אנחנו, המבוגרים, מכירים את המציאות ואת הנפשות הפועלות בה כיום, אבל הנוער, במקרה הפרטי, הנכדים הבוגרים שלי, ראו את המחזה בטלוויזייה ולא קלטו מה רואות עיניהן. שום שיעור אזרחות, על ידי המורה המעולה ביותר, לא יצליח לתקן את מה שקלטו במעמד זה, איש לא יצליח לעקור את מה שהפנימו. וכמובן שהם לא היו היחידים מול המסך... ואת התוצאות ישלמו ברבית דריבית הדורות הבאים.

האמת לאה-קרקס כזה לא זכור לי מימיי. אבל יש "נסיבות מקלות".

 

קשה להרכיב ממשלה                                   הארץ – 19.5.15

 

בתגובה על "מצעד האומללים" מאת רביב דרוקר ("הארץ", 17.5),

על "שוחד" מאת נחמיה שטרסלר ("הארץ", 12.5)

ועל "נגמר הסיוט: זוהי נבחרת החלומות" מאת יוסי שריד ("הארץ", 8.5)

 

העיתונים מלאים "סופרלטיבים" לגבי אופן כינון הממשלה,

איש איש וסגנונו, מלאי התלהבות ללגלג ולמתוח ביקורת.

יש בכך מן הצדק. לדעתי, אכן נעשו בהרכבת הממשלה שגיאות,

אך  מחוסר ברירה:

למשל, אין מאיישים 12 תיקים ביום האחרון לפני הצגת ממשלה.

יחד עם זה, בממשלות של 61 ח"כים, כל ח"כ הוא מלך.

בנוסף, גם אביגדור ליברמן ביצע טריק חסר תקדים בהתנהלותו.

לכן, החיים באמת קשים למרכיב ממשלה במצב כמעט בלתי אפשרי.

 

ימים ידברו.

 

 

מרק בריל, כפר סבא

מה רע בממשלת 61 שכל ח"כ הוא מלך? כל ח"כ הוא קודם כל נבחר ציבור, משמע הוא מייצג ציבור. מה לעשות? זו השיטה הדפוקה הגרועה והנחשלת שבחרנו לעצמנו בדמוקרטיה שלנו. אני בעד להחליף את שיטת הקואליציות לחלוטין, להכניס שיטת ייצוג אזורית, למשל. לשנות לחלוטין את מבנה הכנסת עם בית תחתון ובית עליון. כל עוד השיטה גרועה אז הרכבת הממשלות נעשית בשיטה גרועה, אז אין משילות וזה כלל לא משנה אם יש 61 בקואליציה או 70 הרי ראינו קואליציות של 70 שמתפרקות אחרי שנה וחצי, SO WHAT?? הבעיה בעצם השיטה לא במספר החברים בקואליציה כזו או אחרת. השיטה דפוקה מהיסוד, גרועה, מפלגת, יוצרת הקצנה במגזרים וכו וכו השיטה חייבת להשתנות. ואם זה אומר ויתור על דמוקרטיה ייצוגית מלאה לטובת שיטה אזורית וכד' יחסיות אז כן, זה מה שצריך לעשות בדחיפות... ואז נקבל ימשילות ויציבות וקשר ישיר של נבחרי הציבור עם הציבור שבוחר אותם.