חברים בקהילה (5572)
"רוצים אבא רוצים אמא "
| 4/5/15 13:25 |
0
| ||
מצוב דיווח מלפני שנתים. הדו "ח מביא נתונים שמוכיחים שיש כשל ארגוני בקליטתם,ואני מוסיף שיש חוסר הבנה מנטלית בדרכי הטפול בשילובם. צטט מבקר המדינה: כשל ארגוני בקליטת עולי אתיופיה לפני יותר מעשור הכריזה הממשלה על פרויקט לאומי לקליטתם אך כשלה בביצוע: הכספים שהובטחו לא הועברו במלואם, והפערים בינם לבין האוכלוסייה הכללית ממשיכים לבלוט לעין כך נכשלה המדינה בקליטת העולים מאתיופיה: מבקר המדינה מצא ליקויים משמעותיים ביישום התוכנית לשילובה של קהילת יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. בדו"ח המתפרסם אחר-הצהריים (יום ד') מצא המבקר ליקויים בקידומם של העולים בתחומי החינוך, השירות הצבאי, ההשכלה הגבוהה, התעסוקה וכן בתחום הדיור.
ביולי 2001 החליטה הממשלה על פרויקט לאומי לקליטת יהודי אתיופיה בישראל, שיכלול הקמת מסגרת ארגונית לקליטת העולים. הוסכם על תחילת פעולה בינואר 2002 ותקציבו של הפרויקט במשך תשע שנים: 660 מיליון דולר. אבל מבדיקת המבקר עולה כי משנת 2005 העבירו משרדי הממשלה בכל שנה כ-22 מיליון שקלים בממוצע, כלומר כ-8% בלבד מהתקציב לשנה. עוד נמצא בביקורת כי הרעיון העקרוני לפי החלטת הממשלה של הקמת מסגרת כללית הכרוכה בהשקעת כספים רבים - נשחק. בתחום החינוך, נכתב בדו"ח כי 2.3% מכלל התלמידים בישראל בחינוך היסודי והעל יסודי הם יוצאי אתיופיה. הפערים בהישגים בין תלמידים יוצאי אתיופיה לכלל התלמידים דוברי עברית ניכרים עדיין. פערים אלה, כתב המבקר, אינם מוסברים במלואם על-ידי השונות ברקע החברתי-כלכלי של העולים. כך, למשל, שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב יוצאי אתיופיה היה בשנת הלימודים תש"ע 41.1% ובקרב התלמידים מעיירות פיתוח: 50.2%. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בשנה זו בקרב כל התלמידים היהודים היה 54.4%. גרסת המציאות עתירה: ילדים אתיופים מופנים לשווא לחינוך מיוחד אביאל מגנזי, כתבנו לענייני משפט באוגוסט 2012 עתרו מספר עמותות בשמו של ילד ממוצא אתיופי שעלה לכיתה ו' - אך בבית ספר לחינוך מיוחד. העותרים טענו: יש הפניית יתר של אתיופים למסגרות מיוחדות. נתונים ממחקר שנערך בכנסת תומכים בטענה כדי לצמצם את הפערים הללו מימנו משרדי החינוך, הקליטה והאוצר בעזרת גורמים חיצוניים תוכנית לימוד נוספת וייעודית לתגבור תלמידים יוצאי אתיופיה בכיתות ז'-י"ב'. נמצא כי למרות הפערים הניכרים בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות ובפרט לתעודת בגרות העומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות, רק כ-40% מהתלמידים יוצאי אתיופיה בחטיבות הביניים והתיכונים השתתפו בתוכנית התגבור לבגרות בשנת הלימודים שעברה. בנוסף נמצא בביקורת כי משרד החינוך לא קבע תקן להפעלת תוכניות התגבור לבגרות לתלמידים יוצאי אתיופיה, ובכלל זה לא הגדיר את תקן שעות ההוראה, את גודל קבוצת התלמידים ואת מספר שעות הפעילות החברתית. כמו כן, לא קבעו אם התוכנית כוללת הזנה ובאיזו עלות ומהם תנאי הסף למורים. כך, כתב המבקר, נוצר הבדל ניכר בסל הפעילויות שכללה כל תוכנית. שוני זה לא נבע מצורכיהם השונים של התלמידים, אלא מהחלטותיהם השונות של הגופים שקבעו לעצמם מדדים לתוכניות התגבור לבגרות.
מתגייסים בהמוניהם, נושרים בהמוניהםאבל לא רק בתחום החינוך של יוצאי אתיופיה מצא המבקר כשלים. גם בקליטתם בצבא נמצאו ליקויים. מספר החיילים יוצאי אתיופיה ששירתו בסוף שנת 2010 עמד על 5,800. בשנה זו התגייסו 2,430 חיילים מבני העדה ושיעור גיוסם היה כ-86%, לעומת 74% בכלל צה"ל. עובדה זו, כתב המבקר, מעידה על מוטיבציה גבוהה. אולם, לאחר הגיוס חל שבר וחיילים יוצאי אתיופיה נקלעים לליקויי שירות בשיעורים גבוהים.על-פי נתוני אגף כוח אדם בצה"ל מיצוי הגיוס של החיילים יוצאי אתיופיה נמוך יחסית לשאר המתגייסים. כך, למשל, רק 9% מהם עברו הכשרות וקורסים מקצועיים כלשהם, לעומת 20%, והמיצוי לפיקוד זוטר בקרבם היה כמחצית מיתר חיילי צה"ל, ולקצונה - כחמישית. קווים לדמות השילוב למה יש רק סא"ל אחד שעלה מאתיופיה? עומרי אפרים יוצאי אתיופיה מתגייסים לצה"ל בשיעור גבוה מחלקם באוכלוסייה, אבל כשזה מגיע לקצונה - הסיפור אחר. "לנו אין את הקשרים, וגם המבדקים הראשוניים מגבילים", מסבירים כאלה שעשו את הפריצה. צה"ל: יש פעילות מקיפה לשילוב באשר לנשירה מהשירות ולליקויי השירות נמצא כי ב-2010 נשרו יותר מ-20% מהחיילים יוצאי אתיופיה במהלך השירות, עקב מה שמוגדר "התנהגות רעה חמורה". מבין החיילים שנכלאו היה שיעורם של יוצאי אתיופיה גבוה מאוד יחסית ליתר החיילים. גם בשיעור הנפקדות והעריקות היה שיעורם גבוה פי שלושה ויותר מהשיעור בכלל צה"ל. המבקר כתב כי הנתונים "מדליקים נורת אזהרה חברתית".
נשירה באקדמיהלאחר הצבא - גם באקדמיה נתקלים יוצאי אתיופיה בקשיים. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור הנשירה של תלמידים יוצאי אתיופיה מהמכינות היה 28.5%, לעומת כ-22% ביתר האוכלוסייה. שיעור בוגרי המכינות יוצאי אתיופיה שלא המשיכו בלימודים גבוהים: כ-59%, לעומת 41% באוכלוסייה כולה. מבין אלו שהתקבלו ללימודים, 19% נשרו מקרב יוצאי אתיופיה לעומת 11% בכלל האוכלוסייה.גם בתחום התעסוקה מצבם של יוצאי הקהילה בכי רע. המבקר העיר כי אף על פי שחל שיפור בנושא, מצבם בתחום העבודה בשירות הציבורי פחות טוב ממצבה של האוכלוסייה היהודית הכללית ושל רבות מאוכלוסיות עולים ממדינות אחרות.
בסיום הפרק כתב המבקר: "ממצאי דו"ח זה מצביעים כי למרות המאמצים הניכרים של משרדי הממשלה בשיתוף המגזר השלישי לקדם את יוצאי אתיופיה, הפערים ביניהם לבין האוכלוסייה עדיין ניכרים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך מוביל במהלך השנתיים האחרונות מדיניות לצמצום פערים בתוך מערכת החינוך, ובכלל זה לצמצום פערים בתוך אוכלוסיית העולים יוצאי העדה האתיופית, החל מהגיל הרך. בתוך כך, החל משנת הלימודים תש"ע, מפעיל המשרד תוכנית חומש המתמקדת בקידום ההישגים הלימודיים של תלמידים יוצאי הקהילה האתיופית אשר פועלת ב-6 יישובים עתירי אוכלוסייה ממוצא אתיופי. הודות לפעולות אלה, חלה בשנים האחרונות עלייה בשיעור הזכאים לבגרות בקרב יוצאי העדה האתיופית. בשנת הלימודים תשס"ז עמד שיעור הזכאים על 37.35% ובשנת הלימודים תשע"א עמד שיעור הזכאים על 43.53%. המשרד ממשיך לפעול לגידול בשיעור הזכאים".
בדובר צה"ל אמרו: "צה"ל מוביל תוכנית רחבה העוסקת בשילוב יוצאי אתיופיה טרם גיוסם ועד שחרורם מצה"ל. כחלק מהתוכנית, הוחלט על הקמת מדור ייעודי העוסק בשילוב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בצבא ובטיפול הייחודי בה, בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים העוסקים בנושא, בצבא ומחוצה לו".
ח"כ פנינה תמנו (יש עתיד), יו"ר השדולה לקידום יוצאי אתיופיה, ועמיתה לסיעה שמעון סולמון, יו"ר השדולה למען חיילים והשכלה גבוהה בקרב יוצאי אתיופיה, אמרו כי "מבקר המדינה הוכיח את מה שאנו אומרים ונלחמים עליו כבר מספר שנים - כתיבת תוכניות והקמת פרויקטים אינם אפקטיביים אם לצידם אין מסגרת תקציבית ומעקב אחר מדדים ותוצאות בשטח". לדבריהם, "ממשלות קודמות הוליכו שולל את יוצאי אתיופיה. הנתונים בשטח מוכיחים כי מדיניות נעלמת משאירה את בני הקהילה בתחתית החברה הישראלית". סוף צטוט -- רוח חרישית. | |||
עדכונים נוספים ב
/null/text_64k_1#