מה לעשות עם האסון התכנוני של כיכר דיזנגוף?

להנמיך, לשפץ, להשאיר.

מה לעשות עם האסון התכנוני של הדולפינריום?

כן עסקה, לא עסקה, לשפץ, להרוס.

מה לעשות עם האסון התכנוני של התחנה המרכזית?

להרוס, לשפץ, להשאיר להוציא.

מה לעשות עם האסון התכנוני של כיכר אתרים?

להרוס, לשפץ, להוסיף.

מה לעשות עם האסון התכנוני של נתיבי איילון?

לקרות, להשאיר, להזיז, לשנות.

מה לעשות עם האסון התכנוני של אצטדיון בלומפילד?

לשפץ, להמתין, להרוס, לבנות מחדש

מה לעשות עם האסון התכנוני של שכונת הארגזים?

מה לעשות עם האסון התכנוני של מגדל שלום?

וכך הלאה וכך הלאה,

.

עיסוקים בלתי פוסקים של תקשורת נדלן בועתית בעיר הבועה,

כל פעם מעלים גרה במחזור בלתי פוסק של אותם מקומות, מה לעשות, מה לעשות..

כל כך הרבה אסונות תכנוניים --

אז למה אתם דווקא חיים בעיר הזו?

.

מחקר שבדק אזכורי ערים במדורי נדלן מצא שתל אביב תופסת 35% ממדורי הנדלן, חלק לא פרופורציונלי לא לגודלה מבחינת אוכלוסיה ובודאי שטח - לא במרחב גוש דן ולא בישראל. מעל שליש מהכתבות עסקו בנושא תכנוני תוך אזכור או התייחסות ראשית לתל אביב.

כרבע מהכתבות עסקו בתל אביב ללא אזכור ערים אחרות כלומר רק על נושאים תכנוניים שקשורים ל-450 אלף מתוך 8 מליון תושבי ישראל. אזור הקריות, שבו גרים 250 אלף תושבים, קיבל לשם השוואה 2.1% מסך האזכורים. מה קרה אין שם נושאים תכנוניים? יש בשפע. הם פשוט לא מגיעים לאתר הנדלן בבועה, לא מעניין אותם שאחרי מאבק של עשרות שנים פונו מתקני פארק המים הנטוש שהפריעו וחסמו את קו החוף בקרית חיים וקרית ים. אם זה היה פארק מים על רצועת החוף דרומית להרצליה ודאי היינו שומעים על כך כותרות ראשיות..

כלומר: מתוך 100 כתבות נדלן ונושאי תכנון, 25 יהיו על תל אביב, 2 יהיו על הקריות. האם זהו סיקור הוגן ומידתי? האוסנות של תל אביב.. עם כל הכבוד, יש עוד ערים ששוות סיקור, שיש בהן מפגעים ותוכניות עליהן מתלבטים, צאו קצ מהבועה הכפויה הזאת..

העיר הזו וכל מה שהיא מייצגת היא אסונה של מדינת ישראל.