צטט: שִינשִין 2015-06-05 09:51:55

צטט: יוהידן 2015-06-05 09:38:59

צטט: שִינשִין 2015-06-05 09:33:26

צטט: yaakov. 2015-06-05 09:20:00

 

1. הצרפתים,  בנלחמו נגד הבריטים במאה ה 14, זה היה חיילים צרפתיים - francs - שנלחמו נגד חיילים בריטיים, כדי להגן על העם הצרפתי ואדמת צרפת מפני הפולש.

דיברו דיאלקטים די שונים, התלבשו אפילו שונה, אך לכולם הייתה אותה המטרה.

2. שלא לדבר על תקופת ה directoire הצרפתי, לפני יותר מ 200 שנה, שם מאות אלפי אזרחים קמו כאיש אחד, כעם אחד, להדוף את הפולש הפרוסי.

.

1. במאה ה-14 המטרה של הלוחמים הצרפתים היתה להישאר בחיים ולחזור הביתה. הם לא התגייסו - הם גויסו ע"י המלך שמטרתו היתה הגנה על הממלכה שלו.

2. זה היה אחרי המהפכה הצרפתית שהיתה אחת הסנוניות לרעיון הלאומיות.

קשקושים במיץ.

עוד מעט גם תגידי שאת האוליגרכיה המציאו במאה ה20.   לאומיות קיימת ובועטת,משחר ימי העמים .דן

 

לא נעים יוהידן, הבורות הזאת.

אפילו ילדים יודעים שהאידיאולוגיה הזאת, שעניינה ריבונות עצמית של קבוצות בעלות תרבות אחידה, התהוותה לפני כ-200 שנה...

למעלת ילד,עדין לא הגעתי.דן

צפיתי מקודם באחת התגובות [כנראה נמחקה בינתיים]המתנגדת לקביעה שלי ,שקיומו של עם איננו אלא עצם רצונם ושאיפתם של קבוצת אנשים. ובכן,אינני מכיר בשום הגדרה אחרת.דן

צטט: יוהידן 2015-06-05 10:03:12

צפיתי מקודם באחת התגובות [כנראה נמחקה בינתיים]המתנגדת לקביעה שלי ,שקיומו של עם איננו אלא עצם רצונם ושאיפתם של קבוצת אנשים. ובכן,אינני מכיר בשום הגדרה אחרת.דן

ה"קביעה" שלך היא טאוטולוגיה ולכן אינה הגדרה...

צטט: יוהידן 2015-06-05 09:57:02

צטט: שִינשִין 2015-06-05 09:51:55

צטט: יוהידן 2015-06-05 09:38:59

צטט: שִינשִין 2015-06-05 09:33:26

צטט: yaakov. 2015-06-05 09:20:00

 

1. הצרפתים,  בנלחמו נגד הבריטים במאה ה 14, זה היה חיילים צרפתיים - francs - שנלחמו נגד חיילים בריטיים, כדי להגן על העם הצרפתי ואדמת צרפת מפני הפולש.

דיברו דיאלקטים די שונים, התלבשו אפילו שונה, אך לכולם הייתה אותה המטרה.

2. שלא לדבר על תקופת ה directoire הצרפתי, לפני יותר מ 200 שנה, שם מאות אלפי אזרחים קמו כאיש אחד, כעם אחד, להדוף את הפולש הפרוסי.

.

1. במאה ה-14 המטרה של הלוחמים הצרפתים היתה להישאר בחיים ולחזור הביתה. הם לא התגייסו - הם גויסו ע"י המלך שמטרתו היתה הגנה על הממלכה שלו.

2. זה היה אחרי המהפכה הצרפתית שהיתה אחת הסנוניות לרעיון הלאומיות.

קשקושים במיץ.

עוד מעט גם תגידי שאת האוליגרכיה המציאו במאה ה20.   לאומיות קיימת ובועטת,משחר ימי העמים .דן

 

לא נעים יוהידן, הבורות הזאת.

אפילו ילדים יודעים שהאידיאולוגיה הזאת, שעניינה ריבונות עצמית של קבוצות בעלות תרבות אחידה, התהוותה לפני כ-200 שנה...

למעלת ילד,עדין לא הגעתי.דן

ולמעלת ההבנה של המושג "אפילו" - כבר הגעת?

צטט: שִינשִין 2015-06-05 10:10:42

צטט: יוהידן 2015-06-05 10:03:12

צפיתי מקודם באחת התגובות [כנראה נמחקה בינתיים]המתנגדת לקביעה שלי ,שקיומו של עם איננו אלא עצם רצונם ושאיפתם של קבוצת אנשים. ובכן,אינני מכיר בשום הגדרה אחרת.דן

 

ה"קביעה" שלך היא טאוטולוגיה ולכן אינה הגדרה...

האמת בדברי איננה שואבת מן האמת הלוגית,היא אמת עובדתית.דן

צטט: שִינשִין 2015-06-05 10:13:21

צטט: יוהידן 2015-06-05 09:57:02

צטט: שִינשִין 2015-06-05 09:51:55

צטט: יוהידן 2015-06-05 09:38:59

צטט: שִינשִין 2015-06-05 09:33:26

צטט: yaakov. 2015-06-05 09:20:00

 

1. הצרפתים,  בנלחמו נגד הבריטים במאה ה 14, זה היה חיילים צרפתיים - francs - שנלחמו נגד חיילים בריטיים, כדי להגן על העם הצרפתי ואדמת צרפת מפני הפולש.

דיברו דיאלקטים די שונים, התלבשו אפילו שונה, אך לכולם הייתה אותה המטרה.

2. שלא לדבר על תקופת ה directoire הצרפתי, לפני יותר מ 200 שנה, שם מאות אלפי אזרחים קמו כאיש אחד, כעם אחד, להדוף את הפולש הפרוסי.

.

1. במאה ה-14 המטרה של הלוחמים הצרפתים היתה להישאר בחיים ולחזור הביתה. הם לא התגייסו - הם גויסו ע"י המלך שמטרתו היתה הגנה על הממלכה שלו.

2. זה היה אחרי המהפכה הצרפתית שהיתה אחת הסנוניות לרעיון הלאומיות.

קשקושים במיץ.

עוד מעט גם תגידי שאת האוליגרכיה המציאו במאה ה20.   לאומיות קיימת ובועטת,משחר ימי העמים .דן

 

לא נעים יוהידן, הבורות הזאת.

אפילו ילדים יודעים שהאידיאולוגיה הזאת, שעניינה ריבונות עצמית של קבוצות בעלות תרבות אחידה, התהוותה לפני כ-200 שנה...

למעלת ילד,עדין לא הגעתי.דן

 

ולמעלת ההבנה של המושג "אפילו" - כבר הגעת?

לא.

צטט: מלחהארץ0 2015-06-05 00:32:26

צטט: מורן. 2015-06-04 23:38:22

 

--תגידי את הולכת להסתכלות?

 

כולנו מבינים שגם את רוצה להגיד משהו וכולנו מבינים שקשה לך להשתלב. עם זאת מורן, כולנו מצפים לקצת יותר מאמצים מצדך.

---היהירות האשכנזית שלך הביאה אותך לקצוות אפלים אלי...זו כבר לא אשמתי .

תודעה לאומית[לאומים] ,קימת  כמעט משחר ההיסטוריה.

טביעת ניסוחי הגדרות חדשה למילים אהבה שנאה או תודעה לאומית[לאום],איננה המצאה של האהבות והשנאות,ולא של התודעה הלאומית או הלאום.

נב. אפילו פרופיסור גאון ומבוגר שאיננו ילד, יכול להבין זאת.דן

צטט: חנה וייס 2015-06-05 05:24:46

צטט: מורן. 2015-06-04 23:38:22

צטט: חנה וייס 2015-06-04 15:54:31

די מוסכם שההיסטוריה של מדינות לאום nation states מתיחסת לכמאה שנים האחרונות. 

הסכסוך הישראלי-פלסטיני מהווה דוגמה פראקסלנס לאיך בני אדם לא צריכים להתנהל ואיך לא לפתור סכסוכים.

הסיבות לסכסוכים הן תודעתיות. אופן המשגת דברים כמו "היסטוריה" "זהות" "אנחנו והם" מהווה מכשול לפיתרון. 

 

עיקר הבעיה הוא חמדנות.

אחיזה עצמית חזקה ומוגזמת היא הסיבה לכל אלימות.

חמדנות נובעת מאחיזה עצמית חזקה.

אחיזה עצמית חזקה גם מתבטאת בהתמכרויות, כמו לאוכל ולמין.

אובססיית מין ואובססיית אוכל הן דוגמאות לחמדנות, לאחיזה חזקה בכל הקשור לאני ולשלי.

 

זה לא מקרה שהרבנים והנביאים לפניהם הפצירו להפחית תשוקה.

כעס ושנאה מתועררים כשהתשוקה העזה, החמדנות, לא מתממשת.

כשאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים אנחנו כועסים.

לא ניתן להשתחרר מכעס ומשינאה ללא הפחתת חמדנות ותשוקה.

 

כעס שעלול להתעורר כתגובה למה שכתבתי הוא דוגמא לאגו, לאחיזה חזקה באני ובשלי.

האגו מפגין אינספור תעלולים על מנת שלא נגלה שהוא למעשה לא קיים, כדי שלא נחשוף את השקר לגבי אופן קיומו. 

אגו הוא מקור כל הסבל.

חווית הכעס היא לא חוויה נעימה והיא בעצמה סבל.

 

כדי להשתחרר מכעס ומשינאה צריכים להפחית תשוקה וחמדנות.

 

כל אדם, בין אם הוא דתי או לא דתי, זקוק לריסון עצמי על מנת להרגיש סיפוק בהווה.

תודעת החמדנות, תודעת התשוקה, היא תודעה מיוסרת שסובלת מחוסר סיפוק אינסופי בהווה.

העבר והעתיד לא קיימים.

הרגע היחיד שקיים, אף הוא באופן לא עצמאי ובלתי תלוי, הוא רגע ההווה.

 

השתחררות מאחיזה חזקה בעצמי היא הקלה אדירה.

חמלה היא מצבור בלתי נדלה של אנרגיה ושל תחושת סיפוק ורווחה בהווה. 

אילו יכולנו לקנות הארה במיליון דולר, כולנו היינו רצים לאסוף את הכסף.

זה ערכה של דת, של תרגול של ריסון עצמי. 

אפשר בהחלט לתרגל מוסר וריסון עצמי ויושר באופן חילוני.

לא צריכים להיות אדם דתי כדי להיות אדם טוב ומתחשב בזולת.

אבל תרגול של דת, כל דת, מאוד עוזר ותומך.

 

 

 

 

איזהו עשיר? השמח בחלקו.

איזהו גיבור? הכובש את יצרו.

איזהו חכם? הלומד מכל אדם.

 

 

 

 

--תגידי את הולכת להסתכלות?

 

התובנה הבודהיסטית העתיקה היא שהאדם הגשמי הוא משוגע מנקודת הראות של האדם הרוחני, בעוד האדם הרוחני נחשב למשוגע מנקודת הראות של האדם הגשמי.

 

האדם הגשמי חי למען החיים האלה. הוא רוצה לדלות את הכול מתוכם: שייכות חברתית, לעשות כסף, תהילה ויחסים. לשם כך הוא חי. אבל האדם הרוחני שואף להפוך לישות אינסופית--במסורת התאיסטית, להפוך לאחד עם הקדושה ובמסורת הבודהיסטית, להפוך לבודהה. אנשים רוחניים מגדירים הצלחה גשמית בדרך אחרת: החיים האלה הם הזדמנות אבולוציונית עבורם להתפתח ליישות אינסופית. לכן, הם לא כל כך מעוניינים ביעדים כמו מעמד והצלחה בהקשר לחיים האלה.

 

~פרופסור רוברט תורמן

 

The ancient Buddhist understanding is that the worldly person is insane from the point of view of the spiritual person, while the spiritual person is considered to be insane by the worldly person.

The worldly person lives for the purpose of this life. They want to get everything out of it: belonging to society, making money, getting fame, and having relationships. That's really what they're living for. But the spiritual person is seeking to become an infinite being—in the theistic tradition, becoming one with the divine, and in the Buddhist tradition, becoming a Buddha. For spiritual people worldly success is defined in a different way: this life is seen as an evolutionary opportunity for them to evolve toward becoming an infinite being. Therefore they are not that interested in the goals of status and success within the context of this life.

Robert Thurman - Interview in Tricycle

-- עזבי כבר את כל הבאבא סאלים הבודיסטים שלך , דברי פעם אחת בשם עצמך , חנה , רק בשם עצמך.. כל מה שכתבת כאן על איפוק , הוא מצווה שגם את מאמינה בה.. וזה הצער  שלי כלפיך, שאת מאמינה להם ולא לאני שלך ..

אז מה את שונה מכל אלה שמרביצים באחרים תורה? ותראי מה זה פלא הגן עליך מלח מפני .. באי השתלבות,, והרי הוא אחרון המאמינים בכל אלה ..

ולא כל אדם איניודואלי חושב על שליטה או ממון.. ישנם חוקים  בכל מדינה דמוקרטית,  שהם נגד כל התופעות שהזכרת ..

את יודעת מה.. בואי נעשה נסיון  אחד ואחרון , אחרי החמש,  שש שנים שאת כותבת כאן , תכתבי דבר מתוכך מעצמך , מה שיושב על ליבך מה שכואב לך לגבי אלה ואלה .. בלי שום קישור.. ובלי שמלח ינסה לנשוך לי את הרגל .

עשינו עסק?

צטט: pbhba 2015-06-05 08:36:36

צטט: מורן. 2015-06-04 23:38:22

צטט: חנה וייס 2015-06-04 15:54:31

די מוסכם שההיסטוריה של מדינות לאום nation states מתיחסת לכמאה שנים האחרונות. 

הסכסוך הישראלי-פלסטיני מהווה דוגמה פראקסלנס לאיך בני אדם לא צריכים להתנהל ואיך לא לפתור סכסוכים.

הסיבות לסכסוכים הן תודעתיות. אופן המשגת דברים כמו "היסטוריה" "זהות" "אנחנו והם" מהווה מכשול לפיתרון. 

 

עיקר הבעיה הוא חמדנות.

אחיזה עצמית חזקה ומוגזמת היא הסיבה לכל אלימות.

חמדנות נובעת מאחיזה עצמית חזקה.

אחיזה עצמית חזקה גם מתבטאת בהתמכרויות, כמו לאוכל ולמין.

אובססיית מין ואובססיית אוכל הן דוגמאות לחמדנות, לאחיזה חזקה בכל הקשור לאני ולשלי.

 

זה לא מקרה שהרבנים והנביאים לפניהם הפצירו להפחית תשוקה.

כעס ושנאה מתועררים כשהתשוקה העזה, החמדנות, לא מתממשת.

כשאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים אנחנו כועסים.

לא ניתן להשתחרר מכעס ומשינאה ללא הפחתת חמדנות ותשוקה.

 

כעס שעלול להתעורר כתגובה למה שכתבתי הוא דוגמא לאגו, לאחיזה חזקה באני ובשלי.

האגו מפגין אינספור תעלולים על מנת שלא נגלה שהוא למעשה לא קיים, כדי שלא נחשוף את השקר לגבי אופן קיומו. 

אגו הוא מקור כל הסבל.

חווית הכעס היא לא חוויה נעימה והיא בעצמה סבל.

 

כדי להשתחרר מכעס ומשינאה צריכים להפחית תשוקה וחמדנות.

 

כל אדם, בין אם הוא דתי או לא דתי, זקוק לריסון עצמי על מנת להרגיש סיפוק בהווה.

תודעת החמדנות, תודעת התשוקה, היא תודעה מיוסרת שסובלת מחוסר סיפוק אינסופי בהווה.

העבר והעתיד לא קיימים.

הרגע היחיד שקיים, אף הוא באופן לא עצמאי ובלתי תלוי, הוא רגע ההווה.

 

השתחררות מאחיזה חזקה בעצמי היא הקלה אדירה.

חמלה היא מצבור בלתי נדלה של אנרגיה ושל תחושת סיפוק ורווחה בהווה. 

אילו יכולנו לקנות הארה במיליון דולר, כולנו היינו רצים לאסוף את הכסף.

זה ערכה של דת, של תרגול של ריסון עצמי. 

אפשר בהחלט לתרגל מוסר וריסון עצמי ויושר באופן חילוני.

לא צריכים להיות אדם דתי כדי להיות אדם טוב ומתחשב בזולת.

אבל תרגול של דת, כל דת, מאוד עוזר ותומך.

 

 

 

 

איזהו עשיר? השמח בחלקו.

איזהו גיבור? הכובש את יצרו.

איזהו חכם? הלומד מכל אדם.

 

 

 

 

--תגידי את הולכת להסתכלות?

 

 

 

 

איזה חלק ממה שהיא כתבה מצריך לדעתך את ההתערבות הטיפולית או "ההסתכלות" [שהיא כנראה לא מדיטטיבית] שאת שולחת אותה אליה?

הציטוט מפרקי אבות או העקרונות הבודהיסטים המקובלים?

-- כל החלקים.. ואם היא או הם שמאמינים בהם שילכו גם הם להסתכלות.

צטט: חנה וייס 2015-06-04 19:11:47

צטט: מלחהארץ0 2015-06-04 18:34:01

הדרך הטובה ביותר להגדיר מושג היא התחקות אחר ההיסטוריה שלו. [...]

 

הדרך הטובה ביותר להגדיר מושג היא בתפיסה ישירה של בסיס תקף עם תיוג מוסכם והולם.

למשל, כסא (ארבע רגליים, משטח - מושב, גב) הוא לא בסיס תקף לכינוי 'שולחן'.

בסיס תקף לכינוי 'שולחן' הוא ארבע רגליים ומשטח שנישא על גביהן.

התפיסה הישירה במקרה זה היא באמצעות איבר החישה (העין), תודעת החישה והתודעה המנטלית שמבחינה ומעניקה משמעות (תיוג, כינוי) לצורה ולמסה (הבסיס התקף). 

 

הדרך הטובה ביותר להגדיר מושג היא באופן שתואם את המציאות.

הגדרת השולחן לעומת הכיסא מופיעה אומנם בכמה וכמה קורסי "מבוא ל...", אך אינה נכונה.

מהגדרתך, אני יכול  לבנות פספר רהיטים שאינם שולחן. אני גם יכול לבנות כמה שולחנות שלא מתאימים להגדרה.

ועוד מדובר פה בהגדרה פשוטה. אין הגדרה של מושג אבסטקרטי מקובלת על הכל, וכל אחד מגדיר ממבטו הוא.

השווי למשל הגדרה של דת לעומת זו של כת.

מה הגדרה של עם בעיניי המלכה אליזבת השניה לעומת ננגדרה של מאו צ'ה טונג.

מי יגדיר "אל" ?

היסטורית,המאפיין הבולט של העם היהודי מהמאה השניה ועד המאה העשרים היה דת.

היסטורית, דת נכנסת בהגדרת העם הסובייטי מ 1917 ועד 1980 ?

מי שינסה לעקוב אחרי הגדרת המילה "גזענות" יקבל חיש מהר סחרחורת !

אין הגדרה שאינה חלקית וסובייקטיבית

צטט: שִינשִין 2015-06-05 09:33:26

צטט: yaakov. 2015-06-05 09:20:00

 

1

.

1. במאה ה-14 המטרה של הלוחמים הצרפתים היתה להישאר בחיים ולחזור הביתה. הם לא התגייסו - הם גויסו ע"י המלך שמטרתו היתה הגנה על הממלכה שלו.

לא, זה פשוט לא נכון.  בכמה וכמה מלחמות נגד הבריטים במיוחד בעת ההיא, קמו כפרים שלמים, על אציליהם וחייליהם , פשוט להגן על צרפת, la gaule  דאז. כתבים רבים פורסמו כבר אז. גם שירים. ע.עץ ths song of roland שנכתב לקראת סוף המאה השמינית !

rabelais, במאה ה 16, גם הוא מדבר על האומה שישות על.

שלא לדבר על voltaire.

אז נכון, ייתכן שהשתמשו במילים שונות מאלו של היום, אך הרעיון היה אותו רעיון.

2. זה היה אחרי המהפכה הצרפתית שהיתה אחת הסנוניות לרעיון הלאומיות.נדמה לי שבדיון זה נטען שהלאומיות נולדה לפני 100 שנה. אולי אני טועה, אבל המהפכה היתה טיפה קודם, לא ?.