כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    אקטואליה

    קהילת אקטואליה - המקום לדון בענייני היום, בארץ ובעולם. פוליטיקה, כלכלה, חברה, דעות והגות. אנא שמרו אל התבטאות נאותה!

    אקטואליה

    חברים בקהילה (5572)

    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עמי100
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rayshc
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ofer ben z
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דורון טל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    -li-
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רינת אגרנט
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שרון קדם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פאניקת המהנדסים

    27/5/15 12:16
    1
    דרג את התוכן:
    2015-06-07 11:54:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ מערכת החינוך, פינלנד, מתמטיקה, מהנדסים ]

    כבר היום, אומרת הפאניקה, חסרים בישראל 10,000 מהנדסים, ואם המגמה תימשך – יחסרו 20,000. האצבע המרשיעה מופנית כלפי מערכת החינוך ובתוכה אל לימודי המתמטיקה. לא כל-כך לימודי המתמטיקה כמו מספר הנבחנים במתמטיקה ל-5 יחידות לימוד (יח"ל). מספרם ירד בשנים האחרונות, והכלכלה נתונה ב"סיכון לאומי": Nation at Risk, כפי שכינו זאת בארצות הברית (1983), כאשר הייתה תחושה שמערכת החינוך נכשלת בתגובתה לאתגרים הגלובאליים.


    הנתונים מראים, שמספר הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה ירד מ-12,900 בשנת 2006, ל-8,900 בשנת 2012 חרף העלייה במספר הכולל של התלמידים. עם זאת, לפי נתוני קרן טראמפ ישנם ניצנים ראשונים להיפוך המגמה, ועלייה מחודשת (זעומה מאד בינתיים) במספר הנבחנים. לצורך עידוד הלמידה פורסם ברבים ברעש גדול מחקר של מרכז טאוב – לא הייתי שם את ראשי על חשיבותו ותקפותו – המראה איזה פער בהכנסה עתידית ובקריירה אקדמית יש לטובת נבחני 5 יח"ל בהשוואה לנבחני 4 או 3 יח"ל.


    אני רוצה להציע לשר החינוך החדש – שגם הוא הצטרף למבכים את עתידה של התעשייה הישראלית בשל מחסור במהנדסים, בשל מיעוט הנבחנים ב-5 יח"ל מתמטיקה – לאנשי משרד החינוך ולאנשי קרן טראמפ לחשוב באופן אחר. קרן טראמפ, אגב, היא עתירה במשאבים כספיים, ומשקיעה את רובם-ככולם בלימודי מתמטיקה (בעיקר טיפוח מצטיינים) ומדעים. היא בוחנת דרכים אפשריות לחזק מורים ותלמידים טובים שיבטיחו את עתידנו. אבל הם שוגים. השיטה הכללית אצלנו היא הבעיה, ולא מיעוט הנבחנים ב-5 יח"ל מתמטיקה.


    לאחרונה הופיע בעברית ספרו של פאסי סאלברג "לומדים מפינלנד", שנכתב ב-2011. הספר מראה לנו כמה דברים, שאולי לא שמנו לב אליהם עד כה חרף ריבוי הפרסומים על החינוך הפיני. הדבר הראשון הוא עומק החשיבה החינוכית והחקיקה שמתקיימות שם מאז שנות ה-40 במאה הקודמת. בישראל נעשתה חשיבה חינוכית ברמה לאומית בשלוש הזדמנויות נקודתיות בלבד: עם הקמת המדינה בגיבוש חוק חינוך ממלכתי; בשנות ה-60 בנושא האינטגרציה; ובעשור הקודם עבודה של "ועדת  דברת" (2005), שמסקנותיה לא הגיעו לחקיקה ואף לא למימוש. בישראל אין חשיבה חינוכית רציפה במסגרות מקצועיות רחבות, ואין כמעט חידושים מערכתיים בחקיקה החינוכית מאז הקמת המדינה.


    העניין השני שמעביר אלינו הספר הוא הגישה החינוכית הפינית, שהיא שונה בתכלית מזו המתקיימת בישראל ובארצות מערביות נוספות. היא מאופיינת בין-השאר באפס תחרותיות, באוטונומיה מרחיקת-לכת לרשויות ולבתי הספר, בהתייחסות דיפרנציאלית לתלמידים, במורים איכותיים מאד, בשתי מסגרות (עיונית ומקצועית) שוות מעמד – ובחדוות למידה.


    אני מציע להתעכב רגע על חדוות הלמידה, כיון שהיא הבעיה הגדולה ביותר של החינוך הישראלי. אנחנו מאופיינים במדידות ומבחנים אין-סופיים, בחשדנות רבה סביבם, בתחרות מעיקה שהיא פועל יוצא מפרסום-ברבים של התוצאות, בניכור קשה של התלמידים כלפי המערכת בשל הלמידה הרוטינית וחסרת-הערך לקראת מבחנים – החוויה המרכזית (ולעיתים הבלעדית) של התלמידים משנותיהם בבית הספר. אין אצלנו חדוות למידה, שקיקה לחקור ולדעת, ואין שותפות אמיתית  של בעלי העניין (מנהלים, מורים ותלמידים) בגיבוש תכניות הלימודים, הפדגוגיה ואופני ההערכה.


    בפינלנד יש בסוף תקופת הלמידה 4 בחינות בגרות כשהבחינה במתמטיקה, ברמה סטנדרטית או מתקדמת, אינה חובה. איך, אם כך, מגיעים הפינים למקומות כה גבוהים במתמטיקה במבחנים בין לאומיים? פשוט: ללא לחצים, הפחדות ופיתויים הם לומדים לחשוב ולהבין. וכן, יש שם גם חדוות למידה. עלינו לשנות את השיטה כולה, ולא לנסות סדקים שבהם נמצא עוד כמה מצטיינים. מאלה לא ניוושע. אווירה של חדוות למידה תייצר גם את מהנדסי העתיד, ולא פאניקה שדוחפת אותנו עוד יותר למקומות גרועים שבהם נולד הכישלון החינוכי. בפינלנד, אגב, אין מחסור במהנדסים והכול שם מרוצים ממערכת החינוך.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "פאניקת המהנדסים"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    27/5/15 12:53
    0
    דרג את התוכן:
    2015-05-27 12:59:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: חינוך אחר 2015-05-27 12:16:45

    כבר היום, אומרת הפאניקה, חסרים בישראל 10,000 מהנדסים, ואם המגמה תימשך – יחסרו 20,000. האצבע המרשיעה מופנית כלפי מערכת החינוך ובתוכה אל לימודי המתמטיקה. לא כל-כך לימודי המתמטיקה כמו מספר הנבחנים במתמטיקה ל-5 יחידות לימוד (יח"ל). מספרם ירד בשנים האחרונות, והכלכלה נתונה ב"סיכון לאומי": Nation at Risk, כפי שכינו זאת בארצות הברית (1983), כאשר ברית המועצות הקדימה אותה במירוץ החלל.


    הנתונים מראים, שמספר הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה ירד מ-12,900 בשנת 2006, ל-8,900 בשנת 2012 חרף העלייה במספר הכולל של התלמידים. עם זאת, לפי נתוני קרן טראמפ ישנם ניצנים ראשונים להיפוך המגמה, ועלייה מחודשת (זעומה מאד בינתיים) במספר הנבחנים. לצורך עידוד הלמידה פורסם ברבים ברעש גדול מחקר של מרכז טאוב – לא הייתי שם את ראשי על חשיבותו ותקפותו – המראה איזה פער בהכנסה עתידית ובקריירה אקדמית יש לטובת נבחני 5 יח"ל בהשוואה לנבחני 4 או 3 יח"ל.


    אני רוצה להציע לשר החינוך החדש – שגם הוא הצטרף למבכים את עתידה של התעשייה הישראלית בשל מחסור במהנדסים, בשל מיעוט הנבחנים ב-5 יח"ל מתמטיקה – לאנשי משרד החינוך ולאנשי קרן טראמפ לחשוב באופן אחר. קרן טראמפ, אגב, היא עתירה במשאבים כספיים, ומשקיעה את רובם-ככולם בלימודי מתמטיקה (בעיקר טיפוח מצטיינים) ומדעים. היא בוחנת דרכים אפשריות לחזק מורים ותלמידים טובים שיבטיחו את עתידנו. אבל הם שוגים. השיטה הכללית אצלנו היא הבעיה, ולא מיעוט הנבחנים ב-5 יח"ל מתמטיקה.


    לאחרונה הופיע בעברית ספרו של פאסי סאברג "לומדים מפינלנד", שנכתב ב-2011. הספר מראה לנו כמה דברים, שאולי לא שמנו לב אליהם עד כה חרף ריבוי הפרסומים על החינוך הפיני. הדבר הראשון הוא עומק החשיבה החינוכית והחקיקה שמתקיימות שם מאז שנות ה-40 במאה הקודמת. בישראל נעשתה חשיבה חינוכית ברמה לאומית בשלוש הזדמנויות נקודתיות בלבד: עם הקמת המדינה בגיבוש חוק חינוך ממלכתי; בשנות ה-60 בנושא האינטגרציה; ובעשור הקודם עבודה של "ועדת  דברת" (2005), שמסקנותיה לא הגיעו לחקיקה ואף לא למימוש. בישראל אין חשיבה חינוכית רציפה במסגרות מקצועיות רחבות, ואין כמעט חידושים מערכתיים בחקיקה החינוכית מאז הקמת המדינה.


    העניין השני שמעביר אלינו הספר הוא הגישה החינוכית הפינית, שהיא שונה בתכלית מזו המתקיימת בישראל ובארצות מערביות נוספות. היא מאופיינת בין-השאר באפס תחרותיות, באוטונומיה מרחיקת-לכת לרשויות ולבתי הספר, בהתייחסות דיפרנציאלית לתלמידים, במורים איכותיים מאד, בשתי מסגרות (עיונית ומקצועית) שוות מעמד – ובחדוות למידה.


    אני מציע להתעכב רגע על חדוות הלמידה, כיון שהיא הבעיה הגדולה ביותר של החינוך הישראלי. אנחנו מאופיינים במדידות ומבחנים אין-סופיים, בחשדנות רבה סביבם, בתחרות מעיקה שהיא פועל יוצא מפרסום-ברבים של התוצאות, בניכור קשה של התלמידים כלפי המערכת בשל הלמידה הרוטינית וחסרת-הערך לקראת מבחנים – החוויה המרכזית (ולעיתים הבלעדית) של התלמידים משנותיהם בבית הספר. אין אצלנו חדוות למידה, שקיקה לחקור ולדעת, ואין שותפות אמיתית  של בעלי העניין (מנהלים, מורים ותלמידים) בגיבוש תכניות הלימודים, הפדגוגיה ואופני ההערכה.


    בפינלנד יש בסוף תקופת הלמידה 4 בחינות בגרות כשהבחינה במתמטיקה, ברמה סטנדרטית או מתקדמת, אינה חובה. איך, אם כך, מגיעים הפינים למקומות כה גבוהים במתמטיקה במבחנים בין לאומיים? פשוט: ללא לחצים, הפחדות ופיתויים הם לומדים לחשוב ולהבין. וכן, יש שם גם חדוות למידה. עלינו לשנות את השיטה כולה, ולא לנסות סדקים שבהם נמצא עוד כמה מצטיינים. מאלה לא ניוושע. אווירה של חדוות למידה תייצר גם את מהנדסי העתיד, ולא פאניקה שדוחפת אותנו עוד יותר למקומות גרועים שבהם נולד הכישלון החינוכי. בפינלנד, אגב, אין מחסור במהנדסים והכול שם מרוצים ממערכת החינוך.

     

     

    "איך, אם כך, מגיעים הפינים למקומות כה גבוהים במתמטיקה במבחנים בין לאומיים?" 

     

    פשוט ככה: 

     

    החופש מזין את האופי, התרבות ואת הלמידה !  


    בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

    ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

    אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

    התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

    נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי הספר הדמוקרטיים בדגם סדברי, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

    בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

    -----------------
     * ראו: דו"ח ועדת הררי, בראשותו של פרופ' חיים הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!).

     

     

    ראה, 

    קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע !

    http://cafe.themarker.com/topic/2236986/ 

     

    27/5/15 13:27
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2015-05-27 13:27:25
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הולד דה הורסס, לא חסרים מהנדסים בישראל ואם יחסרו נייבא מהודו, מרומניה ומרוסיה. צריך להחליף דיסקט, אפשר להכשיר כיום בוגרי תיכון לעבודות הנדסיות בשיטת OJT

    --
    נמאסו עלי הקצינים הבכירים שמוצנחים ללתפקידי ניהול.
    27/5/15 14:30
    1
    דרג את התוכן:
    2015-05-27 14:32:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     

    מה שצריך זה לאפשר לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם מתי שמעניין אותםזה מה שצריך. 

     

    28/5/15 10:48
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2015-05-28 10:48:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    בפארפרזה על מכתם המיוחס ל מחזאי (לא ידוע בארץ), נקל היה ללמד תלמידים לו היו המורים (עצמם) מלומדים. מובן? שיצביע מי שזקוק לפירוש רש"י ותרגום אונקלוס.
    28/5/15 11:34
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2015-05-28 11:34:59
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    בפינלנד אין מחסור במהנדסים כי מאז שנוקיה נפלה אין להם הרבה עבודה למהנדסים.
    28/5/15 19:54
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2015-05-28 19:54:23
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: השכן ממול 2015-05-28 11:34:59

    בפינלנד אין מחסור במהנדסים כי מאז שנוקיה נפלה אין להם הרבה עבודה למהנדסים.

     

    אפשר לייבא עובדים זרים...


    --
    הדרך לשלום עוברת דרך הלב.
    "כל דבר שמרכך את הלב."
    חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת.
    דיאלוג הוא הדרך לשלום.
    גישת דרך האמצע
    http://cafe.themarker.com/topic/3125731
    מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות
    http://cafe.themarker.com/topic/3123249/
    29/5/15 00:18
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2015-05-29 00:18:46
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לפי השיטה של חינוך אחר יש לעודד רק את חדוות הלמידה וכך במקום 9000 נבחנים במתמטיקה 5 יח"ל נקבל 500 נבחנים במתמטיקה 5 יח"ל כי ליתר לא היה כיף ללמוד את זה ברמה גבוהה והרבה יותר כיף ללמוד 2 יח"ל.
    30/5/15 07:23
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2015-05-30 07:23:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תחשוב שוב, אייל, על מה שכתבת.

    30/5/15 10:31
    0
    דרג את התוכן:
    2015-06-06 13:00:47
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     

    יש לאפשר לכל אחד/ת חופש בחירה וחופש לימוד. כך האנשים יבחרו מה שמתאים להם.

     

    מה, תכריח אותם/ן להיות מהנדסים ?

     

    תעודד את האנשים להיות מהנדסים, ואז יחסרו לך רופאים. תעודד אותם להיות רופאים ויחסרו לך רואי חשבון. תעודד אותם להיות נהגי מוניות ויחסרו לך מטטאי רחובות...  

     

    30/5/15 12:38
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2015-05-30 12:38:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אייל - חיפה 2015-05-29 00:18:46

    לפי השיטה של חינוך אחר יש לעודד רק את חדוות הלמידה וכך במקום 9000 נבחנים במתמטיקה 5 יח"ל נקבל 500 נבחנים במתמטיקה 5 יח"ל כי ליתר לא היה כיף ללמוד את זה ברמה גבוהה והרבה יותר כיף ללמוד 2 יח"ל.

     

     

    "כיצד מערכת החינוך יכולה להעביר מסר לאוכלוסייתה, ממין זכר וממין נקבה כאחד, שאין להשיג את הדברים באמצעות הכוח -- כאשר מערכת החינוך עצמה בנוייה על "אינוס" אוכלוסייתה כדי להשיג את יעדיה, דבר הנותן כמובן לגיטימציה לשימוש בכוח!!?"

     

     

    כפיה בבתי הספר היא דבר מיושן

     

    אחת התופעות המפליאות והמביכות ביותר שעל הבמה החינוכית הנוכחית בארץ היא הפופולריות הגוברת של הכפיה, בצורה זו או אחרת, בשימוש בה ככלי לגיטימי לקידום מטרות החינוך. בזמן שהעולם כולו נראה כי מגביר באטיות, אולם יותר מתמיד, את מודעותו לעובדה  שכוח הוא לא שיטה יעילה כדי להשיג יעדים בני קיימא, פלח אחד מתרבותנו -- פלח מאוד חשוב, הממונה על הכנת הדור הבא -- נראה שהוא מכוון בעקשנות לכיוון ההפוך.

     

    למעשה, בזמן שאנחנו עוברים דרך העשור השני של המאה ה-21, אנחנו עדים לתופעה אשר לפני שבעים שנה בקושי, איש שפוי לא היה חולם שהיא תופיע. מי, בשלהי מלחמת העולם השניה, היה אומר בביטחון כלשהו שהשימוש בכח על מנת לישב סיכסוכים בין מעצמות העל יהיה לנחלת העבר? מי היה מנחש, בעיצומה של מלחמת קוריאה, שאפילו הממסדים הצבאיים הגדולים והמודרניים ביותר יהיו במהרה מחוסרי אונים בנסותם לכפות את רצונם אפילו על המדינות הקטנות ביותר כמו קפריסין, לבנון, ניקראגואה, אפגניסטן, קובה והאיטי לאחרונה, ואלה הם רק כמה מהן? מי, בשיא עצמתו של סטלין בשנות ה-40 המאוחרות, היה מספיק טיפש כדי לנבא שאחדות מהרודנויות הקומוניסטיות יודחקו הצידה על ידי אותה אוכלוסיה אשר פעם שלטו בה ביד ברזל? נכון, את השרידים הכואבים של הכוח הברוטלי אפשר לראות בשפע בעולם של היום במרכז אמריקה, במזרח אירופה, בסין, בדרום-מזרח אסיה, בעירק, באירן, ובמקומות שונים באפריקה. אולם בכל מקום, אפילו האנשים שבשילטון (בעלי השררה) יודעים שהפעמון מצלצל ללא רחם לסמכותיות הבלתי מרוסנת, ואנשים בעלי אמון וסבלנות אין קץ יגעים בשקט ובחריצות על מנת   ל ע ק ו ר   א ת   ה כ ו ח   מ ת ו ך   י ח ס י   ה א נ ו ש .

     

    כל זה ברור למשקיף הקפדני, אשר אפילו ריבוי העצים אינו מפריע לו לראות את היער. אולם למרות שהעולם מתקדם ומקבל את חופש הדיבור, את חופש הבחירה ואת הדיון הפתוח כשיטות פוריות יותר לפתרון בעיות ולקידום הגזע האנושי, האנשים האחראים על חינוך ילדינו תובעים בקול, יותר מתמיד, את החלתן של משמעת ומגבלות יותר מחמירות. אני אינני יכול לראות כל הגיון בדבר, האם הינכם יכולים? אם כפיה איננה מפיקה תוצאות בכל תחום אחר, מה מביא מחנכים, אשר נולדו וגדלו בארץ, לחשוב שהיא תפיק תוצאות בבתי הספר כאן?

     

    אני ער כמו כל אחד אחר לבעיות אשר בתי ספר מתמודדים עימן. במילה אחת, הם אינם מפיקים את הסחורה. הלקוחות שלהם, התלמידים, נמלטים מהם במספרי שיא; אלה שנשארים נראה שאינם עושים מה שנדרש מהם. בוגרים הם לעתים קרובות בלתי חברתיים, בלתי מוסריים, ובלתי כשירים. איזושהי מחלה כללית מתפשטת בכל המערכת, החל ממנהלים וכלה במורים ותלמידים. מה שאנחנו מוצאים היא הסימפטומטולוגיה של מערכת על סף קריסה ערכית כתוצאה מהתישנות וחוסר שייכות. אין תרופה אשר ניתנה במשך השנים האחרונות ואשר פעלה. ריפוי קסמים כלשהו איננו נראה באופק. כל אלו הן חדשות מדכאות.

     

    מה שקורה בין מחנכים הוא שהם איכשהו דורכים על המקום מתוך המצב המיואש שלהם. כמובן, במקום לבדוק, לחדש, ולבנות מחדש את מערכת החינוך מהיסוד ועד הטפחות, כפי שהיה עליהם לעשות, הם מחפשים עוד פלסטר להדביק.  מה שלא כל כך מובן הוא הכיוון אשר רבים  מהם  נראה כי נעים לעברו, הכיוון של הגברת הלחץ על התלמידים -- בדיוק סוג המהלך עליו כולנו מותחים ביקורת כאשר הוא נעשה בהקשר אחר כלשהו. כך, אנחנו רואים הצעות החל ממשמעת יותר חמורה, יותר שיעורי-בית, יותר קורסי חובה, יותר שליטה על הזמן הפנוי, וכלה ביותר עונשים על עבודה אקדמית ירודה בבית הספר. אף אחד מהשיעורים של העבר ושל ההווה כנראה לא משפיע על האנשים אשר מציעים את ההצעות האלו. היכן הם היו כל השנים האלו? האם המחנכים אשר מציעים את ההצעות האלו עברו את הקורסים בהיסטוריה שלהם? האם הם קיבלו ציונים טובים ב"אקטואליה"?

     

    עלי לומר בבירור, כדבר אשר חל באופן אוניברסלי, שבבתי הספר אצלנו, כמו בכל מקום אחר, כל הצעה לרפורמה המבוססת על צורה כלשהי של כפיה, מועדת לכישלון, והיא מוטעית במהותהזו בדיקת לקמוס אשר אפשר להשתמש בה לאורך ולרוחב. הגיע הזמן שהקהל יבהיר לוועדות בית הספר, למנהלים, למורים ולמשרד החינוך שהצעות כגון אלה הן בלתי מקובלות, ואין להביאן בחשבון. אינני מאמין שיש מרפא כל פשוט כלשהו לבעיותיהם של בתי הספר היום, אם כי מה שאני כן יודע הוא, שמה שלא ננסה, חייב להיות מבוסס על כיבוד החופש של התלמידים ושל המורים לבחור לעצמם את נתיביהםולהביע את דעתם

     

    30/5/15 18:17
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2015-05-30 18:17:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני כבר 35 שנים בהיי-טק, מהנדס תוכנה, ועבדתי במקומות רבים כך שאני מכיר את התעשיה הזו די טוב.

     מעולם לא נתקלתי בבעיה של חוסר במהנדסים.  אין לי מושג כיצד נוצרה 'האגדה הזו'.

     נתקלתי גם נתקלתי בחוסר במהנדסים 'טובים' (למעשה כל יום אני נתקל בבעיה הזו).  השוק מלא במהנדסים בינוניים ומטה. נגד זה אין לי מושג מה התרופה.

     

    נראה לי שלעובדה שרבים לא עושים בגרות 5 יחידות במתמטיקה אין קשר למצב. אני בכלל מנתק את הקשר בין תלמידים בבתי הספר לבין סטודנטים. תלמידים בבתי ספר הם עדיין צעירים ולא בדיוק יודעים 'מה הם רוצים מעצמם'. 

    לעומתם, אלו שהולכים ללימודים גבוהים כמו לימודי הנדסה, הם לרוב בוגרים, אחרי שירות צבאי ובהחלט יודעים מה הם רוצים מעצמם. אם יש להם ראש חושב, זה בכלל לא משנה מה הרקע שלהם בבתי ספר. בקורסים של מספר חודשים הם סוגרים את הפער של 12 שנות לימוד. מבחינתי בתי הספר - מטרתם הם להעביר את זמנם של התלמידים. הם לא באמת חשובים לצורך השכלה גבוהה.

    30/5/15 19:12
    0
    דרג את התוכן:
    2015-05-30 19:13:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    התרופה לבינוני ומטה וללא מוסרי ומטה היא משכורת בסיסית לכולם כדי שמי שרוצה יוכל לשבת בבית, ללכת ללמוד, לשכב על חוף הים, ללכת לבארים ולשמוע מוסיקה, העיקר לא לפגוע באף אחד. 

    סגולת אי העשייה


    --
    הדרך לשלום עוברת דרך הלב.
    "כל דבר שמרכך את הלב."
    חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת.
    דיאלוג הוא הדרך לשלום.
    גישת דרך האמצע
    http://cafe.themarker.com/topic/3125731
    מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות
    http://cafe.themarker.com/topic/3123249/


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "פאניקת המהנדסים"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה