בעוד כמה חודשים יסגר בחיפה עוד עוגן תעסוקתי חשוב - 300 עובדי הנהלת רכבת ישראל ינדדו ללוד, אל מדינת המרכז. רובן משרות ניהוליות, מצרך שהופך יותר ויותר נדיר בחיפה - ינדדו ואיתם ינדדו העובדים. תחילה שנה שנתיים בקו הרכבת חיפה-תל אביב-לוד, עד שישברו או יעשו חשבון שהם מבזבזים 3-4 שעות נסיעה ביום הלוך חזור ויכלו להתעורר ב-8 בבוקר ולקחת את הילדים לבית ספר במקום לצאת מהבית ברבע לשבע, להמתין על רציף התחנה לרכבת של 7.30 ולקוות למקום ישיבה. או אז מתקבלת ההחלטה להעביר את המשפחה למדינת המרכז. 

גם עשרות הספקים ונותני השירותים התומכים - למשל ציוד משרדי, טכנאים וכו' שמקבלים הזמנות מאותו גוף שנסגר ידווחו על צמצום בפעילות שלהם ויפטרו עובדים בעוד שאלו במרכז ידווחו על הגדלת הפעילות ובכך יעודדו עוד הגירה מהפריפריה.

המדינה מדברת על חיזוק הפריפריה ומעבר לפריפריה כפתרון ליוקר הדיור ובו בזמן פועלת הפוך לגמרה, בהחלשת העוגנים התעסוקתיים שיאפשרו ויעודדו מעבר כזה. חיפה איבדה אלפי משרות הנהלה לטובת מדינת המרכז ואזור השרון, והממשלה מעולם לא פיצתה אותה על עידוד סקטורים מתחרים במרכז כמו למשל המכללות האקדמיות והאוניברסיטאות המתחרות שנפתחו באזור המרכז ודואגות להשאיר שם את הסטודנטים והחוקרים הבכירים.

בשנים האחרונות חווינו גל של 'סגירות' בחיפה. נסגרו אולפני רשות השידור, במקום שחיפה תהפוך לעוגן הפקה ואולפנים לכלי התקשורת בסיקור ושידור מהצפון. נסגרו משרד אל על, במקום להקים נמל תעופה בינלאומי שני (כעת שלישי) כשההחלטה על מיקומו יצרה עשרים שנה של עיכובים מאז הוכרז פרויקט לאומי. מפעלים וחטיבות שלמות של הנהלות נדדו לתל אביב, רמת גן, אלון תבור, יקנעם, חדרה, נתניה והרצליה. המדינה לא השקיעה בפיתוח התיירות באזור - לא בפרויקט הריביירה הדרומית בעכו או מרינה בבת גלים, ולא בקידום ושימור אתרים בחיפה, כמו מערת אליהו , או פינוי חוות הדלקים בקרית חיים, ולא בבניית בית חולים בקריות - גם כאן מדובר על העתקת בית חולים בני ציון מחיפה לקרית אתא. למעשה היכן שלא מסתכלים, נתלשים מחיפה עוגני תעסוקה - או לטובת הצפון או לטובת מדינת המרכז.

כעת יש שר אוצר חיפאי ועליו לפעול מיידית להבטחת עתידה הכלכלי של חיפה כעיר מטרופולין במובן התעסוקתי - פיתוח עוגני תעסוקה דרך הטבות מיסוי והורדת נטל הארנונה הן למשרדים והן למגורים - באופן פרדוקסלי משפחה מחיפה שתעבור לערים במרכז תחסוך אלפי שקלים בשנה לא רק בנסיעות אלא אלפי שקלים בתשלומי הארנונה. נטל הארנונה בחיפה הוא אבסורדי והופך גורם מאיץ לעזיבת העיר לטובת ערים סמוכות וברוב המקרים עקב נדידת התעסוקה עזיבה למדינת המרכז. בשנים האחרונות רכשו משפחות צעירות דיור זול בחיפה ובקריות עקב עלייה חדה במחירי הדיור במרכז. פתרונות שיביאו לדיור מוזל יאיצו מיידית את ההגירה מהפריפריה ובתוכה ההגירה מחיפה. משפחות אלו ראו בצעד הזה צעד זמני עד להתמתנות של מחירי הדיור במרכז שיאפשרו להן לרכוש שם דירה ולעבור חזרה. בהעדר עידוד של עוגני תעסוקה חדשים  - ירידה של 20-30 אחוז במחירי הדירות תהיה מכה קשה וכואבת לכל ערי הפריפריה שיחזרו לאבד אוכלוסיה צעירה. העברת אגפי הנהלת הרכבת מחיפה - שמפרנסים אלפי משפחות בעיר ובצפון - פועלת בניגוד לכל יעד ממשלתי.