למה בני למה?

לא, לא בקנטרנות, לא בעוקצנות, באמת לא מצליח להבין. למה אדם עם כבוד, עם דרך, לא צעיר, צריך לעבור השפלות כאלה? יכול להיות שהיו בו כל השנים הללו נטיות מזוכיסטיות ואנחנו לא ידענו? אם היה מדובר במישהו אחר, היינו אומרים – הוא רודף שררה , אין לו חיים מחוץ לפוליטיקה, אבל בגין? בגין? בנובמבר 2012 זרקו מצביעי הליכוד את בגין מחוץ לרשימה. נתניהו הבטיח שהוא ימנה בכל זאת את בגין לשר בממשלתו. "אני רוצה אתכם לצידי", הכריז ראש הממשלה בביטחון הרגיל שלו. לא הסתייע. בגין נשאר בבית. נתניהו זרק לו עצם. הוא הטיל עליו לגבש את המתווה להסדרת התיישבות הבדואים בדרום. בגין עבד, התאמץ, דיבר, רק כדי להודיע בצער בדצמבר 2013, שהמתווה מת, יותר נכון, הומת על ידי 'חבריו' מהימין. נתניהו לא ממש נלחם על בני, או על המתווה. בשיחות סגורות, אמר בגין אז דברים חריפים במיוחד על ההתנהלות בנושא. מי ששמע אותו, הבין שהאידיאולוג הנחוש לעולם לא ירצה לבוא בקהל הזה יותר, אבל כשנתניהו חיפש בייאוש מישהו שיאייש מקום משוריין ברשימת הליכוד לבחירות, פתאום בגין שוב בתמונה. 'פתאום' זו מילה נורא רלוונטית בהקשר הזה. למעשה, נתניהו עובר חצי מדינה לפני שהוא העלה על הרדאר את מי שרק לפני כמה שנים נחשב לפנים הכי טהורות של הימין הישראלי. הוא ביקש מהציבור עזרה בבחירת המועמד, הציע את הכיסא למלכות יופי לשעבר, אקדמאיות עם תואר מפוצץ ועיתונאי אחד לפחות ורק בצר לו, כמעט בלית ברירה, ביום האחרון, הוא שולף מהבוידעם את זה שהוא כל כך רצה לצידו. בני בגין איכשהו לא שם לב והוא חוזר. חוזר למה? נדמה שכל ההשפלות האלה ביחד לא מתקרבות למה שנתניהו מעביר את בגין עכשיו. האיש שפעם פרש בזעם מהליכוד בגלל נתניהו, הפך להיות מין אקוניס למבוגרים. הוא הגן עליו בפרשת הבקבוקים, הלך למבקר המדינה כדי לעזור לו לקבור את חקירת "ביבי טורס", הוא לא הוציא מילת ביקורת על מינוי איילת שקד לשרת המשפטים, או על ההסכמים הקואליציוניים הסהרוריים. ביום שישי כתב נתניהו פוסט בפייסבוק. "אין אדם ערכי ומוסרי יותר מבגין…תרומתו סביב שולחן הממשלה משמעותית וחיונית כולל בפורומים הרגישים ביותר לביטחון ישראל". דברי החלקות של נתניהו כללו עוד משפט קטן "אעשה כל מאמץ לשלבו בהמשך". נתניהו, מסתבר, זורק את בגין מהממשלה אחרי שבועיים וחצי. אחרי כניסת ארדן, יש יותר מדי שרים מהליכוד והשותפות הקואליציוניות ביקשו – מנוולות שכמותן – לעמוד בהסכמים שזה עתה נחתמו. למה נתניהו החליט שדווקא בגין ישלם את המחיר? למה הוא לא נלחם על האיש 'הכי ערכי' שיש? למה נתניהו מזדרז לוותר על אדם שתרומתו סביב שולחן הממשלה כה חיונית? יותר מעניין, למה בגין משלים עם ההשפלה? אם תרומתו כה חיונית, אז למה אקוניס לא מוותר על התואר הריק של שר ללא תיק? למה גילה גמליאל חייבת להיות שרה ל'ישראל דיגיטלית' ו – 700 דברים אחרים? בכל מה שקשור לנתניהו, התשובות ברורות. הן נובעות בדיוק מאותו מקום שבגללו אבי דיכטר – אדם ראוי ומנוסה – לא מונה לשר, אבל מישהו יכול להסביר מה קרה לבגין. אנשים שמכירים אותו אמרו לי – שיעמם לו בבית. אני מתקשה להאמין שזו הסיבה. בגין יותר מדי גאה וחכם בשביל זה. בני בגין בז באופן עמוק לתקשורת. אחת לכמה חודשים הוא פוסע בנחישות לאולפן גלי צה"ל לקיים ראיון ארוך עם רזי ברקאי. הוא לא מתראיין בטלפון, אלא באיכות מיקרופון של אולפן. יהיה נחמד אם בפעם הבאה שהוא מגיע, חוץ מלעקוץ את המראיין ולקרוא לו בשמו הפרטי, הוא גם יסביר איך הפסיק להילחם על רוב הדברים שחשבנו שכל כך חשובים לו והמיר אותם בג'וב בכנסת.

המאמר פורסם הבוקר ב״הארץ״. בגין התפטר כבר ביום שישי.