מתחילה עוד עונה של מאסטרף, ויש שם ליהוק שבלונה של דמויות "שעובדות": טייס, רוסיה, מתגייר, נרקומן לשכבר, דוקטור, ערביה, פנסיונר וסטודנטית. והנה, אוחזת חריימה ומקבלת תגובות כמו 'זה בישול מהלב, זה עממי, יש בזה קסם של פשוט' - החלק הסופי של הפאזל, המזרחית הנלעגת. היא תבשל 'את מה שהיא יודעת מהבית' והשופטים יתמוגגו כמה 'שזה לא גורמה, זה אוכל חם, מהנשמה'. הקטעים הקומיים יהיו כשהיא תנסה לבטא בעילגותה שם של מנה באיטלקית, ותספק סאונדבייט מצחיק כלשהו, שיהפוך מיד לסימן ההיכר הליצני שלה, יחד עם מוזיקה ליצנית ברקע. 'אנערף מה זה הטרמיסו, קרקמיקה הזה' היא תגיד וכולנו נחייך, נגחך יחד עם השופטים שינסו לשמור על החיוך מנומס. 'זה בסדר לא לדעת' הם יגידו לה או 'יש חן בלבשל משהו שאתה לא יכול להגות, שאין לך מושג, ואתה עושה בלי לדעת כלום' הם יוסיפו. אבל היא תטעה ותתנצל, אולי תבכה, אולי תגיד שזה לא משהו שהיא רגילה לבשל מהבית או מהעדה. וכשתסיים את תפקידה - להצחיק דרך הגחכה נוספת של המזרחי הליצני, הנלעג, הפריפרי, הנבער, האמוני (בעזרת השם שהתבשיל ייצא כמו שצריך, מתפללת, אמן - היא בודאי תוקלט וזה ישמע שוב ושוב ברקע). זו דרכו של השמאל האשכנזי הבורגני העשיר והאליטיסטי לסובלימציה שהוא חולק את ישראל עם המון מגזרים שהוא שונא בלי סוף: שונא חרדים, ודתיים כיפה סרוגה, ומסורת, ועולים, ומזרחיים, וערבים, ובכלל את כל הימניים -- שנאה באופן שוויוני של כולם..
במלחמת המפרץ כשהייתי ילד ישבנו וראינו את זהו זה. דמות הבאבא בובה הייתה מהזכורות ביותר. מה עמד מאוחריה? הגחכה והלעגה של רבנים מרוקאים 'הבאבא סאלים'. הם צוירו כמגוחכים, שבריריים - בשכל ובגוף, בעלי הקשרים מוזרים, דיבור מצחיק, קטיעת רצף המחשבה ללא סוף. בדיוק כמו שהמציאות האשכנזית בתקשורת רוצה להראות רבנים: תמיד יביאו את פסק ההלכה הכי מצחיק, הכי מגוחך.
וכשעלתה דמותו של הבאבא סאלי הצביע חבר שלי על התימני בקבוצה שלנו ואמר לו, 'הנה סבא של יוני התימנירקי', הוא אמר והתחיל ללכת כמוהו קדימה ואחורה בחדר ולהתנגש בקירות וליפול ליד כסא. התפוצצנו מצחוק. הצענו ליוני להתחפש בתור הבאבט בובה. הוא ידע שכולנו נבוא מחופשים לבאבא בובה ונצחק עליו. באותו פורים הוא כלל לא בא למסיבת הכיתה, ובשנה אחרכך עבר עם משפחתו למרכז.
לא זכרתי את זה כלל אבל בדיוק עשר שנים אחרכך יצא לנו להיפגש שוב וזה כל מה שהוא זכר מהתקופה ההיא. באותם ימים שודרה התוכנית רק בישראל עם לימור, עוד קריקטורה מזרחית נלעגת, שלעגה שוב למזרחי הפריפריאלי, המסורתי, העממי, הנבער, הצועק. 'אתה לא תחנך אותי, שמעון' היא אמרה, מתפוצצת בעצמה מצחוק על המבטא המזרחי הגרוני והנבערות שניסתה להכניס, יחד עם 'ברוך השם', משפחה מורחבת, מכות ונוגרות ויריקות - כל סממני-ההיכר של הנאנדרטלים, הבבונים, הצ'חצ'חים המזרחים - בעיני האשכנזים ודור המזרחים המשתכנזים, שמרגיש צורך להוכיח את נאמנותו. ומה יותר נאמנות לאליטיזם הזה מאותו מזרחי שהגיע לאליטה ומשחק כעת את הדמויות הנלעגות מעדות המזרח, כאילו לקח אותן מהבית, אבל בעצם רק משחק השתקפות של כלל הסטדריאוטיפים שנצברו אצל התסריטאים, האשכנזים, המתנשאים, אלו שבעיניהם המזרחי המלוהק תמיד יהיה חד-מימדי.. הוא אינו יכול להיות דוקטור או רופא. תמיד יהיה נהג משאית (כמו בעלה של לימור), קבלן, שיפוצניק, פקיד זוטר, המנקה (קלרה של לסלאו), כח עזר לצד האשכנזי החכם, המנהל, קול ההגיון וההשכלה מול הצ'חצ'ח.
.
למעשה הדרך הכי קלה לבצע מערכון מוצלח זה להגיע לעוד גלגול של דמות המזרחי הסטריאוטיפי הנלעג, זה שמשבש ביטויים, מפליא לתאר סיטואציות אלימות בהן הוא שותף כדרך קבע וקובר כל סיכוי של אשכנזי נלעג בכך שהוא עצמו כמזרחי לועג לאשכנזים חזרה (כפי שלימור לעגה לארז טל, שמעון, שהוא בעצם ארז בן טולילה המשתכנז). הבאבא בובה, לימור, קלרה, בובלילים מול פרידמנים. ותמיד הם מלוהקים או נדחפים לאותה משבצת של לגלוג והשפלה בתקשורת אם אינם מצביעים כפי שהיא מפרשת. הפוליטיקאי המזרחי כדמות הנלעגת הקומית של הכנסת: בדיחות דוד לוי, המשקפת של עמיר פרץ, הירידות על מירי רגב ו"כבוד השר" מאיר שיטרית. רוב הפוליטיקאים הנלעגים היו מזרחיים ומצב זה לא השתנה.
כך גם בקולנוע. בסדרת הסרטים הפופולרית 'אבא גנוב' אנו מקבלים את כל הסטריאוטיפים האפשריים משני צידי המתרס: צ'יקו, שעובד בפריפריה בטבריה כדייג, עממי, וולגרי. במהלך הסרט הוא מתאהב בגליה התל אביבית שהיא כמובן אשכנזיה ועורכת דין, ועובדת אצל עורך הדין קוגלר שרודף מתל אביב את הדייג בפריפריה, שמסתבך והמוצא לתסכול שלו הוא אלימות פיזית כלפי עו"ד קוגלר שבכל פעם שהוא 'חוטף' הוא שוב 'לא מאמין!' ואם נמשיך את המשפט נוכל לומר "אני לא מאמין איזה פרימיטיבי ניאנדרטל ואלים הצ'יקו המזרחי הזה, תמיד הימנים האלה אלימים.."
את צ'יקו לא מייצג עורך דין מהפריפריה ולא מזרחי אלא גליה שמפוטרת מהמשרד לאחר שחצתה את המתרס'. סביר שעורך דין קוגלר היה מצביע לשני עמיתיו עורכי הדין בשמאל, וכך גם גליה. ואילו צ'יקו ובנו ודאי מצביעים לליכוד. הליהוק הסטריאוטיפי הזה בוצע בעשרות רבות של סרטי הקולנוע הפופולרים ביותר בישראל וקיבע את המחנות, מי נגד מי בעם. .
תוכניות הריאליטי רק מהוות המשך של אותה רוח המחפשת להביא למסך את המזרחי העממי הליצן והנבער. יתכן שתיתן לו אף לזכות בסכום, והוא יוכל להיחלץ מהפריפריה "והנבערות התודעתית" שלו היישר לתודעת המעמד העליון, המעמד השולט, עלה התאנה כסלב-לרגע במדינת תל אביב - הנה, לא רק הפרידמנית זכתה בעונה 1 של האח הגדול, גם מזרחים זוכים מאד, רואים? לאותה עונה "של הבובלילים" ליהקו גם את אשר, מזרחי פקיד דואר מטבריה שומר מצוות. כמעט על הסטריאוטיפים של הסרט אבא גנוב, בזבנג. הוא והבובלילים הסתגרו מדי בוקר בפינתם ולכלכו על הפרידמנים האשכנזים. כל זה קרה בשלהי ממשלת קדימה. חודשיים לאחר סיום התוכנית, בבחירות בפברואר 2009 ניצח הליכוד נצחון גדול על קדימה וגם אז היו שהאשימו את הסטריאוטיפים נגד המזרחיים בתוכנית הנצפית ביותר לפני הבחירות, בכך שהחזירה מחנה מזרחי גדול אל מפלגת הליכוד.
אלא שההשתלחות התקשורתית העדתית והגזענית של השמאל שחיפש שעיר לעזזאל להאשים בתוצאות, לאחר נצחון הליכוד בבחירות 2015, כבר לא השאירה ספק שלא מדובר רק בסטנדרטים כפולים בליהוק מזרחים לתוכניות הריאליטי וכשצוחקים מהדמויות הנלעגות של המזרחי המוקצן הנלעג זה שמשבש את העברית וכל שיחה נגמרת בנוגרות וכאפות. אי אפשר לקבל הלאה את הפלגנות המאוסה הזו שהשמאל הקיצוני מנסה לייצר פעם אחר פעם - מהמסכים דרך כותרות העיתונים ועד ל"אנשי רוח" שמנצלים את הבמה להזדרז שוב להוציא את שק העלבונות הקבוע שלהם.
הוספת תגובה על "מהבאבא בובה דרך לימור ועד בובליל: כל התקשורת חצרוני"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה