקווה לבין...
הסכם רב צדדי עם הפלסטינים ומדינות ערב, בגיבוי מקיר לקיר של הקהילה הבינלאומית ומשאלי עם פנימיים.
מרגע החתימה על הסכם העקרונות (בחירות + 3חו'), הסכם הקבע (בחירות + 9 חו') עד לסיום המימוש ונסיגה לגבול המוסכם (בחירות + 33 חו') תהיה דינמיקה שונה לחלוטין של תקווה והתרגשות של מדינה שבדרך (זה קרה פעם לנו). יהיו השקעות עתק בתשתיות ורמת החיים תזנק, עוד לפני שניסוג.
כל זה ייצור מצב בו, פתאום, יש לפלסטינים המון מה להפסיד.
לגבי האנטרס של ישראל:
אם ביבי יבחר, יהיה ברור לפלסטינים מעל לכל ספק, שחלום המדינה העצמאית לעולם ללא יתגשם.
הם ייגשו לדפ"א ב' שלהם (אתה רואה, לסקפי, למדתי משהו) והיא הכרזה על סיום שאיפתם למדינה, פרוק הרשות, ודרישה להכיר בהם כמיעוט לאומי בעל זכויות אזרח במדינת ישראל, בדומה לערביי ישראל.
באופן אירוני, משמעותה של הכרזה זו היא סיפוח דה-פקטו, וכך גם הדבר ייחשב בחוק הבינלאומי.
הפלסטינים יפנו את כל מרצם בזירה הבינלאומית ובדעת הקהל העולמית ובהאג להוקיע את ישראל כמדינת אפרטהייד.
ישראל, כמובן לא תסכים ותנהל מלחמת מאסף, אך בסופו של דבר, יהיה חרם מוחלט מודל דרום-אפריקה, הכלכלה תתמוטט וישראל תאלץ תוך עשור להרים ידיים ולהסכים. GAME OVER.
למרות שאף אחד לא דבר על כך לקראת הבחירות, זו המשמעות האמיתית והקריטית של בחירות אלו.
---------------------------------
היום קראתי בפעם הראשונה את הנאום המלא של מאיר דגן.
תמליל הנאום המלא כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4634370,00.html
ורציתי לצטט מספר משפטים רלוונטיים:
"המשבר שאנו חווים היום הוא החמור ביותר שאני זוכר מאז הקמת המדינה. שש שנים ברציפות מכהן בנימין נתניהו כראש הממשלה. שש שנים שבהן ישראל לא היתה תקועה יותר מאשר הפעם הזו. שש שנים שבהן הוא לא הוביל מהלך אמיתי אחד לשינוי פני האיזור או ליצירתו של עתיד טוב יותר.
בשביל מה מבקש אדם את ההנהגה אם הוא לא רוצה להנהיג? איך קרה שהמדינה הזו, החזקה פי כמה מכלל מדינות האזור, לא מסוגלת לבצע מהלך אסטרטגי שישפר את מצבנו?
בשם המלחמה (על שרידותו) הוא מדרדר אותנו למדינה דו-לאומית ולסופו של החלום הציוני. אני לא רוצה מדינה דו-לאומית. אני לא רוצה מדינת אפרטהייד. אני לא רוצה לשלוט בשלושה מיליון ערבים. אני לא רוצה שנישאר בני ערובה של הפחד, הייאוש והקיפאון. אני חושב שהגיעה השעה להתפכחות ואני מקווה שאזרחי ישראל יפסיקו להיות בני ערובה של החששות והפחדים שמאיימים עלינו בוקר וערב.
אנו זקוקים להנהגה שתסתכל נכוחה אל המציאות, תראה גם את האיומים אבל גם את ההזדמנויות. הנהגה שתחתור להסדר אזורי עם המדינות המתונות בעולם הערבי, שחולקות עימנו היום אינטרסים משותפים, הסדר שבמסגרתו יינתן מענה גם לסוגיה הפלסטינית. מגיעה לנו הנהגה שלא תהסס בחתירתה לשלום.
אין זה מקרי שמרביתם המוחלט של ראשי מערכת הביטחון לשעבר, רמטכ"לים, ראשי שב"כ ומוסד, סבורים שצריך למצות את כל האפשרויות על מנת להגיע להסדר מדיני.
הגיע הזמן לגייס את שיקול הדעת והראייה האסטרטגית בשביל ללכת לדרך חדשה. הגיע הזמן לגייס את שיקול הדעת והראייה האסטרטגית בשביל ללכת לדרך חדשה.
אנחנו חייבים לבחור בדרך אחרת. אנחנו חייבים לבחור בהנהגה אחרת. כי מהצומת ההיסטורי שאנחנו נמצאים בו כרגע לא תהיה דרך חזרה."
----------------------------
סוף ציטוט.
נראה לכם, שדגן היה מדבר כך, אם לא היה פרטנר פלסטיני?
נראה לכם, שדגן היה מדבר כך, אם לא היה פתרון ישים ומציאותי לסכסוך עם הפלסטינים?
נראה לכם, שדגן היה מדבר כך, אם עברנו את נקודת האל-חזור בגלל ההתנחלויות?
נקודות למחשבה............
/null/text_64k_1#