ראו נא את המאמר הבא שהתפרסם לפני מספר ימים ב"הארץ", ולא עורר שום תגובה.

אם הדברים נכונים, האם לדעתכם לא מדובר בעבירה ברורה על החוק, שיבוש הליכי משפאט\חקירה או איך שלא תקראו לזה ? האם וינשטיין ראוי להמשיך לכהן כראש התביעה ?

אם הדברים לא נכונים, האם לא מחובתו של וינשטיין לתבוע את העיתון ?

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אמר באחד מימי השיא של פרשת בועז הרפז לרמטכ"ל דאז, רב-אלוף גבי אשכנזי, כי הפרקליטות לא תגלה לבית המשפט המחוזי שהרמטכ"ל מסר לה עותק של "מסמך הרפז" שהיה בידיו. "נכתוב את זה במסמך סודי, במעטפה, סודי לבית המשפט ולא נציין ממי" (התקבל עותק זה), הבטיח וינשטיין לאשכנזי.

בחודשים הקרובים אמור וינשטיין להכריע אם לאמץ את סיכום החקירה המשטרתית ולהעמיד לדין (בכפוף לשימוע) את אשכנזי, או לסגור את תיקו, בהמשך לסגירת תיקו של הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, האלוף במילואים אביחי מנדלבליט. וינשטיין ממתין לחוות דעתם של עו"ד טוני גולדנברג מפרקליטות מחוז תל אביב ושל פרקליט המדינה שי ניצן.

בתמלילים המתפרסמים ב"הארץ" לראשונה, מתוך הקלטות לשכת הרמטכ"ל, נפרשת יריעת המגעים בין אשכנזי לווינשטיין באותם ימים, כאשר הפרקליטות התעקשה לקבל מערוץ 2 את העותק שהיה בידי כתביו, אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל, ואשר שודר ביום שישי, 6.8.2010, כשסימנים מסוימים שהופיעו עליו שונו כדי להקשות על גילוי המקור.

מותר לחוקרים לשקר לחשוד ולעדים. באם לא היה הסכם חתום לרמיית בית המשפט, לא ניתן לומר שהיועמ"ש היה בהכרח פועל על פי מה שאמר. שקר, כשקר, אינו דווקא בעייתי. לעיתים הוא גם מועיל.

לגבי חובת גילוי לצד הנגדי (והשימוש בחומרים "סודיים" בכלל), זה מורכב ותלוי. זה עוד יותר מורכב כאשר דנים במערכת הביטחון.

באופן יותר מוכלל - כל פרשת הרפז זה קשקוש. אז פיברקו מסמך בשביל כביכול לפגוע/לקדם מועמד לתפקיד. אז מה? מטרת החקירה פה, לתפיסתי, היא הקפאת אשכנזי אל מחוץ למערכת הפוליטית (ויש לזכור - שמדובר באחד שהיה מנכ"ל משרד הביטחון ושחזר לצבא בכדי למלא חור. הוא כבר היה מסומן פוליטית בכניסתו ללשכת הרמטכ"ל).

צטט: lepxii 2015-06-04 11:55:27

מותר לחוקרים לשקר לחשוד ולעדים. באם לא היה הסכם חתום לרמיית בית המשפט, לא ניתן לומר שהיועמ"ש היה בהכרח פועל על פי מה שאמר. שקר, כשקר, אינו דווקא בעייתי. לעיתים הוא גם מועיל.

כלומר מה שאתה אומר הוא שליועץ משפטי לממשלה  מותר לשקר או לא להגיד את כל האמת לשופט ?

נראה לך סביר ? ראוי ?

עזוב לרגע סעיף זה או תת סעיף אחר. בעינייך, זה דבר נסבל במדינת חוק ?

צטט: yaakov. 2015-06-04 12:00:10

צטט: lepxii 2015-06-04 11:55:27

מותר לחוקרים לשקר לחשוד ולעדים. באם לא היה הסכם חתום לרמיית בית המשפט, לא ניתן לומר שהיועמ"ש היה בהכרח פועל על פי מה שאמר. שקר, כשקר, אינו דווקא בעייתי. לעיתים הוא גם מועיל.

 

כלומר מה שאתה אומר הוא שליועץ משפטי לממשלה  מותר לשקר או לא להגיד את כל האמת לשופט ?

נראה לך סביר ? ראוי ?

עזוב לרגע סעיף זה או תת סעיף אחר. בעינייך, זה דבר נסבל במדינת חוק ?

זה לא מה שהבאת - לשקר לשופט עשוי בהחלט להיות בעייתי.

מה שאתה הבאת זה תימלול של היעומ"ש "מבטיח" לחשוד (אשכנזי) שהוא ישקר לשופט.

ליועמ"ש מותר לשקר לחשוד לגבי שקר פרוספקטיבי שלו, וזאת אם נעשה ללא התחייבות שלטונית מפורשת וחתומה (אם כי גם אם היועמ"ש היה חותם על מסמך הנוגד את תקנת הציבור, אזי הסכם זה כנראה היה בטל - העו"ד של אשכנזי לא היה מסכים להסכם שכזה).

צטט: lepxii 2015-06-04 12:09:58

צטט: yaakov. 2015-06-04 12:00:10

צטט: lepxii 2015-06-04 11:55:27

מותר לחוקרים לשקר לחשוד ולעדים. באם לא היה הסכם חתום לרמיית בית המשפט, לא ניתן לומר שהיועמ"ש היה בהכרח פועל על פי מה שאמר. שקר, כשקר, אינו דווקא בעייתי. לעיתים הוא גם מועיל.

 

כלומר מה שאתה אומר הוא שליועץ משפטי לממשלה  מותר לשקר או לא להגיד את כל האמת לשופט ?

נראה לך סביר ? ראוי ?

עזוב לרגע סעיף זה או תת סעיף אחר. בעינייך, זה דבר נסבל במדינת חוק ?

 

זה לא מה שהבאת - לשקר לשופט עשוי בהחלט להיות בעייתי.

 

מה שאתה הבאת זה תימלול של היעומ"ש "מבטיח" לחשוד (אשכנזי) שהוא ישקר לשופט.

 

ליועמ"ש מותר לשקר לחשוד לגבי שקר פרוספקטיבי שלו, וזאת אם נעשה ללא התחייבות שלטונית מפורשת וחתומה (אם כי גם אם היועמ"ש היה חותם על מסמך הנוגד את תקנת הציבור, אזי הסכם זה כנראה היה בטל - העו"ד של אשכנזי לא היה מסכים להסכם שכזה).

כרגיל, איני מצסכים איתך.

אני מאמין שליועץ המשפטי אסור לשקר, לא לשופט, לא לחשוד.

חבל שאף לא משפטן לא טרח לבוא לדיון...

לדרוש מפרקליט לאמר רק אמת? זו דרישה מרחיקת לכת ממי שמקצועו הוא סיבסוב האמת לטובת לקוחו. דרישות ביחס ל"אמת" יש בעיקר ביחס לדרישות גילוי (discovery) בקדם-משפט, וביחס לבימ"ש (השופט) - וגם בהקשר זה ניתן לאמר שקר אם לא יודעים שהוא שקר (ולכן, פרקליטים לעיתים מבקשים שלא לדעת עניינים מסויימים מהלקוח) או אם מסובבים ומסייגים את הלקות אמיתות בכדי שתא מסוייגת מספיק.

אמנם חכמים אמרו מדבר שקר תרחק, אך ראייה סבירה היא ששקר, בעוד שרצוי להימנע ממנו, הינו עוול שניתן לעשותו אם התועלות המופקת מהעניין עולה מספיק על העוול.

לגרום לעבריין להודות או למסור אינפורמציה על-בסיס תרגיל חקירתי שקרי איננה כה בעייתית.

כעבור ימים מספר היתה תגובה דווקא בהארץ, נכתב בה שהתמלול לא העביר את רוח הדברים, ו,מבלי להשתמש במלים אלה, "הוצא מהקשרו".
בפועל, כמובן, לא הוסתר מן השופט ענין זה. 

רק אם שקר מועיל לזולת אפשר לטעון שהוא מועיל. 

למשל, כשהנאצי שואל: האם יש פה יהודים? ואדם שמסתיר יהודים עונה: לא. 

או, למנוע פגיעה באדם, למשל:

אם שחסכה את פרוטותיה האחרונות ושתמיד קנתה בגדים אך ורק לילדיה, סוף סוף החליפה את הסחבה שלה במעיל חדש ושואלת את בתה: האם המעיל יפה לי? 

במקום להשיב: "הוא מכוער בעיניי, הוא משמין אותך." יכלה להשיב: "הצבע הירוק יפה."

(סיפור אמיתי של ג'צונמה טנזין פלמו.)

שקר אנוכי של כסת''ח הוא אנוכיות ומעצם ההגדרה, כל מה שאנוכי הוא רע. 

אלטרואיזם, אהבת הזולת, דאגה כנה לזולת = טוב. 

ללא יושר אין יחסי אימון וללא יחסי אימון אין ידידות, חברות, דבק חברתי.

בסיס החברה האנושית הוא יושר. 

הקלות הבלתי נסבלת בה אנחנו נוהגים לשקר, לעצמנו ולזולת, צריכה להשתנות.