צטט: yaakov. 2015-04-04 18:31:50

צטט: יוהידן 2015-04-04 15:54:11

1.ומה בדיוק כבודו רוצה לאמר,שכשאני עזבתי חפץ כבד מהאויר   הוא עף לשמיים ? האם כבודו מיחס לעצמו את הרציונליזם כירושה שהורישו רק לו ?. שני  שופטים שמיחסים לעצמם את האם אמו של הרציונליזם,האחד יזכה,השני ירשיע. אתה יודע שלא זו כוונתי. אני מאמין במה שאני רואה, מרגיש כנכון, או יכול להוכיח. אתה בא ונותן לי דוגמה של שני שופטים. צדק אינו מדע מדוייק. אחרת לא היינו זקוקים לשופטים, ובטח לא לרוב כלשהו. צדק הוא מושג סובייקטיבי בעליל. לא מדע בכלל. כל שהדוגמה שנתת אינה רלבנטית.

אני גם בטוח שהרציונל שלך בחיי יום יום דומה בדיוק לשלי. כשכואב לך שן, אתה לוקח כדור או תרופת סבתא אחרת, לא שם ספר תהילים על השן.  כשאתה רוצה לטוס, אתה קונה כרטיס ועולה על בואינג, לא מתיישב על שטיח ומחכה...

מה ההבדל בינינו ? הוא אפילו לא שוכן במונחים כמצפון, מוסר וכו'. גם כאן אין הבדל בינינו.

ההבדל הוא שאתה מאמין שקיים כוח עליון, בורא שמיים וארץ, ואני, לא.

אתה מאמין באמונה שלמה. גם אני באי אמונתי.

למעשה, לא בדיוק. אני יותר צנוע ממך. כי אתה מאמין אמונה שלמה שיש כוח עליון, אלוהים במקרה שלנו. אני לא מאמין בקיומו, אך תמיד פתוח לספק. כי המוח הרציונלי שלי אומר שאי אפשר להוכיח שלילה.

למה שאעביר לבני את סיפור ההגדה, שהיא עבורי באמת לא יותר מאגדה ? אני לא מאמין באף לא מילה אלחת מסיפורי התורה, שהם עבורי סיפורי בדים. אני לא מאמין ביציאת מצרים, לא באברהם, לא ביצחק, לא ביעקב, לא בנח, לא במבול, לא בסדום,  לא בחציית הים, לא מאמין בכלום !

אני לא כותב את זה כדי להעיס חלילה. אבל אני לא מבקש ממך לאכול קוטלי חזיר ביום כיפור, למה אתה רוצה שאקרא באגדה של פסח ???

אני יכול להיכנס איתך לדיון אינסופי בשאלה האם היהדות היא דת או עם או מצב נפשי ... זה לא העניין. אני לא בן 3500 שנה. יתרה מכך, לא ממש מעניין אותי מה היה לפני 3500 שנה. גם לא לפני 1000 שנים, גם לא 277 שנים.

אכפת לי לחיות את חיי הקצרים בשקט כמה שאפשר, בין בני עמי כל עוד שנסבל, ביודעי שאחרי מותי, אתפזר למולקולות ואטומים, כאבותיי.

ואתה יודע מה, דן ? אין לי בעיה עם זה.

  

2.שני  פוליטיקאים מסוג רציונליסטים,האחד ימין השני שמאל. האם כבודו בחר נשים בחייו משיקולים רציונליים ? האם יכול בכלל לנמק רצונו לחיות באופן רציונלי ?.  שאלה מעניינת. ובכן, קרא נא את ספריו דל פרופסור דן אריאלי. הוא מוכיח שמעשי האדם אינם מונעים משיקולים רציונלים ברורים, אך שבסופו של דבר החלטותיו רציונליות ביותר.  נתת את דוגמת האישה. ובכל כל גבר נורמלי נמשך לאישה על פי 3 פרמטרים עיקריים: החזה האגן והמבט. החזה והתחת, זה עבור הגבר תשובה לשאלה האם האישה שמולי תוכל לשאת את העובר 9 חודשים. החזה, האם תוכל להניק אותו עד גיל שנה. המבט, האם הבן שלי יהיה חכם או אהבל. אלה לא שיקולים רציונלים ??  פוליטיקה ? זו אומנות הבחירה. כל אחד בדרכו. אין פה רציונל.  הבחירות האחרונות הוכיחו שיש בעיקר רגש. תמצא רציונל בבחירת מירי רגב או אורן חזן !!!

אני מכיר רק נימוק אמיתי אחד בעולם,שהוא הסיבה לכל  בחירותיהם של בני האדם ,ולכל דעותיהם הנה הוא לפניך   "כי כך אני רוצה ". כלומר, גם כשהאדם בוחר לפעול כביכול בניגוד לרצונו [מנימוקים  יעני רציונלים סוביקטיבים],גם זאת בחירה רצונית. בהחלט הרצון של האדם מוביל את מעשיו. מה זה קשור ?

ומאחר ורצון האדם הוא שמו של רגש ולא הגיון,משמע שכל מניעיך בחייך הינם רגשות ולא שכל.  פה אתה טועה. 3.אני הולך ביער. נתקל בנחש ארסי. באופן רצוני ביותר אני מתרחק ממנו, לא בגלל רגש, אלא מרצוני לחיות. אתה רוצה עוד מיליון דוגמאות ? הרציו והרגש מוליכים את האדם בהשפעות שוות. ויותר ויותר הוכח שהרגש בסופו של דבר הגיוני.  הבן שלי בסכנה מיידית ? אני מוכן להקריב את עצמי למענו, כולל מוות, ללא היסוס. פסגת הרגש. האומנם ? הפסיכולוגים והסוציולוגים והאנטרופולוגים הוכיחו שהדחף הראשון שלן האדם הוא לחיות (בהרחבה, אוכל, מים, רכוש, כבוד ...) והדחף השני לקיים את המשך הזן אליו משתייך (בהרחבה סקס, ילדים...).  זה לא הגיוני , אם כך, שאקריב את עצמי למען המשך הזן.  הרגש הוא ברוב המקרים מעבר לאינסטינקט של הליכים מולדים או נכרשים שהם כולם היגיון צרוף.אז היכן ומה הוא הרציונל ידידי, זאת שאלה אינדבדואלית שאיננה מנימוקי האמת האמפירית ולא מנימוקי הסדר הלוגי או ההגיוני.

הגיון והלוגיקה תמיד תמיד בשירות הרגש האנושי,ולא שהרגש הוא בשירות השכל ידידי.

4.בכך אני מאמין (לשם שנוי) שאתה טועה. בוא אתן לך דוגמה מהעולם בו אתה מאמין. אלוהים ציווה על אברהם בפרשת לך לך להקריב את בנו יחידו אשר אהב. מה אומר הרגש של אברהם לדעתך ? לשחוט את סבנו ? ברור שלא. הוא אב. ההיגיון אומר שעליו לציית לבורא שמיים וארץ. אז הוא קם עם הבן והמאכלת. עוד דוגמאות ?

ולפיכך,טענותיך המופרכות הינן ככל הנראה תוצאה ישירה של אכילה גסה של בשר כבש שומני  עם מצות מטוגנות -שומר נפשו ירחק. דווקה בשנים האחרונות התנזרתי מאכילת בקר וצאן, בעיקר מסיבות של צער בעלי חיים.  עדיין אוכל עוף ודג, במשורה. מה, לא שמת לב שאני יותר שלו בדיונים בשנים האחרונות ?

מסקנה,אם מניעי האדם  הראשוניים  והאחרונים הם רגשותיו ולא שכלו, משמע שאיננו יכול באופן יוצא מן הכלל,לדרוש פתאום נימוקים שכליים לפעולותיו כגון  "הנחת תפילין,קיום מצות והיגדת לבנך ".  דן

5.הנחת תפילין ושות' הם פועל יוצא מהיגיון מוחלט.

לאמונה (או אי אמונה) אפשר להגיע או דרך היגיון (לייבוביץ') או רגש (עובדיה יוסף). מאז שאתה מאמין באל עליון והוא אלוהי ישראל, כל שאר הדרך הוא פועל יוצא מהיגיון נטו.

יעקב

 

 

-2-1.

אתה מאמין בערכים [ערכיך], ואינך יכול לנמק וגם לא דן אראלי , את היותך או רצונך להיות מוסרי וערכי.

אמנם ניתן לשנות את ההגדרה  של הערך ולאמר,שערך נמדד על פי התועלת שמביא לאדם. אבל ערך שנמדד על פי אמת המידה הזאת [תועלת]איננו ערך,אלא צורך. זה אמנם נכון שבני אדם באופן טבעי ואוטומטי  עורכים תמיד שיקולי רווח מול הפסד.

  אבל ידידי ערך הוא ערך,בין מביא תועלת ובין אם לאו.

ומפני זה אני חושב שדן אראלי כמו רבים וטובים אחרים,איננו מבין מה הוא ערך,ומערבב בין צרכים לערכים .

אתה מדגיש בדבריך שמאחר ואינך מאמין בתורה,אתה שולל את קיום החיובים התורתיים. ואילו אני כאן מנסה להסביר,

שהסיבות לקיום המצוה,אינם בהכרח האמונה,אלא הרצון לקיים את מסורת אבותיו או את המצוה מתוך רצונו[רצון ותו לא] ,ורצון לכשעצמו,איננו נדרש לנימוק רציונלי או שכלי.  

רוצה האדם זה  בהחלט גם בפירוש שהביא עצמו לרצות,ואין רצונם של  בני האדם מתחייב מעובדת היותם אתאיסתים או תאיסתים,מכיון שישנם בני אדם מאמינים שאינם מניחי תפילין,וישנם אתאיסתים מניחי תפילין בעובדה.

 ולכן אותם הנימוקים שהבאת,הם  רק בטוי לאי רצונך להכלל בתוך קבוצת  האנשים שמקימים מצוה[לעומת רצוני ההפוך מרצונך],וזה הוא אי רצון שאיננו נובע מידיעותיך או מספקותיך . ולמה ? מפני שלהיות אדם מאמין או שמקים מצוה בפועל,אין זה בפירוש להיות אדם נטול ספיקות. 

אני לא אמרתי שאני דורש ממך או רוצה ממך דבר,מכיון שאינני מטיף ולא מסיונר דתי. זה מענין אותי כשלג דאשתקד,אם אתה באופן אישי ופרטי, תקיים את והגדת לבנך או והגדת לשכנתך.

אני עכשיו הבנתי כיצד ומדוע ואיך אתה בחרת בחיים את נשותיך,זה לא מדבר אלי ואינני שותף לקריטריונים שקבעת. לא שלמה המלך ולא אני ידענו ,מדוע בחרנו בחיים את האשה הזאת, ולא את האחרת.  כששני פוליטיקאים מימין ומשמאל מתוכחים בניהם [כמו שאתה ואני כאן],הם מביעים בסהכ את רגשותיהם. כל הנתונים וכל הידיעות שלהם[שכל] שלי ושלך,הם בשירות הרגש.

3. אתה אומר שאתה מתרחק מן הנחש לא בגלל רגש,אלא בגלל רצונך לחיות. ואני באמת שלא מבין אותך. 

האם הרצון לחיות ,זה בתורת הגיונותיך ?  החיובים לרצון הזה הם מדעיים ?!.

 האם אתה קובע כאן ,שפעולות האדם למען הישרדותו הם ממניעי ההיגיון ?.

4. סיפור העקידה מתאר התחבטות בין ערכים[רגשות מנוגדים],ואין בו מלחמת ההגיון ברגש.

סוף דבר ידידי,שאני בדיון באתי להציג אמת פשוטה,שאינה צריכה לפילוזופיה עמוקה ,שיש ,וניתן .ועובדה  שרירה וברורה וקימת והיא,שישנם אתאיסתים כמוך,שחושבים ומרגישים בשונה לגמרי ממך.

חג שמח.דן

דתיים, או אתאיסתים ?

קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע ! 

כאשר מחנכים דנים ב"דברים הבסיסיים" שיש ללמדם את כל התלמידים בבית הספר, אין נושא המקבל תמיכה גדולה יותר, מנושא המדע. אומרים לנו, שמכל הדברים החשובים עבור הצעירים אשר יהפכו למבוגרים במאה ה-21, ידיעת המדע מדורג -- במקום הראשון. זה הצידוק הסטנדרטי לתכנית הנרחבת של לימודי המדע, החל בבית הספר היסודי ועד לבית הספר התיכון, תכנית הנתמכת בציוד ובספרי לימוד יקרים, והמאוישת על ידי צבא של מורים.

לכן, יתכן שזה יבוא כהפתעה למרבית הקוראים, שלמעשה כל מה שנאמר לנו בנושא הוא מיתוס טהור. אין אצלנו היום בית ספר בו מלמדים מדע. זורים חול בעינינו.

הנה החדשה המרעישה. המדע, כמפעל של המוח האנושי, מאופיין על ידי תכונות בסיסיות מסוימות. הרשו לי למנות את החשובות ביותר שבהן:

1. על אנשי מדע להיות בראש ובראשונה צופים זהירים, ועליהם להבחין בקפידה רבה בהתנהגותו של נושא חקירתם, יהיה אשר יהיה. בכל מקרה אסור להם להתבלבל או להכחיש את הנתונים.

2. על מדענים ללמוד להפיק מנושאי חקירתם יותר מידע ממה שנראה במבט ראשון. עליהם ללמוד לתכנן ניסויים כאלה, השואלים שאלות המסוגלות להפיק תשובות בעלות משמעות, תשובות המעניינות אותם. ועליהם לרשום בקפדנות ובכנות את התשובות, ללא כל התחשבות באם התשובות אשר מתקבלות הן אלה אשר החוקרים ציפו להן וחיכו להן, או לא.

3. על מדענים -- ביחוד מדענים טובים ויצירתיים, מהסוג שאנחנו משתוקקים שיהיו לנו בשפע -- ללמוד להשתמש בדמיונם בחופשיות, לתת הסברים חדשים ובעלי משמעות לתצפיות חדשות. כדי לעשות זאת ביעילות, עליהם לשמור על ראייה של הדברים באופן פתוח וחסר פניות עד כמה שאפשר, ולצמצם עד למינימום  את מטען הדעות הקדומות והתפישות המוקדמות.

אם כן, על מדענים טובים להיות סקרנים עד מאוד, זהירים, כנים, בעלי דמיון, וגמישים בחשיבתם.

כדי להבהיר נקודות אלו עוד יותר, הבה נשווה את המדע עם תחום לימוד אשר נחשב בדרך כלל כקוטב נגדי: הדת. ההבדלים ממש בולטים לעין. נקודת ההתחלה של הדת היא האמונה, שהיא בהכרח מעבר (אם כי לא בהכרח בניגוד) לניתוח הרציונלי. הדת מבוססת על ערכת אמיתות (דוגמות), אשר בדרך כלל מאמינים שהן נובעות מהשראה אלוהית, וכמובן שאינן  נגזרות פשוט מעשייה איזושהי של המוח האנושי. על תאולוגים גדולים להתמצא היטב במנהגים מסובכים אשר מועברים מדור לדור, לעתים במשך אלפי שנים, והמעובדים על ידי מאות הוגי דעות דגולים לפניהם. חידוש בדת, במידה שהוא מתבצע, קורה על ידי התערבות אלוהית, לא על ידי עשייה אנושית.

כעת, הבה ונתבונן במה שנחשב היום כהוראת המדע בבתי הספר. הביטו וראו, זה זאב בלבוש של כבשה ! מדע המוצג בצורה של דת בכל מקום !

הפעילות העיקרית, למעשה הפעילות המשמעותית היחידה אשר עוסקים בה בכל שיעורי המדע היא הוראת  התיאוריות המדעיות האחרונות הנפוצות בצורה של אמיתות. ספרי הלימוד הם הגנזכים של האמיתות האלו. מלמדים את הילדים מתוך הספרים כיצד נראים הדברים. הם לומדים את מילון המדע ("האלף בית המדעי"!),"חוקי" המדע, על גיבורי המדע (שווי ערך של המדע לכהנים או לקדושים). השימוש עצמו במילה "חוק" הוא בגידה חרישית: ללא כל קשר למה שיכולים מדענים אמיתיים להתכוון כאשר הם משתמשים במילה, מורים ותלמידים למדע בבית הספר מקבלים את המילה במובן של תיאור מדוקדק כיצד ומדוע משהו קורה. חוקי מדע נתפשים כמציאות אמיתית ובלתי ניתנת לשינוי. מעט אנשים מבחינים שלמעשה כל "חוק" הכתוב בספרי הלימוד של היום שונה לגמרי מה"חוקים" אשר נכתבו בספרי הלימוד לפני מאה שנה; ואלה, בזמנם, דמו במעט למה שהיה ידוע כ"חוקים" לפני מאתיים שנה; ומעט מדענים יחלקו על כך שה"חוקים" אשר יהיו תקפים בעתיד בעוד מאה שנה יהיה להם מעט במשותף, אם בכלל, עם מה שבתי הספר מלמדים היום כאמת מדעית. 

מטרת הקורסים למדע כפי שהם מועברים בבתי הספר היא "לפטם" את ראשי הילדים עד כמה שאפשר יותר במידע על החשיבה האחרונה של המדענים. לתלמידים לא ניתנת האפשרות לקבל או לדחות ולו במעט מהחומר הזה: הוא מוצג כאמת, וכאשר הם נבחנים, מצופה מהתלמידים שיחזרו עליו, ושיקיאו אותו באותה הצורה שניתן להם. למעשה, אחד המאפיינים העיקריים של הסטנדרטים הלאומיים שהם תעמולה ראוותנית ושהנשיא והמושלים דוחפים, הוא הכנסת סידרת מבחנים במדע אשר תינתן לכל התלמידים, על מנת לקדם עד כמה שאפשר את הקליטה הרחבה ביותר של האמיתות המדעיות האחרונות.

גרועים, אפילו מההרצאות בכיתה ומספרי הלימוד הם הקורסים השונים למעבדות המדע ועבודות השדה. אומנם כל ספר הדרכה למעבדה מדגיש למעשה חזור והדגש את חשיבותם של התצפיות, של הרישום הקפדני, וכו', אך העובדה היא שכל ניסויי המעבדה הם ציוויים בהם "התוצאה" הנכונה ידועה מראש -- תוצאה אשר התלמידים צפויים לקבלה, או להגיע אליה בדרך זו או אחרת. לכן, תלמיד אשר מודד בקפידה את כל מה שנאמר לו למדוד (כבר התרחקות עצובה מהמדע האמיתי) ומוצא שהאצת כוח המשיכה, בהתאם לניסוי שלו, היא 35ft/sec/sec, אין אנו משבחים אותו על כך שגילה עובדה חדשה, אלא נאמר לו שהוא בלבל את הניסוי, היות והתשובה הנכונה היא 32ft/sec/sec. לא רק שהמעבדה איננה מדע, היא אף גרועה מזה: היא מותירה בדיוק את הרושם המוטעה של מה זה מדע, על ידי כך שמביא את התלמידים להאמין שעוד בטרם התחילו, ישנה תשובה "נכונה" איזושהי המוכתבת מראש. כמה רחוקה דרך זו מגילוי האמת על ידי הסתכלות בלתי משוחדת!

הדבר האחרון, אשר כיתה ללימוד מדע בנויה כדי להכיל בתוכה, הוא קבוצת תלמידים, באמת סקרנים אודות סביבתם ואשר רוצים לעסוק ביוזמתם הם, בלימוד דברים אשר באמת מעניינים אותם. כמו כן, כיתה ללימוד מדע איננה יכולה להתמודד עם תלמידים אשר יש להם רעיונות משלהם כיצד לתת הסבר לדברים, ואשר רוצים לשחק עם רעיונות אלה, לדון בהם, לבחון אותם. פעילויות אלו לא יניבו ציונים טובים במבחנים, לא יכינו תלמידים למבחנים להישגיות או לכיתות למחוננים -- במילים אחרות, לא יפיקו אף אחת מהתוצאות אשר בתי הספר מעוניינים בהן יותר מכל. העובדה הפשוטה היא שתלמידים שהיו עושים דברים אשר באמת היו מכשירים אותם להיות מדענים טובים, לא היו מתאימים כלל לתכניות המדע ההמוניות של בתי הספר.

כל הטיעונים האלה של המחנכים, על חשיבותו של המדע בתכנית הלימודים, הם שטות יומרנית -- שטות יומרנית יקרה; והם מפיקים את ההפך ממה שהם מבטיחים. הם מפיקים תלמידים סבילים אשר עושים את מה שנאמר להם לעשות, לומדים בעל פה מה שהם אמורים ללמוד בעל פה, עובדים קשה על מנת לקבל את התוצאות אשר נאמר להם שהן התוצאות הנכונות, ומכניעים לגמרי את סקרנותם, את דמיונם ואת כושר הביקורת שלהם. המפעל המדעי במדינה זו יתכן והיה הרבה יותר קדימה במרוץ, אם היו מבטלים לגמרי את הוראת המדע ברמה הטרום אוניברסיטאית הקיימת היום.

[ קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע !, חינוך באמריקה, מבט מסדברי ואלי, דניאל גרינברג, בית הספר סדברי ואלי , 1992. ] 

[ School Science Courses Don't Teach Science at All!, Education in America, A View from Sudbury Valley, by Daniel Greenberg. Sudbury Valley School, 1992. ]