אמש, במפגש "פרלמנט בעלי הכלבים" המפואר שלנו הופיעו 12 כלבים. 5 נקבות ו 7 זכרים.
כולם היו מסורסים ומעוקרות, חוץ מאחת שתעוקר בשבוע הבא.
אני יודע , ממקורות רבים, שליונקים (למעשה לכל יצור חי)" יש שני דחפים בסיסים ביותר: הדחף להתקיים (אכילה שתיה) והדחף להתרבות. (לפרט ?).
כלבים, למשל, הם בשליטה מוחלטת של בעליהם. יתרבו רק אם נרצה.
אבל מה? לנו, ההומניסטים הדגולים, אוהבי החיות, בעלי יופי העין והבלורית, לא לא נוח להתאמץ , לא נאה לפקח.
אז כמה קל לסרס, לחתוך, לעקור...
אנחנו נוטלים מהכלב את ההנאה הכמעט יחידה שיש לו. הופכים אותו ואותה לקריקטורה, ליצור עלוב ונכה.
האם התנהלות זו שלנו באמת ראויה ?
יעקב
הוספת תגובה על "ההתחסדות המזוויפת שלנו כלפי כלבים וחתולים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה