בדת אין ערכים, מוסר או הגיון. הדת היא מערכת ציוויים המגדירה עיקרי אמונה למאמינים. למשל המילה של תינוקות בני שמונה ימים -- מנהג שאינו מוסרי, הגיוני או ערכי. במדינה המודרנית אין ולא צריך גם שיהיה מקום לדת ולכן מדברים על חופש הפולחן. אך חופש הפולחן הוא גם חופש מפולחן. אין זה מן הנמנע שכאשר הנימולים ילמדו ויבינו שעם איבוד העורלה הם מאבדים עשרות אלפי תאי עצב יהססו לציית למנהג ארכאי זה.
מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ט
[כן], לדעתי, גם אחד הטעמים למילה למעט את המשגל ולהחליש את האיבר הזה, כדי שימעיט לעשׂות זאת ויתאפק ככל יכולתו. יש שחשבו שמילה זאת באה להשלים חֶסֶר במבנה-שמִּבְּריאה. אבל כל מי שביקש לערער מצא מקום לערער ואמר: "כיצד יהיו הדברים הטבעיים חסרים ויהיו זקוקים להשלמה מבחוץ, מה גם שמתברר שאותה פיסת עור מועילה לאותו איבר?". אין המצוָה הזאת באה להשלים חֶסֶר במבנה-שמבּריאה, אלא להשלים חֶסֶר בבריות. הנזק הגופני הנגרם לאיבר זה הוא המטרה הַמְּכֻוֶּנֶת. לא נפגם במילה דבר מן המעשׂים המקיימים את הפרט ולא בטלה בגללה הולדת הצאצאים. אבל מתמעטות בעטיה סערת-היצר והתאווה היתרה על הדרוש. אין ספק שהמילה מחלישה את כוח הקישוי ולעתים קרובות ממעיטה את ההנאה, מפני שכאשר מטיפים דם מן האיבר ומסירים את המגן שלו בראשית גדילתו, הוא נחלש בלי ספק. החכמים ז"ל אמרו בפירוש: הנבעלת מן הערל קשה לפרוש. זאת, לדעתי, הסיבה החשובה ביותר למילה. ומי התחיל במעשׂה זה אם לא אברהם שמפורסם מה שאמרו החכמים ז"ל על צניעותו על סמך דברו: הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את (בראשית י"ב, 11).
שלמות המצוָה הזאת והנצחתה מתגשמות בכך שהמילה נעשׂית בגיל הקטנות. בזאת יש שלוש חוכמות. הראשונה - שאילו השאירו את הקטן עד שיגדל, אולי לא היה עושׂה. השנייה - שאין הוא כואב כמו שכואב גדול, בגלל רכּוּת עורו ובגלל חולשת דמיונו, כי גדול חושב לנורא וקשה את הדבר שהוא מדמה שיקרה, לפני שהוא קורה. השלישית - שהוריו של קטן מקילים בערכו בשעה שנולד, כי עדיין לא השתרשה אצל הוריו הצורה הדמיונית המחייבת לאהוב אותו; מפני שאותה צורה דמיונית גוברת רק על-ידי מגע ישיר. היא גְדֵלָה עם גדילתו. אחרי-כן מתחילה אותה צורה דמיונית לפחות וגם להימחות. שכּן אין אהבת האב והאם את הנולד בשעה שהוא נולד כאהבתם אותו כשהוא בן שנה, ואין אהבת בן שנה כאהבת בן שש. לכן, אילו השאירו אותו שנתיים או שלוש, היה זה מחייב ביטול המילה בגלל חמלת האב ואהבתו אותו. אבל בשעת לידתו צורה דמיונית זאת חלשה מאוד, ובמיוחד אצל האב שהוא המצוּוה בְּמִצְוָה זאת.
צטט: יוהידן 2015-05-04 22:16:19
עם יהודי אינו שום דבר מחוץ לדתו. כינוסו בתוך טריטוריה , איננו אלא לתורך הגנה עצמית ולצורך הגשמת חירותו בטחונו וערכיו היהודיים. [לצורך הגשמת ערכיהם החילונים של כמה יהודים[שתיית וויסקי בפאב וצפייה בסרטים כחולים] , אין צורך במדינת יהודים.דן
/null/text_64k_1#